הרמ"א בסי' קפז ס"ד (וסי' תרפ"ב ס"א) כתב שמי שלא אמר "על הניסים" בברהמ"ז יוכל לאמרו בתוך שאר הרחמן, ויאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה בימים ההם וכו'.
ויש לשאול, איך יתכן שחוטא נשכר?
הרי מי שאומר "על הניסים" כהוגן, רק מודה לה' על הניסים שהיו, ולא מבקש על העתיד, אך מי שטעה ושכח כן 'זוכה' לבקשה שיעשה ניסים בעתיד. (ואמנם יש נוסחאות בגאונים ובראשונים שגורסים גם בעל הניסים על העתיד, כמו שמובא בטור וב"י סי' תרפ"ב ס"ג ועוד).
ולמה לא תיקנו מעיקרא בחנוכה לומר "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה וכו'"?
ויש לשאול, איך יתכן שחוטא נשכר?
הרי מי שאומר "על הניסים" כהוגן, רק מודה לה' על הניסים שהיו, ולא מבקש על העתיד, אך מי שטעה ושכח כן 'זוכה' לבקשה שיעשה ניסים בעתיד. (ואמנם יש נוסחאות בגאונים ובראשונים שגורסים גם בעל הניסים על העתיד, כמו שמובא בטור וב"י סי' תרפ"ב ס"ג ועוד).
ולמה לא תיקנו מעיקרא בחנוכה לומר "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה וכו'"?