משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,825
זה פשט דברי הרע"ב והראשונים שהבאתי לעיל.
כוונתך כנראה לכלל א'. בהמשך דבריו בכלל ו' כמדומה כתב להדיא לפסוק כדעת רוה"פ וכך מנהגו עיי"ש.מהרמב"ח בספרו גט פשוט בכלל ה' כתב שלא אמרינן אחרי רבים להטות כשלא נחלקו פנים בפנים,
ברבים מספרי הפוסקים מבואר שנאמר גם בעניני פסיקת הלכה.זה נאמר לגבי פסיקת הלכה?
כמדומה שזה נאמר לגבי בית דין.
כוונתך כנראה לכלל א'. בהמשך דבריו בכלל ו' כמדומה כתב להדיא לפסוק כדעת רוה"פ וכך מנהגו עיי"ש.
וכ"כ בשו"ת שלו קול גדול.
במה שקבלו עליהן א"א לזוז אפילו לא יהיה רב קבוע, אבל במה שלא קבלו עליהם יעשה לעצמו רב קבועהנה ישנם דברים ברורים, שבני עדות המזרח קבלו עליהם הוראות מרן השו"ע, ובני אשכנז הוראות הרמ"א, יש קבלת הוראות האריז"ל וכו'.
שאלתי הינה כלפי דברים אחרים,
האם בהם יש דין של "עשה לך רב", וחייב לפסוק תמיד כאותו רב,
או דילמא אפשר לפסוק בכל פעם כפוסק אחר?
תביא מקור, גם אני יכול לכתוב כך או אחרת ללא מקורות.אבל במה שלא קבלו עליהם יעשה לעצמו רב קבוע
לא.וכי זה לא פשוט ?
אין כזה דבר האשכנזים ודאי לא קיבלו משנת רמ"א וגם הספרדים קיבלו משנת ב"י רק ביחס לבני דורו מפני שהייתה משנתו מבוררת ונקיה מכל גדולי דורו הא ותו לא.הנה ישנם דברים ברורים, שבני עדות המזרח קבלו עליהם הוראות מרן השו"ע, ובני אשכנז הוראות הרמ"א, יש קבלת הוראות האריז"ל וכו'.
שאלתי הינה כלפי דברים אחרים,
האם בהם יש דין של "עשה לך רב", וחייב לפסוק תמיד כאותו רב,
או דילמא אפשר לפסוק בכל פעם כפוסק אחר?
תברר את המנהג אצל האשכנזים במקום שחולקים על פסק רמ"א.ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א המליץ מי שהמליץ
דהיינו?בכל מקום שחולקים אין את הכלל הזה של קבלנו ...