הספרדים קרים או חמים?

אתה יודע טוב מאוד למה התכוונתי
אני חושב שכתבתי, ואם לא שמת לב הנה מצוטט:
מהודעותיך המקבילות כאן בפורום אתה מכוון על רב רבנן מרן הגרע"י,
ולגבי:
בא"ח וכה"ח, כי זה גדול עליך בכמה מידות
אכן, הם באמת גדולים עלי ועל כולנו. לא חושב שמישהו חושב אחרת. אולי מי שחושב שהם פוסקים
כל היום מצירופים של היתרים "ומכחא דהיתרא" וכחא דהפקרא
וכמובן:
הספרדים היו רחוקים מלהיראות כמו היום, היו כמו שניראו בעדס ובימין משה של הימים ההם, רחוקים מצורה של בן תורה ובכלל לא למדו בישיבות
ורחוקים שנות אור מהצביון שאתה מכיר היום

אנחנו מדברים על 'חמימות' לירא"ש לתורה ולמצוות, לא על 'להיראות',

כתבתי ואחזור ואכתוב: הם לא 'נראו' בני תורה, אבל הם היו בני תורה וירא"ש בכל ישותם.

ואכן, הם לא למדו בישיבות,
רובם היו עולים חדשים,
רבים מהם בקושי ידעו לדבר כאן עברית,
הם חיו בעוני מחפיר, וראו את בניהם ובנותיהם מתמוססים להם בין האצבעות - ואין מושיע!
ועם כל זאת הם נשארו נאמנים לה' ולתורתו,

וכעת לבוא ולזרוק טיט ורפש באבותיך,
שבמסירות נפש - והפעם אמיתית - עזבו הכל ובאו לכאן,
והתמודדו על כל הצרות שהיו להם כאן, ולבוא ולהגיד עליהם שהם לא 'חמים' לה' ולתורתו - זו בושה וחרפה.
 
אז הספרדים היו רחוקים מלהיראות כמו היום, היו כמו שניראו בעדס ובימין משה של הימים ההם, רחוקים מצורה של בן תורה ובכלל לא למדו בישיבות
ורחוקים שנות אור מהצביון שאתה מכיר היום
צורה אמיתות של הספרדים בעבר נמצאת עדיין בחוץ לארץ, בלי מסע החילון בארץ.

יש תח ויש בעלי בתים אך כולם יראים ושלמים ואנשים ברמה גבוהה מאד.
 
שאר הודעתך שטותית מתחילה ועד סוף ואין צורך להתייחס אליה בפרט שכבר הגיבו על כך.
צא ובדוק בכשרויות השונות, מה הרמה ההלכתית, אם בבשר, אם במצות, אם בפפושדו, אם בהיתר המכירה.
המציאות היא שיש פער גדול.
אברך ספרדי לא ישלם על קילו מצות 400 ש"ח. לעולם.
וגם על תפילין לבנו ישלם "בהתאם". תשאל אותו מה זה החומרא של "מקשה", [בשין קמוצה] לא ידע במה המדובר.
דקדוק ההלכה, וחרדת הדין מצוי פחות אל יוצאי ספרד. להוציא את תלמידי הבא"ח וכיוצא, ואלו שעוסקים בתורת הרז. וגם אצלהם המושגים המה אחרים מהאשכנזיים.
משום מה בקושי מוצאים מי שמחמיר בשבת בחשמל, למרות שהמתירים מועטים וטעמיהים אינם מובנים לכל לומד בהבנה.
וכאן המקום לכאוב על המצב בהל' טהרה אצל הספרדיים. והיודע יודע כמה יש לכאוב.
באופן שדברי קודמך אינם שטות, אלא אמת פשוטה שכואבת ושורפת.
 
אברך ספרדי לא ישלם על קילו מצות 400 ש"ח. לעולם.

לעולם אל תגיד לעולם.

בכולל של הרב סויסה בבית שמש, לדוגמא, מוכרים מצות של חבורה מסוימת, במחיר דומה. כל שנה יש שם לפחות שלושים אברכים שמזמינים, מתוך כולל של מאה איש.

על שאר הדברים תבין לבד שאינך מבין.
 
וגם על תפילין לבנו ישלם "בהתאם". תשאל אותו מה זה החומרא של "מקשה", [בשין קמוצה] לא ידע במה המדובר.
הבאת דוגמא מצויינת.
"חומרא" שאין לה שום מקור הלכתי!!!
למה שישלמו עליה?!

אבל בשאר החומרות של התפילין שיש להם מקור הלכתי, ודעות החוששות להם, הרבה ספרדים מחמירים אבל משלמים חצי מחיר ממה שהאשכנזים משלמים.
וכפי שאמר לי סוחר אחד שלפספרדים מוכר ב1800 ואת אותם בתים לאשכנזים ב3600
עם כל החומרות כמעט.

וזאת למרות שגם כאן מדובר על חומרות שודאי אבותינו לא החמירו והקפידו בהם כלל.
 
כתבתי ואחזור ואכתוב: הם לא 'נראו' בני תורה, אבל הם היו בני תורה וירא"ש בכל ישותם.

ואכן, הם לא למדו בישיבות,
רובם היו עולים חדשים,

גם בחו"ל הם לא למדו בישיבות - וזה המציאות.

עד שבארץ פה למדו מהאשכנזים מה זה ישיבות ומה זה בן תורה.

וכל מה שאנו נראים כמו שאנו נראים, וכן בנותינו , זה רק בזכות שלמדנו "פרק" מהאשכנזים של "אורח חיים"

וזה שיש פה כמה שמכחישים את המציאות , שיסתכלו אל סבותיהם ואח"כ על עצמם ושישאלו את עצמם מאיפה השינוי ביניהם התחיל? וכך יהיה להם תשובה בדיוק מה שכתבתי - סה"כ רציתי לקצר להם את הדרך ע"י פה בפורום
 
גם בחו"ל הם לא למדו בישיבות - וזה המציאות.

עד שבארץ פה למדו מהאשכנזים מה זה ישיבות ומה זה בן תורה.

וכל מה שאנו נראים כמו שאנו נראים, וכן בנותינו , זה רק בזכות שלמדנו "פרק" מהאשכנזים של "אורח חיים"

וזה שיש פה כמה שמכחישים את המציאות , שיסתכלו אל סבותיהם ואח"כ על עצמם ושישאלו את עצמם מאיפה השינוי ביניהם התחיל? וכך יהיה להם תשובה בדיוק מה שכתבתי - סה"כ רציתי לקצר להם את הדרך ע"י פה בפורום

היזהר ושמור נפשך מאוד!

פן תהיה לכפוי טובה!

האשכנזים לא למדונו "פרק" ב"אורח חיים",

האשכנזים העניקו לנו "חיים", בטובם ובחסדם.

הם הנשימו אותנו, הרשו לנו ללכת ולעמוד,

הם גרמי מעלה ואנחנו נחותי אשפתות,

הם אלופי עולם ואנחנו גורפי ביבים,

אנחנו השתוקים והאסופים, שנולדנו בכלל ביער, ואומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתנו,

והם, הם בכלל נגזרו הישר מכסא הכבוד.


בקיצור: עזוב, חשבתי שאתה מדבר רק שאנחנו לא ישיבישקייט, עכשיו אני מבין בדיוק את כוונתך - אנחנו לא בני אדם, כמובן.

ואין לי איך לשכנע אותך.

שבת שלום.
 
גם בחו"ל הם לא למדו בישיבות - וזה המציאות.

עד שבארץ פה למדו מהאשכנזים מה זה ישיבות ומה זה בן תורה.

וכל מה שאנו נראים כמו שאנו נראים, וכן בנותינו , זה רק בזכות שלמדנו "פרק" מהאשכנזים של "אורח חיים"

וזה שיש פה כמה שמכחישים את המציאות , שיסתכלו אל סבותיהם ואח"כ על עצמם ושישאלו את עצמם מאיפה השינוי ביניהם התחיל? וכך יהיה להם תשובה בדיוק מה שכתבתי - סה"כ רציתי לקצר להם את הדרך ע"י פה בפורום
צילום מסך 2026-01-30 155210.png
 
בכולל של הרב סויסה בבית שמש, לדוגמא, מוכרים מצות של חבורה מסוימת, במחיר דומה. כל שנה יש שם לפחות שלושים אברכים שמזמינים, מתוך כולל של מאה איש.
נפגעת? סליחה לא התכוונתי.
היתי צריך להוסיף שבחלק של מידות טובות [חוץ מהיחס לאשה ולחמות], תפילה כהלכתה הספרדים יותר טובים.
לגוש"ע
הכולל של הרב סויסה, אינו ספרדי.
כולו על טהרת עולם הישיבות הליטאי, או הישיבתי.
 
היזהר ושמור נפשך מאוד!

פן תהיה לכפוי טובה!

האשכנזים לא למדונו "פרק" ב"אורח חיים",

האשכנזים העניקו לנו "חיים", בטובם ובחסדם.

הם הנשימו אותנו, הרשו לנו ללכת ולעמוד,

הם גרמי מעלה ואנחנו נחותי אשפתות,

הם אלופי עולם ואנחנו גורפי ביבים,

אנחנו השתוקים והאסופים, שנולדנו בכלל ביער, ואומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתנו,

והם, הם בכלל נגזרו הישר מכסא הכבוד.


בקיצור: עזוב, חשבתי שאתה מדבר רק שאנחנו לא ישיבישקייט, עכשיו אני מבין בדיוק את כוונתך - אנחנו לא בני אדם, כמובן.

ואין לי איך לשכנע אותך.

שבת שלום.
עוד מעט שבת - חבל על האימוציות הקשות .

תשמור משהו למוצ"ש
 
היזהר ושמור נפשך מאוד!

פן תהיה לכפוי טובה!

מסתמא , ש @עשרה זהב וכן אלו שעשו לו "תודה" על ההודעה @שמעון טרבלסי @דעת ותבונה וכו'

מסתבר מאוד שסבותיהם למדו בישיבות "מאור התורה" שבסורייה , וכן ב "קול יעקב" שבחלאב, וב "שארית יוסף" שבמרוקו, וב "זוהר התורה" שבקזבלאנקה וב"משכנות התורה" שבעירארק וב"ברכת אפרים" שבאיראן, וב "דעת חיים" שבטוניס וכן ע"ז הדרך
 
אני חושב שכתבתי, ואם לא שמת לב הנה מצוטט:

ולגבי:

אכן, הם באמת גדולים עלי ועל כולנו. לא חושב שמישהו חושב אחרת. אולי מי שחושב שהם פוסקים

וכמובן:


אנחנו מדברים על 'חמימות' לירא"ש לתורה ולמצוות, לא על 'להיראות',

כתבתי ואחזור ואכתוב: הם לא 'נראו' בני תורה, אבל הם היו בני תורה וירא"ש בכל ישותם.

ואכן, הם לא למדו בישיבות,
רובם היו עולים חדשים,
רבים מהם בקושי ידעו לדבר כאן עברית,
הם חיו בעוני מחפיר, וראו את בניהם ובנותיהם מתמוססים להם בין האצבעות - ואין מושיע!
ועם כל זאת הם נשארו נאמנים לה' ולתורתו,

וכעת לבוא ולזרוק טיט ורפש באבותיך,
שבמסירות נפש - והפעם אמיתית - עזבו הכל ובאו לכאן,
והתמודדו על כל הצרות שהיו להם כאן, ולבוא ולהגיד עליהם שהם לא 'חמים' לה' ולתורתו - זו בושה וחרפה.

איני רוצה להיכנס לויכוח, כי לא עברתי על כל ההתכתבויות.
אך לבי אומר לי (אולי אני טועה), ש @כאחד העם כוונתו בעיקר לספרדי החדש.
וחלק מכעסו הוא על הרב עובדיה שהכניס קולות וקולי קולות, והספרדים נהו אחריו מאד.
(וזה לא אומר שאצל אלו שלא נהו אחריו אין קולות, כמו להתפלל בשטיבלאך מאוחר, אבל זה קיים אצל כ-ו-ל-ם).
ואמנם אבותינו באו לכאן במסירות, אבל אלו ע"פ רוב החמירו בכל דבר (אפשר לראות בספרים), ואילו הבני תורה של חכם עובדיה מקילים כמעט בכל דבר (לא כמו המזרחי, אבל בינינו זה לא מה שסבתא היתה עושה).
 
שיסתכלו אל סבותיהם ואח"כ על עצמם ושישאלו את עצמם מאיפה השינוי ביניהם התחיל?
הלואי ואגיע לרבע ממדרגתו של סבי, שהגאון רבי עובדיה הדאיה בגיל שבע עשרה הכתירו כסיני ועוקר הרים חריף ובקי.
הלואי והייתי קם כל בקר ב3 לפנות בקר ללמוד כמוהו.
והלואי והיה לי פרומיל מהענוה והמידות התרומיות שלו.
וא''צ לומר מהאמונה שלו.
(בביקור במקסיקו כאן לא נכנס שבת)
 
חברים,
בואו נעשה סדר.
יש את הדור הקודם חכמי ירושלים וכדו' (וכמובן מקביליהם שבחו"ל).
ולצידם היו את בעלי הבתים שהיו נאמנים וישרים אוהבי ה'.
וכמובן היו את המודרנים שנתפסו באלנייס.
היה הבדל עצום בתפיסת העולם של בספרדים בירושלים לאלו שבחו"ל בייחס לתנועה הציונית והקמת המדינה לכשתקום.
הירושלמים התנגדו הרבה מאד (בהשפעת הקנאים שם), והחוצניקי"ם היתה להם פינה חמה בלב לכל מה שקשור לארץ ישראל ועיר הקודש.
כשהוקמה המדינה, נוצר הדור הספרדי הביניים, שמצד אחד לא היה אנטי, אבל מצד שני התרחק עד מאד, וכך נוצר דור של מסורתיים פלוס מינוס, כשכולם יודעים לספר ש"סבא שלי היה רב ב...".
אח"כ כשהחלו לקום הישיבות הספרדיות מחד ותנועת ש"ס מאידך (לא באותה שנה אבל פחות או יותר באותו עשור),
נוצרה המחלמה הקרה על תפיסת העולם של בני התורה. (הארכתי בזה למעלה).
כיום המצב הנתון הוא ש... הרב עובדיה תפס הרבה בציבור הספרדי, ולאידך היו לא מעטים שהתנגדו לדרך.
כך נוצר מצב שאלו תמיד דורשים לשבח ואלו תמיד דורשים לגנאי.
ושתי אלו לא אמת המידה.
חכם עובדיה הוא לא יותר מכל חכם אחר אשכנזי או ספרדי, אך גם לא פחות.
מותר ללמוד את תורתו מחד, ומותר לחלוק עליו מאידך.
כיום אנחנו במצב אידיוטי שא"א בכלל לנהל ויכוח ענייני, וחבל.
 
חכם עובדיה הוא לא יותר מכל חכם אחר אשכנזי או ספרדי,
? בבקיאות עם הבנה ישרה, שם את רוב ככל בכיס הקטן וודאי שהרבה יותר.
וע' שבת (קיט: כמה חמור להשוות גדול לקטן) ומסתמא כוונתך אחרת.
בעיון בסברות מחודשות ומקוריות האג"מ עולה. ועוד בודדים. וגם זה בגלל הבדלי גישת פסיקה.
 
? בבקיאות עם הבנה ישרה, שם את רוב ככל בכיס הקטן וודאי שהרבה יותר.
וע' שבת (קיט: כמה חמור להשוות גדול לקטן) ומסתמא כוונתך אחרת.
בעיון בסברות מחודשות ומקוריות האג"מ עולה. ועוד בודדים. וגם זה בגלל הבדלי גישת פסיקה.

לא לא, אם אתה מתחיל לחלק ציונים מי יותר ומי פחות אתה תופס זאת בצורה אלילית.
לא אתה תחליט מי בקי יותר ומי מבין יותר.


פשיטא מאי קמ"ל בהני תרתי? ויש להזכיר שלחלוק אחרי העיון ואחרי לעולם יראה בעל שמועה כנגדו

קמ"ל, לאפוקי מאלו ומאלו, וד"ב.
 
לא לא, אם אתה מתחיל לחלק תיונים מי יותר ומי פחות אתה תופס זאת בצורה אלילית.
לא אתה תחליט מי בקי יותר ומי מבין יותר.
לא אני מחליט הספרים מעידים. ועל דמיונות שאולי פלוני גם בקי כמוהו, לא בונים.
ולפי דבריך שזה אלילות צא ופרנס הגמ' שציינתי
קמ"ל, לאפוקי מאלו ומאלו, וד"ב.
אם יש להם טענות יש להגיב עניינית ואם לאו כתותי מיכתת שיעורייהו ול"צ לאפוקי.
 
לא אני מחליט הספרים מעידים. ועל דמיונות שאולי פלוני גם בקי כמוהו, לא בונים.
ולפי דבריך שזה אלילות צא ופרנס הגמ' שציינתי

אתה מבין לבד, שאני לא מתרגש מידיעות אלא מהבנה.
ולפעמים ההקשר והדימוי מלתא למלתא יכול להיות לוקה בחסר.
(הידיעות זה בבחינת אם חכמת חכמת לך, הדימוי מלתא למלתא, שזה הנושא, הוא הוצאת ההלכה מתוך הכתוב).

(אתה רשאי להחליט בינך ולבין עצמך, אך תקבל בהבנה שיש שחושבים אחרת).

אם יש להם טענות יש להגיב עניינית ואם לאו כתותי מיכתת שיעורייהו ול"צ לאפוקי.

וכן למר.
 
אתה מבין לבד, שאני לא מתרגש מידיעות אלא מהבנה.
ולפעמים ההקשר והדימוי מלתא למלתא יכול להיות לוקה בחסר.
(הידיעות זה בבחינת אם חכמת חכמת לך, הדימוי מלתא למלתא שזה הנושא הוא הוצאת ההלכה מתוך הכתוב).
הבנה בלי ידיעות גם יכולה להיות עם ארציות גדולה. וודאי שיש להעריך ידיעות רק עם הבנה
וודאי שלר' עובדיה היתה הבנה זה שיש הרבה פעמים השגות זה לא סותר מהגדלות ואין אף חכם מושלם כמ"ש הרמב"ן הידוע
פוק חזי מכל הש"ס שיש הרבה שלא נפסקה הלכה כמותם וכו' ועכ"ז מעלתם נשארת וכו'.

ואגב אם כתבתי שמותר לחלוק ולקושטא צ"ל חובה אחרי העיון - ש"מ ששום אלילות ליכא בהכי -
כי לא מצינו מי שמחייב לחלוק על האליל אחרי שנראה לו שלא כמותו.
 
הבנה בלי ידיעות גם יכולה להיות עם ארציות גדולה. וודאי שיש להעריך ידיעות רק עם הבנה

מי שיודע גמ' רש"י תוס', הוא לא עם הארץ, ולא חייב לדעת 10,000 ספרים בע"פ בשביל להגיד סברא וללמוד.
(וכ"ש אלו שבקיאים בשו"ע וב"י וש"ך וט"ז ועוד כמה).


וודאי שלר' עובדיה היתה הבנה זה שיש הרבה פעמים השגות זה לא סותר מהגדלות ואין אף חכם מושלם כמ"ש הרמב"ן הידוע
פוק חזי מכל הש"ס שיש הרבה שלא נפסקה הלכה כמותם וכו' ועכ"ז מעלתם נשארת וכו'.

או קיי, אז מי שמך לשר ושופט להחליט מי יותר ומי פחות ?


ואגב אם כתבתי שמותר לחלוק ולקושטא צ"ל חובה אחרי העיון - ש"מ ששום אלילות ליכא בהכי -
כי לא מצינו מי שמחייב לחלוק על האליל אחרי שנראה לו שלא כמותו.

נא לכתוב בעברית ברורה יותר, אחרת עדיף לכאו' שלא לכתוב.
 
מי שיודע גמ' רש"י תוס', הוא לא עם הארץ,
השאלה כמה יודע והשאלה איך יודע ועוד אם הגיע לדרגה כזו לפסוק מתוך הגמ'. ואכן אם יודע לשאת ולתת ברוב הגמ' ובראשו' ויודע לחשבן את רוב ככל הסברות גם בלי לדעת את כל הספרים וודאי שבשורה שכזו נמצא. אבל תביא לי הרבה חכמים כאלו שיודעים כל הסברות שביבי"א גם בלי ציטוטים.
מי שמך לשר ושופט להחליט מי יותר ומי פחות ?
הספרים או השיעורים מעידים.
ושוב לא אני אלא "יתנו עדיהם ויצדקו, ישמעו ויאמרו אמת" (ישעיה מג, ט).
ו"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" כ"מ לפי עניינו.

נא לכתוב בעברית ברורה יותר, אחרת עדיף לכאו' שלא לכתוב.
לכא' כתבתי ברור. על מה שכב' כתב לעיל על אלילות, והרי הבעתי דעתי
שיש חובה לחלוק מתי שמעיין ויוצא לו שלא כדברי חכם עובדיה,
ואין שום אלילות שיש אפשרות של חובה לחלוק עליה.
 
השאלה כמה יודע והשאלה איך יודע...

אתה תחליט מי יודע ומי לא וכמה...


הספרים או השיעורים מעידים.
ושוב לא אני אלא "יתנו עדיהם ויצדקו, ישמעו ויאמרו אמת" (ישעיה מג, ט).
ו"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" כ"מ לפי עניינו.

השאלה מה מעידים, ולא אתה תהיה הדיין שיחליט עבור אחרים...


לכא' כתבתי ברור. על מה שכב' כתב לעיל על אלילות, והרי הבעתי דעתי
שיש חובה לחלוק מתי שמעיין ויוצא לו שלא כדברי חכם עובדיה,
ואין שום אלילות שיש אפשרות של חובה לחלוק עליה.

או קיי, אז על מה הויכוח בעצם ?

מי יותר גדול ? - למאי נפק"מ ?
 
אין הספרדים חמים אלא יוצאי צפון אפריקה הכולל תוניס מרוקו לוב אלגיר
אבל הספרדים שהיו בירושלים באותו זמן של ר' עמרם הם ספרדים בעיקר יוצאי חלב עירק פרס
והם הרבה יותר קרים גם מהמרוקאים וגם מהאשכנזים

כי ה"ספרדים" האמיתיים שהגיעו מספרד, הגיעו בעיקר למרוקו ולצפון אפריקה, ולכן השם "ספרדים" הולם אותם.

השאר הם "עדות המזרח" המכונים בטעות ספרדים, ולא קשיא מידי.
 
שהספרדים "קרים" בכל מה שנוגע למצוות, הם תמיד מסתפקים במועט, כל איזה "היתר" דחוק הוא נהפך ללכתחילה, וכל עיקר דין נהפכת ל "מידת חסידות" וכד' , פחות תראה ספרדים שמהדרים במצוות לצאת ידי חובת כל השיטות וכד'
לעומת זאת אצל האשכנזים לבם חם במצוות , וישתדלו לצאת חובת כל השיטות, ויותר "שמחים" במצוות .

אין כאן קרירות, יש כאן שכל בריא, לא להחמיר בכל דבר ללא טעם וריח, או בגלל איזה חומרא חדשה שהתגלתה בקצה העולם, וכפי שהארכתי בכמה אשכולות (כבר המליצו לקחת משם תובנות, גם אני ממליץ).

זה לא ענין של "שמחה במצוות" כי אין שמחה כמו שאפשר למצוא אצל הספרדים, אבל "הידור לצאת ידי חובת כל השיטות" בדרך כלל לא נובע מדרגה אמיתית של המחמיר (שהגיע לדרגה מסויימת שצריך להחמיר על עצמו בגינוני קדושה מופלגים), כי בבית דין לממונות תראה אותו צורח ומאדים ורב מכות על חצי שקל, וכן בהרבה עניינים הוא מקל גדול, והחומרא לא נובעת מכך שהוא למד את הסוגיא וראה שיש מקום לשתי השיטות וצריך לחוש למחמירים, אלא מחמיר מקוצר שכלו.

ועל זה הביא ר' מרדכי כהן, ראש ישיבת "אור ודרך", בספרו "הרב עובדיה שלי" (קורות חייו של הגר"ע יוסף), שהגר"ע ראה אחד מעלוני השבת ובו כתוב על הלכה מסויימת "יש להחמיר", והגיה בצידו: "ואין להחמיר, והמחמיר חמור חמורותיים, רובץ בין המשפתיים".

וכן בגליון בית נאמן (317) אמר הגר"מ מאזוז זצ"ל, "יש היום כל מיני ספרים וכו', וכל אחד מתחרה בחבירו, כל מי שיכול להחמיר יותר מחבירו הרי זה משובח. אבל באמת הוא לא משובח אלא "מסובך", ולמה? כי הם מבלבלים את המח של בני האדם. אם יש מישהו שמחמיר, הם כותבים "ויש מחמירים", או "כדאי להחמיר". לא, תכתוב את ההלכה המקורית ע"פ הפוסקים המקובלים... ולא תחמיר על כל העולם בגלל איזה חכם בסוף העולם שמחמיר, "ותחמרה בחמר ובזפת". וכי זו חכמה להחמיר? כל אחד יכול להחמיר".

"אל תלכו עם האנשים האלה שמחפשים חומרות מתחת לאדמה. לא ככה עושים... היה חכם אחד שנשאל שאלה וכתב שאסור, והראה את זה למורנו הרב בוגיד סעדון ע"ה. והוא אמר לו: זו לא חכמה להגיד אסור, החכמה היא להתמודד עם זה, אולי תמצא דרך להתיר... רבי דוד בן בארון, הרב הראשי של תוניס, אמר לאבא ע"ה פירוש כזה על הפסוק: "כי אם הסוס אסור והחמור אסור, ואהלים כאשר המה" (מלכים ב, ז' י'). מי שאינו יודע ללמוד, הוא כמו סוס וחמור, שכל דבר אסור. הסוס - אסור, והחמור - אסור... אבל מי שהוא יושב אהלים, "כאשר המה" - דבר שמותר מותר, ודבר שאסור אסור, ולא מפחדים לכתוב מותר".

ולמעשה דרכם של בני אשכנז היא היפך השמחה אלא מרירות ודיכאון (וכאשר ניתן לראות גם על פניהם, כולם אנפין חשיכין), וכאשר כתב בספר "ליקוטי מוהר"ן" (תניינא סי' מ"ד) וזה לשונו, "אלו החכמות מפילין מאוד את האדם מעבודת ה', דהיינו מה שחושב וחוקר ומדקדק ביותר, אם הוא יוצא כראוי במה שעושה. כי בשר ודם אי אפשר לו שיצא ידי חובתו בשלמות, ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו (ע"ז ג'), ולא נתנה תורה למלאכי השרת (קידושין נ"ד). ועל אלו המדקדקים ומחמירים בחומרות יתרות, עליהם נאמר "וחי בהם" ולא שימות בהם (יומא פ"ה), כי אין להם שום חיות כלל, ותמיד הם במרה שחורה מחמת שנדמה להם שאינם יוצאים ידי חובתם במצוות שעושים".
 
ראשי תחתית