אם ביקשו מהגר"י לכתוב מכתב ובו הוא יכתוב טענות על מה שנכתב בספר, לדוגמא אם בספר כתב לברך אחרי ההדלקה והגר"י יוכיח במכתב לברך לפני.
ומה שיקרה אח"כ זה שמחבר הספר ישיב על טענותיו של הגר"י ויוכיח כמו מה שכתב בספר, ובזה יגמר הסיפור.
כל מי שיראה את הדברים יגיד: "היו טענות על מחבר הספר, והן נדחו, אז כעת ההלכה כמחבר הספר".
אבל גם אז הגר"י יוכל לענות על הדחיות, ואין לדבר סוף.
לכן היה מוכן לכתוב ולהעיר על הדברים, בתנאי שלא יהיה המשך דיון ותשובה על הטענות, שכן אז יצא מתחת הגר"י תקלה.
אלא יהיו לפני הקורא את טענות מחבר הספר, ומנגד את טענות הגר"י ודי בזה. והבוחר יבחר (או ימשיך לעיין).
ולענ"ד הדברים פשוטים ומובנים...