הרחמן הוא יעשה

[אברימי]

הרמ"א בסי' קפז ס"ד (וסי' תרפ"ב ס"א) כתב שמי שלא אמר "על הניסים" בברהמ"ז יוכל לאמרו בתוך שאר הרחמן, ויאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה בימים ההם וכו'.
ויש לשאול, איך יתכן שחוטא נשכר?
הרי מי שאומר "על הניסים" כהוגן, רק מודה לה' על הניסים שהיו, ולא מבקש על העתיד, אך מי שטעה ושכח כן 'זוכה' לבקשה שיעשה ניסים בעתיד. (ואמנם יש נוסחאות בגאונים ובראשונים שגורסים גם בעל הניסים על העתיד, כמו שמובא בטור וב"י סי' תרפ"ב ס"ג ועוד).
ולמה לא תיקנו מעיקרא בחנוכה לומר "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה וכו'"?

 

[ברי ושמא]

ידועה התשובה שכשמודים לקב"ה על דבר, זה עצמו גורם לכך שיימשך הלאה, וכמו שכתב רבינו יונה בש"ת שדוד המלך היה מודה והיה מקוה בזכות זה שימשכו חסדיו. ואדרבה לכאו' מעלה ההודאה גדולה מהבקשה וכו'.

 

[שאינו יודע לשאול]

הרמ"א בסי' קפז ס"ד כתב שמי שלא אמה "על הניסים" בברהמ"ז יוכל לאמרו בתוך שאר הרחמן, ויאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה בימים ההם וכו'.
ויש לשאול, איך יתכן שחוטא נשכר?
הרי מי שאומר "על הניסים" כהוגן, רק מודה לה' על הניסים שהיו, ולא מבקש על העתיד, אך מי שטעה ושכח כן 'זוכה' לבקשה שיעשה ניסים בעתיד. (ואמנם יש נוסחאות שגורסים גם בעל הניסים על העתיד).
ולמה לא תיקנו מעיקרא בחנוכה לומר "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה וכו'"?

אולי יש לבאר שעל הניסים עיקרו הודאה, ונתקן בתורת הודאה, והשוכח מאבד את צורת התפלה העיקרית שהרי הפסיד שלא אומר אותה בברכת הודאה, ולכן היא כבר לא שייכת לברכת המזון, ואומר אותה מחוץ לברכת המזון בתורת תפלה בעלמא וזה גופא ההפסד, אלא ששם כבר יש נוסח של בקשה לכן התחילו בבקשה [ואדרבה ידוע קושיית האחרונים שהרי אין מתפללין על נס - א"כ זה בוודאי לא התפילה כפי צורתה הראויה לה].

 

[אברימי]

ידועה התשובה שכשמודים לקב"ה על דבר, זה עצמו גורם לכך שיימשך הלאה, וכמו שכתב רבינו יונה בש"ת שדוד המלך היה מודה והיה מקוה בזכות זה שימשכו חסדיו. ואדרבה לכאו' מעלה ההודאה גדולה מהבקשה וכו'.

ישר כח!
אכן שאלתי מישהו שאלה זו וכך השיב לי, ואח"כ מצאתי זאת בכמה ספרים באוצה"ח.

 

[במערבא אמרי]

מענין לענין - השוכח על הניסים בתפילתו, האם אומר באלקי נצור בתור תפילה או בתור הודאה?

 

[בנציון]

הרמ"א בסי' קפז ס"ד (וסי' תרפ"ב ס"א) כתב שמי שלא אמה "על הניסים" בברהמ"ז יוכל לאמרו בתוך שאר הרחמן, ויאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה בימים ההם וכו'.
ויש לשאול, איך יתכן שחוטא נשכר?
הרי מי שאומר "על הניסים" כהוגן, רק מודה לה' על הניסים שהיו, ולא מבקש על העתיד, אך מי שטעה ושכח כן 'זוכה' לבקשה שיעשה ניסים בעתיד. (ואמנם יש נוסחאות בגאונים ובראשונים שגורסים גם בעל הניסים על העתיד, כמו שמובא בטור וב"י סי' תרפ"ב ס"ג ועוד).
ולמה לא תיקנו מעיקרא בחנוכה לומר "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה וכו'"?

ע"ע מש"כ שר התורה מרן הגרי"ח סופר בחוקי רצונך סי' יט ואכמ"ל בדבריו

 

[אברימי]

ע"ע מש"כ שר התורה מרן הגרי"ח סופר בחוקי רצונך סי' יט ואכמ"ל בדבריו

תוכל להעלות לכאן?

 

[עשרה זהב]

ע"ע מש"כ שר התורה מרן הגרי"ח סופר בחוקי רצונך סי' יט ואכמ"ל בדבריו

באוה"ח יש ג' חלקים מהספר, ובשלושתם אין סימן י"ט.