ה'קולות' במשנת הגרע"י - דברי מרן הגאב"ד שליט"א

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
  • מומלץ
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
לא מדבר על "סיכויים".
אני סומך על רבנים אחרים בנושא מאשר אחד שלא הייתי קורא לו "רב" שמעיז בחוצפתו להקל נגד דעת גדולי ישראל.

נ.ב - אשמח לא להכנס לנושא הזה עכשיו... נדבר על זה לפני פסח...
לא יודע למי אתה מתכוין אבל אין מונופול בתורה.
אגב הרמב"ם עלה להר הבית ופפושדו הוא לא אכל😉
 

קבצים מצורפים

  • עידו אלבה.JPG
    עידו אלבה.JPG
    805.1 קילובייט · צפיות: 21
כנראה שלא הבנת שאני לא משמיץ בגלל הפפושדו, אלא בגלל הר הבית.

הבנתי טוב מאוד, הפפושדו הזכיר לך לבדוק בציציותיו, ומצאת שהוא מיקל בענין עליה להר הבית רח"ל.
 
הבנתי טוב מאוד, הפפושדו הזכיר לך לבדוק בציציותיו, ומצאת שהוא מיקל בענין עליה להר הבית רח"ל.
בדיוק הפוך.

מבין האוסרים של הפפושדו אותו אני הכי מבין שמביא טענה עניינית ולא ש"לא ביקרתי במפעל" ו"מי אמר שאין שם בעיות" וכו'

אבל אני לא סומך עליו כלל וכלל, ויותר סומך על רבנים אחרים שבדקו את הנושא.
 
לבית הגדול והקדוש".

לא מוכרח כלל להר הבית
בודאי שלא מוכרח דיש לומר שהוא בית אבות ויזרע יצחק...
וישנם עוד רבים שכותבים שאין כוונתו להר הבית.
אבל יש את מה שהרמב"ם עצמו כתב.
ודברי הרבים עם כל הכבוד לא מעניינים כי האמת אהובה מהכל.
 
אז כנראה שאת מרן הרב עובדיה ועוד כמה וכמה רבנים לא עניינה אותם "האמת".
טיעונים ברמה גבוהה מאוד.
אני מקווה שכשאתה מברך ברכת המזון בברכת רחם נא כשאתה מגיע למילים ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו אתה מכוין לבית מרקחת אופלטקה.
 
אני מקווה שכשאתה מברך ברכת המזון בברכת רחם נא כשאתה מגיע למילים ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו אתה מכוין לבית מרקחת אופלטקה.
אז חבל...
אולי תחדש גם שהרמב"ם נכנס למקום המקדש ממש ולא רק להר הבית כי זה הרי "הבית הגדול והקדוש"...
 
טיעונים ברמה גבוהה מאוד.
קצת התבטלות לגדולי ישראל לא תזיק.
לומר על דבריהם בהבנת הרמב"ם ש"לא מעניינים אותך" בגלל שאתה הבנת כפשט הפשוט זה גובל בחוצפה.
 
קצת התבטלות לגדולי ישראל לא תזיק.
לומר על דבריהם בהבנת הרמב"ם ש"לא מעניינים אותך" בגלל שאתה הבנת כפשט הפשוט זה גובל בחוצפה.
תמשיך בדרכך הנלוזה ואת השכל שהשם נתן לך תזרוק לפח ואחר כך תתלונן.
יש דברים פשוטים וישרים ואין שום מצוה לעקם את השכל. וכן הבלים אלו לא מעניינים אותי.
כי הנה יש לנו קלאץ קשה הרי לא היה בית כנסת בהר הבית וכי יעלה על הדעת שהרמב"ם לא התפלל בבית כנסת??? אלא ודאי יש לומר שהיה זה בית כנסת מוסיוף...
 
קצת התבטלות לגדולי ישראל לא תזיק.
לומר על דבריהם בהבנת הרמב"ם ש"לא מעניינים אותך" בגלל שאתה הבנת כפשט הפשוט זה גובל בחוצפה.

במקום להרבות להג על גדולי ישראל שהבינו אחרת, ראוי שתביא את לשונם, כיצד הבינו ברמב"ם, ותדון לגופו של ענין.
 
דיש לומר שעלה להר המנוחות או להר סרטבא.
דיש לומר שהוא בית אבות ויזרע יצחק...
מכוין לבית מרקחת אופלטקה.
אלא ודאי יש לומר שהיה זה בית כנסת מוסיוף...
הבנו כבר את כל הדוגמאות שיש לך...
לא צריך להמשיך.
 
אז חבל...
אולי תחדש גם שהרמב"ם נכנס למקום המקדש ממש ולא רק להר הבית כי זה הרי "הבית הגדול והקדוש"...
בא תראה מה הרמבם עצמו כותב

מצות עשה ליראה מן המקדש שנאמר ומקדשי תיראו ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שצוה על יראתו
ואי זו היא יראתו לא יכנס אדם להר הבית במקלו או במנעל שברגליו או באפונדתו או באבק שעל רגליו או במעות הצרורין לו בסדינו ואין צ"ל שאסור לרוק בכל הר הבית אלא אם נזדמן לו רוק מבליעו בכסותו ולא יעשה הר הבית דרך שיכנס מפתח זו ויצא מפתח שכנגדה כדי לקצר הדרך אלא יקיפו מבחוץ ולא יכנס לו אלא לדבר מצוה.
מקווה שהבנת.
 
מקווה שהבנת.
"מקדש" יכול להיות שזה הר הבית.

אבל "הבית הגדול והקדוש" או שזה בית כנסת או מקום המקדש ממש. (וזה וודאי שלא כנ"ל)
לקרוא להר הבית "הבית הגדול והקדוש" זה לא נשמע כ"כ.

ובפרט לשון "נכנסתי" דמשמע יותר לתוך "מבנה" ולא לתוך "שטח" הר הבית.
ובפרט שקצת קשה שהרמב"ם מסכם את הביקור שלו במקום הכי קדוש בעולם בשתי מילים...
 
יש היתר לזלזל בת''ח, רק בגלל שעולה להר הבית ?
לידיעתך, אם את אוחז מהרב דב קוק מטבריה רב אמיתי, אז הוא בעצמו עלה להר הבית יותר מפ''א, ומורה שיש בזה 'מצוה' ושזה מותר, האם גם עליו תכתוב 'רב' במירכאות ?? אני סתם שואל.

אני גם מתנגד לעלייה להר הבית כי גדו''י אסרו, כמובן.
אבל חשוב לא לשקר, ולהזכיר שרק עמי ארצות חושבים שמי שעולה להר הבית עובר על 'כרת', אין שום 'כרת' על 'הר הבית', והנכנסים לשם טוענים שיודעים היכן מותר וכו', ופשוט שיש מקומות שהם בודאי מותרים, ורק שגדו''י אסרו למיגדר מילתא, וגם בגלל התרגות מיותרת באומות
 
נערך לאחרונה:
הנה לך מחזון עובדיה תעניות
הצג קובץ מצורף 11771
והנה משו"ת יחוה דעת חלק א סימן כה
ודע כי מה שסמך המתיר עוד על דברי הרמב"ם באגרתו (נדפסה בסוף ספר חי' הרמב"ם לר"ה דף כ"ה ע"א), שעלה לירושלים ונכנס לבית הגדול והקדוש והתפלל בו. (וכן הוא בספר חרדים שער התשובה פרק ג'), הנה ברור מאוד שהרמב"ם לא יעשה דבריו פלסתר להכנס בטומאה בבית המקדש, היפך מה שפסק בפרק ו' מהל' בית הבחירה, ובודאי שלא נתכוון לבית המקדש עצמו. וכן ראיתי להגאון רבי יעקב זריהן, אב"ד טבריה, בתשובה, והיא לו נדפסה בס' הלכות אישות להגר"א ילוז, (דף ע"ז ע"א והלאה), שהביא דברי החכם שבדורו שהתיר כנ"ל, ותמה עליו למאוד, שהרי גדר גדול אצל עם ישראל לבל יקרב איש מישראל לדרוך כפות רגליו לפנים מן הכותל המערבי, ואף תינוקות של בית רבן יודעים דבר זה, וחלילה לעשות חדשה בארץ היפך המקובל והמוסכם בלב כל ישראל. והמורה להתיר בזה הוא גרוע ממ"ש מרן הבית יוסף או"ח (סי' תמ"ג), שהמורה להקל כדברי הרז"ה ראוי לנזיפה, כיון שכל חכמי ישראל חלוקים עליו וכו'. ומה שסמך המתיר על מ"ש הרמב"ם באגרתו שהתפלל בבית הגדול והקדוש, הדבר ברור שהכוונה שהתפלל בבית הסמוך אל הר הבית, והוא מדרש שלמה, וגם אני נכנסתי בו בשנת סת"ר, והשקפתי דרך חלונותיו אל שטח הר הבית והעזרות והכפה הגדולה, אבל חלילה לומר שהרמב"ם נכנס ממש להר הבית, ישתקע הדבר ולא יאמר וכו' ע"ש.
 
והנכנסים לשם טוענים שיודעים היכן מותר וכו', ופשוט שיש מקומות שהם בודאי מותרים,

אם כבר העלת את הנקודה הזו , אוסיף שבילקוט יוסף בזה יש סתירה תכ"ד

בספרו ילקוט יוסף דיני הכותל המערבי שנת תשע"ט, יש כמה מקומות שכותב שלא יודעים את מקומות הר הבית והעזרה ואביא בקצרה את הלשונות.

עמ' קכ'- "ומ"ש המאירי והמנהג פשוט ליכנס שם לפי מה ששמעתי, י"ל שנכנסו לאיזה שטח בהר הבית ולא לשטח העזרה, [אחר שטבלו לקריין] והיו יודעים אז במדוייק שטח המקומות, משא"כ עתה אחר שהערבים חרשו ובנו במקום המקדש את מסגדם ולא נודע לנו מה הוא שטח הר הבית ומה הוא שטח העזרה, אין להקל".

ובעמ' קכא'- "ומ"ש בספר חרדים [שער התשובה פ"ג] [וכן בסוף חידושי הרמב"ם לר"ה] שביום ד' חשון שנת ד' אלפים תשע מאות עשרים ושש, יצא מעכו לירושלים ונכנס למקום הגדול והקדוש והתפלל שם ביום ו' חשון, אין הכוונה שנכנס למקדש ממש, אלא שגבולות הר הבית היו ידועים לו, והבית ההוא היה בהר הבית, במקום שמותר להכנס בתוכו להתפלל [אחר טבילה] אבל בזמנינו שגבולות מקום המקדש והעזרות נעלמו מאתנו אסור להכנס בהר הבית מפני הספק על מקום המקדש".

ובעכמ' קכב'- וברור שבהמשך בגלויות שגלה ישראל מארצו לא נתברר לחכמי הדורות הגבולות המותרים בכניסה להר הבית, ועיין בשו"ת הרדב"ז ח"ב [סי' תרצא] שכתב שאין ספק שהאבן הנקראת אלצכדא [כיפת הסלע] היא אבן השתיה שעליה היה הארון בבית קודש הקדשים ע"כ, אבל הרבה עירערו על כך, ואף שידוע לנו שהכותל המערבי היא חומת הר הבית המערבית, [ודלא כמ"ש הרדב"ז שם שהוא כותל העזרה], ומשם לחומה המזרחית ת"ק אמה, מ"מ הרי אין ידוע לנו המרחק שבין הכותל המערבי לכותל בית קודש הקדשים".


כל אלו הלשונות שלהדיא אין אנו יודעים המרחק והשטח וכו'.​


ואילו במקום אחר בספר נראה שכן יודעים את המרחק והמקומות, והוא, גבי הנושא האם מותר ליגוע בכותל שהרי ספק שמא היא חומת העזרה, שם להדיא כותב דמותר כי מכיפת הסלע עד הכותל יש כך וכך וכו', ומחשבן להדיא ונראה מדבריו שכן יודעים את המרחקים והשטח.

ואביא כעת הלשונות הללו.

בעמ' כז'- אחר שהביא דברי הרדב"ז שלשי' הכותל המערבי הוא כותל העזרה ולפ"ד יוצא שאסור ליכנס לכותל עם נעלים, הביא את הרידב"ז על הרדב"ז שהקשה עליו ויישב וכו', ואז כותב "אולם האמת יורה דרכו כי הכותל המערבי שלנו אינו כותל העזרה כלל אלא חומת הר הבית וכמ"ש כן להדיא בעל אבנ"ז [חיו"ד סי' תנ'] וממקומו הוא מוכרע לפ"ד הרדב"ז עצמו [בסי' תרצא] שכותב שבלי ספק אבן השתייה היא כנגד כיפת המסגד שנקראת אל צכרא שהיתה במערבו של בית קדשי הקדשים ע"ש, ולפי קנה מדה, המרחק מעובי כותל המערבי עד האבן הנ"ל הוא יותר ממאה מטר, [יותר ממאתיים אמה, לפ"ד הגרא"ח נאה בשיעורי תורה שהאמה של תורה ארבעים ושמנה ס"מ] [וי"א שבעים ושמונה מטר] ואילו המרחק שבין כותל העזרה לבין אבן השתיה אינו יותר משלשים ושמונה אמות שאחורי בית הכפורת י"א אמה, ועובי הכותל של קודש הקדשים עם התא שבפנים י"ז אמה, בסך הכל כ"ח אמה, ואבן השתיה היתה במערבו של בית קודש הקדשים לדברי הרמב"ם, ואף את"ל שהאבן היתה באמצע בית קדש הקדשים, וכמ"ש התויו"ט [פ"ה דיומא מ"ב] ובספר דרך הקודש בשם מהרימ"ט, מ"מ כיון שבית קודש הקדשים היה עשרים על עשרים הוסף מחצית העשרים על כ"ח, הו"ל ל"ח אמה, נמצא שאין בין כותל המערבי של עזרה לאבן השתיה יותר מל"ח אמה, והמציאות רחוקה מאוד משיעור זה, ועל כרחך לומר שאין הכותל המערבי הזה שלנו אלא כותל הר הבית, ודלא כהרדב"ז בזה.

ובהמשך עמ' כח'- "ולפ"ז נחה שקטה כל הארץ, כי הואיל ומקום עמידה שע"י הכותל המערבי היא מחוץ להר הבית [כי שטח הר הבית שהיה ת"ק אמות על ת"ק אמות, אינו כולל את עובי הכותל וכמ"ש המאירי והתפארת ישראל רפ"ב דמדות] מותר לכל הטמאים להתקרב אל הכותל המערבי והנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם.


ועכשיו אחרי שהבאתי את לשונותיו אחדד את הנקודה יותר.

אחרי שהבהיר מעל כל לשון שהכותל הוא מחוץ לעזרה , והוא הכותל המערבי של הר הבית , כאן ממילא לכו"ע מותר לעלות להר הבית

וזאת משום שגם לשיטה הכי מחמירה שקודש הקודשים נמצא "מאל אקצא" לכיון מזרח א"כ יוצר שיש כמעט 100 אמה שהם מחוץ להר הבית.

דהיינו - אפי' לשיטה הכי מחמירה גבי קודש הקודשים, אם ברור לנו שהכותל הוא הכותל של המערבי של הר הבית וכדכתב בספרו וכהציטוטים שהבאתי, א"כ גם לשיטה הכי מחמירה יוצא שיש לנו כ -100 אמה שהם ודאי מותרים.

ולענ"ד - נראה לי מבחינה טכנית שלא נותנים הרשויות והמשטרה לאלה שעולים להתקדם יותר ממאה אמה - כך שגם לשיטתו שלו אין פה אפי' צד של ספק כרת
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית