הספרדים קרים או חמים?
- יוזם האשכול אשיר לכבודו
- תאריך התחלה
לאיפה אתה חותר, להוכיח שהאופי חסר התקנה שלנו הוא מורשת מאבותינו?
הפוך
אין הדבר תלוי אלא בנו .
כנראה אתה לא מכיר את מחירי המזוזות שמשלמים האברכים הליטאיים וגם הספרדים שגדלו באותה דרך.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,662
על מה?
איש ההשקפה
חבר חדש
- הצטרף
- 18/1/26
- הודעות
- 79
סוד גלוי שהגר"י זילברשטיין אינו נמנה על המחנה שאני נמנה, ואין לי ענין ליחצ"נו.
[וזכור לטוב אחרי פטירת מרן הגרי"ש שטרח הרבה להשכין שלום].
ככלל אני סבור שאתה וכולם כאן נהנו בחיים הרבה מתורתו בכל מיני אפשרויות ומציאויות.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,662
יתכן שנהניתי מעט, אבל להלכה חשוב להדגיש שאין על מה לסמוך.
וכיום בעלונים מפרסמים זאת כהלכה פסוקה מתוך אחת שאלתי וכיו"ב.
וכיום בעלונים מפרסמים זאת כהלכה פסוקה מתוך אחת שאלתי וכיו"ב.
רק לאיזון הפרשנות של רבינו יחיאל לנושא, יש להעיר כי גם באשכנז היתה בזה מחלוקת ומוזכרת באו"ז מחלוקת ר"א מביהם עם ר"י החסיד אם ליטול שכר הש"ץ. האם לדעת רבינו יחיאל ר"א מביהם והנוהגים בשיטתו לא חיבבו מספיק את המצוות? כנראה שכן...
ולעניין שכר ש"ץ ותקיעת שופר הועלתה שאלה לפני המיוחד שבגדולי הדורות - הרשב"א - ופוסק כי עדיף ליטול חזן ובעל תוקע המרוצה לקהל בשכר, ודבריו הובאו בב"י (א"ח נג):
כתוב בתשובת הרשב"א סימן ת"נ (וסימן תרצ"א), ששאלוהו: איזה עדיף? שליח ציבור בשכר או בנדבה? והשיב: יותר ראוי להיות בשכר, לפי שבמקום שהוא לוקח תנאי שכר ברור מן הקהל, אין פרץ ואין צוחה, שאין אחר שאינו הגון רשאי לפשוט רגלו להתפלל; ואם היה בנדבה, הרשות נתונה לכל, ובפרוץ הדבר יעלה מי שאינו הגון. לפיכך הוצרכו לתקן, שבימים קדושים באשמורות וראש השנה ויום הכיפורים – לא יהא רשות בידם לעלות לדוכן להתפלל אלא ברשות הקהל, וכן בתקיעת שופר. ולדברי החולק – משוי לכל הקהילות כטועין, שבכל מקום שוכרין שליח ציבור, וגם השליח ציבור נזהר בתפלתו ובתיקוניו למען שכור הוא.
מדברי הרשב"א עולה דאדרבה, למען הסדר הטוב ולתועלת המצוות התפילה והתקיעה היה נוטלים בעל תפילה בשכר דווקא כי היה כזה המרוצה לקהל, והתועלת הגדולה בכך שיהיה נזהר בתפלתו ובתיקוניו עבור שכרו, שאם היה בנדבה, כמו באשכנז, היו עולים כאלה שאינם הגונים (אלא כן כן באשכנז כולם היו הגונים, או שאלה שלא היו הגונים לא היו עולים... בשונה מספרד. וסוד ה' ליראיו...). והרשב"א כותב דהכי עדיף.
למעשה בדורות האחרונים רואים בחוש שמנהג זה משיג את מטרתו, יהודים ספרדים פשוטים בד"כ משתדלים מאוד לשכור ת"ח כחזנים ובעלי תקיעה בימים הנוראים ועוד, כמקובל בערי הפריפריה. ונדמה לי שבקרב האשכנזים מנהג זה רווח לא פחות.
ממדבר מתנה
חבר חדש
- הצטרף
- 29/10/25
- הודעות
- 162
מצד שני מצינו בתשובת הרשב"א סימן תנ (הובא בב"י סימן נ"ג) שמעיד שבזמנו היו רבים על הזכות לעלות לדוכן להתפלל בימים נוראים, וכן על הזכות לתקוע בשופר.
ולכן תיקנו תקנה שלא יעלו אלא בהסכמת הקהל.
וידוע שהרא"ש ובניו גלו לספרד בזמן הרשב"א.
וצ"ע.
אין קשר בין התוכן ולבין מה שהגבת
זה שיש מח' האם מותר ליטול שכר על מצוות זה לא קשור לנושא שהעלתי
אלא הנושא הוא- שבאשכנז היו "זריזים במצוות" והיו תוקעים לכולם, ואילו בספרד "לא היו מוכנים לתקוע" והיו "בורחין מהמצוות" עד שהיו צריכים "לשלם להם".
זה שמותר לקחת כסף או לא , זה לא קשור לנושא החמימות במצוות שאליו כיוונתי שהבאתי את דברי הטור
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,051
אני באמת מתפלא מה המטרה. גם על אשכנזי אפשר למצוא המון ציטוטים למגרעות. אבל לאן זה מוביל החיפוש האובססיבי הזה.?
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,051
אבל אולי אכן זה מעיד עד כמה יש אנשים גם חכמים בינינו שממש מרגישים נחותים עד כדי שנאה עצמית כמעט...
זה דורש טיפול יסודי כדי לגדול
זה דורש טיפול יסודי כדי לגדול
היסטורייה זה גם דבר מאוד חשוב
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,051
זה חיפוש ממוקד בהיסטוריה של כל אזכור באיזה זמן על מגרעת של ספרדים אין כאן היסטוריה תמימה אלא משהו שהוא סימפטום של משהו אחר.
היסטורייה של אקטואלייה
המחלוקת נבעה ממנהגם של קהילות ליטול שכר, וזה בדיוק כמה מנהג ספרד המובא ברשב"א ועם אותו הנימוק
וז"ל דרכי משה נג על דברי הרשב"א
בורחין מן המצוות, למיטב הבנתי, זו פרשנות, ולמעשה מדובר במנהג הקהילות שיש בו כדי לפשר את מצוות ולמנוע מאנשים לא הגונים, כמובא ברשב"א, וכמובא בדרכי משה בשם אור זרוע...
זה עדות לא פרשנות
הוא היה שם , והוא היה גם באשכנז, וראה את ההבדלים , והעלה אותם על הכתב.
המים קרים או חמים ???
קח 3 קערות, בימנית שים מים חמים, בשמאלית מים קרים, באמצעית מים פושרים.
הכנס את ידך הימנית למים החמים, ואת השמאלית למים הקרים.
לאחר דקה הכנס את שני הידיים למים הפושרים.
ביד ימין תרגיש קור, וביד שמאל תרגיש חום. אז מה המים קרים או חמים ?
הכל ענין יחסי - הכל ענין של הסתכלות והסתגלות.
קח 3 קערות, בימנית שים מים חמים, בשמאלית מים קרים, באמצעית מים פושרים.
הכנס את ידך הימנית למים החמים, ואת השמאלית למים הקרים.
לאחר דקה הכנס את שני הידיים למים הפושרים.
ביד ימין תרגיש קור, וביד שמאל תרגיש חום. אז מה המים קרים או חמים ?
הכל ענין יחסי - הכל ענין של הסתכלות והסתגלות.
בלת״ק בעיון (די עברתי ) מה כל הוויכוח?
צא וראה ספרדים שירדו מן הדרך שעדיין שומרים כשרות ברמה מסוימת ובשבת ישמרו חלקה ולא יאכלו ביום כיפור
לעומת זאת תראה אשכנזי שירד מן הדרך אוכל נבילות וטריפות לתיאבון (באופן כללי לא נכנס לפרטים).
כל זה נובע מיראת השמיים הטהורה שירשנו מדורות קודמים.
די לנחיתות הזאת!!
צא וראה ספרדים שירדו מן הדרך שעדיין שומרים כשרות ברמה מסוימת ובשבת ישמרו חלקה ולא יאכלו ביום כיפור
לעומת זאת תראה אשכנזי שירד מן הדרך אוכל נבילות וטריפות לתיאבון (באופן כללי לא נכנס לפרטים).
כל זה נובע מיראת השמיים הטהורה שירשנו מדורות קודמים.
די לנחיתות הזאת!!
אבל לאידך, צא וראה מן הספרדים שלא ירדו מן הדרך ואדרבה התעלו להיות בני תורה,
ומחפשים כל הזמן קולות ומזלזלים בכל מי שמחמיר.
(לא כולם כמובן - ובלי קשר לר"ע בלוי).
שכחת משפט:
ובאמת די לנחיתות.
אם אתה לא נוהג את מנהגי הקולות - זה לא אומר שצריך להצליף בכל אחיך הספרדים בעניין הזה.
במבט כללי על הציבור - ישנם הרבה דברים טובים שאפשר להתגאות בהם,
ולא צריך להתרכז כל הזמן בדבר שלדעתך הוא מינוס.
אסביר לך דבר אחד, אולי יעצבן אותך אולי לא.
אבל...
כשהקימו את הישיבות, היתה להם מטרה מסויימת. - מי שלא אהב אותה יכול היה לפתוח ישיבות אחרות, והיתה להם חזו"ע.
הבעייה שהם שלחו את התלמידים מחד, והשמיצו מאידך.
אם אתה (כלומר הם) לא היו אומרים לתלמיד אל תשמע לראש ישיבה שלך, וכל המחמיר חמור, והוא רוצה להעביר אותך על דתך.
אז לא היתה בעייה, אתה היית גודל כך, אני הייתי גודל אחרת, והכל היה בא על מקומו בשלום.
אבל כשהשתמשת בי נגדי, אז פתחת חזית. וכשפותחים חזית, אז הכל נראה אחרת.
טוב, זה היה, עכשיו חכם עובדיה כבר איננו, ובנו (או נכדו) כבר הבין שצריך לעשות שידרוג במהות ההווי של הישיבה.
חשבנו שזה נגמר, אבל הם ממשיכים. (כלומר הפירות הבאושים ממשיכים את השנאה פה, והם לא אשמים כי כך גידלו אותם. אבל עליהם להבין שיש אחרים שגדלו אחרת, וזה הדדי)...
אני בעד להוריד את האש, אבל נא להפסיק ללבות אותה.
בוא נגדיר זאת כך (וסליחה על האריכות):
1. בעיניי מה שנעשה לעולם הישיבות, היחס לראשי הישיבות [אגב שים לב: זה לכולם, מהגר"י עדס עד הגר"מ מאזוז] הוא עוול.
2. אבל יתירה מזאת, הוא טעות אסטרטגית. אבל אין כאן המקום להאריך בנקודה זו.
3. למרות זאת, אני אינני מוכן ליטול חלק בין אלו שכורכים את מרן הגרע"י ובנו ר"י בבחינת 'כורכן ואוכלן בבת אחת' - לטוב אבל גם למוטב.
4. אני מחלק בין מרן, שברי לי שמלחמותיו לא הגיעו מנקודת רוע אלא מנקודת מבט שונה. שאפשר לא להסכים איתה, אבל א"א לזלזל.
5. לבין לאידך גיסא בנו, שכולם מסכימים כיום שזו מלחמה במעמד צד אחד. ודו"ק.
6. ואם נחזור לעיקר הודעתך עליה נסוב הדיון בינינו: "צא וראה מן הספרדים שלא אבדו מן הדרך, ואדרבא התעלו להיות בני תורה" - אי אפשר להתנתק מזכויותיו של מרן הגרע"י באותם ספרדים שהתעלו להיות בני תורה. אתה יכול שלא להסכים, לדעתך - הדרך בה פעל אינה נכונה.
אבל שוב, זה נתון לויכוח. זה בדיוק כמו שאם אני מתווכח איתך כעת - זה לא אומר שאני צריך לזלזל בך.
7. באחד האשכולות המקבילים (לע"ע אני לא מוצאה) הובא כאן צילום מספר 'לב נאמן' של מרן הגר"מ מאזוז, ושם הוא קובל על מרן הגרע"י שבמקום לעודד את לימוד העיון עודד את לימוד ההלכה.
בעיניי היתה זו מציאה של ממש. נדיר למצוא מקומות שהגר"מ מאזוז מעביר ביקורת על הגרע"י. והנה כאן הוא מעביר ביקורת בדבר שלענ"ד הוא חמור ביותר. אממה, הגר"מ עשה את ההפרדה בין ההערכה שלו להגרע"י כאדם ענק, לגישה שלו להלכה ומאידך לעיון.
אני לא מתלהב ממחלוקות הלכתיות, מבחינתי, כל חכם יכול להיות בר פלוגתא של החכם השני, אבל מחלוקת רעיונית - השקפתית בעיניי היא בבחינת תורה היא וללמוד אני צריך. ויש לי הרבה מה ללמוד מהמציאה הזו.
8. עוד נקודה: לענ"ד הגרע"י לא פתח חזית, כי הוא מעולם לא נלחם ב... אלא נלחם על... ודו"ק.
9. והנקודה הסופית היא: במקום להתמקד בקולא פה או קולא שם, שיתכן שפה ושם אתה צודק, ויתכן גם שלא. מה שבטוח שזה מלבה אש מיותרת ולא מקדמת לשום מקום. תתמקד בייחס לראשי הישיבות ותלמידיהם, תתייחס למעמד הכללי של הישיבות בדורנו.
ואני מסכים, וכתבתי כך בכמה מקומות כאן, שאחד הדברים החשובים החסרים לנו כאן הוא הייחס לראשי הישיבות, לר"מי הישיבות. וכל מיישיב מתחיל בישיבות הספרדיות יכול להעיד על כך, שהאברכון הצעיר, שהחליט שהוא בר הכי למסור שיעור בפרשת שבוע בבית כנסת של האבא של הבחור, נחשב פי כמה מראש הישיבה בה לומד בנו....
כמו כן תתייחס ללימוד בעיון כמו שקיבלנו מרבותינו. אם תצליח לשנות את הייחס ללימוד בעיון אצל אברכים ספרדים, אם תצליח לשנות את היחס למי שיודע ש"ס - אבל מה לעשות לא 'עשה' רבנות... - זה יחסוך לך הרבה מאמץ להוכיח משהו לגבי פסק כזה או אחר. ממ"נ.
נערך לאחרונה:
מעניין למה לאשכנזים יש פחות חמימות למצוות דאורייתא של תפילין שלא מניחים ר"ת.
ובעבר היה להם פחות חמימות לבשר שאינו חלק.
ופחות חמימות לאיסור דאורייתא בבישול בלח.
ולא חסר דוגמאות...
לספרדים יש את החמימות שלהם ולאשכנזים את החמימות שלהם.
גם אצל הספרדים וגם אצל האשכנזים לא חסרים אנשים שיש להם פחות "חמימות" למצוות.
ההשוואה בין שניהם מיותרת לחלוטין וסתם מלבה אש שלא לצורך.
ובעבר היה להם פחות חמימות לבשר שאינו חלק.
ופחות חמימות לאיסור דאורייתא בבישול בלח.
ולא חסר דוגמאות...
לספרדים יש את החמימות שלהם ולאשכנזים את החמימות שלהם.
גם אצל הספרדים וגם אצל האשכנזים לא חסרים אנשים שיש להם פחות "חמימות" למצוות.
ההשוואה בין שניהם מיותרת לחלוטין וסתם מלבה אש שלא לצורך.
???
אתה יודע כמה חומרות יש ברמ"א על סירכות וריאות שלשו"ע זה מותר?? הרבה הרבה יותר
זה שיש איזה סירכא שנחלקו בה ולשו"ע זה אסור והרמ"א היקל בה , ועשו כ"כ רעש על החומרא הזו, זה לא הופך את זה שאשכנזים מקילים בבשר חלק, כי היפך הוא הנכון , הם מחמירים בהרבה חומרות אחרות של ענייני טריפות
האשכנזים הרי הם "חמימים" ומפורסמים בחסידות... לא?
זה שמחמירים בדברים אחרים זה לא עונה למה מקילים בדברים אחרים