האם ראוי לעודד בני תורה להחמיר בעניני הלכה?

[הרוצה בתשובה]

מספר בית אל [ר' אברהם חמוי] בשם התולדות שמשון:

 

[אור יעקב]

לא היה לי זמן ופנאי לעבור על כל האשכול.
אבל לא הבנתי משהו...

יש מי שאומר ש"אין ענין" להחמיר בדבר שנחלקו בו הפוסקים?
יש מי שאומר ש"חובה" להחמיר בדבר שנפסק להיתר?

על מה בדיוק הנקודה שרצו לעורר פה?

(כמובן יש חומרא שמביאה לידי קולא שבזה "המחמיר חמור"... אבל שאר חומרות לצאת יד"ח כל השיטות?)

 

[אלישמע]

לא היה לי זמן ופנאי לעבור על כל האשכול.
אבל לא הבנתי משהו...

יש מי שאומר ש"אין ענין" להחמיר בדבר שנחלקו בו הפוסקים?
יש מי שאומר ש"חובה" להחמיר בדבר שנפסק להיתר?

על מה בדיוק הנקודה שרצו לעורר פה?

(כמובן יש חומרא שמביאה לידי קולא שבזה "המחמיר חמור"... אבל שאר חומרות לצאת יד"ח כל השיטות?)

לאפוקי ממי שחושב שאין ענין להחמיר נגד השו"ע,
ולאפוקי ממי שחושב שראוי להורות להמון העם להקל (30 שנה אחרי שכבר הם חצי אברכים),
ולאפוקי ממי שמחבר ספר להמון העם שבשדות, ומעודד בני תורה ללמוד ממנו,
ולאפוקי ממי שאומר שלאשכנזים יש מ"ב, ולספרדים יש... (ואם כבר, אז יש כה"ח ובא"ח, רק שהם כמו שהוא מרבה לציין בספריו כדי להרחיק מהם, חסדאין מילייהו).
ולאפוקי ממי שמסתגנן כך: "מותר לכתחילה לעשות כך וכך והמחמיר תע"ב", ויוצא בחמת קצף על ספר שמסתגנן אחרת: "ראוי לכל ירא שמים ליזהר מלעשות כך וכך והמיקל יש לו על מה שיסמוך".

 

[אור יעקב]

לאפוקי ממי שחושב שאין ענין להחמיר נגד השו"ע,

לא ראיתי מי שכותב או חושב שאין עניין.
(ואדרבה מרן הגרע"י זצוק"ל כותב בכמה מקומות שיש עניין ובפרט בדאורייתא)

ולאפוקי ממי שחושב שראוי להורות להיתר להמון העם

אם כך ההלכה למה לא?
(כמובן אתה יכול להורות ש"יש ענין" להחמיר - אבל לא בצורה שמי שלא מחמיר חמור... וכל חומרא תלוי בעניינה)

ולאפוקי ממי שמחבר ספר להמון העם שבשדות, ומעודד בני תורה ללמוד ממנו,

אתה מתכוון ל"קולות" שהובאו בחזון עובדיה שהספר שלו רק "להמון העם"???

ולאפוקי ממי שאומר שלאשכנזים יש מ"ב, ולספרדים יש...

עוד פעם...
מי אמר כזה דבר?
מי אמר לא ללמוד ממ"ב?
וודאי ללמוד אבל צריך לדעת שבמאות מקומות פוסק לא כהשו"ע.

ולאפוקי ממי שכותב: מותר לעשות לכתחילה כך וכך והמחמיר תע"ב, ויצא בחמת קצף על ספר שכתוב בו: ראוי לכל ירא שמים ליזהר מ... והמיקל יש לו על מה שיסמוך

יש הבדל "ענק" בין הלשונות האלה.
ואם באמת משהו כתב כך במקום שלא צריך באמת צריך לצאת בחמת קצף.

 

[אלישמע]

לא ראיתי מי שכותב או חושב שאין עניין.
(ואדרבה מרן הגרע"י זצוק"ל כותב בכמה מקומות שיש עניין ובפרט בדאורייתא)

אם כך ההלכה למה לא?
(כמובן אתה יכול להורות ש"יש ענין" להחמיר - אבל לא בצורה שמי שלא מחמיר חמור... וכל חומרא תלוי בעניינה)

אתה מתכוון ל"קולות" שהובאו בחזון עובדיה שהספר שלו רק "להמון העם"???

עוד פעם...
מי אמר כזה דבר?
מי אמר לא ללמוד ממ"ב?
וודאי ללמוד אבל צריך לדעת שבמאות מקומות פוסק לא כהשו"ע.

יש הבדל "ענק" בין הלשונות האלה.
ואם באמת משהו כתב כך במקום שלא צריך באמת צריך לצאת בחמת קצף.

לא הבנתי מה לא הבנת,
הדברים מפורסמים בציבור.
מי הרב המיקל בדור זה ענין ידוע.
מי הרב שסוגד לשו"ע שקבלנו הוראותיו זה גם ידוע.
מי שהרב שצריך להודיע לציבור "שגם הוא היה מחמיר בכמה עניינים" זה ג"כ ידוע, והסיבה ידועה כמו"כ.
מי זה הרב שחושב שכל מי שלא סובר כמוהו זה נגד הדין (לקולא או לחומרא), וממילא צריך לצאת עליו בחמת קצף זה ג"כ ידוע.
הענין זה, שספק בדין לא נקבע ע"פ אדם אחד, או ספר אחד. - וכשיש צד נוסף, אז תמיד יש מקום להחמיר, ואף פעם זה לא יחשב "נגד הדין".
ואם יש ספר שמרבה להקל (ובבית הוא מחמיר), אז כנראה שהספר הזה הוא להמון העם...
או שהוא בעצמו עושה שלא כדין, ויש לצאת נגדו בחמת זעם.
כי אם יש ענין להחמיר לך עצמך, אז יש ענין לכל יהודי ויהודי לעשות זאת, ולכן אין ענין לכתוב בספר שהוא מותר לכתחילה ובבית לעשות הפוך. ואם הוא עושה זאת, אז סימן שהספר הזה נועד להמון העם, וא"כ לבני תורה שהם כבר שתי מטר קדימה, ראוי שלא ללמוד בספר הזה (רק לעיין בו, אך לא לעשותו נר לרגלם)...
ופשוט שיש הבדל ענק בין הלשונות, ולכן האדם צריך לדעת (ע"פ מצבו הרוחני) במה לבחור, וממה לברוח.
פשוט ביותר.

 

[אור יעקב]

לא הבנתי מה לא הבנת,
הדברים מפורסמים בציבור.
מי הרב המיקל בדור זה ענין ידוע.
מי הרב שסוגד לשו"ע שקבלנו הוראותיו זה גם ידוע.

לא קשור לדיון ואין צורך להתייחס.

ואם יש ספר שמרבה להקל (ובבית הוא מחמיר), אז כנראה שהספר הזה הוא להמון העם...
או שהוא בעצמו עושה שלא כדין, ויש לצאת נגדו בחמת זעם.
כי אם יש ענין להחמיר לך עצמך, אז יש ענין לכל יהודי ויהודי לעשות זאת, ולכן אין ענין לכתוב בספר שהוא מותר לכתחילה ובבית לעשות הפוך. ואם הוא עושה זאת, אז סימן שהספר הזה נועד להמון העם, וא"כ לבני תורה שהם כבר שתי מטר קדימה, ראוי שלא ללמוד בספר הזה (רק לעיין בו, אך לא לעשותו נר לרגלם)...
ופשוט שיש הבדל ענק בין הלשונות, ולכן האדם צריך לדעת (ע"פ מצבו הרוחני) במה לבחור, וממה לברוח.
פשוט ביותר.

חוץ מ"מקרר" יש לך עוד דוגמא מבין אלפי אלפים הלכות של מרן הגרע"י זצוק"ל?
בגלל המקרר אתה "מחליט" שהספר להמון העם?

חומרא שנהג אולי בתור דבר טוב על עצמו (כי אולי לא כיבו את האור ופעם אחת בטעות פתח את המקרר... הכל יכול להיות... זה שנהג בעצמו חומרא כל שהיא זה לא משנה את ההוראה לעם(

ופשוט שיש הבדל ענק בין הלשונות, ולכן האדם צריך לדעת (ע"פ מצבו הרוחני) במה לבחור, וממה לברוח.
פשוט ביותר.

פשוט.

 

[אלישמע]

עכשיו באמת לא הבנתי מה אתה רוצה,
כנראה שתרי משפ'... הוו, ותרי ספר... הוו.
אני מדבר על האחד, ואתה מדבר על האחר.
האשכול כאן נועד לאפוקי מההוא שאני מדבר עליו (שכנראה גם מאד מוכר).

 

[אור יעקב]

עכשיו באמת לא הבנתי מה אתה רוצה,
כנראה שתרי משפ'... הוו, ותרי ספר... הוו.
אני מדבר על האחד, ואתה מדבר על האחר.
האשכול כאן נועד לאפוקי מההוא שאני מדבר עליו (שכנראה גם מאד מוכר).

אני מכיר דוגמא יחידה על מקרר שהרב עובדיה התיר לכתחילה ונהג בביתו לחומרא.

אתה מכיר סיפור דומה על הרב יצחק?

 

[ממדבר מתנה]

יש הבדל "ענק" בין הלשונות האלה.
ואם באמת משהו כתב כך במקום שלא צריך באמת צריך לצאת בחמת קצף

ובאמת שבספר אביר הרועים מסופר שכאשר מרן הגרע"י זצ"ל החל לכהן כרבה של תל אביב, ראה שבמודעה שיוצאת מטעם הרבנות לקראת פסח נכתב משהו כמו: "קטניות בפסח אסורות במאכל, והספרדים נוהגים להקל".
ומיד קרא לאחראי על הכשרות ונזף בו, וכי הספרדים חלילה נוהגים היתר בדבר האסור ?!.
והורהו מיד לשנות לנוסח הנ"ל: "קטניות בפסח מותרות, והאשכנזים נוהגים להחמיר"

 

[כאחד העם]

על מה בדיוק הנקודה שרצו לעורר פה?

לאפוקי ממה שנאמר כאן

קודם כל צריך לעקור מהשורש, את מה שהשתרש בדורינו , שאת הדיעבד והצירופים הופכים לעיקר הדין, ואילו את עיקר הדין נהפך למידת חסידות , ותע"ב.

אח"כ נעבור לשלב ב , לדון האם חומרות עדיף וכד'.

אך כל עוד ששלב א קיים ודומיננטי, אם נדון פה על חומרות זה יכול רק להזיק ולקלקל עוד

ובד"כ הא בהא תליא - דאותם אלה שהפכו את הצירופים ואת הדיעבד ללכתחילה ולעיקר הדין , ואילו את עיקר הדין שמו "במידת חסידות" - ושהמחמיר תע"ב" ,
זה אותם אלה שכתבו לך פה

לאפוקי ממי שחושב שאין ענין להחמיר נגד השו"ע,
ולאפוקי ממי שחושב שראוי להורות להמון העם להקל (30 שנה אחרי שכבר הם חצי אברכים),
ולאפוקי ממי שמחבר ספר להמון העם שבשדות, ומעודד בני תורה ללמוד ממנו,
ולאפוקי ממי שאומר שלאשכנזים יש מ"ב, ולספרדים יש... (ואם כבר, אז יש כה"ח ובא"ח, רק שהם כמו שהוא מרבה לציין בספריו כדי להרחיק מהם, חסדאין מילייהו).
ולאפוקי ממי שמסתגנן כך: "מותר לכתחילה לעשות כך וכך והמחמיר תע"ב", ויוצא בחמת קצף על ספר שמסתגנן אחרת: "ראוי לכל ירא שמים ליזהר מלעשות כך וכך והמיקל יש לו על מה שיסמוך".

וכן פה

לא הבנתי מה לא הבנת,
הדברים מפורסמים בציבור.
מי הרב המיקל בדור זה ענין ידוע.
מי הרב שסוגד לשו"ע שקבלנו הוראותיו זה גם ידוע.
מי שהרב שצריך להודיע לציבור "שגם הוא היה מחמיר בכמה עניינים" זה ג"כ ידוע, והסיבה ידועה כמו"כ.
מי זה הרב שחושב שכל מי שלא סובר כמוהו זה נגד הדין (לקולא או לחומרא), וממילא צריך לצאת עליו בחמת קצף זה ג"כ ידוע.
הענין זה, שספק בדין לא נקבע ע"פ אדם אחד, או ספר אחד. - וכשיש צד נוסף, אז תמיד יש מקום להחמיר, ואף פעם זה לא יחשב "נגד הדין".
ואם יש ספר שמרבה להקל (ובבית הוא מחמיר), אז כנראה שהספר הזה הוא להמון העם...
או שהוא בעצמו עושה שלא כדין, ויש לצאת נגדו בחמת זעם.
כי אם יש ענין להחמיר לך עצמך, אז יש ענין לכל יהודי ויהודי לעשות זאת, ולכן אין ענין לכתוב בספר שהוא מותר לכתחילה ובבית לעשות הפוך. ואם הוא עושה זאת, אז סימן שהספר הזה נועד להמון העם, וא"כ לבני תורה שהם כבר שתי מטר קדימה, ראוי שלא ללמוד בספר הזה (רק לעיין בו, אך לא לעשותו נר לרגלם)...
ופשוט שיש הבדל ענק בין הלשונות, ולכן האדם צריך לדעת (ע"פ מצבו הרוחני) במה לבחור, וממה לברוח.
פשוט ביותר.

 

[יעקבי]

בענין דעת הגר"ע יוסף יש כבר אשכול

י

'ה'קולות' במשנת הגרע"י - דברי מרן הגאב"ד שליט"א'

22/10/25

מתוך דברי מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א, מתוך 'אוצר גליונות'

• יעקבי
• תגובות: 194
• פורום: רבותינו מאורי הדורות זצוק"ל

• 

 

[כהנא דמסייע]

ביתו של הגאון רבי רפאל שמואלביץ זצ"ל סיפרה שפעם המורה בכיתה שלה שאלה את התלמידות במה מחמירים אצלם בבית, וכל אחת אמרה משהו אחר, אחת בד' מינים, אחת בשופר, אחת בחשמל כשר וכן הלאה, וכשהגיע תורה היא מאוד התביישה שאצלם לא מחמירים בשום מצווה.
כששמע הגר"ר זצ"ל אמר לה "אצלנו מחמירים בביטול תורה".

אדם בסדר גודל שלו, בכל דבר דקדק בתכלית הדקדוק שיהיה בלכתחילה דלכתחילה לכל השיטות, אך נהג כן מדעת ומתוך הבנת הסוגיא והראשונים בעיון, ובפשטות, ובלי להרגיש שמחמיר חומרות וכו'. ובודאי בלי כל לחץ או נערוין, אלא הכל ביישוב הדעת, [זכיתי ללמוד הימנו תקופת מה ב''ה] וזה מה שהרגישה ביתו, שאצלם עושים הכל ע''פ הדין. ותו לא

 

[אור יעקב]

לאפוקי ממה שנאמר כאן

"לעקור מהשורש" את מה בדיוק???

אף פעם לא ראיתי שמרן הגרע"י זצוק"ל נסמך על צירופים בשביל להורות הלכה כל שהיא.

מה שכן... שיוצא לו הלכה מסויימת שיותר נוטה להיתר הוא מצרף אליה צירופים שההיתר יהיה מרווח לכתחילה, והדברים פשוטים.

 

[כהנא דמסייע]

אני חושב שהגישות שלכם חלוקות הרב @אור יעקב שיחי' אתה בגישה של צירופים עוד סברא גם אם לא מוחלטת, ודחו אותה, מ''מ חזי לאצטרופי, וכך עוד אחת ועוד ועוד אחת... הרב.... בוחן כל דיון לגופו, ואם רואים שהוא לא מסתבר, לא מתקבל לפי רוב השיטות, או השכל הישר, מתקדם, הלאה זה כבר נדחה.
זה צורת מחשבה שונה,
לכן שכאחד העם מעיין, הוא מנסה להעמיק בכל דבר לגופו האם זה נכון.
ואילו האור יעקב, מחפש לבדוק, אם יש לו מגוון רחב של סברות ורעיונות להסתמך עליהם.
זה שני קוים,
אינני יודע אם הם נפגשים, אא''כ כל אחד ירצה לקבל את החלק של השני, רק אז יהיה לזה מקום לדיון אמיתי ופורה.

אור יעקב​

א. אהבתי שאתה קורא לזה "גישה שלי" כאילו אני המצאתי את המושג של ס"ס... (מה זה "ספק ספיקא" שתי שיטות שלא להלכה...) מכאן

 

[אור יעקב]

אני חושב שהגישות שלכם חלוקות הרב @אור יעקב שיחי' אתה בגישה של צירופים עוד סברא גם אם לא מוחלטת, ודחו אותה, מ''מ חזי לאצטרופי, וכך עוד אחת ועוד ועוד אחת... הרב.... בוחן כל דיון לגופו, ואם רואים שהוא לא מסתבר, לא מתקבל לפי רוב השיטות, או השכל הישר, מתקדם, הלאה זה כבר נדחה.
זה צורת מחשבה שונה,
לכן שכאחד העם מעיין, הוא מנסה להעמיק בכל דבר לגופו האם זה נכון.
ואילו האור יעקב, מחפש לבדוק, אם יש לו מגוון רחב של סברות ורעיונות להסתמך עליהם.
זה שני קוים,
אינני יודע אם הם נפגשים, אא''כ כל אחד ירצה לקבל את החלק של השני, רק אז יהיה לזה מקום לדיון אמיתי ופורה.

אור יעקב​

א. אהבתי שאתה קורא לזה "גישה שלי" כאילו אני המצאתי את המושג של ס"ס... (מה זה "ספק ספיקא" שתי שיטות שלא להלכה...) מכאן

עוד פעם אני יסביר את ה"גישה של מרן הגרע"י"...

- כמובן שאין להסתמך אך ורק על צירופים שנדחו מרוב הפוסקים.
- אבל שיש לך היתר מבוסס להשען עליו אז אתה יכול "לצרף" כמה צירופים שההיתר יהיה יותר "מרווח".

(דהיינו ללא הצירופים היינו מורים "המיקל יש לו על מה לסמוך" וכדו' והצירופים באו והתירו יותר בשופי)

 

[ממדבר מתנה]

(דהיינו ללא הצירופים היינו מורים "המיקל יש לו על מה לסמוך" וכדו' והצירופים באו והתירו יותר בשופי)

לאחרונה יצא לי ללמוד את דברי הגר"א מלכא בענין פתיחת פקקי מתכת בשבת. כידוע הוא טוען שלאחר שבדק היטב התברר לו שהיום נשתנה אופן ייצור הפקקים, כך שהפקק והטבעת מתהדקים בבת אחת ע"ג גבי הבקבוק, ואם כן לא היה מעולם שם כלי על אותם הפקקים.
לפי זה הוא כותב שגם החולקים על הגרש"ז אויירבך זצ"ל בדין הנ"ל, קרי מרן האור לציון ומרן הגרע"י זצ"ל, יודו שבזמנינו אין להקל בזה.

ובאמת שהמעיין באור לציון יראה שנסמך רק על הטעם הנ"ל, דהיינו שהיה שם כלי על הפקק קודם חיבורו לטבעת (או קודם הידוק הטבעת לבקבוק).
ולכן אם נקבל את טענת הגר"א שנשתנה אופן היצור, אין מקום להקל לשיטתו.
אבל בדברי הגרע"י זצ"ל מבואר שצירף בזה עוד טעמים להקל.
אחד מהם הוא סברת המגיד משנה בענין פסיק רישיה במתקן מנא, וכמדומני שיש לפחות עוד טעם נוסף.
בכל מקרה הגר"א מלכא טוען שהטעם העיקרי הוא שהיה עליו שם כלי קודם לכן, ולכן אין מקום להקל גם לשיטתו.
ובאמת צריך עיון בכה"ג האיך לדון בדעת הגר"ע נידון זה.

 

[אור יעקב]

לאחרונה יצא לי ללמוד את דברי הגר"א מלכא בענין פתיחת פקקי מתכת בשבת. כידוע הוא טוען שלאחר שבדק היטב התברר לו שהיום נשתנה אופן ייצור הפקקים, כך שהפקק והטבעת מתהדקים בבת אחת ע"ג גבי הבקבוק, ואם כן לא היה שם כלי מעולם על אותם הפקקים.

ובאמת צריך עיון בכה"ג האיך לדון בדעת הגר"ע נידון זה.

מעניין לבדוק.