אה... בטח.
"הערה" לשיטתך זה אולי נוסח יותר חריף, ובן על אביו צריך להתבטא בצורה יוצר חריפה.
"הערה" לשיטתך זה אולי נוסח יותר חריף, ובן על אביו צריך להתבטא בצורה יוצר חריפה.
יש עדיין הבדל "בולט" בין דברי הר' יצחק שם על אביו, ולבין שאר דברים.בצילום שהבאת מילק"י יש בקושי הערה על דברי אביו הגר"ע.
זה לא כתב יד.יש עדיין הבדל "בולט" בין דברי הר' יצחק שם על אביו, ולבין שאר דברים.
שם לפי הנראה זה דברי אביו בכת"י, ולא שהודפסו בספריו לציבור, ולכן בכה"ג הוא עושה צירופים דלא כאביו וכו'
הדוגמא תהיה טובה יותר- במקרה שחלק על אביו "בספריו וחיבוריו שהדפיס" ולא איזה תשו' אנונימית בכת"י
בכלל לא מחלוקת...אין לי מושג לאן נסעת, רצוני לומר שאין כאן "מחלוקת" ותו לא.
כמדומה שהלימוד הוראה של חב"ד הוא מסלול מקוצר פלוס פלוס, כזה שאפי' ברבנות לא חשבו עליו...זה לא "לשיטתי" כי ניסיתי להסביר לך שדבריך הם בדיחה, וככל הנראה עד עתה לא הבנת.
וכמובן שגם מבחינה מציאותית אתה טועה כי שלוחי חב"ד משמשים כמו"צים במקומות הנידחים שהם הולכים אליהם (רובם המכריע בחו"ל) והם לומדים הוראה, מה שאין כן אצל אחינו הספרדים שרובם יודעים בקושי לעשות העתק הדבק מילקוט יוסף שהעתיק מיביע אומר וחזו"ע, ויש ביניהם כמה מאות מו"צים ותו לא (וכמובן שלא כולם פוסקים כהגר"ע).
גם לא רבים לומדים לרבנות ודיינות, מחמת שרק הקרובים לצלחת מקבלים תפקיד וכולי האי ואולי. אבל אצל חב"ד מדובר במעצמה של שלוחים בכל רחבי העולם.
הדרישה מרבני קו ההלכה הרבה הרבה יותר גבוהה מרבני חב"ד השלוחים.פשוט הציבור הספרדי לא הולכים להיות שלוחים בכל העולם, ולא מכינים עצמם לזה. לכל היותר הם בקו ההלכה הספרדי עם ילק"י פתוח לפניהם.
כמדומה שהלימוד הוראה של חב"ד הוא מסלול מקוצר פוס פלוס, כזה שאפי' ברבנות לא חשבו עליו...
הדרישה מרבני קו ההלכה הרבה הרבה יותר גבוהה מרבני חב"ד השלוחים
כמדומה שהלימוד הוראה של חב"ד הוא מסלול מקוצר פלוס פלוס, כזה שאפי' ברבנות לא חשבו עליו...
מחילה, שכחתי שרבני קו ההלכה אינם ראויים להוראה כי אוסרים פאות, ושלוח חב"ד ראויים להוראה כי מתירים ומעודדים פאות...הדרישה מרבני קו ההלכה הרבה הרבה יותר גבוהה מרבני חב"ד השלוחים.
תבדוק ותראה.
גם מרן הרב עובדיה לא נבחן את מבחני הרה"ר.גם לרבנות ודיינות יש הלומדים במסלול מקוצר מאוד.
שלא לדבר על מקושרים למיניהם שנבחנים בקצרה ובע"פ. הרב יצחק יוסף קיבל כושר רבנות ע"י בחינה בע"פ שבחן אותו אביו...
לאחר יותר מ-20 שנה נמצא כי כשירותו לא הובאה לאישור מועצת הרבנות, וזו נדרשה ב-2006 לאשרר את ההסמכה – ללא בחינה נוספת.
ועל סמך כושר לרבנות הפך לנשיא בית הדין הרבני העליון.
הרב יצחק היה "אחראי" על הבחינות ברה"ר באיסור והיתר.
מה צריך לבחון אותו, כשכל העם מקצה הולכים אחר פסקיו?!
אא"א כתבו לדון בזה והביאו טעמים אחרים/נוספים.
לא מוכרחגם אם הביאו טעמים נוספים, אין זה אלא חיזוק בעלמא לפסקי אביהם שבלאו הכי היו פוסקים כמותו.
אבל אם זה טעמים שעומדים בפנ"ע. אז מטעמים אלו יש לצרף דבריהם.גם אם הביאו טעמים נוספים, אין זה אלא חיזוק בעלמא לפסקי אביהם שבלאו הכי היו פוסקים כמותו.
אבל אם זה טעמים שעומדים בפנ"ע. אז מטעמים אלו יש לצרף דבריהם.
למה שלא נדמה נידון זה לנידון שדנו האם הרא"ש והטור נחשבים כשתי פוסקים? (שרוב הפוסקים כמדומני כתבו שנחשבים כשתי פוסקים אע"פ שברוב ככל המקומות הטור מכריע כאביו)היות ואביהם כבר הכריע בנדון, והיות וב99.9 אחוז (או במקרה של הרב יצחק - 100 אחוז באופן מוצהר) מההלכות אינם חולקים עליו, ממילא ככל שיוסיפו טעמים ויחזקו את הפסק, אין זה אלא הליכה אחר אביהם שביטלו דעתם אליו.