- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 39
האם קיים חשש שלא לשבח את חבירו יותר מדאי משום לפני עור?
האם קיים חשש שלא לשבח את חבירו יותר מדאי משום לפני עור?
- יוזם האשכול ראה מעשה נזכר הלכה
- תאריך התחלה
דווקא עשיתי חיפוש בשד"ח לפרט זה וגם באוצר החכמה בכללות, וכעת לא מצאתי, וכמובן לא ראינו אינה ראיה,
אבל מי שמסתכל טיפה בהסכמות מרן הגרע"י זיע"א רואה דלא שמיעא ליה כלומר לא סבירא ליה,
וידוע שצדיק אחז דרכו לפרגן ולעודד וכו',
ופ"א שמעתי מג"א מבני אשכנז, שהיה זה "בזיון" [בלשון גוזמא] לקחת הסכמה ממרן האגרות משה, כיון שידוע שהיה נותן לכל מי שאין לו ממי לקחת הסכמה והיה כותב בשבחים גדולים. וכו'.
אבל מי שמסתכל טיפה בהסכמות מרן הגרע"י זיע"א רואה דלא שמיעא ליה כלומר לא סבירא ליה,
וידוע שצדיק אחז דרכו לפרגן ולעודד וכו',
ופ"א שמעתי מג"א מבני אשכנז, שהיה זה "בזיון" [בלשון גוזמא] לקחת הסכמה ממרן האגרות משה, כיון שידוע שהיה נותן לכל מי שאין לו ממי לקחת הסכמה והיה כותב בשבחים גדולים. וכו'.
בן מנוח
חבר ותיק
האיסור הוא בפני שונאיו כנז' בדברי הראשונים וכדלהלן:
וכן הוא ברמב"ם (בהל' דעות ז, ד)
וכ"ה בדברי רבינו יונה בספר היראה:
"אל תשבח אדם לפני שונאו או מתקנא בו כי מתוך שבחו בא לידי גנותו. ואל תגנהו בפני אוהבו אל תגנה מקח חברך בעיניו ואל תשבחנו אלא שתוק למה תכזב ותחניף".
ובדשפיר שומעניה שרי עי' בשו"ת שלמת חיים (עניינים שונים סימן רלג)
מגילה כ"ה ע"ב - מאן דשפיר שומעניה שרי לשבוחי
בגמ' מגילה (כ"ה ע"ב): האי מאן דשפיר שומעניה שרי לשבוחי. יש לדייק מאי רבותא, ואפשר כלפי שאמרו (ב"ב קס"ד ע"ב) אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך שבחו בא לידי גנותו, קמ"ל דזה בסתם אדם, אבל דשפיר שומעניה שרי וליכא איסור. וחילוק זה כתב בחפץ חיים.
תשובה: י"ל דשרי לשבוחי אביו ואמו
[ובהער' שם: כפה"נ כוונת רבינו לשבחו בפני אביו ואמו, ועי' ברמב"ם הלכות דעות פ"ז ה"ז דמתוך שבחו וכו' היינו בפני שונאיו].
וראה בכתב העת הזה:
איזה לפני עור? אם שהוא ייכשל בגאוה, אז זה מאוד מעניין, כי יש חקירה (כמדומני בספר הזיכרון למהר"י טייב)
אם נותן מכשול לפני עור, והעור לא נכשל האם עובר על איסור. והוא הדין כאן, שהרי אם תשבח אותו לא בטוח שהוא יבוא לידי גאוה,
ועכ"פ יישאר בגדר ספק.
אכן אם לפנ"ע הוא אף בלא עבר בסופו של דבר, או אז באמת יעבור בעצם כך שמשבחו.
כמדומה שמהר"י טייב הביא מהריטב"א באיזה מקום להוכיח לחקירה זו. ואולי מד' בריטב"א הללו. (ראיתי לפני הרבה שנים, ואינני זוכר מאומה...)
בשדי חמד לא ראיתי, כי אינו מצוי אצלי לע"ע.
אולם באורות אלים (לכמוה"ר רבינו אליעזר פאפו זיע"א) כתוב כך להדיא, אבל מוסיף "אם לא משום דרכי שלום" כלומר, כפי שהובא למעלה, שאם הוא לשונאו אסור. וככלל בפשטות נראה דלא נחית לדינא, כי כל הספר אינו אלא תוכחות מוסר וז"ל:
אולם באורות אלים (לכמוה"ר רבינו אליעזר פאפו זיע"א) כתוב כך להדיא, אבל מוסיף "אם לא משום דרכי שלום" כלומר, כפי שהובא למעלה, שאם הוא לשונאו אסור. וככלל בפשטות נראה דלא נחית לדינא, כי כל הספר אינו אלא תוכחות מוסר וז"ל:
מצויין שם מקור מדוייק, זה לא נמצא שם?
דיו לבא מן הדין להיות כנידון.
מרנן ורבנן
חבר פעיל
לחלוטין. גם אני. גם כולנו. לכן כתבנו את כל מה שכתבנו.
מרנן ורבנן
חבר פעיל
ההנהלה כאן ככל הנראה חפצה להדבק בענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, ומחקה את הדברים.
לא הבנתי כוונתו.
מרנן ורבנן
חבר פעיל
לענ"ד כוונתו שבטענת 'כבוד ת"ח' אנחנו מרשים לעצמנו יותר מידי ומוחים במי שמבזה אותם מעבר לנדרש, לדעתי - ולדעתי גם לדעת רוב חו"ר הפורום דידן - אין בכך ממש.
בכל אופן נשמח שיבוא ויבהיר את דבריו.
נהפוך הוא לגמרי...
ואין לי כ"כ חשק להסביר. אז מי שהבין הבין....
ההודעות שנמחקו כללו דברי ביזוי ישירים כלפי תלמיד חכם (כולל התייחסות לתאריו ולבלנק שמוציא). שיח כזה פשוט לא מקובל כאן.
יודגש, בכל הנוגע להערות, קושיות או תמיהות ענייניות כלפי ת"ח (מכל צד!) לא תופעל כל צנזורה, להיפך אנחנו מעודדים ויכוח ומשא ומתן של הלכה או השקפה. מטרת הפורום היא להוות במה שבה ניתן להעלות טענות וקושיות על כל גישה, ולחזק בראיות את מנהג אבותינו וכו'.
אבל הדברים צריכים להיכתב בצורה מכבדת וראויה, ולא בשיח עוקצני כלפי דעות אחרות.
ותוך התייחסות לגופו של ענין ולא לגופו של אדם.
וחשוב עוד יותר, תוך שמירה על כבודם של תלמידי החכמים שעל דבריהם אנו מקשים.
בדיוק כשם שהיינו מצפים שיכתבו אחרים כלפי הרב "שלנו" (כל אחד ורבו הוא).
כל הערה שתגלוש לביזוי אישי כלפי תלמיד חכם מכל צד שהוא, תימחק או תיערך.
יודגש, בכל הנוגע להערות, קושיות או תמיהות ענייניות כלפי ת"ח (מכל צד!) לא תופעל כל צנזורה, להיפך אנחנו מעודדים ויכוח ומשא ומתן של הלכה או השקפה. מטרת הפורום היא להוות במה שבה ניתן להעלות טענות וקושיות על כל גישה, ולחזק בראיות את מנהג אבותינו וכו'.
אבל הדברים צריכים להיכתב בצורה מכבדת וראויה, ולא בשיח עוקצני כלפי דעות אחרות.
ותוך התייחסות לגופו של ענין ולא לגופו של אדם.
וחשוב עוד יותר, תוך שמירה על כבודם של תלמידי החכמים שעל דבריהם אנו מקשים.
בדיוק כשם שהיינו מצפים שיכתבו אחרים כלפי הרב "שלנו" (כל אחד ורבו הוא).
כל הערה שתגלוש לביזוי אישי כלפי תלמיד חכם מכל צד שהוא, תימחק או תיערך.
