המחלל שבת עובר גם ב"עשה" שיש בו כרת

  • יוזם האשכול יוזם האשכול גרינפלד
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

גרינפלד

חבר פעיל
הצטרף
5/1/25
הודעות
202
מיקום
בני ברק
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות (כג יב)

הרמב״ם בסה״מ עשין קנ״ד ובריש הלכות שבת, מנה מצות עשה לשבות ביום השבת מדכתיב "וביום השביעי תשבות".
וכתב במנחת חינוך מצוה פ״ה כתב שבלאו הכי יש במלאכת שבת לאו שיש בו כרת, אך נפקא מינה בעשה זה, שאם עבר ועשה מלאכה, צריך להביא קרבן עולה על העשה, מלבד החטאת שמביא על הלאו שיש בו כרת.

ולכאורה יש לדון בדבריו, שהעשה של שבת נחשב גם כן "עשה שיש בו כרת", דהכרת גם על העשה עצמו, [ועי׳ במנחת חינוך שם שכתב שהעשה של שבת נחשב עשה שיש בו כרת, ולכן נוהג בנשים אע״פ שהוא מצות עשה שהזמן גרמא].
והנה במכות יג: מבואר דקרבן אינו צריך אזהרת לאו, והיה ראוי שכל חייבי כריתות יהיו חייבים חטאת, גם חייבי כריתות שהם במצות עשה גרידא כגון פסח ומילה, אלא שלמדים מעבודת כוכבים שעל דבר שהוא בשב ואל תעשה אין חייבים קרבן. אם כן העשה של שביתת השבת שביטולו הוא בקום ועשה, וגם יש בו כרת, הוא עצמו מחייב חטאת.
ומעתה נראה פשוט דהעשה של שבת גם כן מתכפר בחטאת, שהרי החטאת גם מכוחו, ואינו חייב מלבד זה עוד עולה.
בחידושי הר״ן שבת סט. כתב אליבא דריש לקיש, שמי ששגג בלאו וכרת של שבת והזיד בעשה, נחשב מזיד ואינו חייב חטאת, ונראה דהביאור הוא לפי הנ״ל, דהחיוב חטאת של שבת הוא גם מצד העשה, ואם כן כשידע העשה הוי ליה מזיד בהעבירה שעליה בא הקרבן.​
 
ראשי תחתית