האם רשב"י רוצה שיעשו הילולה במירון בל"ג בעומר?

[אור יעקב]

יז. בעקבות הביקורות התכופות של פקחי משרד החינוך בכוללים ובמוסדות התורה, נכנס אחד מראשי הכוללים באיזור הדרום לביתו של הגראי"ל שטיינמן: "האברכים מרגישים מוטרדים מאוד מהמצב החדש", סיפר ראש הכולל. "הם מרגישים שרודפים אחריהם על לא עוול בכפם, והם חושבים שהם חייבים להתחזק במשהו בכדי שתעבור הגזירה הזו".

"במה ה'ראש ישיבה' מציע להתחזק?", הגראי"ל חייך למשמע השאלה, וענה: "יש להתחזק בשלושה דברים: א. ביטול תורה. ב. בין אדם לחברו. ג. ובעיקר בעוון לשון הרע. זו העבירה היחידה שמביאה צרעת".

הגראי"ל הוסיף ש"היום במקום צרעת מגיעה העניות, ואנו רואים איזה עניות נוראה יש בציבור החרדי, בגלל שמדברים לשון הרע".

 

[משיב כהלכה]

מה אתה רוצה להוכיח בזה? וכי חשבת שהגראי"ל מעולם לא הזכיר את הענין של צניעות?

 

[אור יעקב]

מה אתה רוצה להוכיח בזה? וכי חשבת שהגראי"ל מעולם לא הזכיר את הענין של צניעות?

הוא הזכיר שהצרות באות "בעיקר" בגלל זה שזה דבר שגורם לסילוק השכינה ואז מגיעות הצרות.

ולא נצרכנו לדבריו ולעוד דברי רבים מגדולי ישראל שזהו מדרש מפורש (רבה, תנחומא) "כל מקום שאתה מוצא זנות אנדרלמוסיה באה לעולם והורגת טובים ורעים"

 

[משיב כהלכה]

הוא הזכיר שהצרות באות "בעיקר" בגלל זה שזה דבר שגורם לסילוק השכינה ואז מגיעות הצרות

הוא לא מדבר על כך בכל הזדמנות כגורם עיקרי לכל הצרות שבעולם אלא להיפך, לעיתים נדירות, ובדרך כלל אומר להתחזק בעניינים אחרים - כנ"ל.

 

[משיב כהלכה]

ולא נצרכנו לדבריו ולעוד דברי רבים מגדולי ישראל שזהו מדרש מפורש (רבה, תנחומא) "כל מקום שאתה מוצא זנות אנדרלמוסיה באה לעולם והורגת טובים ורעים"

אתה רוצה שאביא לך מדרשי חז"ל על ביטול תורה, זלזול בתורה, בין אדם לחבירו?

על מה מתו נשות תלמידי רבי עקיבא, בגלל שאשתו היתה פיאנית והחטיאה את הרבים עם פאות? (עיין ירושלמי סוטה פרק ט').

על מה נחרב בית שני, גלו ישראל וכל הפורענויות?

וגם אם תאמר שחוסר צניעות הוא גרוע ביותר (כפי שאומרים חז"ל) - כוונתם לחוסר צניעות כפשוטו, ולא לפאות שהן דבר השנוי במחלוקת הפוסקים ואין בהן שמץ של חוסר צניעות (אלא במיעוטן הבולטות והחריגות), אבל לדידו של הרב דן סגל הכל בגלל הפאות, כדעתם של בעלי הפשקווילים.

 

[אור יעקב]

אתה רוצה שאביא לך מדרשי חז"ל על ביטול תורה, זלזול בתורה, בין אדם לחבירו?

על מה מתו נשות תלמידי רבי עקיבא, בגלל שאשתו היתה פיאנית והחטיאה את הרבים עם פאות? (עיין ירושלמי סוטה פרק ט').

על מה נחרב בית שני, גלו ישראל וכל הפורענויות?

וגם אם תאמר שחוסר צניעות הוא גרוע ביותר (כפי שאומרים חז"ל) - כוונתם לחוסר צניעות כפשוטו, ולא לפאות שהן דבר השנוי במחלוקת הפוסקים ואין בהן שמץ של חוסר צניעות (אלא במיעוטן הבולטות והחריגות), אבל לדידו של הרב דן סגל הכל בגלל הפאות, כדעתם של בעלי הפשקווילים.

אההה...
עכשיו הבנתי...
כואב לך שהוא מדבר על הפאות...
(לא דיברתי איתך על זה ואין עניין לדחוף פאה לכל מקום, דנו על "חוסר צניעות" וכל אחד יקח זאת למקומו)

 

[אור יעקב]

אתה רוצה שאביא לך מדרשי חז"ל על ביטול תורה, זלזול בתורה, בין אדם לחבירו?

הם סותרים את זה שחוסר צניעות מביא צרות ופורענויות לעולם?

 

[משיב כהלכה]

אההה...
עכשיו הבנתי...
כואב לך שהוא מדבר על הפאות...
(לא דיברתי איתך על זה ואין עניין לדחוף פאה לכל מקום, דנו על "חוסר צניעות" וכל אחד יקח זאת למקומו)

הרב דן סגל מדבר על הצניעות באופן כללי והפאות באופן ספציפי.

לי זה לא כואב, בסך הכל העמדתי דברים על דיוקם. אולי לך זה כואב, כי ניסית להתחמק מזה שהרב דן סגל שונה מכולם.

 

[משיב כהלכה]

הם סותרים את זה שחוסר צניעות מביא צרות ופורענויות לעולם?

לא סותר, אבל בשאלה "מה העיקר", אפשר למצוא תשובה בדבריהם של גדולי הדור הנ"ל, ובדבריהם של חז"ל עצמם.

 

[אור יעקב]

כי ניסית להתחמק מזה שהרב דן סגל שונה מכולם.

שונה אולי שמדבר יותר, אבל לא שונה בזה שרבים מגדולי ישראל התבטאו גם על חוסר צניעות שמביא פורענויות לעולם.

לא סותר, אבל בשאלה "מה העיקר", אפשר למצוא תשובה בדבריהם של גדולי הדור הנ"ל.

אשה שתבוא לאחד מגדולי ישראל הנ"ל אני יכול לומר לך בבירור שרובם יגידו לה להתחזק בצניעות.

 

[אור יעקב]

 

[אלישמע]

אין זה אלא כפירה ואפיקורסות, להתייחס לדברי גדולי ישראל כאגדות הפורחות באוויר, רק בגלל שלא זכית להבין את הדברים הפשוטים הללו.

לא כפירה ולא אפיקורסות (גם לזה יש גדרים),
ולא קשור להבנה ולחוסר הבנה, יש כאן מחקר ענייני מקיף עם הסקת מסקנא, וממילא עם השלכות לגבי אותה מעשייה.
אני יכול להתמודד רק עם טענות והגיון, ואם לא, אז קוֹצְרֹה יוֹדִי

 

[דיקנא קדישא]

הניסיון להפוך את המכשולים הטכניים של השנים האחרונות לסימן שרשב"י לא רוצה אותנו, הוא טעות בתפיסה. העלייה למירון היא מסורת של דורות, ודווקא בגלל המעלה העצומה הזו, עלינו לדרוש שהיא תיראה בהתאם. הבעיה היא לא בעצם העלייה, אלא בזה שאין סדר, ויש חאפריות ועסקנות שמנהיגים את הציבור החרדי, והם משתלטים על מעמד שאמור להיות שיא של קדושה והתעוררות רוחנית. מי שבאמת חפץ בקרבת רשב"י, צריך לשאוף להחזיר לעלייה הזו את המהות המכובדות והמרוממות שלה, ולא להפוך אותה לברירת מחדל של אקשן קומבינות ועסקונה רבנית מפלגתית. העלייה היא הזדמנות לבנות קומה נוספת בעבודת ה', ולאו דוקא מתוך אינרציה של המונים.

 

[אלישמע]

יום שמועתנו זו גרסה רק באחד הטקסטים. בטקסטים האחרים בשער הכוונות ובפרי עץ חיים זה יום שמחת רשב"י וכו'.

וגם באותו טקסט שמוזכר בכתב היד יום שמועתנו, ברור שזוהי טעות סופר וצ"ל יום שמחתנו, כי כל הטקסט מדבר על שמחת רשב"י באותו יום (כנראה נעלם ממך כל הטקסט וידעת ממנו רק "יום שמועתנו").

ואצטט:

"ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג בעומר על קברי רשב"י.. ואוכלים ושותים ושמחים שם, אני ראיתי למורי ז"ל שהלך שם פעם אחת ביום ל"ג בעומר הוא וכל אנשי ביתו... בשנה הראשונה קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מור"י ז"ל, הוליך את בנו הקטן שם עם כל בני ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה..

ואחר שגמר העמידה אמר לי מורי ז"ל כי ראה בהקיץ את רשב"י עומד על קברו ואמר לו אמור לאיש הזה אברהם הלוי כי למה אומר נחם ביום שמועתנו, והנה לכן הוא יהיה בנחמה בקרוב...

וכתבתי כל זה להורות כי יש שורש במנהג הנזכר ובפרט כי רשב"י הוא אחד מחמישה תלמידיו הגדולים של רבי עקיבא ולכן זמן שמחתו הוא ביום ל"ג בעומר".

יפה, אבל "שמועתנו" - "שמחתנו" זה קצת קשה להתבלבל.
עכ"פ אתה רואה יפה שאין כאן אלא יום השייך לחמשה תלמידים, (וכמו כתב גם הבא"ח).
ושרשב"י מקפיד שלא להתעצב, ולא שיעשו שמחה. (יש אגדה, תמוהה ומוזרה, נו נו).
היסטורית ידוע שעשו שם שמחה ואכילה ושתיה, המקור הוא במנהגי אשכנז,
ונמשך כאן בארץ. אבל האר"י (שהיה גם אשכנזי, וגם ספרדי), לא היה שם תמיד רק פעם או שנים,
ותלמידיו לא הקפידו בזה בכלל.
אז מכאן ועד לעשות ענין לעלות, ולתלות אותו ברשב"י הדרך רחוקה.

 

[משיב כהלכה]

ושרשב"י מקפיד שלא להתעצב, ולא שיעשו שמחה

מקווה שאתה בעצמך הבנת מה שכתבת פה.

עכ"פ מדובר ביום שמחת רשב"י, והאר"י אמר על זה מה שאמר, והיא הוכחה ברורה לנדון (לא הנדון של ל"ג בעומר שאתה מתעקש לדחוף לכאן).

 

[משיב כהלכה]

אשה שתבוא לאחד מגדולי ישראל הנ"ל אני יכול לומר לך בבירור שרובם יגידו לה להתחזק בצניעות.

הם דיברו לכלל ישראל, גברים ונשים גם יחד.

אתה מטפס על הקירות כדי לדחות את דבריי ולא מצליח. ונשאלת השאלה, האם

כואב לך

?

 

[שמעון טרבלסי]

שגדולי ישראל סברו שהצרות לא מגיעות בעיקר בגלל חוסר צניעות (כטענת הרב דן סגל ובעלי הפשקווילים) אלא בגלל דברים אחרים לגמרי.

מקרא מלא הוא, "ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך", ואם אין שכינה מנין הגנה ושמירה?

 

[נקודת האמת]

השאלה נשאלת להרבה - ומותר לשאול...

אבל כמובן שגם צריך מענה:

א. אם אנחנו מבינים שזה כן טוב לעלות, אזי אין שאלה אחר מה שקרה - כי חשבונות שמיים מי ידע...

וכי בקורונה אז אולי ה' לא רוצה שנלך לביהכנ"ס?!

אלא מה - ה' רוצה שנתעורר, וברדך כלל המכה היא על מה שצריך חיזוק....

ב. מעלת עלייה לציון של צדיק היא עצומה בעצמה וסימוכין מהתורה (כלב בן יפונה) ואכהמ"ל...

וכ"ש וק"ו בזמן ההילולא כי אז אפי' הכי צדיקים יורדים על קיברם וכבר האריכו בזה בספרים ובקבלה ובחסידות.

ג. וכן - עצם זה שכ"כ הרבה גדולי עולם עשו זאת - זה הוכחה רבתי.

והאור החיים הק' שהיה מגיע לתחתית ההר היה הולך על ארבע
ומטפס ועיניו זולגות דמעות ואמר "איך אני עולה למקום אש להבת שלהבת"

וכבר מר"ן הבית יוסף רצה לבטל בגלל הפריצות ונגלה אליו הרשב"י ואמר לו צו לביתך כי היום אתה מת וכו'
ואמר לו שפעל שביום הזה שמי שחוטא לעצמו, ואין דין ערבות באותו יום.

וכ"כ הרבה קדושה ויראת שמים מקבלים שם - למי שמגיע מוכן כראוי, איך אפשר לדבר על זה.

ד. ולענין ביטול תורה -

אם אתה לא מטייל בבין הזמנים כי זה ביטול תורה ,

ולפני כל יציאה אתה עושה שיקול כזה - אזי תבדוק אם זה ביטול תורה ג"כ,

או לפחות באיכות כי בדרך ללמוד לא כמו בביהמ"ד וכדו'.

אבל אם לא, ואתה (עדין) לא ממש מדקדק כחוט השערה -

אז מה לך כי תלין על מי שזה משפיע עליו למשך כל השנה ומקרבו לה' יתברך?!

והגדולים שלא הלכו זה לא ראייה שהם נגד
אלא הבינו שהם מקבלים חיזוק ממקום אחר או שעדיף להם לימודם הקבוע וכו' על פני זה.

ולגבי הטענה שיש פריצות -
דע אחי היקר שיש עוד הרבה מקומות עם פריצות!!!

ואני אבהיר -

בא נבטל פורים - כי ביום זה יש ...
בא נבטל סעודות שבת כי יש...
בא נבטל ימים טובים כי יש זמן לאנשים והם מטיילים ברחוב ויש...
נסגור בתי כנסת כי מדברים באמצע...
וכו' וכו' וכו'.....
והרשימה יוכולה להתארך...

אבל הרעיון הוא שזה שיש מנצלים את היום הק' הזה לצד הלא נכון- מסכנים!!!
אבל לא בגלל זה אני יבטל את המעלה שיש לי בזמן הזה.

וודאי שצריכים לעשות תקנות לשימור הק' כמו שרבותינו היו שמים ברגל בזמן שביהמ"ק קים.

וזה מה שטען רשב"י - כ"כ הרבה אנשים מתחזקים, הא יש כאילו שלא מתנהגים כראוי?! - תשמור על עצמך!!!

בדיוק כמו ברחוב!!!
בתחנת אוטובוס!!!
ובמכולת!!!

( וזה לא שאתה הולך למקום לא טוב בעיקרו כמו לקניון דוג' כי כאן זה קודש ומסביב לקודש יש זבובים...)

וב"ה אכשור דרא דרך לנשים וגברים מהדרין, כנ"ל אוטובוסים, וכו'

והלוואי נזכה כל שנה עד ביאת משיחנו.

 

[משיב כהלכה]

מקרא מלא הוא, "ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך", ואם אין שכינה מנין הגנה ושמירה?

ראה לעיל.

 

[שמעון טרבלסי]

ראה לעיל.

וראה לקמן ובמק"א ואכמ"ל ודו"ק.

 

[אני לא יודע]

א. אם אנחנו מבינים שזה כן טוב לעלות, אזי אין שאלה אחר מה שקרה - כי חשבונות שמיים מי ידע... וכי בקורונה אז אולי ה' לא רוצה שנלך לביהכנ"ס?! אלא מה - ה' רוצה שנתעורר, וברדך כלל המכה היא על מה שצריך חיזוק....

אבל אין לך דרך לדעת מה ה' רוצה שתעלה למירון או שלא ?

ב. מעלת עלייה לציון של צדיק היא עצומה בעצמה וסימוכין מהתורה (כלב בן יפונה) ואכהמ"ל... וכ"ש וק"ו בזמן ההילולא כי אז אפי' הכי צדיקים יורדים על קיברם וכבר האריכו בזה בספרים ובקבלה ובחסידות.

אין מעלה מוכרת בתורה וחז"ל לעלות לקברי צדיקים
חסידות אני לא יודע
כלב הוא עניין אחר

ג. וכן - עצם זה שכ"כ הרבה גדולי עולם עשו זאת - זה הוכחה רבתי.
והאור החיים הק' שהיה מגיע לתחתית ההר היה הולך על ארבע
ומטפס ועיניו זולגות דמעות ואמר "איך אני עולה למקום אש להבת שלהבת"
וכבר מר"ן הבית יוסף רצה לבטל בגלל הפריצות ונגלה אליו הרשב"י ואמר לו צו לביתך כי היום אתה מת וכו'
ואמר לו שפעל שביום הזה שמי שחוטא לעצמו, ואין דין ערבות באותו יום.
וכ"כ הרבה קדושה ויראת שמים מקבלים שם - למי שמגיע מוכן כראוי, איך אפשר לדבר על זה.

יש תלמידי רשב"י ועניינם אחד
אנו לא תלמידיו

ד. ולענין ביטול תורה -
אם אתה לא מטייל בבין הזמנים כי זה ביטול תורה ,
ולפני כל יציאה אתה עושה שיקול כזה - אזי תבדוק אם זה ביטול תורה ג"כ,
או לפחות באיכות כי בדרך ללמוד לא כמו בביהמ"ד וכדו'.
אבל אם לא, ואתה (עדין) לא ממש מדקדק כחוט השערה -
אז מה לך כי תלין על מי שזה משפיע עליו למשך כל השנה ומקרבו לה' יתברך?!
והגדולים שלא הלכו זה לא ראייה שהם נגד
אלא הבינו שהם מקבלים חיזוק ממקום אחר או שעדיף להם לימודם הקבוע וכו' על פני זה.

לא מדובר על בין הזמנים אלא על אמצע הזמן
וכן אדם רציני לא יוצא באמצע תחילת זמן לסיור של כמה שעות בצפון פלוס כמה שעות נסיעה
אם אכן יש שמושפעים מזה לכל השנה ומתקרב לה' אה"נ אבל למה שזה יקרה ע"י נסיעה לצפון

ולגבי הטענה שיש פריצות -
דע אחי היקר שיש עוד הרבה מקומות עם פריצות!!!

וזה חבל

ואני אבהיר -
בא נבטל פורים - כי ביום זה יש ...
בא נבטל סעודות שבת כי יש...
בא נבטל ימים טובים כי יש זמן לאנשים והם מטיילים ברחוב ויש...
נסגור בתי כנסת כי מדברים באמצע...
וכו' וכו' וכו'.....
והרשימה יוכולה להתארך...

דמגוגיה זולה ומטה
יש כאן ויכוח על תופעה אם היא ראויה או שלא
מה קשור שבת ומועד
שאתה יודע מה רוצה ממך אדונך
ואמנם ראה כאן אבל זה לא בשביל לבטל אותם

 

[אביעד]

יום שמועתנו זו גרסה רק באחד הטקסטים. בטקסטים האחרים בשער הכוונות ובפרי עץ חיים זה יום שמחת רשב"י וכו'.

וגם באותו טקסט שמוזכר בכתב היד יום שמועתנו, ברור שזוהי טעות סופר וצ"ל יום שמחתנו, כי כל הטקסט מדבר על שמחת רשב"י באותו יום (כנראה נעלם ממך כל הטקסט וידעת ממנו רק "יום שמועתנו").

ואצטט:

"ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג בעומר על קברי רשב"י.. ואוכלים ושותים ושמחים שם, אני ראיתי למורי ז"ל שהלך שם פעם אחת ביום ל"ג בעומר הוא וכל אנשי ביתו... בשנה הראשונה קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מור"י ז"ל, הוליך את בנו הקטן שם עם כל בני ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה..

ואחר שגמר העמידה אמר לי מורי ז"ל כי ראה בהקיץ את רשב"י עומד על קברו ואמר לו אמור לאיש הזה אברהם הלוי כי למה אומר נחם ביום שמועתנו, והנה לכן הוא יהיה בנחמה בקרוב...

וכתבתי כל זה להורות כי יש שורש במנהג הנזכר ובפרט כי רשב"י הוא אחד מחמישה תלמידיו הגדולים של רבי עקיבא ולכן זמן שמחתו הוא ביום ל"ג בעומר".

מצווה בחזרת

הכתב יד של הסופר זה רח''ו בעצמו

תוכל אולי להסביר לי איך הגיע שמועתינו אם הוא רצה לכתוב שמחתינו, זו טעות קיצונית ביותר

בנוגע לשאר הכת''י אין עניין להאריך
אבל ההשוואה בין הכת''י של רחו בעצמו לכת''י שנעתקו ממנו ולומר שיש כמה גירסאות היא משעשעת ביותר

 

[משיב כהלכה]

הכתב יד של הסופר זה רח''ו בעצמו

תוכל אולי להסביר לי איך הגיע שמועתינו אם הוא רצה לכתוב שמחתינו, זו טעות קיצונית ביותר

אני מוכיח זאת מהטקסט של רח"ו עצמו, אם לא שמת לב.

 

[משיב כהלכה]

וראה לקמן ובמק"א ואכמ"ל ודו"ק.

ביארתי היטב לעיל, לא כאן המקום לתגובות ברמת גן.

 

[אביעד]

אני מוכיח זאת מהטקסט של רח"ו עצמו, אם לא שמת לב.

אני לא הייתי ממהר לקבוע טעות סופר על הדיוק הזה

 

[אלישמע]

ושרשב"י מקפיד שלא להתעצב, ולא שיעשו שמחה.

מקווה שאתה בעצמך הבנת מה שכתבת פה.

עכ"פ מדובר ביום שמחת רשב"י, והאר"י אמר על זה מה שאמר, והיא הוכחה ברורה לנדון (לא הנדון של ל"ג בעומר שאתה מתעקש לדחוף לכאן).

ברור, ברור, כמו שכתבתי שם

אז מכאן ועד לעשות ענין לעלות, ולתלות אותו ברשב"י הדרך רחוקה.

ובתוספת ביאור; רשב"י ידוע לנו שהקפיד שלא יעשו אבילות וצער אותו יום,
אבל שיעלו לקבר, ושיעשו ריקודים ומחולות לא שמענו, זולתי מנהג אשכנזי קדום. (ועוד אגדה לא נודע מקורה).
ומשכך, כשבאים לדון האם רשב"י רוצה שיעשו הילולא במירון? (נושא האשכול), אני מגיב כמו שהגבתי בתחילת דברי, זה ענין אישי והחלטה אישית של כל אחד ואחד, מרשב"י אין לנו שום ידיעה בענין.
(אילו היה לרשב"י רצון שיעלו, לא היו האר"י ותלמידיו נמנעים ממנה).

 

[אלישמע]

אני מוכיח זאת מהטקסט של רח"ו עצמו, אם לא שמת לב.

כבר הסברתי, שסופר שמעתיק יכול לטעות ולכתוב שמועתינו במקום שמחתינו,
אבל מחבר שיודע מה הוא רוצה לכתוב קשה שיתחלף לו עד כדי כך,
(מה גם שכבר כתב זאת כמה פעמים באותו קטע).

 

[משיב כהלכה]

קרא את כל הקטע בחדא מחתא, ותבין שזה פשוט.

 

[משיב כהלכה]

ובתוספת ביאור; רשב"י ידוע לנו שהקפיד שלא יעשו אבילות וצער אותו יום,
אבל שיעלו לקבר, ושיעשו ריקודים ומחולות לא שמענו, זולתי מנהג אשכנזי קדום. (ועוד אגדה לא נודע מקורה).
ומשכך, כשבאים לדון האם רשב"י רוצה שיעשו הילולא במירון? (נושא האשכול), אני מגיב כמו שהגבתי בתחילת דברי, זה ענין אישי והחלטה אישית של כל אחד ואחד, מרשב"י אין לנו שום ידיעה בענין.
(אילו היה לרשב"י רצון שיעלו, לא היו האר"י ותלמידיו נמנעים ממנה).

פשוט שמניעת אבלות וצער פירושה שמחה, כי אין צער במקום שמחה, ואין טעם אפילו לדון בזה.