האם להיות דיין זה תפקיד חשוב או עבודה בזויה?

כתבת ודו"ק אבל לא דייקת כלל, אין קשר בין רבנות (הנהגה) לדיינות (ישיבה בבית הדין).

ולפי הרשב"ץ זה אמור על שלטון ולא על רב קהילה או עיר: "ושנא את הרבנות בזה תתקיים המצוה הראשונה, לאהוב את המלאכה, שהאוהב את הרבנות אינו מתעסק במלאכה. וענין רבנות, שלטנות. וחלילה מלמנוע לאדם שלא ישתדל לבוא לידי רבנות של תורה. וכבר אמרו בסוף קדושין [פב א], רבי נהוראי אומר, מניח אני כל אומניות שבעולם ומלמד את בני תורה".

ולפי רבינו יונה שם, זה לא אמור על הרבנות של היום שמשתכרים ממנה יפה... "סמך זה לעבודת המלאכה שהם מענין אחד שישנא את הרבנות ומעלת הבטלנין שסופן לבוא אל מדת העוני".

ורע"ב הביא את שניהם.
'רבנות' זה שם כולל לכל מיני תפקידים וכו' וכמו שמצינו שיוסף מת לפני אחיו מפני שהנהיג עצמו ברבנות
ולכן ברור שמצד הדין עדיף להיות 'אברך' מאשר ראש ישיבה או דיין, אבל יש כאלה שחייבים 'תפקידים' כי זה נותן להם 'מחייבים' ולומדים יותר טוב עי''ז, וכעי''ז שמעתי מהגראי''ל שטיינמן ז''ל כשבאתי להתיעץ עימו האם לקבל איזה משרה שהציעו לי, (לא משנה שבסוף אותו מקום לא נפתח אף פעם ...)
 
אני נוהג לומר כל בוקר בתפילה "ללמוד וללמד".
מלבד הענין של זיכוי הרבים, או שהיינו הך.
כמובן, דבריי אמורים כלפי ה'גברא' עצמו, ולא כלפי הענין של זיכוי הרבים שזה פרשה אחרת, שזה כבר נושא ארוך, שא''א להקיף על רגל אחת, ומתאים לאשכול בפנ''ע
 
כמובן, דבריי אמורים כלפי ה'גברא' עצמו, ולא כלפי הענין של זיכוי הרבים שזה פרשה אחרת, שזה כבר נושא ארוך, שא''א להקיף על רגל אחת, ומתאים לאשכול בפנ''ע
הגברא מחוייב לקיים מצוות הבורא. ומצוות הבורא היה ללמוד וללמד, כך שמי שחושב שתכליתו היא ללמוד בלא ללמד כנראה אינו מבין מהי מטרת הלימוד.
 
הגברא מחוייב לקיים מצוות הבורא. ומצוות הבורא היה ללמוד וללמד, כך שמי שחושב שתכליתו היא ללמוד בלא ללמד כנראה אינו מבין מהי מטרת הלימוד.
להזכיר לכבודו שעל ה''גברא'' נפסק להלכה בשו''ע שאסור לקחת כסף ללמד תורה שבע''פ (בלי השטיקל-תורה של האחרונים למה להתיר כיום וכו' כידוע) ואסור לקחת כסף לדון (חחחח ... ''כמדומני'' שמשכורות הדיינים היום, הם ''קצת קצת'' יותר מ''שכר בטלה'', שכר המינימום במדינת ישראל עומד על 33 ש''ח לשעה ...)
אין הכי נמי, העיקר הוא ללמוד ע''מ ללמד, בחינם, כמובן.
 
להזכיר לכבודו שעל ה''גברא'' נפסק להלכה בשו''ע שאסור לקחת כסף ללמד תורה שבע''פ (בלי השטיקל-תורה של האחרונים למה להתיר כיום וכו' כידוע) ואסור לקחת כסף לדון (חחחח ... ''כמדומני'' שמשכורות הדיינים היום, הם ''קצת קצת'' יותר מ''שכר בטלה'', שכר המינימום במדינת ישראל עומד על 33 ש''ח לשעה ...)
אין הכי נמי, העיקר הוא ללמוד ע''מ ללמד, בחינם, כמובן.
לא דיברתי דוקא על להיות דיין, אלא על להישאר אברך.
 
דבר אחד אני לא מבין: מה זו הכותרת הזו?!

דיין - 'עבודה בזויה'?!

אתמהה...

[כמובן אחרי כל האשכול הזה צריך לעשות גילוי נאות: אני לא דיין, ולא לומד דיינות, ולא רוצה להיות דיין, לפחות לא בגלגול הזה...]
 
ואסור לקחת כסף לדון (חחחח ... ''כמדומני'' שמשכורות הדיינים היום, הם ''קצת קצת'' יותר מ''שכר בטלה'', שכר המינימום במדינת ישראל עומד על 33 ש''ח לשעה ...)
עד כמה שידוע לי, שכר בטלה זה לא שכר המינימום, אלא השכר שאותו אדם היה יכול להרויח אילו היה עוסק בעבודה אחרת
וכיון שכל דיין היה יכול לעבוד כ"טוען" ולהרויח הרבה יותר, אין בזה שום בעיה
 
פעם הוצע לגיסו של רבינו – הגאון רבי דוד הררי רפול זצ"ל – משרת דיינות, והגיע להתייעץ עם רבינו האם לקחתה. רבינו שהכיר את בתי הדין ועולם הישיבות מתוקף משרתו בהם, השיב לגיסו "ראש ישיבה מתעסק עם הסולת, ודיין עם הפסולת…"
(רבי יעקב עדס זצ"ל)
 
שמעתי שמשפחת שרבאני היו נמנעים מלהיות דיינים, כדי לא להיות בענין של ה'פסולת'..
ונראה שזו מידת חסידות, שלא להתעסק בדברים כאלה, כשיש אחרים שיכולים להתעסק בזה.

אבל ברור שאם אין ראויים לזה, חובה קדושה על מי שראוי שילך להתעסק בזה, ולא ישאיר את זה לאנשים פחותים ממנו.
ובד"כ הרבנים של אותו דיין יעודדו אותו ללכת לשם. ובמקום שאין אנשים השתדל (האבק..) להיות איש.
ונראה לי פשוט, שכל שהולך לש"ש לא יינזק בכהוא-זה מכל הסיפורים שהוא שומע וכו', ולא תאבד קדושתו וטהרתו כמלא נימא.
 
ונראה לי פשוט, שכל שהולך לש"ש לא יינזק בכהוא-זה מכל הסיפורים שהוא שומע וכו', ולא תאבד קדושתו וטהרתו כמלא נימא.
יעוין שם באורך
לבסוף, לאחר שרבי אלעזר לחץ עוד ועוד, נענה הרב: 'כפי שידוע לכם, עשרות שנים שימשתי כדיין בבית הדין, דנתי באלפי תיקים שעסקו בזוגות שהגיעו להתגרש כדת משה וישראל. בכל מקרה כזה יש משא ומתן בין הצדדים, נסיונות להשכין שלום, שיחות ארוכות בנושאים השונים עם בעלי הדין.

ובכל זאת, בכל עשרות שנותיי ואלפי הדיונים, לא הרמתי ולו פעם אחת את עיניי, לא ראיתי אף פעם את המתדיינים אצלי, כדי לשמור על טהרת עיניי בשלמות! וכשזוכים לשמור את העיניים מול כל הנסיונות – זוכים לילדים טובים!' – פסק הרב עובדיה, חד וחלק…
 
שמעתי שמשפחת שרבאני היו נמנעים מלהיות דיינים, כדי לא להיות בענין של ה'פסולת'..
ונראה שזו מידת חסידות, שלא להתעסק בדברים כאלה, כשיש אחרים שיכולים להתעסק בזה.

אבל ברור שאם אין ראויים לזה, חובה קדושה על מי שראוי שילך להתעסק בזה, ולא ישאיר את זה לאנשים פחותים ממנו.
ובד"כ הרבנים של אותו דיין יעודדו אותו ללכת לשם. ובמקום שאין אנשים השתדל (האבק..) להיות איש.
ונראה לי פשוט, שכל שהולך לש"ש לא יינזק בכהוא-זה מכל הסיפורים שהוא שומע וכו', ולא תאבד קדושתו וטהרתו כמלא נימא.
אציין את אשר שמעתי באוזני מפי הגר"מ מאיה שליט"א (וכתבתי בזמנו מעט בזה באשכול אחר), בתאריך כב אייר תשפ"ה (כפי שכתבתי למחרת):
בזכות שאני איש פשרות ניצלתי מלהיות דיין

כשהייתי בן 17 ר' עזרא עטיה זצ"ל אמר לי תלך להיות דיין, וראיתי בזה את שליחותי בעולם, והתחלתי ללמוד דיינות.

אחרי 7 שנים אבא שלי התקשר אלי וביקש שאייצג בדין תורה מישהו, אמרתי לו שאין לי תעודת טוען רבני, ואמר לי שהבי"ד מסכימים שאני אייצג אותם. פניתי לב' הצדדים הבאתי אותם לפשרה שמוסכמת עליהם.

הגענו לבית הדין וחיכינו שעה וחצי בהמתנה, ובזמן הזה שמעתי מהחדרים של בית הדין את הדיונים שהיו, ואז אמרתי לעצמי וכי אני אלך להיות דיין ואצטרך לשמוע כל יום שעות את הדברי טינופת האלו.

ולא הלכתי אפי' להיבחן לדיינות.
 
סליחה על הבוטות בשאלה, אבל אסביר את דברי [בהמשך לאשכול מקביל בדברי מרן רה"י הגרא"ס]
מחד זה נראה תפקיד חשוב מלבד המשכורת ושאר עניינים יש כאן אחריות הלכתית גדולה גיטין כתובות וכד'
ומאידך המצב היום שהמערכת מאוד בעיתית ואפרט דברי
א. ראשית הכפיפות הלא רשמית לבתי המשפט, דבר חמור מאוד שקיים בבתי הדין שישנה פזילה ברבים מהפסקים לחוות דעת משפטיות מחשש של עירעור לבג"ץ וכד', ורואים הרבה פעמים טיעונים שאינם קשורים להלכה כלל ועיקר, אלא לכל מיני חוקים שונים ומשונים.
ב. רוב העניינים הנידונים הם חלוקת הכסף ומשמורת הילדים, דבר שאינו כרוך כמעט בהל' אבן העזר וכמו שאמרו גדו"י מדורות קודמים שהדיונים הם או .... או מזונות וד"ל, [המילה הראשונה בלי האות מ].
כיון שכך יש כאן יציאה לעבודה פשוטו כמשמעו, אברך ת"ח ישב בכולל ולמד ועכשיו מנסה לגשר על בגידות וכד' שומע הקלטות ורואה הסרטות ה"י, וכי עבודה תורנית היא זו???
ג. נ"ל המציאות מוכיחה שרוב גדו"י לא שאפו לשם ולא חיפשו להיות רב מטעם. ואף שבעבר היו גדולים שכיהנו שם בפועל היום כמעט כל הדיינים אינם נמנים על גדולי הדור ואף לא על התח"ים החשובים, ולא מילתא זוטרתא היא.
כמובן כל דברי הם בלי להכליל אלא באמת לדעת מה הרדיפה העצומה בעיניים עצומות לקראת המישרה הנחשקת
לא התפקיד עושה את האדם אלא האדם עושה את התפקיד
 
הדבר נכון כלפי דייני הרבנות באבן העזר, ורחוק מדייני חו''מ בב''ד חרדיים.

ויש כאן להעיר

1. ומה נעשה נניח את המקצוע הזה לאנשים שאין להם רגשות של קושי עם זה? הרי זה הלכות מורכבות הדורשות ידע תורני עצום ולמדנות. נשאיר את זה ל"פסקומטים" למיניהם? [ואחר כך נצעק גיטי ה...]

אמר הקב''ה למרע''ה "רד כי שיחת עמך", כל גדולה שנתתי לך היא רק בשביל עמך.
ולפעמים לרדת למקומות הללו, ולהכנס לסוגיות, ראשונים ואחרונים, היא לגלות רצון ה' בכל מקום שקיים בעולם.
כמובן למי שזה מתאים ויכול, אך להגדיר זאת כעבודה בזויה?
אני חושב שזה חוצפה, כלפי כל גדולי הדורות, תנאי ואמוראי, שהיו דיינים, ושבח הוא בגמרא לומר על אי מי שהוא שהיה אב''ד.
וגם הם עסקו בשפיר ושליא.
וכי לעסוק בעניני נדה וכו' זהו דבר מכובד? ודאי שלא. אך זהו רצון ה'.
 
נערך לאחרונה:
ראשי תחתית