ספר תורת הקדמונים ח"א סוף סי' ק"יאגב - אשמח לדעת מאיפה העתיק כת"ר הדחיה לדברי מרן הגר"ע יוסף בזה? תודה!
ספר תורת הקדמונים ח"א סוף סי' ק"יאגב - אשמח לדעת מאיפה העתיק כת"ר הדחיה לדברי מרן הגר"ע יוסף בזה? תודה!
נו באמת...עוד הוסיף: 'מי שאומר שהרב ב''צ כתב אול''צ חלק ד' הוא מבזה את כבוד התורה'
אני חושב שמי שטוען שחכם הוציא ספר 15 שנים אחר פטירתו הוא מבזה את עצמו בלבד ולא את כבוד התורה...
למה לחשוב שהיה כח ביד הרמב"ם לבטל את מה שהורו הגאונים לברך ושכן נהגו.ראו גם ראו, אולם לפי תורת החילוק אין קשר בין הדברים.
ר' אברהם בעקבות אביו סברו והורו שגם הברכה אסורה, אע"פ שנהגו לברכה, שהרי היה בכוחם ובסברתם לחלוק ולבטל מנהג שנהגו בו רבים, ולכן פשוט שלדעתם אין לענות אמן.
אבל אנן איירינן בהלכות שאנו מורים לשני כן לברך, שהרי אין בכוחנו לומר לשני שלא ינהג כדעת רבותיו, ובזה ודאי שגם יענה אמן, ופשוט.
זה ברור, השאלה היא כזו - לאחר שיודעים שכל הספרדים ברכו על ההלל, וכך המשיכו בכל תפוצותיהם (ארצות הבלקן וצפון אפריקה, אמסטרדם וכו') - האם באמת כל הספרדים בא"י שינו מנהגם כדעת הרמב"ם - מה שלא עשו כן בכל מקום או אולי בשום מקום? מסתבר שלא. א"כ מסתבר שמרן דיווח על מנהג ארץ ישראל הקדום שרווח גם בזמנו בקהילות המוסתערבים.לשון מרן השו"ע סימן תכב ויש אומרים שאף הציבור אין מברך עליו לא בתחלה ולא בסוף וזה דעת הרמב"ם וכן נוהגין בכל מלכות ארץ ישראל וסביבותיה.
מבואר שמנהג ארץ ישראל לא לברך על ההלל.
יש הקלטה מפורשת שכך אמר מרן הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל.נו באמת...
אף אחד לא חושב דמיונות, אלא שהם מביאים מקורות שהם טוענים שהם יצאו מפי מרן הגרב"צ זצ"ל.
וע"ז יש ויכוח גדול גם בין תלמידי הגרב"צ, אם אמר או לא אמר, ואם פסק כן או לא. ולכך באחד החלקים האחרונים הם כתבו בהקדמה שהלכו ע"פ משנה אחרונה כי נמצאו סתירות בין עדויות התלמידים והשומעים, ופעמים אמר סברה בהו"א (וכידוע שכן הוא בשקלא וטריא) ויש שהבינו שדבריו הם הכרעה למעשה. ואולי שרצו לחזק את פסק ההלכה, הוסיפו המהדירים עוד דעות וסברות שלא הזכירם מרן זיע"א בשיעוריו.
יעלה ויבוא...יש הקלטה מפורשת שכך אמר מרן הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל.
בפורום תלמידי הרב יצחק יוסף העלו.יעלה ויבוא...
על מה אתה מתכוון?
בדרך אגב המדקדק בלשון הר''מ רואה שאין זה ברכה לבטלה לברך את הברכות בבית כנסת אלא מנהג לא נכון שראוי לבטלושם
הצג קובץ מצורף 2221
כבר האריכו רבים שלא יתכן שהרשב"ץ סבר בו זמנית את ב' הדינים הנ"ל.
הצג קובץ מצורף 2222
הצג קובץ מצורף 2223
הצג קובץ מצורף 2224
הצג קובץ מצורף 2226
ראו גם ראו, אולם לפי תורת החילוק אין קשר בין הדברים.
ר' אברהם בעקבות אביו סברו והורו שגם הברכה אסורה, אע"פ שנהגו לברכה, שהרי היה בכוחם ובסברתם לחלוק ולבטל מנהג שנהגו בו רבים, ולכן פשוט שלדעתם אין לענות אמן.
אבל אנן איירינן בהלכות שאנו מורים לשני כן לברך, שהרי אין בכוחנו לומר לשני שלא ינהג כדעת רבותיו, ובזה ודאי שגם יענה אמן, ופשוט.
אז למה הר' יצחק צריך להביא "ראיה" שהרב ב"צ לא כתב בעצמו את חלק ד'?? הרי הוא יצא לאור 15 שנים אחר פטירתו...נו באמת...
אף אחד לא חושב דמיונות, אלא שהם מביאים מקורות שהם טוענים שהם יצאו מפי מרן הגרב"צ זצ"ל.
וע"ז יש ויכוח גדול גם בין תלמידי הגרב"צ, אם אמר או לא אמר, ואם פסק כן או לא. ולכך באחד החלקים האחרונים הם כתבו בהקדמה שהלכו ע"פ משנה אחרונה כי נמצאו סתירות בין עדויות התלמידים והשומעים, ופעמים אמר סברה בהו"א (וכידוע שכן הוא בשקלא וטריא) ויש שהבינו שדבריו הם הכרעה למעשה. ואולי שרצו לחזק את פסק ההלכה, הוסיפו המהדירים עוד דעות וסברות שלא הזכירם מרן זיע"א בשיעוריו.
אתה ממשיך עם הליצנות... פורים אחרינו.ממ"נ או שהוא היה צריך למצוא "ראיה" שהרב בן ציון לא כתב את ספריו בקבר, או שהוא אוחז שתלמידי האור לציון סוברים שגם חלק ד נכתב על ידו, בקבר...
אין כאן ליצנות... בוא נראה אם אתה יודע לקרוא...אתה ממשיך עם הליצנות... פורים אחרינו.
מעולם הם לא אמרו שהאול"צ הוא מפיהם, אלא מפי השמועה ממרן הגרב"ץ זצ"ל וכאשר כתבתי לך למעלה. וכאשר מדפיסים אחר 15 שנה ואומרים משמו , אזי יש מקום לדון הם הוא מפיו אם לאו, כאשר גם תלמידיו תמהים בזה, וכמ"ש בשו"ת קול אליהו ועוד. ודי בזה.
שוב...אין כאן ליצנות... בוא נראה אם אתה יודע לקרוא...
ז''ל הרב בשיעור:
הראו לי היום דבר פלא באור לציון ח"ד )עמ' שיט( על המועדים - יצא לאור 17 שנה אחר פטירתו - שמי שיכול לקרוא מגילה או בלילה או ביום, יקרא מגילה בלילה ולא ביום, ותלה הדבר במחלוקת מרן והרמ"א, שלדעת מרן בלילה מברכים שהחיינו וביום לא מברכים שהחיינו, ומשמע שלא כדברי הפוסקים שקריאת מגילה של לילה מדברי קבלה ושל יום מדרבנן, אלא חיובם שווה, ולכן ישמע בלילה שהוא החיוב המוטל עליו כעת. ולפי הרמ"א שמברכים שהחיינו גם בבוקר, יעדיף את הקריאה של הבוקר. אבל במחילה מכבודו, מה זה קשור לברכת שהחיינו? זו ראיה נוספת שלא חכם בן ציון כתב את זה, לא יתכן, כי מה שמרן כתב לברך רק בלילה, אין שום הכרח שזה מחמת שקריאתה שווה, אלא מפני שהיא הראשונה, וכמו שביאר הרב המגיד על הרמב"ם. ויותר מכך, העורכים הביאו מה שכתבו התוס' והרא"ש שעיקר קריאתה ביום, ואף על פי כן כתבו שיעדיף את הקריאה של הלילה. לא יתכן שגברא רבה כוותיה יגיד דברים כאלו )ע"ע ילקו"י פורים עמ' שכב(. ומי שאומר שחכם בן ציון הוא זה שכתב את כל האול"צ, הוא פשוט מבזה חכמים, שלא יתכן שהוא כתב גם את אותם הדברים שאין להם שום ה
לי זה לא פשוט...כתב, היינו שאמר וכתבו משמו. פשוט וברור גם לבר בי רב דחד יומא.
גם על אביו של מרן הראשון לציון שליט"א יש כמה קושיות, ואפילו מבנו הראשון לציון בדימוס,
אז נאמר שלא הוא כתב את הספרים?
אה"נ, וזה מה שכתבתי שכיון שהוא גם 'מורה' לא לברך, ולא מקבל את המנהג - ודאי שיורה לא לענות אמן.למה לחשוב שהיה כח ביד הרמב"ם לבטל את מה שהורו הגאונים לברך ושכן נהגו.
וכי רבינו אברהם לא ידע שיש את דעת רב האי גאון והרס"ג שהורו לברך, ובכ"ז סבר כאביו שאין לברך, והוסיף שאין גם לענות אמן אחר מי שמברך כדעת הרס"ג ורב האי גאון.
ולכאו' ה"ה לכל מה שפסק הרמב"ם שלא לברך, שלפי רבינו אברהם אין לענות אמן.
אכן חלק מהקטע שנכתב בעלון, בכלל לא נאמר בשיעור המקורילענ"ד בואו נעשה הפסקת אש
הגרב"צ לא כתב את האול"צ [מכח השאלה שלא מתחילה שהובאה בעלון]
והגר"י לא כתב את השיעור השבועי [מכח שאין זה קושיא כלל, ויש בזה חשש ביזוי ת"ח לכתוב שהגר"י אמר זאת בשיעור]
ובאמת אני אשמח אם מישהו יעלה ויבוא וישאל את הגר"י לכוונתו
לא הבנתי, כאשר הש"ך או המג"א חלקן על השו"ע, הם הורו לאחרים לפסוק כהשו"ע?, או שכיון שהם סוברים אחרת, הם יורו כמו שהם סוברים.ואנו מורים לאשכנזים לברך ע"פ רבותיהם, ולכן אין זה דומה כלל וכלל, דוק ותשכח.