ע"ש.
בגזירות וחומרות שגוזרים על הציבור, ב"ה מקילים גדולים. - באמת אין ענין לגזור סתם.
אבל בדברים שהם ספיקות בדין, (מח' בראשונים ובפוסקים), זה לא קשור בכלל לנושא. - אא"כ אתה רואה את עצמך כצד מולם להחליט שהם דברו שטויות מעיקרא.
האם ראוי לעודד בני תורה להחמיר בעניני הלכה?
- יוזם האשכול יעקבי
- תאריך התחלה
- מומלץ
ע"ש.
בגזירות וחומרות שגוזרים על הציבור, ב"ה מקילים גדולים. - באמת אין ענין לגזור סתם.
אבל בדברים שהם ספיקות בדין, (מח' בראשונים ובפוסקים), זה לא קשור בכלל לנושא. - אא"כ אתה רואה את עצמך כצד מולם להחליט שהם דברו שטויות מעיקרא.
השו"ע לא כתב מה הדין במקרה שהשאיר 40 שערות.
ולכן כיון שכתב רק ש"יש לחוש" וודאי שזה מצטרף להקל לכתחילה.
(וחוץ מעוד כמה ספיקות שיש לצרף בעיקר גדר איסור הקפת הראש - ואכ"מ)
זה הפשט שלך, השאלה האם כ"כ פשוט שלזה התכוון השו"ע...
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,589
מקילים בכל הדינים, מכל הסוגים והמינים.
כל הכרעה הלכתית היא בעניינים של ספקות ומחלוקות קדומות, והמכריע נדרש להכריע.
מח' ב"ש וב"ה רבים מהם הם גזרות דרבנן אם לגזור או לא.
וגם מה שלא, זה מח' בדרשות התורה, או במסורה, ולא מח' האם ספרדים צריכים להחמיר כמו אשכנזי או לא.
וגם שם היה מושב ב"ד של סנהדרין, ולכן אמרו ב"ש אינה משנה. - ואילו בי"ח דבר שגברה ידם של ב"ש הלכה כמותם לדורות (רק שהיום זה לא נוהג).
אתה לא יכול להשוות את זה למצב של היום, בו יש שתי דעות תלויות ועומדות, ויש סברות לכאן ולכאן, ופוסקים ספרדים רבים החמירו וחששו לדברי הרמ"א וסיעתו, ולבוא ולהגיד שאני ספרדי ואני חסדים וכו' וכו', זה לא רלוונטי לנושא. זה חיפוש אחר קולות, וזה שייך למ"ש הכה"ח.
מה שכתב החיד"א זה מה שנכון לענין שם, רק שאין לנו דוגמאות ספיציפיות ממנו, ולכן כדאי לעיין בדברי החיד"א ובפסקיו וכן בכל פוסקי הספרדים לדורותם בכל ענין וענין, ולהבין פחות או יותר למה התכוונו ולמה לא.
למה השו"ע מיקל בהרבה מחלוקות שקולים בראשונים אפי' בספיקות דאורייתא של סקילה?
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,589
לא צריך לזה, יש לנו את דברי הרמב"ם בתשובה שהפוסק צריך להקל עד היכן שידו מגעת.
ועוד מקורות רבים מגדולים ספרדים ואשכנזים כפי שהבאתי לעיל.
אם החלטת שסתם ויש הל' כסתם והיש הוא לשם כבוד, אז...
אבל אם תחליט שהיש הוא כדי לחוש אליו, הכל יראה אחרת.
עכשיו זה ענין של החלטה.
נא לציין מקורות בבקשה.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,589
אינני דן כמי נפסקה הלכה אלא על עצם שיטת פסיקתם של בית הלל שאתה טוען שזה כתוצאה מנפש לא מתוקנת, מחוסר הבנה של דברי הכה"ח.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,589
לא עיינת במה שהבאתי לעיל. עיין קודם ואחר כך תגיב.
רוב הוויכוחים שם זה האם לגזור או לא,
שאר הדברים זה דברים שאתה ואני לא יודעים ולא מבינים בהם, ולא קשורים כהוא זה לכה"ח שדיבר על דבר שיש בו מח' הפוסקים.
ציין מס' הודעה.
אני מדבר על מקומות אחרים שסתם הדברים ולא הביא יש אומרים
הרבה מאוד ללומד הלכות שבת על הסדר, והלכות טהרה.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,589
יש לי דברים יותר חשובים לעשות בחיים.
עיינתי מלמעלה, תשובה ארוכה ביותר וכעת הזמן קצר,
ומקופיא נראה בדיוק כמו שאמרתי, המדובר שם הוא באיסור של החכם הבבלי ראש הישיבה ש"ץ, שבנה איסור דאו' שאינו קיים, והוליד ממנו איסור וחשש נוסף, על בסיס רעוע. וע"ז כתב: "וכבר בארנו שהראוי להתיר לכל בני אדם כל מה שאפשר להתיר ולא נטריח עליהם, ויש לאדם האחד בינו לבין עצמו שיחמיר על עצמו על מה שירצה".
גם לי
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,589
הלכת לחפש מהו הנושא כדי שיהיה לך משהו להיתפס בו, וגם התעלמת מכל דברי האחרונים שהבאתי.
אבל אין נפק"מ בקשר למה כתב הרמב"ם את דבריו, כי דברי הרמב"ם ברורים ונכתבו באופן כללי.
אמרת רמב"ם, אז בדקתי מה הוא אומר.
הרמב"ם לא דיבר באופן כללי, אלא באופן פרטי, אין צורך להמציא גזרות וחששות על הציבור (את זה תעשה לעצמך).
אבל כשיש צדדים לכאן ולכאן, (ויכוח בהבנת ההלכה, או וויכוח אחרי שכבר חששו קדמונינו לזה וכדו'), הרמב"ם לא מיירי.
עכשיו אתה אתה רוצה שאקרא שורה אחת וסגור את העיניים מההקשר שלה ? - זו לא דרכי, ולא דרך ההלכה.
אתה רוצה שאתייחס לכל אחד ואחד בנפרד ? תתייחס אתה במקביל לכל האחרים, ואז נעשה סדר פרופורציונלי.
אבל לדעתי זה מיותר לחלוטין, הדברים די ברורים, ומי שנקט לעצמו קו הלכתי שוטף שתמיד צריך להקל לא יוכל לעשות סדר פרופורציונלי, לא פחות מזה שרוצה כל הזמן להחמיר. - אבל שניהם לא טובים, ולא נראה לי שכל המצוטטים לכאן ולכאן דברו על אחד משני הקוטביים הללו.
שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג יורה דעה סימן כו
וא"כ מה שכתב הראש"ל שם בסי' מ"א סוף אות ג', וז"ל אלא שאנו צריכים בודאי להחמיר במוצאי שבת כדעת ר"ת וכמו שהעלתי בשו"ת יביע אומר שם [ח"ב סי' כ"א]. ושם בסי' כ"א אות י"א האריך למעניתו. וזל"ה בהיות שיש לפנינו רוב בנין ורוב מנין מגדולי הפוס' ראשונים ואחרונים דס"ל בהחלט כר"ת שיש איסור סקילה להמקדים לעשות מלאכה במוצאי שבת לפני שיעור ד' מילין. מי ירהיב עוז להכניס ראשו בין ההרים הגדולים ולא יחוש פן ירוצו את גולגלתו.
ועוד שם באות י"ב. כתב שמצוה להודיע לכל לומדי תורה ויודעי ספר החרדים לדבר ה' להחמיר באיסור סקילה וכו'. ובהגלות נגלות דברי כל גדולי הראשונים הנ"ל, צריכים יותר ויותר לחוש לאיסור סקילה. גם בסוף אות יד' שם כתב וז"ל. ולפי האמור אין זה ממדת חסידות דוקא אלא חובה קדושה לכל חרד לדבר ה' וכו' עכל"ה. גם באות ט"ז במסקנא דדינא. כתב שמצוה לפרסם ולהודיע זאת ברבים ללומדים ויודעי ספר המחזיקים בתורת ה'. ולהסביר להם חומר הדברים. עכל"ה.
ולפקוצ"ד אחהמ"ר. הרבה הגזים הראש"ל להפחיד בני אדם שצריכים לעשות במוצאי שבת ד' מילין אחר השקיעה כר"ת. פן ירוצו את גולגלתו וכו' וכו'. דכפי האמת אין מקום לכל זה. והמנהג להקל מיוסד היטב ע"פ דברי הגאונים להקל גם במוצאי שבת. כמ"ש מהר"י נבון והחיד"א וסיעתייהו הנ"ל. שאנו קבלנו דעת הגאונים לחומרם ולקולם. ומנהג ישראל תורה. ורק שהמחמיר תע"ב. שמתנהג בחסידות יתירה שאינו חייב בה. ולא מחשש סקילה ח"ו. ואין בזה מצוה להשתדל להפוך המנהג הפשוט להקל כהגאונים. וכבר אמרו הם שהמחמיר תע"ב. שחששו שמא נאמר שלא עשה טוב ללכת נגד המנהג. לזה אמרו שהמחמיר תע"ב. ומי שלא רצה להחמיר יש לו על מה לסמוך. וילך לבטח דרכו, לא יירא ולא יחת.
ולפי דעת הראש"ל לחוש לספק סקילה. היה לו להתריע ולזעוק זעקה גדולה. שלא למול בשבת מי שנולד אחר עשרים דקות מהשקיעה בליל שבת. שהרי הוא נכנס בספק איסור סקילה. שהרי לפי דעת ר"ת ראוי למולו ביום ו' שעדיין יום הוא בתוך ג' מילין ורביע. וכאשר מלין אותו בשבת. הו"ל מילה שלא בזמנה שאין ראוי לעשותה בשבת. ומספק אם כדעת הגאונים או כר"ת. היה צריך לדחות המילה עד יום א', מה שהמנהג הפשוט כהגאונים למולו בשבת שכיון שעברו עשרים דקות מהשקיעה. חשבי' ליה לילה גמור כהגאונים. באין שום ספק ובלי שום חשש מאיסור סקילה, וא"כ מינה למוצאי שבת שאין שום חשש ושום ספק סקילה, רק חומרא בעלמא למי שירצה ותע"ב.
ועוד הרי לפנינו כל גדולי הפוס' שפסקו כר"ת לגמרי. ומר"ן ומור"ם מכללם. לא פחדו ולא זעו מלהקל קולות גדולות בכניסת שבת בכל הג' מילין ורביע. לבשל ולעשות כל מלאכה. אף על פי שאין הסברא מסכמת והחשך יכסה ארץ. משום שקבלו עליהם דעת ר"ת כחומרו וכקולו, ולא חשו להחמיר כלל. וגם אנן המנהג להקל במוצאי שבת, יש לו יסוד חזק ע"פ סברת הגאונים, וגם מוסבר היטב. ולא קבלנו דעת ר"ת שחושב לילה לאור יומם. ואחר כ' דקות הוי לילה גמור. רק שהמחמיר תע"ב.
גם מ"ש הראש"ל בסוף ההערה השייכא לסוף אות ג'. להביא דברי הערוה"ש סי' רסא' סח' וז"ל. רבים מגדולי עולם חלקו על ר"ת מכל וכל. ומהם הגר"א והגר"ז בסידורו ועוד גדולים. והחליטו שמיד אחר השקיעה מתחיל זמן בה"ש. ואחר שלשה רבעי מיל הוי לילה. וכן נהגו כל ישראל להחמיר בע"ש. אבל במוצאי שבת נוהגים כדברי ר"ת להחמיר ע"כ. וסיים הראש"ל. הרי שאף במקומות שנהגו כהגאונים. מ"מ במוצאי שבת מחמירין כס' ר"ת וכו' עכל"ה.
ולפקו"ד דברי הערוה"ש תמוהים ברישא ובסיפא, דמ"ש שנהגו כל ישראל להחמיר בע"ש. דמשמע דהוי רק חומרא בעלמא, זה אינו. דלאו מטעם חומרא לבד. אלא מדינא הכריעו להלכה כדעת הגאונים דאין ב' שקיעות כלל. אלא תיכף אחר שקיעה א'. מתחיל בה"ש. ושוב אחרי ג"ר הוי לילה גמור, ולפי דבריהם אם עשה מלאכה אחר ג' רבעי מיל חייב סקילה. וכ"כ הראש"ל עצמו חאו"ח סי' מא' אות ב'. בחלק ז' דלדעת הגאונים החולקים יש בזה איסור סקילה וכרת ע"ש. וזה פשוט. ואנחנו קבלנו עלינו דעת הגאונים לדינא ולא לחומרא, וגם לקולא במוצאי שבת קבלנו דבריהם להקל, וכן נוהגים בא"י ובכל העולם כמ"ש למעלה משם הרבה גדולים מהר"י נבון והחיד"א וסיעתא דיליה כנז"ל. ונמצא דמ"ש הערוה"ש אבל במוצאי שבת נוהגים כדברי ר"ת להחמיר ע"כ. זה אינו. והמנהג פשוט להקל גם במוצאי שבת וכמ"ש. והמנהג פושט והולך עד היום. פוק חזי מאי עמא דבר. ורק אמרו דהמחמיר כר"ת במוצ"ש תע"ב. וכיון שדברי הערוה"ש תמוהים. ואדרבה המנהג היפך דבריו. ממילא דאין להביא ראיה ממנו. שכן צריך לעשות. ורק מה שנאמר הוא מה שמוזכר בדבריהם, שהמחמיר תע"ב. ותול"מ. וגם היום הרבה חסידים ואנשי מעשה נזהרים להחמיר בזה. ותע"ב. אבל אין להכריע מזה שהמנהג כן הוא. שההמון הם הקובעים המנהג. ולא החסידים.
וגם החסידים ות"ח הרבה מהם שאינם נזהרים בזה. והולכים אחר המנהג של הגאונים אף להקל. משום שמוצאים בו דברי טעם. שאחר עשרים דקות רואים שהוא לילה גמור. ואין מי יאמר להם מה תעשה. ולנו לעינים מה שהביא הראש"ל משם הרב זבחי צדק ח"ב חיו"ד סי' יז' שמנהגם בבגדאד וכן מנהג כל העולם לחשוב דין לילה ודאי לכל דבר אחר עשרים דקים מן המגרב שהוא ז' דקים אחר שקיעת החמה, ובמוצאי שבת עושים מלאכה. וכן העיד בנו הגאון החסיד הרי"ח בבן איש חי ריש פרשת ויצא. שנה שניה, שהמנהג להמתין במוצאי שבת עד כ' דקים אחר המגרב. ומר אביו הרב החסיד היה מחמיר להמתין חצי שעה ע"ש. ותמה עליו הראש"ל. איך שבקיה לחסידותיה ולא ראה לנכון להזכיר דעת הפוס' ר"ת וסיעתו ומר"ן להחמיר באיסור סקילה. וכפי מה שכתבתי אין עליהם שום קושיא. והם ס"ל כדעת הגאונים שלא חשו לאיסור סקילה. ומצאו דבריהם נכונים ומוסברים וקרובים אל השכל. ודעתם נחרצת שבה"ש מתחיל תיכף לשקיעה א', ולא נכנס בדעתם כלל סברת המחמירין לעשות כר"ת במוצאי שבת, בזמן שחשך יכסה ארץ, והרי לפנינו הגאון ווילנא זיע"א שהיה מחסידי עליון. והכריע כדעת הגאונים, וזה מוסיף לחזק דברי. שגם המחמירין כר"ת במוצאי שבת אינו אלא מטעם חסידות בעלמא. מטעם שאמרו שהמחמיר תע"ב. ותול"מ.
וגם אני כתבתי בספרי שמ"ש ומגן ח"א. שהחסידים יעשו בצנעה ולא בפרהסיא כדי שלא להראות שהצבור מחללים שבת ח"ו במקום שעמך כולם צדיקים ומנהג אבותיהם בידיהם, וממילא שאין חובה לפרסם בקהל עם שצריכים להחמיר. אלא הרוצה להקל יקל. והרוצה להחמיר ותע"ב טוב. ותול"מ.
העולה מכל זה. שאסור לעשות מילה בבין השמשות רק לדחות ליום א'. ובמוצאי שבת עשרים דקות אחר שקיעה הוא לילה. ומי שיחמיר לעשות במוצאי שבת כר"ת, תבא עליו ברכה ותול"מ, וכל זה אחהמ"ר מכבוד הרה"ג פאר הדור שכבודו יקר מאד בעיני. אבל האמת אהובה יותר. וצויי"מ וימ"ן.
החו"פ ירושלים עיה"ק בחדש אב הרחמן שנת תשנג' לפ"ק.
ע"ה שלום משאש ס"ט
בית יוסף להבה
חבר קבוע
- הצטרף
- 20/10/25
- הודעות
- 350
א. התכוונתי לקבלת תכונות נפלאות מעולם הישיבות ה..
ב. לא התכוונתי לחלוק על דבריך אלא להוסיף עליהם.
בית יוסף להבה
חבר קבוע
- הצטרף
- 20/10/25
- הודעות
- 350
בכף החיים לא מבואר אלא שהקולות הינן עניות.
לא איסור, ולא בעיה.
אם יהיה מישהו שלא רוצה לעשות ביזנס זה לא יעצבן אף אחד.
ובנוסף, לא הוגדר שם מה נקרא קולא, שזה כמובן ה שאלה.
לא איסור, ולא בעיה.
אם יהיה מישהו שלא רוצה לעשות ביזנס זה לא יעצבן אף אחד.
ובנוסף, לא הוגדר שם מה נקרא קולא, שזה כמובן ה שאלה.
אף אחד לא אמר ש'אסור' לא להחמיר.
השאלה היא מה הדרך הראויה לבני תורה.
ובכף החיים מפורש באר היטב שזו הדרך הראויה.
בית יוסף להבה
חבר קבוע
- הצטרף
- 20/10/25
- הודעות
- 350
אין בעולם מי שחלק על זה, כל השאלה היא המינון, והשאלה היותר בוערת לעניין האשכול, למה זה מעסיק אותך מה אחרים עושים?! שכל אחד יעשה בשלו, האם אתה הופך עולמות על אלה שעוברים על איסורים לא פופולריים, האם זה מעסיק אותך אלה שאוכלים גרעינים שחורים למרות שיש שם חשש ממשי של תולעים, או שזה לא מעניין אותך. בכנות.
נושאים דומים:
