האם ראוי לעודד בני תורה להחמיר בעניני הלכה?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
  • מומלץ
אין שם "נידון". הוא כותב כלל [סימן כה הוא סימן של כללים], שנוהגים לחוש לדברי מור''ם באיסור והיתר [היינו במובן של הדברים האסורים והמותרים, ולא מה שמכנים היום "איסור והיתר"]. ומ"מ מי שעושה כמרן אין למחות בו.
 
אני מודה לך שהואלת בטובך להביא לפחות את סיכום דבריו.

ובכן, אין לדברים הללו שום קשר לנדון, האם יש ענין לבני תורה להחמיר או להקל. מדובר על מנהג לחוש לדעת רמ"א במחלוקתו עם השו"ע.
 
מדובר על מנהג לחוש לדעת רמ"א במחלוקתו עם השו"ע.

אינו נראה שזה קשור "למנהג" אלא "להנהגה"

החיד''א.JPG
 
אני מודה לך שהואלת בטובך להביא לפחות את סיכום דבריו.

ובכן, אין לדברים הללו שום קשר לנדון, האם יש ענין לבני תורה להחמיר או להקל. מדובר על מנהג לחוש לדעת רמ"א במחלוקתו עם השו"ע.
החיד"א בברכ"י (חו"מ סי' כה אות ו) כתב בזה"ל: ואנן בני א"י בתר מרן גרירנא, אם לא שהיה לחומרא, דראוי לחוש להחמיר, ומ"מ אין למחות ח"ו בעושה כפסק מרן, ע"כ.
ודוק היטב בלשונו, "אין למחות" במי שעושה כפסק מרן ז"ל, וכיצד אפשר לפרנס לשון זו לומר שכל כוונת החיד"א להורות לעצמו בביתו ולא לאחרים???
ועיין כף החיים סימן תסח אות נח. ובארץ חיים קונטרס הכללים כלל יב.
 
משהובא לשונו המפורש (דלא כסיכום הנ"ל), אינני מבין מה אתה רוצה. הוא נוקט צד במחלוקת מרן ורמ"א וכותב לחוש לחומרא לדעת הרמ"א.

לפני כן הוא כותב שרבים חלקו על שיטת השו"ע לפסוק כתרי מיגו תלת.

מה זה קשור להנהגה כללית בענייני חומרות וקולות?

וכאשר הוא כותב במפורש שלכל הדעות אין להורות ברבים להחמיר נגד המנהג להקל?
 
זה שחכם עובדיה אומר זאת אני יודע,
אבל זו לא עדות. - כי נייתי ספר ונחזי.
עדויות הובאו מגדולי האחרונים על הנהגה גורפת שלנו מדורי דורות, וכן הוא בדור הזה, בכל השאלות החדשות, גדולי הספרדים הקילו (דוד שמש בשבת, חשמל בשבת כו' רבו מלספור) וגדולי האשכנזים כהרגלם בדרכם.
ואתה מנסה להפוך את העדויות של האחרונים שהם מדברים על זה כהנהגה כללית, לאיזה חוסר ידע שלהם, ולכפות את האמירות המעוטות, שגם לך אין שום אינדיקציה לאיזה רמה של חומרא הם התכוונו, ודבריהם שנאמרו בתור דברי מוסר, ולהפוך את זה להנהגה הגורפת והנורמטיבית בשעה שהמציאות אומרת את דברה.
דרך אגב, חיפשתי אותך באשכול שגם נשא את הכותרת הנפלאה "בני תורה", ומשום מה, איני יודע באמת למה, לא כתבת שם על ההידרדרות הנוראה והגסה שלנו.
 
עדויות הובאו מגדולי האחרונים על הנהגה גורפת שלנו מדורי דורות, וכן הוא בדור הזה, בכל השאלות החדשות, גדולי הספרדים הקילו (דוד שמש בשבת, חשמל בשבת כו' רבו מלספור) וגדולי האשכנזים כהרגלם בדרכם.
ואתה מנסה להפוך את העדויות של האחרונים שהם מדברים על זה כהנהגה כללית, לאיזה חוסר ידע שלהם, ולכפות את האמירות המעוטות, שגם לך אין שום אינדיקציה לאיזה רמה של חומרא הם התכוונו, ודבריהם שנאמרו בתור דברי מוסר, ולהפוך את זה להנהגה הגורפת והנורמטיבית בשעה שהמציאות אומרת את דברה.
דרך אגב, חיפשתי אותך באשכול שגם נשא את הכותרת הנפלאה "בני תורה", ומשום מה, איני יודע באמת למה, לא כתבת שם על ההידרדרות הנוראה והגסה שלנו.

אשמח לכל תגובה עניינית.
 
יעויין שוב בדבריי, הם נוגעים בשורש העניין, אשמח להבהיר יותר נקודות בלתי מבוארות, אם יהיה צורך.

עיינתי בכובד ראש,
ואבהיר שוב.
אותו חכם אשכנזי שכתב זאת, ודאי לא בא לומר שהספרדים מחפשים איפה להקל (כוחא דהיתרא עדיפא), אלא שהמציאות שהם מקילים יותר. וא"כ עלינו לראות בספרי הפוסקים הספרדים את הרוח הנוטה, וכבר כתבתי כמה פעמים שהספרדים מקילים יותר מהאשכנזים, וחכם עובדיה מיקל יותר מהספרדים.
כמו"כ, הרמב"ם שהובא למעלה (על ידי אי מי) כלל לא נוגע לנידונינו.
והשו"ג ג"כ ידוע בדרכו ללכת מאד אחר מרן (וממילא הוא עשוי להקל יותר), וגם הוא לא נטה בתר כוחא דהיתרא במונח של היום. וגם עמו לא הסכימו הפוסקים באופן גורף כמוכח מפסקיהם.
כך כשבאים לדון בנושא מסויים צריך לשים את הכל על השלחן.
ואני (חושב ש)שמתי הכל, ומזה הבנתי מה שהבנתי.
(שאר הציטטתות מכל מיני חכמים ואדמורי"ם ודאי לא נוגעים לעניינינו).

נ.ב. אותם חכמים שציטטתי אמרו זאת הלכה למעשה, והורו כך בספריהם פעם ועוד פעם. - ואם יכולת להביא ציטטה כללית מהשו"ג שמשקפת לדעתך את עמדתו, למה לא אוכל אני להביא ציטטות שמשקפות עמדה אחרת?
דבריהם לא נאמרו בתוך ספרי המוסר, אלא בתוך ספרי ההלכה. לא פחות מהשו"ג ואותה תשובה שציטטת.
 
ודאי לא בא לומר שהספרדים מחפשים איפה להקל (כוחא דהיתרא עדיפא), אלא שהמציאות שהם מקילים יותר

אלה משחקי מילים. המציאות שהספרדים מקילים יותר, נובעת מזה שמחפשים להקל. ואם לא היו מחפשים להקל, אז המציאות היתה הפוכה. בדיוק כמו שבית שמאי לא חיפשו להקל ולכן "המציאות שהם מחמירים יותר".
 
גם הוא לא נטה בתר כוחא דהיתרא במונח של היום

נטה מאוד, ולכן היו גדולי הדור מגלגלים אליו את כל תפוחי האדמה הלוהטים, שיטפל בהם.

אבל היכן שראה להחמיר, החמיר. נטיה להקל אין פירושה שהכל מותר חוץ מפאה נכרית (הלצה שאמרו על הגר"ע בזמנו).
 
אלה משחקי מילים. המציאות שהספרדים מקילים יותר, נובעת מזה שמחפשים להקל. ואם לא היו מחפשים להקל, אז המציאות היתה הפוכה. בדיוק כמו שבית שמאי לא חיפשו להקל ולכן "המציאות שהם מחמירים יותר".

זה לא משחקי מילים,
יש מי שמקילים ויש מי שמחמירים, זה לא קשור לספרדים ואשכנזים זה קשור לאומדן דעת.
בזמנו הקילו בזה גם אשכנזים כי התנאים היו שונים, ומשהשתנו זה נאסר גם לספרדים (לשיטת הסוברים שזה אסור כמובן).
ואם זה לא פסק, אז גם זה לא פסק.
ואם זה כן, אז גם זה כן.
 
ובכן, המשפט שכתבת לעיל

ודאי לא בא לומר שהספרדים מחפשים איפה להקל (כוחא דהיתרא עדיפא), אלא שהמציאות שהם מקילים יותר

הוא משחקי מילים. המציאות שהספרדים מקילים יותר, נובעת מזה שמחפשים להקל. ואם לא היו מחפשים להקל, אז המציאות היתה הפוכה. בדיוק כמו שבית שמאי לא חיפשו להקל ולכן "המציאות שהם מחמירים יותר".

אם יש לך מה לענות על זה, ולא לכתוב דברים אחרים, אשמח לשמוע.
 
ובכן, המשפט שכתבת לעיל



הוא משחקי מילים. המציאות שהספרדים מקילים יותר, נובעת מזה שמחפשים להקל. ואם לא היו מחפשים להקל, אז המציאות היתה הפוכה. בדיוק כמו שבית שמאי לא חיפשו להקל ולכן "המציאות שהם מחמירים יותר".

אם יש לך מה לענות על זה, ולא לכתוב דברים אחרים, אשמח לשמוע.

עדיין לא הבנתי מה לא מובן בשפה העברית הפשוטה,
אבל בא נניח לזה לע"ע,
זה לא נראה לי יסתיים מתי שהוא.
בא נגיד שזה משחקי מילים, וניתן לקורא להחליט.
מה אתה אומר ?
 
יש את ההוראה הידועה של גדולי ישראל כיון שלא שייך להחמיר בכל התורה כולה לכן צריך להחמיר ב- 2 דברים שהם עיקריים מאוד
אחד ביטול תורה להחמיר בזה בכל טצדקי לא להתבטל רגע אחד מלימוד
דבר שני מלשון הרע
(עכשיו לא זוכר מי בעל השמועה נשמח שהחברים כאן ימצאו)
 
יש את ההוראה הידועה של גדולי ישראל כיון שלא שייך להחמיר בכל התורה כולה לכן צריך להחמיר ב- 2 דברים שהם עיקריים מאוד
אחד ביטול תורה להחמיר בזה בכל טצדקי לא להתבטל רגע אחד מלימוד
דבר שני מלשון הרע
לשון הרע זה לא "חומרא" זה הלכה.

כנ"ל ביטול תורה. (אולם בזה מעיקר הדין ביטול תורה שייך רק בשעות הקבועות ללימוד תורה ולא בכל היום - ואכמ"ל)
 
לשון הרע זה לא "חומרא" זה הלכה.

כנ"ל ביטול תורה. (אולם בזה מעיקר הדין ביטול תורה שייך רק בשעות הקבועות ללימוד תורה ולא בכל היום - ואכמ"ל)
מחילה אם לא הבנתה את כונתי לא התכונתי לשון הרע (כמו שפותח האשכול רוב האשכולות שלו זה לחפש כל מיני טעיות בספרים וכד' שזה ודאי איסור דאוריתא ) יש דברים שהם מחלוקות כגון אפי תלתא כידוע וכו' ובזה שייך להחמיר
וכנ"ל בביטול תורה כל אחד שיבדוק יש זמנים שהוא יכל ללמוד יותר
 
ראשי תחתית