הלכה ברורה
חבר חדש
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 53
[דברים חשובים שהראה לי ת"ח חשוב- נא לא להיגרר מכאן לרבנים מסוימים].
רבי אליהו הכהן זצ"ל בעל מחבר ספר שבט מוסר כתב בספרו מעיל צדקה (סי' אלף תקסו) וז"ל, סימן זה מסור בידך, כראותך איזה דיין שאינו מספר בשבח שום תלמיד חכם, וכשעושים איזה דבר נגד העשירים בדבר הנוגע להשם, מורים לעשירים דין לבוא כנגדם, וגם תמיד מתפאר בחכמתו ומבקש להשפיל חכמת שאר תלמידי חכמים. דע באמת שהוא מחלאת זהמת הנחש הקדמוני ערב רב פסול בעל מום, נפש מסואב מתועב, משוקץ מזוהם, אסור לכבדו וכ"ש לשמוע דברו. בדוק אחריו בסתריו ותמצאהו עביט של מי רגלים חמת מלא צואה טמאתו בוקעת ועולה עד גיהנום יורד להכין לו שם מושבו ישיבה קבועה לפנים מחדר עד אבדון ירד, כי הטיל מום בקדשים הם התלמידי חכמים משרתי עליון, להטיל בהם מום והעדר חכמה, כל הפוסל במומו פוסל, אין זה כי אם שורש נפשו המתועבה מערב רב, גורם לו שלא לדבר בשבח תלמידי חכמים ולרודפם ולתת שיעורים בלימודם, מזה תלמד ומזה לא תלמד, מגלה לבו הערל הלכה זו נאה וזו אינה, מבקש לעשות בחזקה להפיל אמת ארצה בכח סיעתו כת סמא"ל הרשע שכמותו. אל תשמע לו, עם הארץ הוא, טמא הוא, פסול הוא משוקץ ומתועב מרוחק הוא, ומאוס הוא, ז' שמות יקראו לו כנגד ז' מדורות של גיהנום המוכנים למשפטיו רחמנא לשזבן אמן. עכ"ל. [וע"ע בדבריו בספר מדרש תלפיות המובא לקמן].
ועל ידו השנ'י רבי יעקב שמשון שבתי זצ"ל בעל מחבר ספר שבת של מי שהאריך בספרו מתת אלהים בלקט שכחה (דף קנג ע"א) אודות האיסור לבזות מחברי ספרים, ובפרט לת"ח שנפטרו מן העולם ואין לאל ידם להשיב על טענותיו, וסיים שלאיש כזה קורא אני עליו, טוב ממנו הנפל וכו', ויותר טוב היה לנשמתו אילו היה מפנה ליבו לבטלה, מליקח את הספר ולטמאו בשתי ידיו ובארשת שפתיו "וכל מי שיש בו יראת שמים ירחיק ממנו כמטחוי קשת, למען לא ישמעו ולא ילמדו ממדותיו הרעות, וכמו שאמרו חז"ל על הפסוק כי שפתי כהן ישמרו דעת וכו', והוא לבדו ישכון כי כן עונו ומשפטו ישא". ע"ש. ורמז לדבריו הגר"ח פלאג'י זצ"ל בספר כל החיים בכללי הפוסקים (מע' הא אות חי).
ועוד בה שלישיה מ"ש רבי שלמה אלעזר אלפאנדארי זצ"ל בעל מחבר שו"ת הסבא קדישא בספר יקהל שלמה (מע' חכם דף סט) בשם הרב נזר הקדש בבראשית רבה (לב, ב) ואם לחשך לומר מדוע נמצא לפעמים תלמידי חכמים השונאים זה את זה, הנה תדע נאמנה לב' סיבות, או שבאמת אחד מהם אינו חכם כראוי, ואף כי הוא מכונה בשם חכם אין מזה מופת וראיה בדור העיורון הזה אשר רבו כמו רבו בעלי תחבולות. והב' אם אחד מהם אינו עוסק לש"ש. עכ"ל. והנה לפי ב' הטעמים שכתב נראה דאיכא איסור לשמוע תורה מפיו וכמבואר למעיין. [גם בעל שבט מוסר בספרו מדרש תלפיות (ענף גאולה) האריך לבאר שמי שבזה ת"ח, זה מראה דאיהו אינו ת"ח שהרי חז"ל אמרו שאין התורה שורה על מי שיש בו גאוה, ואם תחזיקהו לחכם נמצא אתה כופר בדברי חכמים! ע"ש].
רבי אליהו הכהן זצ"ל בעל מחבר ספר שבט מוסר כתב בספרו מעיל צדקה (סי' אלף תקסו) וז"ל, סימן זה מסור בידך, כראותך איזה דיין שאינו מספר בשבח שום תלמיד חכם, וכשעושים איזה דבר נגד העשירים בדבר הנוגע להשם, מורים לעשירים דין לבוא כנגדם, וגם תמיד מתפאר בחכמתו ומבקש להשפיל חכמת שאר תלמידי חכמים. דע באמת שהוא מחלאת זהמת הנחש הקדמוני ערב רב פסול בעל מום, נפש מסואב מתועב, משוקץ מזוהם, אסור לכבדו וכ"ש לשמוע דברו. בדוק אחריו בסתריו ותמצאהו עביט של מי רגלים חמת מלא צואה טמאתו בוקעת ועולה עד גיהנום יורד להכין לו שם מושבו ישיבה קבועה לפנים מחדר עד אבדון ירד, כי הטיל מום בקדשים הם התלמידי חכמים משרתי עליון, להטיל בהם מום והעדר חכמה, כל הפוסל במומו פוסל, אין זה כי אם שורש נפשו המתועבה מערב רב, גורם לו שלא לדבר בשבח תלמידי חכמים ולרודפם ולתת שיעורים בלימודם, מזה תלמד ומזה לא תלמד, מגלה לבו הערל הלכה זו נאה וזו אינה, מבקש לעשות בחזקה להפיל אמת ארצה בכח סיעתו כת סמא"ל הרשע שכמותו. אל תשמע לו, עם הארץ הוא, טמא הוא, פסול הוא משוקץ ומתועב מרוחק הוא, ומאוס הוא, ז' שמות יקראו לו כנגד ז' מדורות של גיהנום המוכנים למשפטיו רחמנא לשזבן אמן. עכ"ל. [וע"ע בדבריו בספר מדרש תלפיות המובא לקמן].
ועל ידו השנ'י רבי יעקב שמשון שבתי זצ"ל בעל מחבר ספר שבת של מי שהאריך בספרו מתת אלהים בלקט שכחה (דף קנג ע"א) אודות האיסור לבזות מחברי ספרים, ובפרט לת"ח שנפטרו מן העולם ואין לאל ידם להשיב על טענותיו, וסיים שלאיש כזה קורא אני עליו, טוב ממנו הנפל וכו', ויותר טוב היה לנשמתו אילו היה מפנה ליבו לבטלה, מליקח את הספר ולטמאו בשתי ידיו ובארשת שפתיו "וכל מי שיש בו יראת שמים ירחיק ממנו כמטחוי קשת, למען לא ישמעו ולא ילמדו ממדותיו הרעות, וכמו שאמרו חז"ל על הפסוק כי שפתי כהן ישמרו דעת וכו', והוא לבדו ישכון כי כן עונו ומשפטו ישא". ע"ש. ורמז לדבריו הגר"ח פלאג'י זצ"ל בספר כל החיים בכללי הפוסקים (מע' הא אות חי).
ועוד בה שלישיה מ"ש רבי שלמה אלעזר אלפאנדארי זצ"ל בעל מחבר שו"ת הסבא קדישא בספר יקהל שלמה (מע' חכם דף סט) בשם הרב נזר הקדש בבראשית רבה (לב, ב) ואם לחשך לומר מדוע נמצא לפעמים תלמידי חכמים השונאים זה את זה, הנה תדע נאמנה לב' סיבות, או שבאמת אחד מהם אינו חכם כראוי, ואף כי הוא מכונה בשם חכם אין מזה מופת וראיה בדור העיורון הזה אשר רבו כמו רבו בעלי תחבולות. והב' אם אחד מהם אינו עוסק לש"ש. עכ"ל. והנה לפי ב' הטעמים שכתב נראה דאיכא איסור לשמוע תורה מפיו וכמבואר למעיין. [גם בעל שבט מוסר בספרו מדרש תלפיות (ענף גאולה) האריך לבאר שמי שבזה ת"ח, זה מראה דאיהו אינו ת"ח שהרי חז"ל אמרו שאין התורה שורה על מי שיש בו גאוה, ואם תחזיקהו לחכם נמצא אתה כופר בדברי חכמים! ע"ש].
