הנודע ביהודה התגורר בעיר מוקפת חומה מימות יהושע?

גולתא דדהבא

חבר חדש
הצטרף
20/3/25
הודעות
3
שו"ת נודע ביהודה מהדורא קמא - יורה דעה סימן ז

קבלתי מכתבו יום ה' תענית אסתר והייתי טרוד עם התלמידים בסוגי' דחל להיות בע"ש וכו'. ואחריו בעש"ק אני טרוד בלימוד רש"י עד /עם/ התלמידים ובטרדות כבוד שבת, ואתמול יום משתה ושמחה ומשלוח מנות.
מישהו יכול לפרש?
 
כידוע הוא כיהן במשך שנים כרבה של העיר פראג, שהייתה עיר מסופקת כמו שנזכר בחיי אדם (כלל קנ"ה אות ח'), וז"ל:
"ולכן כל עיר שידוע לנו שהיא מוקפת חומה מימות יב"ן עושין בט"ו ואפי' אינה מוקפת חומה עכשיו ואפילו הם בח"ל אפי' הכפרים הסמוכים להם בתוך מיל אפילו אינם נראים או אם נראים אפילו אינו סמוך קורין בט"ו ואם נראה והוא רחוק מיל (עיין במגן אברהם סי' תרפ"א ס"ק ג' וא"ר שהאריך בזה) היה ספק אם הוא מוקף מיב"ן או לאו קורין בי"ד ובט"ו ובלילה ומ"מ לא יברכו רק על קריאתה בליל י"ד ויומו וכן נוהגין בק"ק פראג וכיון דבמדינתנו לא מספקינן כלל בזה בשום עיר לכן לא הארכתי בזה".
 
יישר כח גדול.
רק שבנוב"י נראה שהיה נוהג כן בודאי, ולא נהג לחומרא לעשות משתה ושמחה ומשלוח מנות גם ביום שישי?
 
המכתב נכתב כנראה ביום שני, פורים דמוקפין, והוא מפרט למה לא יכל לענות עד עתה.
יום חמישי תענית, יום שישי עסוק בתלמידים, שבת פשוט שלא יכל לכתוב, ויום ראשון היה פורים והיה עסוק במשתה ושמחה.
 
המכתב נכתב כנראה ביום שני, פורים דמוקפין, והוא מפרט למה לא יכל לענות עד עתה.
יום חמישי תענית, יום שישי עסוק בתלמידים, שבת פשוט שלא יכל לכתוב, ויום ראשון היה פורים והיה עסוק במשתה ושמחה.
לא הבנתי כוונתך. אם יום חמישי זה התענית, יום שישי הוא פורים דפרזים ולא יום ראשון.
 
כשאני חושב על זה שוב, אני לא מבין מה הבעיה, הרי י"ד יכול לצאת ביום א' וא"כ מקדימים את התענית ליום ה'. (ואדרבה מזה שכתב המכתב לכאורה ביום שני, יש ראיה שלא נהג גם מוקפין מספק..).
 
המכתב נכתב כנראה ביום שני, פורים דמוקפין, והוא מפרט למה לא יכל לענות עד עתה.
יום חמישי תענית, יום שישי עסוק בתלמידים, שבת פשוט שלא יכל לכתוב, ויום ראשון היה פורים והיה עסוק במשתה ושמחה.
כשאני חושב על זה שוב, אני לא מבין מה הבעיה, הרי י"ד יכול לצאת ביום א' וא"כ מקדימים את התענית ליום ה'. (ואדרבה מזה שכתב המכתב לכאורה ביום שני, יש ראיה שלא נהג גם מוקפין מספק..).
והייתי טרוד עם התלמידים בסוגי' דחל להיות בע"ש וכו'.
פורים יכול לחול ביום ראשון, אבל ייתכן שחל בשישי, שאם לא כן למה טרח לציין שהיה טרוד בסוגיית חל להיות בע"ש? בוודאי היה טרוד ביותר בסוגיה זו משום שבשונה משאר דיני פורים החוזרים כל שנה - סוגיה זו הייתה שלמעשה.
ומה שלא ציין משתה ושמחה ביום שישי - משום שכנראה החמיר לעשות הכל בבוקר כשהוא משאיר את עיקר השמחה.
מכל מקום גם אם אינני צודק הבאתי למעלה קישור לרבי אליעזר פלקלס שהיה תלמידו המובהק, שכותב במפורש שרבותיו נהגו כן
 
פורים יכול לחול ביום ראשון, אבל ייתכן שחל בשישי, שאם לא כן למה טרח לציין שהיה טרוד בסוגיית חל להיות בע"ש? בוודאי היה טרוד ביותר בסוגיה זו משום שבשונה משאר דיני פורים החוזרים כל שנה - סוגיה זו הייתה שלמעשה.
מחילה, יעיין כבודו בסוגיא דפורים שחל להיות בערב שבת (מגילה ד ע"ב), ולא ימצא שם משהו שנוגע להלכה לזמנינו.
 
מחילה, יעיין כבודו בסוגיא דפורים שחל להיות בערב שבת (מגילה ד ע"ב), ולא ימצא שם משהו שנוגע להלכה לזמנינו.
זה לא חייב להיות הגמרא בלבד... יכול להיות שהוא היה טרוד עם התלמידים בדברי הלכה למעשה, לא כך?
 
ראשי תחתית