ה'קולות' במשנת הגרע"י - דברי מרן הגאב"ד שליט"א

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
  • מומלץ
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
אין סתירה בין הסיפורים, הרבנית קנתה היתר מכירה בשופי, כפי העדות לעיל וכפי עדותו של הרב יצחק יוסף, ובערוב ימיו בנו ר' משה קנה לו מחנויות שמיטה, והמציא שכך הורה לו. אבל למעשה הרב עובדיה המליץ בקולו, לנכדו, שהוא בן תורה לכל הדעות, ואמר זאת בלשון שאינה משתמעת לשני פנים, שיש לקנות היתר מכירה, כי לקנות אוצר בי"ד או יבול נכרי זה בזבוז כסף.

וכל הפלפולים בדעת הרב עובדיה הם הבל ורעות רוח. הוא מדגיש בדבריו: "משה [בנו משה, ראש בד"ץ בית יוסף...] כועס עלי כשאני אומר את זה"!

דהיינו, יש ענין מיוחד לבניו של הרב עובדיה לא לציירו כמיקל בשופי בענין הזה, גם לבני תורה. וכך גם אמר הגר"מ מאזוז, והרב יצחק יוסף העיר עליו (ראה להלן).

בתיעוד וידאו נראה נכדו של הרב עובדיה, הרב יעקב ששון, שואל את סבו מה דעתו בנושא היתר מכירה. הגר"ע יוסף השיב: "היתר מכירה הוא היתר גמור, היתר אמיתי".

"משה כועס עליי כשאני אומר ככה. מבין, משה, אם הפרש של חצי שקל..."

הרב ששון אמר בתגובה "אני הייתי בשוק, יש הבדל גדול [במחירים, בין היתר מכירה לבין אוצר בית דין]".

הגר"ע יוסף חזר ואמר: "תעשה כמו שאומרים לך. היתר מכירה היתר אמיתי! מי שרוצה להפסיד כסף - שיפסיד".

"תגיד גם לאמא שלך, מלכה, שאני אמרתי שהיתר מכירה זה היתר אמיתי, מי שרוצה לעשות ככה.. לזרוק את הכסף שלו, שיקנה אוצר בית דין".

הגר"ע פנה שוב לנכדו, תוך שהוא לועג לאלו שלא סומכים על 'היתר מכירה': "תגיד להם כך שנינו בגמרא, מי שיש לו מעות הרבה ורוצה לאבדם יקנה כלי זכוכית, זה גם כן עסקה. יקנה אוצר בית דין, במקום כלי זכוכית יקנה אוצר בית דין, יש לו הרבה כסף רוצה לאבדם שיקנה אוצר בית דין".

בשלב זה הוא פנה לחברותא שלו, הרב אליהו שטרית: "יש לנו היתר מכירה - גמרנו, בשביל מה לשבור את הראש מאיפה לוקחים... למה?"

הוא היסב פניו לנכדו ואמר שוב, "תאמר לחברים שלך גם כן, רחמנות".

"היה אחד שרצה להחמיר, לא רצה לאכול היתר מכירה, נתנו לו מאסר עשרים ושמונה יום, אסרו אותו, אמרו לו אם הרבנים אוכלים גם אתה תאכל. רוצה חומרות? ייקחו אותו לכלא".

לסיום אמר הגר"ע בתקיפות: "ההיתר הוא היתר גמור, אפילו למחמירים, היתר גמור, לאמיתה של תורה, אין לי ספק בזה".

בהתייחסו לפירות אוצר בית דין אמר הגר"ע: "זה הידור, הידור בעלמא, רוצה להדר להדר... כמו שאמרתי יש לו הרבה כסף ורוצה להדר - יהדר".

"מי שהוא מקטני אמנה יקבל את חלקו בעולם הזה, ויפסיד כסף".

את מכתבו (שסותר לזה כמובן) כתב בזמן שהיה עליהום על היתר המכירה, וביקשו ממנו לצנן את הרוחות.

גם בנו הרב יצחק נמצא בדילמה; מצד אחד הוא רואה צורך להגן על פסק ההלכה של אביו, ולכן מעיד שהוא עצמו (!) אכל היתר מכירה, ומצד שני לא רוצה לציירו כמיקל בדבר שרוב הציבור החרדי מחמיר בו, ולכן מפרסם לבני תורה להחמיר.
 

קבצים מצורפים

מתוך דברי מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א, מתוך 'אוצר גליונות'

רוב ככל מה שהיקל היה לאמיתה של תורה, דהיינו אם מותר אז מותר לכולם, ולא רק לעמי הארצות (אלא אם כן כתב והמחמיר תע"ב, וגם בזה צ"ע בכל ענין בפני עצמו כדלעיל בענין היתר מכירה).

הוא היקל גם לבנו לקנות מסטיק בזוקה בהכשר הרבנות ובהסתמך על קולות של טעם לפגם, כפי שנוהג לספר:

הרב יצחק משכנע לקנות בזוקה.jpg
 
אין סתירה בין הסיפורים, הרבנית קנתה היתר מכירה בשופי, כפי העדות לעיל וכפי עדותו של הרב יצחק יוסף,
עדויות שאפי' לגניזה אסור להכניסם

ביביע אומר כתב בזה"ל :

א. יביע אומר ח"ג חיו"ד סי' יט- בסוף התשובה שמדבר על "היתר מכירה" כותב "ומיהו היכא דאפשר טוב לחוש לשיטת המחמירים לקנות בשביעית פירות מקרקע גוי וכאשר הרבה חרדים חוששים לזה והמחמיר בזה תע"ב והמיקל לא הפסיד".

להדיא- מעדיף את פירות נכרי על "היתר מכירה"

ב. יביע אומר ח"י [הספר האחרון מסדרת ספריו יביע אומר שהוציא בחייו].
חלק יור"ד סוף סי' נח'- כתב בזה"ל "אע"פ שבפנים לעיל בקונטרס השמיטה כתבתי כמה יסודות להיתר מכירה בשביעת מ"מ מצאתי לנכון לפרסם "קול קורא" שנתפרסם בזמנו למי שחרד לדבר ה' וברצונו לקיים מצות השמיטה כהלכתה "לאחינו בית ישראל החרדים לדבר ה' עם התקרב שנת השבע וכו' אמנם ידוע שיש חקלאים המקילים וסומכים על היתר המכירה בשנת השמיטה, ויש להם על מה שיסמוכו בשעת הדחק" וכו'.

להדיא מלשונו שכל ההיתר הוא "שעת הדחק", אע"פ שהאריך טובא מספרים וסופרים להיתר זה , בכל זאת פרסם אחרי התשובה הארוכה שכל זה בגדר "היתר של שעת הדחק".

וזה לא עדויות וסיפורים , אלא זה הוא כתב בעשר אצבעותיו
 
עוד קולא שהיקל הרב עובדיה וכתב שהיא בדיעבד גמור, והיקל בפועל לרעייתו ולבנותיו שהלכו והולכות כך עד עצם היום הזה (הוא היקל בפחות משתי אצבעות, אבל הן מהדרות ומגלות יותר).
 
בא וידאו אחד קטן וסותר כל דרשותיך חוצבות הלהבות.
אולי "סוטר"

אבל שום סתירה אין כאן , ולא חידשת לי כלום מהסרטה זו .

וכבר לעיל הבאתי דוגמא שהתיר לאחרים ולעצמו הגדיר זאת "כחילול שבת"

וכל ההסרטה שהעלת אין שם אפי' באחוז על עצמו

כ"ש - שהיביע אומר "סוטר" על פניך ועל ההסרטה שהעלת
 
ועוד קולא ידועה של הרב עובדיה, שהתיר לשמוע שירת אשה דרך רדיו או תקליט וכדו', כשהשומע אינו מכירה (יבי"א ח"א או"ח סי' ו'). ובשו"ת יביע אומר חלק ט' (או"ח סי' ק"ח אות מ"ג) חזר והתיר גם למי שראה תמונתה: "ומה שכתבתי שם (ביבי"א הנ"ל) שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית (ה:) האומר רחב רחב מיד נקרי, "ביודעה ומכירה", זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספר בן יהוידע (תענית ה:), שאם ראה אותה בצורה ותמונה בלבד, אין לחוש. ואף לגבי השומע קולה, והכירה בתמונה בלבד, אין לחוש".

וידוע ומפורסם שהיקל בדבר לעצמו.

שים דיסק של אומכלתום.jpg

הרב עובדיה אומכלתום.jpg
 
וכל ההסרטה שהעלת אין שם אפי' באחוז על עצמו

מדבריו ברור שהוא עצמו לא אכפת לו שיקנו לו היתר מכירה ואדרבה מקפיד על כך שמתבזבז כסף לשוא, ולכן הרבנית מרגלית קנתה לו בחייה.

כמו כן מדבריו ברור שבנו משה מקפיד מאוד על זה (כנראה דואג לשמור על שמו הטוב של אביו) והוא מקפיד אפילו כאשר מדבר על כך. ולכן הוא קנה לו רק פירות בהכשר מהודר.
 
אין שום מקום לשער השערות שאין להם שום בסיס.

אבל כאן שבא מחבר הספר וצווח בקולו שזה היתר גמור גם למחמירים וצריך לפרסם לכל בני התורה שיקנו רק היתר מכירה, ממילא לא נותר אלא לשער השערות מדוע כך כתב בספרו. וק"ל.
 
אבל כאן שבא מחבר הספר וצווח בקולו שזה היתר גמור גם למחמירים וצריך לפרסם לכל בני התורה שיקנו רק היתר מכירה, ממילא לא נותר אלא לשער השערות מדוע כך כתב בספרו. וק"ל.
איפכא

אחרי שצווח בספרו יש לנו לשער מדוע בא לפייס את נכדו
 
לעומת זאת יש הסרטה ביתית לרצות ולפייס את הנכד

אין שום רמז לזה בהסרטה. נהפוך הוא.

גם אין שום ענין לרצות ולפייס את הנכד, כי הוא בא לשמוע דעת תורה ולא בא בתלונות.

ובקיצור, ניסיון חלש ביותר להפוך את היוצרות.

ובכל מקום שבעל הספר מסביר את עצמו בקולו, זה עדיף פי כמה על מה שכתב.
 
אתה מבין מה שכתבת ?

מה שיש בהסרטה זה שהר' אומר לנכדו שיאמר לאמא שלו [מלכה] שתאכל

איך לקחת את זה שהרב אכל??
הדברים ברורים, הרב משה היה נגד ולכן בשנים שהיה אחראי לא היה קונה היתר מכירה, ולא כי מרן הרב חשש לזה, אלא כי הוא (הרב משה) חשש לזה.
בשנים קודמות לזה אכל היתר מכירה בשופי.
 
הדברים ברורים, הרב משה היה נגד ולכן בשנים שהיה אחראי לא היה קונה היתר מכירה, ולא כי מרן הרב חשש לזה, אלא כי הוא (הרב משה) חשש לזה.
בשנים קודמות לזה אכל היתר מכירה בשופי.
אתה מתפרץ לדלת פתוחה

וכבר עניתי ע"ז מדברי היביע אומר גופיה בלשונו - וא"כ אין מציאות שאכל נגד מה שכתב הוא עצמו בשני מקומות כפי שהבאתי

וכלפי מה שכתבת שהר' משה לא היה קונה - גם זה אינו , כי הבאתי את לשונו שאמר להדיא "שאביו לא הרשה לו לקנות" עיין הציטוט שהבאתי
 
עדויות שאפי' לגניזה אסור להכניסם

ביביע אומר כתב בזה"ל :

א. יביע אומר ח"ג חיו"ד סי' יט- בסוף התשובה שמדבר על "היתר מכירה" כותב "ומיהו היכא דאפשר טוב לחוש לשיטת המחמירים לקנות בשביעית פירות מקרקע גוי וכאשר הרבה חרדים חוששים לזה והמחמיר בזה תע"ב והמיקל לא הפסיד".

להדיא- מעדיף את פירות נכרי על "היתר מכירה"

ב. יביע אומר ח"י [הספר האחרון מסדרת ספריו יביע אומר שהוציא בחייו].
חלק יור"ד סוף סי' נח'- כתב בזה"ל "אע"פ שבפנים לעיל בקונטרס השמיטה כתבתי כמה יסודות להיתר מכירה בשביעת מ"מ מצאתי לנכון לפרסם "קול קורא" שנתפרסם בזמנו למי שחרד לדבר ה' וברצונו לקיים מצות השמיטה כהלכתה "לאחינו בית ישראל החרדים לדבר ה' עם התקרב שנת השבע וכו' אמנם ידוע שיש חקלאים המקילים וסומכים על היתר המכירה בשנת השמיטה, ויש להם על מה שיסמוכו בשעת הדחק" וכו'.

להדיא מלשונו שכל ההיתר הוא "שעת הדחק", אע"פ שהאריך טובא מספרים וסופרים להיתר זה , בכל זאת פרסם אחרי התשובה הארוכה שכל זה בגדר "היתר של שעת הדחק".

וזה לא עדויות וסיפורים , אלא זה הוא כתב בעשר אצבעותיו
אין בקול קורא הנ"ל מילה וחצי מילה לגבי הקונים, אלא רק לגבי החלקלאים:
שו"ת יביע אומר חלק י - יורה דעה סימן נח
קול קורא, לאחינו בית ישראל החרדים לדבר ה', ה' עליהם יחיו!
עם התקרב שנת השבע, שנת השמיטה, בשנת תשמ"ז הבעל"ט, יש להתכונן להזהר בקדושת פירות שביעית, וללמוד דיני השביעית, בכדי להיות בין המדקדקים במצות השמיטה, וכמו שאמרו חז"ל: גבורי כח עושי דברו אלו שומרי שביעית.
אמנם ידוע שיש חקלאים המקילים וסומכים על היתר המכירה בשנת השמיטה, ויש להם על מה שיסמוכו בשעת הדחק. והפירות אשר בשדותיהם אין עליהם קדושת שביעית. אולם חקלאים החרדים לדבר ה', שיש ביכולתם לשמור דיני השמיטה כהלכתה, טוב יעשו אם יפקירו שדותיהם בשנה השביעית, ויקדישו את עצמם ללימוד תורה, ועליהם נאמר "גבורי כח עושי דברו". ויזכו לברכת ה' כמו שנאמר, וצויתי את ברכתי לכם וכו'. ומצוה להחזיק בידם לתומכם ולסעדם, שיוכלו לקיים המצוה כהלכתה. ויתברכו בכל הברכות שבתורה. ובזכות מצוה רבה זו יחיש השי"ת לגאול אותנו גאולה שלמה, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
 
וכן כתב במפורש בתשובתו שביבי"א חלק י (יו"ד סימן מג אות ג)
"הילכך גם הפירות והירקות שהובאו מן השדות שנמכרו ע"פ "היתר המכירה" של הרבנות הראשית, מותר לכתחלה לקנותם מבלי לנהוג בהם קדושת שביעית, מאחר שהקרקע של גוי, ויש קנין לגוי להפקיע אותה מקדושת שביעית. שכל שהדבר נעשה בהיתר ע"פ חכמי ישראל, חשוב כדיעבד".
 
עזוב סיפורי בדים

פה שיש עדות כתובה מבנו ששימשו בעשר אצבעות 30 שנה, והיה צמוד אליו יותר מכל אדם אחר
אז מה שפלוני חלם ומה שפלוני אמור לפתור לו את החלום אין זה מענייני כלל
מה זה עדות "כתובה"?
גם העדות של הרב יצחק כתובה כאן בפורום...
 
אין בקול קורא הנ"ל מילה וחצי מילה לגבי הקונים, אלא רק לגבי החלקלאים:
זה הא בהא תלייא
אם לחקלאי זה היתר של "שעת הדחק" א"כ פירותיו מה שמותר לקנות הוא רק "שעת הדחק" משום שבעיקר הדין אסור לסחור בפירות האלה וצריכים ג"כ לשמור על קדושתן , כי כל מה שהחקלאי מכרן זה תקף לשעת הדחק

וכ"ש- שעוד להרבה פוסקים יש איסור של "שמור ונעבד" א"כ יש פה עוד בעייה,

והכל סובב סביב אותה נקודה, שאם לחקלאי המכירה זה שעת הדחק אז גם לך אתה אוכל מזה זה שעת הדחק, כי זה הא בהא תלחיא , וזה לא דבר נפרד
 
והנה לנו עוד קולא שהיקל וכתב שהיא בדיעבד גמור, והיקל בפועל לרעייתו ולבנותיו שהלכו והולכות כך עד עצם היום הזה (הוא היקל בפחות משתי אצבעות, אבל הן מהדרות ומגלות יותר).
מי אמר שהיקל?
הרי כתב שאין ללמוד בנשות הרבנים שנעשה ע"ד הרב. (והרי במצריים גילתה אפי' יותר מ4-5 אצבעות).
 
זה הא בהא תלייא
אם לחקלאי זה היתר של "שעת הדחק" א"כ פירותיו מה שמותר לקנות הוא רק "שעת הדחק" משום שבעיקר הדין אסור לסחור בפירות האלה וצריכים ג"כ לשמור על קדושתן , כי כל מה שהחקלאי מכרן זה תקף לשעת הדחק

וכ"ש- שעוד להרבה פוסקים יש איסור של "שמור ונעבד" א"כ יש פה עוד בעייה,

והכל סובב סביב אותה נקודה, שאם לחקלאי המכירה זה שעת הדחק אז גם לך אתה אוכל מזה זה שעת הדחק, כי זה הא בהא תלחיא , וזה לא דבר נפרד
ממש לא הא בהא תליא, וכמו שכתב במפורש ביבי"א שהבאתי לעיל:
וכן כתב במפורש בתשובתו שביבי"א חלק י (יו"ד סימן מג אות ג)
"הילכך גם הפירות והירקות שהובאו מן השדות שנמכרו ע"פ "היתר המכירה" של הרבנות הראשית, מותר לכתחלה לקנותם מבלי לנהוג בהם קדושת שביעית, מאחר שהקרקע של גוי, ויש קנין לגוי להפקיע אותה מקדושת שביעית. שכל שהדבר נעשה בהיתר ע"פ חכמי ישראל, חשוב כדיעבד".
 
גם העדות של הרב יצחק כתובה כאן בפורום...
ברור

ולכן דיברתי גם עליה - וזוהי עדותו שכתב בילקוט יוסף

" גם בישיבתינו הקדושה הישיבה הגדולה חזון עובדיה נהגנו להחמיר ולא להסתמך על היתר המכירה עוד בשנת השמיטה תשמ"ז ועד היום וזאת על פי הוראת מייסד ישיבתינו מרן אאמו"ר שליט"א שהורה לנו להחמיר ולא להסתמך על היתר המכירה היתר הנעשה במטרה להציל רבים מעון ".

אין יותר עדות מזה - שכתב להדיא שהיתר המכירה נעשתה בשביל להציל מעוון , ולכן בישיבתו, אביו הורה לו לא להכניס מהיתר המכירה


לא חכמה להביא רק את העדות שנוחה לך וקל לך איתה​
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית