האם מצאנו לגדולי ישראל במשך הדורות שחזרו בהם בעקבות השגות שהשיגו עליהם?

שאין אנחנו יכולים לעמוד על שיעור החלה אלא בשיעור שכתב הרמב"ם ז"ל בה' בכורים פ"ו ה"טו שהוא עשה שיעור ברור וז"ל שם כמה שיעור העיסה שחייבת בחלה וכו' וכל האצבעות הם רחב גודל אצבעות של יד נמצאת למד שמדה שיש בה עשר אצבעות על עשר אצבעות ברום ג' אצבעות ותשיעית אצבע בקרוב הוא העומר וכן מדה שיש בה ז' אצבעות פחות ב' תשיעי אצבע על ז' אצבעות פחות ב' תשיעי אצבע ברום ז' אצבעות פחות ב' תשיעי אצבע היא מדת העומר וב' המדות כא' הם עולים.
והם משקל וכו' מקמח החטים שבמצרים שהם משקל תק"ך זוז מזוזי מצרים בזה הזמן ומדה שמכילה כמשקל הזה מקמח החטים הזה בה מודדים לחלה בכל מקום עכ"ל הרמב"ם ז"ל. ושיעור זה של האצבעות כתב אותו מור"ם ז"ל בהגה שם /ביו"ד/ בסי' שכד סעי' א משם הרמב"ם עי"ש. נמצינו למדים שכל השיעורים שכתב מרן ז"ל ומור"ם ז"ל הם מלשון הרמב"ם ז"ל וכל השיעורים אחת הם בין שיעור של מ"ג ביצים וכו' ובין שיעור התק"ך דרהם ובין שיעור האצבעות הכל הוא משקל א' כמ"ש הרמב"ם ז"ל והבאנו קצת עץ של קנה ומדדנו אותו עד שהיה ז' אצבעות פחות ב' תשיעי אצבע ועשינו מדה א' של נחשת על המדה הזאת ומדדנו אותה בעץ של קנה הנז' והיתה המדה ז' אצבעות פחות ב' תשיעי אצבע בין באורך בין ברוחב בין בעומק ומדדנו אותה באצבע של אנשים בינוניים והמדה הזאת היא אצלנו ובכל שנה אנחנו מודדים בה שיעור עיסה של פסח.
ועכשיו תבדוק כמה זה המסקנא שיצאה לו:
ועלה משקלו רכ"ג רפיי וג' ענאת לא פחות ולא יותר וזהו שיעור חלה האמתי
ותגיע לשיעור חזון איש.
 
בקיצור כולם מלקטים, אף אחד לא מבין. רק אתה.
כל מי שכותב דברים שאתה לא מבין אותם לעומק אז הוא כבר נקרא 'מלקט'.
מחילה מה הוא עשה שם חוץ מלהביא לשונות הראשונים, ולסכם בטבלאות כיצד שהם מובנים בתחילת העיון?
 
דוקטורט של תמצות ספרים של אחרים ללישנא קלילא בלי הבן...
טוב נו...
לא כיונתי על הרב מרגולין. כיונתי על בעלי המטבעות המומחים, היהודים והערבים, החילונים והדתיים. כנראה שיש להם איזה קשר למקטיני השיעורים ובמקרה כולם אמרו פה אחד שהדינר הערבי היה 4.25, וכולם לא מבינים כלום. לחינם למדו במשך שנים וחקרו את הענין. הדיוק שלנו מהזבחי צדק הרבה יותר חזק...
 
הדיוק שלנו מהזבחי צדק הרבה יותר חזק...
דיוק? המסקנא שלו כשיעור הגדול זה ברור? גם הגרע''י ביחו''ד הבין כך. וגם כל חוקר שבודק מה זה המטבע אותו ציין בבגדאד לפני שמונים שנה.
והרוצה לשקר ירחיק עדותו.
 
כנראה שיש קשר

למקטיני השיעורים
אליהם...
לא מצאו ביסוסים בסוגיא בדברי הב''י מבואר דאגודל עיקר במבי''ט גם, באו וחקרו, והפכו הקערה...
כשבודקים ומראים לך בעיניך שיש סתירות, אז אתה מתחיל לא יודע לקרוא.. כמו מרשם רופא.
אז כנראה שאינך יודע לקרוא נתונים מסודרים. ואני מתוכח כאן לחינם.
 
מחילה מהוא עשה שם חוץ מלהביא לשונות הראשונים, ולסכם בטבלאות כיצד שהם מובנים בתחילת העיון?
עכשיו ממש אין לי ענין להמשיך איתך. אם אתה כותב כאלו מילים מפוצצות, ואפילו לא יודע מה הוא עשה - באמת אתה רחוק כרחוק מזרח ממערב מהסוגיא.
ועכשיו תבדוק כמה זה המסקנא שיצאה לו:
שוב פעם חוסר הבנה משווע. אני מסכים שיצא לו כן, לא חלקתי על זה. אבל תבין איך הגעת לזה.
אתה הסתמכת על המידות שהוא עצמו כותב שם, שהרי אתה לא יודע כמה זה רופיי וקב וכו'. הוא עצמו כותב שלפי החישוב יוצא שהדרהם שלו הוא 2.91 ופדיון הבן יצא לו שיעור של כ80 גרם לערך [אינני זוכר בדיוק].
אז איך יצא לו שיעור חלק כמו החזו"א?? ע"כ שהקמח שלו היה כבד. האם יש לך ראיה נגד? הרי הרשב"ץ כבר כותב שקיים כזה דבר. אז איך אתה מוציא מזה שהוא סבר ש'כל' השיעורים הם גדולים???
 
עכשיו ממש אין לי ענין להמשיך איתך. אם אתה כותב כאלו מילים מפוצצות, ואפילו לא יודע מה הוא עשה - באמת אתה רחוק כרחוק מזרח ממערב מהסוגיא.

שוב פעם חוסר הבנה משווע. אני מסכים שיצא לו כן, לא חלקתי על זה. אבל תבין איך הגעת לזה.
אתה הסתמכת על המידות שהוא עצמו כותב שם, שהרי אתה לא יודע כמה זה רופיי וקב וכו'. הוא עצמו כותב שלפי החישוב יוצא שהדרהם שלו הוא 2.91 ופדיון הבן יצא לו שיעור של כ80 גרם לערך [אינני זוכר בדיוק].
אז איך יצא לו שיעור חלק כמו החזו"א?? ע"כ שהקמח שלו היה כבד. האם יש לך ראיה נגד? הרי הרשב"ץ כבר כותב שקיים כזה דבר. אז איך אתה מוציא מזה שהוא סבר ש'כל' השיעורים הם גדולים???
באמת לא נ''ל שיצא לי משהו. רק אם יש לך נתונים חדשים. אתייחס. כי ויכוח בשיקול דעת. אינני רואה כל תועלת מהדיון כאן.
 
אז כנראה שאינך יודע לקרוא נתונים מסודרים
כנראה שגם את הב"י בהלכות חלה שהעתיק את הרמב"ם של תק"כ דרהם איני יודע לקרוא..
מעניין איך אפשר להשמיט כזה דבר חשוב ממאמר כזה, ולהעלים מעיני הקורא את זה, ולכתוב שדעת הב"י שצריך לשער בשיעור הגדול.
 
כנראה שגם את הב"י בהלכות חלה שהעתיק את הרמב"ם של תק"כ דרהם איני יודע לקרוא..
מעניין איך אפשר להשמיט כזה דבר חשוב ממאמר כזה, ולהעלים מעיני הקורא את זה, ולכתוב שדעת הב"י שצריך לשער בשיעור הגדול.
איך שאתה מעוות דברים מחוסר הבנה בסיסי. ה' ירחם. אין מה לעשות בהצלחה.
 
בברכת את והב בסופה.

@כהן


מאפייני חשיבה:
נצמד למושג ההכרעה : אם יש ראיה טובה – צריך לחזור.
תופס את עולם הלימוד כמו מערכת מתמטית: קיימות "הוכחות", ואם היא ראיה מובהקת – מחייבת לשנות עמדה.
מאמין שעצמות הקשות על עמדה למרות ראיות שקולות היא בעיה ביושר אינטלקטואלי.

גישה למחולקת:
מבקש אחידות של אמת. לא מרוצה מהסבר ש"מחלוקות הן משורש הנשמות" או ש"יש גישות".
שואף לברר מי צודק – ולא רק להציג את שני פנים.

טון כללי:
תובעני, מאתגר סמכות בשאלת הצדק שבה.
מעריך את גדולי הדורות, אך מצפה מהם להנהגה מדגימה של קבלת ראיות, גם אם באיחור.

עיקרון מפתח:

"האמת לא תובעת כבוד – היא תובעת בירור."



@כהנא דמסייע


מאפייני חשיבה:
תופס את עולם הפסיקה כמבוסס שיקולי עומק , אפשר לעבור לראיה נקודתית.
מבחין בין סוגי מחלוקות: מחלוקת על פרט הלכתי – ראיה יכולה להכריע; מחלוקת יסודית – היא עולם שלם.
חש שמחלוקות רבות הן לא תוצאה של עיוורון, אלא של תפיסות שורשיות מנוגדות.

גישה למחולקת:
מעריך חופש דעות הלכתי במובנו העמוק – מחלוקת מתוך נאמנות, לא מתוך טעות.
מזהה מתי אדם דוחה ראיה כי היא לא עומדת ביסודות שיטתו – וזה לגיטימי.

טון כללי:
רך, מקשיב, אך שומר על גבולות של יראת שמים ושל כבוד תורה.
מעריך ראיה, אך לא מתכופף אליה אם היא לא חודרת את יסוד השיטה.
עיקרון מפתח:


"הראיה משכנעת רק את מי שחולק את עקרונות היסוד. בלי זה, אין מכריע."
 
נערך לאחרונה:

@כהן


מאפייני חשיבה:
  • נצמד למושג ההכרעה : אם יש ראיה טובה – צריך לחזור.
  • תופס את עולם הלימוד כמו מערכת מתמטית: קיימות "הוכחות", ואם היא ראיה מובהקת – מחייבת לשנות עמדה.
  • מאמין שעצמות הקשות על עמדה למרות ראיות שקולות היא בעיה ביושר אינטלקטואלי.
גישה למחולקת:
  • מבקש אחידות של אמת. לא מרוצה מהסבר ש"מחלוקות הן משורש הנשמות" או ש"יש גישות".
  • שואף לברר מי צודק – ולא רק להציג את שני פנים.
טון כללי:
  • תובעני, מאתגר סמכות בשאלת הצדק שבה.
  • מעריך את גדולי הדורות, אך מצפה מהם להנהגה מדגימה של קבלת ראיות, גם אם באיחור.

עיקרון מפתח:






@כהנא דמסייע


מאפייני חשיבה:
  • תופס את עולם הפסיקה כמבוסס שיקולי עומק , אפשר לעבור לראיה נקודתית.
  • מבחין בין סוגי מחלוקות: מחלוקת על פרט הלכתי – ראיה יכולה להכריע; מחלוקת יסודית – היא עולם שלם.
  • חש שמחלוקות רבות הן לא תוצאה של עיוורון, אלא של תפיסות שורשיות מנוגדות.

גישה למחולקת:
  • מעריך חופש דעות הלכתי במובנו העמוק – מחלוקת מתוך נאמנות, לא מתוך טעות.
  • מזהה מתי אדם דוחה ראיה כי היא לא עומדת ביסודות שיטתו – וזה לגיטימי.

טון כללי:
  • רך, מקשיב, אך שומר על גבולות של יראת שמים ושל כבוד תורה.
  • מעריך ראיה, אך לא מתכופף אליה אם היא לא חודרת את יסוד השיטה.
עיקרון מפתח:




מענין איך הערכים האלו היו נראים אם @כהן היה עורך אותם...
 
ראשי תחתית