הרחמן הוא יעשה

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אברימי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

אברימי

חבר ותיק
הצטרף
1/1/25
הודעות
1,268
הרמ"א בסי' קפז ס"ד (וסי' תרפ"ב ס"א) כתב שמי שלא אמר "על הניסים" בברהמ"ז יוכל לאמרו בתוך שאר הרחמן, ויאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה בימים ההם וכו'.
ויש לשאול, איך יתכן שחוטא נשכר?
הרי מי שאומר "על הניסים" כהוגן, רק מודה לה' על הניסים שהיו, ולא מבקש על העתיד, אך מי שטעה ושכח כן 'זוכה' לבקשה שיעשה ניסים בעתיד. (ואמנם יש נוסחאות בגאונים ובראשונים שגורסים גם בעל הניסים על העתיד, כמו שמובא בטור וב"י סי' תרפ"ב ס"ג ועוד).
ולמה לא תיקנו מעיקרא בחנוכה לומר "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה וכו'"?
 
ידועה התשובה שכשמודים לקב"ה על דבר, זה עצמו גורם לכך שיימשך הלאה, וכמו שכתב רבינו יונה בש"ת שדוד המלך היה מודה והיה מקוה בזכות זה שימשכו חסדיו. ואדרבה לכאו' מעלה ההודאה גדולה מהבקשה וכו'.
 
הרמ"א בסי' קפז ס"ד כתב שמי שלא אמה "על הניסים" בברהמ"ז יוכל לאמרו בתוך שאר הרחמן, ויאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה בימים ההם וכו'.
ויש לשאול, איך יתכן שחוטא נשכר?
הרי מי שאומר "על הניסים" כהוגן, רק מודה לה' על הניסים שהיו, ולא מבקש על העתיד, אך מי שטעה ושכח כן 'זוכה' לבקשה שיעשה ניסים בעתיד. (ואמנם יש נוסחאות שגורסים גם בעל הניסים על העתיד).
ולמה לא תיקנו מעיקרא בחנוכה לומר "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה וכו'"?
אולי יש לבאר שעל הניסים עיקרו הודאה, ונתקן בתורת הודאה, והשוכח מאבד את צורת התפלה העיקרית שהרי הפסיד שלא אומר אותה בברכת הודאה, ולכן היא כבר לא שייכת לברכת המזון, ואומר אותה מחוץ לברכת המזון בתורת תפלה בעלמא וזה גופא ההפסד, אלא ששם כבר יש נוסח של בקשה לכן התחילו בבקשה [ואדרבה ידוע קושיית האחרונים שהרי אין מתפללין על נס - א"כ זה בוודאי לא התפילה כפי צורתה הראויה לה].
 
ידועה התשובה שכשמודים לקב"ה על דבר, זה עצמו גורם לכך שיימשך הלאה, וכמו שכתב רבינו יונה בש"ת שדוד המלך היה מודה והיה מקוה בזכות זה שימשכו חסדיו. ואדרבה לכאו' מעלה ההודאה גדולה מהבקשה וכו'.
ישר כח!
אכן שאלתי מישהו שאלה זו וכך השיב לי, ואח"כ מצאתי זאת בכמה ספרים באוצה"ח.
 
מענין לענין - השוכח על הניסים בתפילתו, האם אומר באלקי נצור בתור תפילה או בתור הודאה?
 
הרמ"א בסי' קפז ס"ד (וסי' תרפ"ב ס"א) כתב שמי שלא אמה "על הניסים" בברהמ"ז יוכל לאמרו בתוך שאר הרחמן, ויאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה בימים ההם וכו'.
ויש לשאול, איך יתכן שחוטא נשכר?
הרי מי שאומר "על הניסים" כהוגן, רק מודה לה' על הניסים שהיו, ולא מבקש על העתיד, אך מי שטעה ושכח כן 'זוכה' לבקשה שיעשה ניסים בעתיד. (ואמנם יש נוסחאות בגאונים ובראשונים שגורסים גם בעל הניסים על העתיד, כמו שמובא בטור וב"י סי' תרפ"ב ס"ג ועוד).
ולמה לא תיקנו מעיקרא בחנוכה לומר "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה וכו'"?
ע"ע מש"כ שר התורה מרן הגרי"ח סופר בחוקי רצונך סי' יט ואכמ"ל בדבריו
 
ראשי תחתית