כלומר, הגרע"י זצוק"ל היה רב של הרבה מגזרים,מתוך דברי מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א, מתוך 'אוצר גליונות'
הצג קובץ מצורף 11680
הצג קובץ מצורף 11681
מעניין לעניין,
שמעתי מבנו, מרן הראש"ל שליט"א,
שלעצמו היה מחמיר גדול מאוד, אף בדברים שהתירם בספריו לכתחילה.
כמו פתיחת דלת המקרר בשבת [במקררים של אז] וכיו"ב.
כי על זה שמעתי ממרן הגר"ד.מעניין, כולם אומרים את זה, והדוגמא היחידה שכולם מביאים זה הפתיחת דלת של מקרר
כי על זה שמעתי ממרן הגר"ד.
כמו"כ שמעתי מבנו הרב משה, שמעולם לא עלה במעלית שבת למרות שהיה לו מעלית שבת בבית בצורה הכי מהודרת שיש.
ונכדו הנ"ל הינו ת"י חשוב בפנ"ע, ואמר לו ג"כ להגיד כך לחבריו בכולל יחוה דעת, שגם מן הסתם אינם עמך.
הרב יצחק ג"כ אמר את 2 הדוגמאות האלו כמה פעמים.אז מעניין לעשות אוסף של דוגמאות כאלו,
ולאידך דוגמאות הפוכות (כדי להורות לעם).
ונראה מה יהיה בסופו של דבר.
אתה הבאת 2, מעלית ופתיחת דלת. (ונראה מה יהיו תגובות הבנים שכמחישים זא"ז).
מאידך לגבי היתר מכירה הרב יצחק אמר שמרן אביו זיע"א אכל בעצמו.
קצת סותר למה שכתב בילקו"י שאביו הורה לו שבישיבה לא יכניסו היתר מכירהמאידך לגבי היתר מכירה הרב יצחק אמר שמרן אביו זיע"א אכל בעצמו.
קצת סותר למה שכתב בילקו"י שאביו הורה לו שבישיבה לא יכניסו היתר מכירה
אז לא הבנתי - הוא עצמו אכל, אך הבחורים שלא יאכלו??
מאידך לגבי היתר מכירה הרב יצחק אמר שמרן אביו זיע"א אכל בעצמו.
עיין בהודאה שכתבתי לאחמ"כ על הר' עובדיה גופיההתשובה הידועה, הוא צריך להורות לעם (הם לא צריכים להורות).
אבל מאד מוזר שהם לוקחים את הקולות שלו כהל"מ, ולומדים בספריו (המקילים) כאילו נכתבו להם.
כן, בעייה מוכרת שם.
אביא לך את לשון בנו של הר' עובדיה , "ר' משה", ששימש את אביו בעשר אצבעותיו במשך 30 שנותיו האחרונות.
מתוך גליון "עונג שבת" גליון 1373 י' ניסן תשע"ד.
הובא גם הלשון בספר גבורי כח לר' ישי מזלומיאן עמ' 462
בזה"ל:
אנשים אינם מבינים בזה את דעתו של אבא "הנה מזה שלושים שנה זכיתי להתגורר עם אבא ואני הייתי זה שקונה לו את הקניות ומעולם לא הרשה לרכוש למאכלו דבר שאינו משמיטה לחומרה בלי שום קיצור דרך!"
להדיא- העיד במו ידיו שמעולם לא הכניס כלל לבית ולא הרשה לו כלל לרכוש מהיתר מכירה.
וכאן שיש לי שתי עדויות סותרות של שני בניו
אני חושב שאין אפי' צל של צל של ספק באיזה עדות לבחור - משום שבנו ר' משה היה צמוד אליו יותר מכל אחד אר והוא עצמו ערך לו את הקניות והוא עצמו היה משק ביתו , כך שנראה לי שאין פה אפי' שני צדדים
לא עשה מצוה ולא כלום.אח"כ בסרטון הידוע, הוא עושה את המכירה למצוה, ומי שלא אוכל היתר מכירה שישב בבית הסוהר.
כמובן כל מי שחולק על הרב יצחק צודק, את הסיבה כבר תמצא.אביא לך את לשון בנו של הר' עובדיה , "ר' משה", ששימש את אביו בעשר אצבעותיו במשך 30 שנותיו האחרונות.
מתוך גליון "עונג שבת" גליון 1373 י' ניסן תשע"ד.
הובא גם הלשון בספר גבורי כח לר' ישי מזלומיאן עמ' 462
בזה"ל:
אנשים אינם מבינים בזה את דעתו של אבא "הנה מזה שלושים שנה זכיתי להתגורר עם אבא ואני הייתי זה שקונה לו את הקניות ומעולם לא הרשה לרכוש למאכלו דבר שאינו משמיטה לחומרה בלי שום קיצור דרך!"
להדיא- העיד במו ידיו שמעולם לא הכניס כלל לבית ולא הרשה לו כלל לרכוש מהיתר מכירה.
וכאן שיש לי שתי עדויות סותרות של שני בניו
אני חושב שאין אפי' צל של צל של ספק באיזה עדות לבחור - משום שבנו ר' משה היה צמוד אליו יותר מכל אחד אחר, והוא עצמו ערך לו את הקניות והוא עצמו היה משק ביתו , כך שנראה לי שאין פה אפי' שני צדדים
אבל יש את הסרטון שהוא אומר לנכדו, אני יודע שר' משה לא אוהב את מה שאני אומר, אבל תגיד למלכה (אמא שלך) שאני אמרתי שזה לכתחילה, וכו' וכו' ומי שלא רוצה שישב בבית הסוהר.
אז אולי ר' משה לא הכניס הביתה, אבל זה לא אומר שהרב לא אכל.
אז עכשיו שיש עדות ברורה של הרב בעצמו על בנו "ר' משה", מה תאמר?!וכאן שיש לי שתי עדויות סותרות של שני בניו
אני חושב שאין אפי' צל של צל של ספק באיזה עדות לבחור - משום שבנו ר' משה היה צמוד אליו יותר מכל אחד אחר, והוא עצמו ערך לו את הקניות והוא עצמו היה משק ביתו , כך שנראה לי שאין פה אפי' שני צדדים
לא עשה מצוה ולא כלום.
אין מצוה להפריז ולנפח.
כמובן כל מי שחולק על הרב יצחק צודק, את הסיבה כבר תמצא.
מבלי להיכנס כלל לדיון על היתר מכירהאביא לך את לשון בנו של הר' עובדיה , "ר' משה", ששימש את אביו בעשר אצבעותיו במשך 30 שנותיו האחרונות.
מתוך גליון "עונג שבת" גליון 1373 י' ניסן תשע"ד.
הובא גם הלשון בספר גבורי כח לר' ישי מזלומיאן עמ' 462
בזה"ל:
אנשים אינם מבינים בזה את דעתו של אבא "הנה מזה שלושים שנה זכיתי להתגורר עם אבא ואני הייתי זה שקונה לו את הקניות ומעולם לא הרשה לרכוש למאכלו דבר שאינו משמיטה לחומרה בלי שום קיצור דרך!"
להדיא- העיד במו ידיו שמעולם לא הכניס כלל לבית ולא הרשה לו כלל לרכוש מהיתר מכירה.
וכאן שיש לי שתי עדויות סותרות של שני בניו
אני חושב שאין אפי' צל של צל של ספק באיזה עדות לבחור - משום שבנו ר' משה היה צמוד אליו יותר מכל אחד אחר, והוא עצמו ערך לו את הקניות והוא עצמו היה משק ביתו , כך שנראה לי שאין פה אפי' שני צדדים
אין לו שום אינטרס וכמו כן באותה שמיטה אכלנו כמדומני שמיטה לחומרא בישיבה כך שזה לא שהוא ניסה לשכנע מישהומבלי להיכנס כלל לדיון על היתר מכירה
אציין שהראשיבה שלי (שמעתי באוזני ) סיפר לי שהתקשר לביתו של הרב עובדיה כדי לשאול במפורש (היה בשמיטה שהיתה בשנות הנוני״ם)
את הרב עובדיה
והרבנית ענתה
ואז שאלה אותו מה הוא צריך כי הרב עסוק ואמר לה וענתה לו אין לך מה לשאול את הרב אני עושה את הקניות ואו אוכלים רק ״היתר מכירה״
ברור , הרב אכל מהירקות של השכניםאז אולי ר' משה לא הכניס הביתה, אבל זה לא אומר שהרב לא אכל.
אתה מבין מה שכתבת ?אז עכשיו שיש עדות ברורה של הרב בעצמו על בנו "ר' משה", מה תאמר?!
ברור , הרב אכל מהירקות של השכנים
אז תחזור על מה שכתבתי וציטטתי מבנומה הוא אכל בפועל, זה מה שהגישו לו.
אז תחזור על מה שכתבתי וציטטתי מבנו
הוא אמר שם שאביו "לא הרשה לו" לקנות מהיתר מכירה "ובלי שום קיצורי דרך".
כמו שמעלית שבת הוא כתב להתיראז זה מה ששאלתי,
כי לנכדו הוא אומר היתר גמור לכתחילה וכו',
אם היה רק "מהדר" לעצמו אז לא היה מצווה לבנו "בלי שום קיצורי דרך".(הוא מודה שם שהאחר "אוצר בית דין" זה הידור בעלמא, אז אולי הוא הידר ?).
אם היה רק "מהדר" לעצמו אז לא היה מצווה לבנו "בלי שום קיצורי דרך".
על כרחך - שלאחרים זה הידור, אך לעצמו זה כמו לחלל שבת [עיין לעיל]
עזוב סיפורי בדיםמעניין, כי לרבנית (כך לפי המספר) הוא אמר רק היתר מכירה.