התחשבות בבעלי קוראים

[אור יעקב]

ברצוני לעורר על נושא כאוב ביותר שמצוי אצל כל מי שקורא בתורה.
- כל מי שמכין קריאה בתורה ובפרט לשבת, יודע שלפעמים זה לוקח כמה שעות ולפעמים נופלת עליך פרשה קשה וכו'.
- והנה אחרי שהכנת את הפרשה בעמל ויגע אתה מגיע לקריאה בתורה, ופתאום עולה לתורה "מאן דהו" שכנראה חושב שבכלל לא התאמצת על הקריאה בתורה ואתה "שולף זאת מהשרוול"... וספק שואל ספק מודיע לך שהוא רוצה "לקרוא" בתורה. (כי הרי כך צריך להיות שהעולה לתורה אמור לקרוא וכך נהגו מאז ומתמיד...)
- ומה יעשה הקורא בתורה? יגיד לו אני לא מסכים לך לקרוא!? הקורא בתורה מוריד את הראש ומצטער על ההכנה שלו שהלכה לריק... (כמובן ששכרו מכופל פי כמה וכמה אבל זה לא העניין)
- ואני כותב זאת אחרי שזה קרה לי כמה וכמה פעמים בשבתות (ועשרות פעמים בשני וחמישי, למרות ששם זה פחות מצער) ובפרט השבת שקמתי במיוחד מוקדם בבוקר לסיים להכין את עליית "שביעי" ופתאום לפני הקריאה מישהו מודיע לי שהוא הכין ורוצה לקרוא את העלייה...

- אז הפניה מיועדת לכל אחד שידע ש"בין אדם לחבירו" ו"מה ששנוי עליך" בהרבה יותר חמור מאשר שלא תקרא את העלייה שלך...
ומי שיכול לעורר זאת בציבור תבוא עליו ברכה.

 

[כהנא דמסייע]

העלייה

או הקריאה?
היו צריכים אותך לרוב הקריאה. וכך ההלכה כמו שכתבת

כי הרי כך צריך להיות שהעולה לתורה אמור לקרוא

 

[אור יעקב]

או הקריאה?
היו צריכים אותך לרוב הקריאה. וכך ההלכה כמו שכתבת

לא זכיתי להבין את דבריך.

 

[כהנא דמסייע]

לא זכיתי להבין את דבריך.

אם אדם הכין קריאה ארוכה, ובא רעהו ואמר אני אקרא, אכן תוחלתו נכזבה, וטרחתו לשוא, אולם, אם עלייה אחת קרא אדם אחר, אני מבין שייתכן שבמקרה מסויים קמת מוקדם, אך זה דרך העולם, ומאידך יש כאן דין לכתחילה שהעולה יברך. אינו רואה מקום לשנות הנוהג המקובל.

 

[כהנא דמסייע]

. (כי הרי כך צריך להיות שהעולה לתורה אמור לקרוא וכך נהגו מאז ומתמיד...)

הגאון ר''ח קלופט בחיזוק מנהגי תימן (אני לא תימני...)

אני רוצה להדגיש כמה מילים, הרבה מדברים, אני שומע, על מנהגי יהדות תימן, אבל אני רוצה להגיד משהו התחזקות בנושא הזה.
הרבה דברים זה לא שאלה של מנהגים, הרבה דברים מה שיהדות תימן שומרת זה לא שאלה של מנהגים, זה שאלה של הלכות, הלכות שיהדות תימן שומרת על ההלכות לפי המסורת של הגדולים שלהם, לפי הרבנים, לפי הראשונים והאחרונים שהיה ביהדות ? לא היה, בזמן הראשונים היה ראשונים, היה אחרונים, היה פוסקים, יודעים מכ"י הם שומרים על ההלכות בלי קולא, בלי להתפשר.
למשל, מקודם דברנו בנושא הזה, מקודם דברתי עם כבוד הרב הגאון הרב מחפוד, אמרתי לו, הייתי בביה"כ השבת, הלכתי לשמוע קריאת התורה אצל תימנים, אני אוהב ללכת לשמוע מפעם לפעם, איך שאומרים תרגום, איך שכל אחד מברך כדינא דמתניתין, כדין הגמרא, הרא"ש מתחבט איך זה אחד קורא, סיפר לי פעם רבי פנחס קורח, שפעם בא בחור ולא ידע לקרוא, אז החזן עם המכואט קרא בשבילו אז היה שם מורי זקן אמר לו אתה תיכול והוא יברך, אחד אוכל אחד מברך? הרא"ש שואל את זה, הרא"ש נדחק להגיד תירוץ אבל יהדות תימן שומרים על הדין, הדינא דגמרא, על התרגום, אמרתי לו, זכיתי השבת לקיים את המשנה מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם, אני לא שמתי לב, אני יושב וקורא פתאום ראובן פחז כמים, הילד לא מתרגם, פתאום נזכרתי המשנה, מתי זכיתי לקיים את המשנה הזאת, משנה של אלפיים שנה, יותר מאלפיים שנה, שכחו ממנה, מי יודע מה זה, גזע הקודש של יהדות תימן שומרים את המשנה כמו אמרה, כמו שכתוב נקרא ולא מתרגם, אח"כ באתי הביתה הסתכלתי ברש"י הוא אומר שזה הולך על הפסוק, ויהי בשכון ישראל, ולא מזכיר את הפסוק, פחז כמים, אבל אי אפשר אם יהודי תימן נוהגים כך אז זה מקור קדוש הם לא עושים סתם, אין אצליהם סתם, חפשתי בסידור רס"ג, סידור רס"ג אומר אלה המקראות נקראים ולא מתרגמים, ויהי בשכון ישראל, פחז כמים, ואוצר הגאונים מביא ככה בכל הנוסחאות של סידור רס"ג, ראסל מתיבת אלסיאוני, הוא כותב שלא מתרגמים גם ויהי בשכון וגם פחז כמים, כך למדו פשט במשנה, והקביעה שכל אחד מברך ותרגום, אני שאלתי פעם אשכנזי אחד, אמרתי לו בפרשת ויצא כתוב כמה פעמים גניבה, הכל אותו דבר, תסתכל, התרגום כל פעם מתרגם אחרת, על רחל הוא אומר ונסיבת, על יעקב ויגנוב את לב לבן הארמי, וחסיל, כל פעם הוא מתרגם אחרת, לפי הענין, אז אמרתי לו איך אפשר לקרוא בלי תרגום, אתה מתבלבל, אתה חושב יעקב אבינו גנב את לבן, לא גנב וחסיל, התרגום מפרש לנו זה פירוש התורה, בספר העתים הוא מביא תשובה של רב האי גאון שבאו כמה מערי אדום, באו לבבל, ערי אדום זה אירופה, ערי אדום, רומי, והם כנראה עשו בית כנסת ולא תרגמו, הבאנו אותם לבית הדין והלקנו אותם, שהם לא מתרגמים, התרגום ניתן למשה מסיני, שמור על המסורת הזאת, בספר העתים הוא מביא את זה, הוא מביא גם שיש כאלה שרק אחד קורא, וכל אחד מברך, זה מנהג משונה כזה, אשרי מי שיבטל את ישראל ממנהגות משונות כאלה. צריך לדעת שזה הלכה, אני רואה יהודים תימנים יקרים עוטפים את הטלית הולכים לבית הכנסת קבלת שבת, אמרתי להם זה גמרא רבי יהודה בר רבי אלעי היה יושב בסדינים מצויצים, הרמב"ם כותב את זה, מתעטף בציצית, הרקנטי כותב בשבת כתוב לדורותם, בציצית כתוב לדורותם, יש פה היקש שצריך להיות ציצית בשבת, זה הסוד הדברים האלה צריך לשמור על המסורת הזאת, על ההלכה הזאת, להתחזק בהלכה.

 

[אור יעקב]

אם אדם הכין קריאה ארוכה, ובא רעהו ואמר אני אקרא, אכן תוחלתו נכזבה, וטרחתו לשוא, אולם, אם עלייה אחת קרא אדם אחר, אני מבין שייתכן שבמקרה מסויים קמת מוקדם, אך זה דרך העולם,

תשאל כל קורא בתורה שאפי' עליה אחת אתה מצטער מכך שמישהו קורא אחרי שהכנת אותה. (ואולי בשני וחמישי שזה ממש קצר זה לא מצער)

ומאידך יש כאן דין לכתחילה שהעולה יברך.

זה לא נקרא "לכתחילה".
ואדרבה לפי המ"ב, כה"ח ועוד לעולם הש"ץ צריך לקרוא אפי' שהעולה לתורה בקיא.
ומ"מ מנהג הספרדים לא כך. אבל לא שזה לא "לכתחילה".

 

[כהנא דמסייע]

ומ"מ מנהג הספרדים לא כך. אבל לא שזה לא "לכתחילה".

כי זה עיקר דינא דגמרא.
כמבואר כאן:

סיפר לי פעם רבי פנחס קורח, שפעם בא בחור ולא ידע לקרוא, אז החזן עם המכואט קרא בשבילו אז היה שם מורי זקן אמר לו אתה תיכול והוא יברך, אחד אוכל אחד מברך?

 

[אור יעקב]

כי זה עיקר דינא דגמרא.
כמבואר כאן:

עיקר דינא דגמ' שכל אחד היה קורא...
אבל בזמנינו שממנים ש"ץ נראה לי כולם יודו שעדיף שלא תעבור על בין אדם לחבירו...

 

[אור יעקב]

אנחנו לא נוהגים כמו המ"ב וכה"ח, אבל וודאי שזה לא נקרא "בדיעבד"...

 

[כהנא דמסייע]

הגאון ר''ח קלופט בחיזוק מנהגי תימן (אני לא תימני...)

אינני יודע איך מפצלים אשכולות אולי הרב @הנר המערבי יודע. אך חושבני שזה טוב להביא המשך דברי הרב קלופט.
אני זוכר אבא היה הולך להגיד שעורים בשעריים, רבי יעקב מזרחי היה לוקח אותו על האופנוע שלו, וישבו שם שמונים תשעים יהודים עם שמלות שבאו אז מתימן, לפני שישים שנה למדו עץ חיים של האר"י ז"ל, למדו שישים יהודים עם שמלות, עם הסודו, מה זה כורך סודרא, לכו תשאלו אשכנזי, מה זה כורך סודרא, יש בגמרא כמה פעמים כי כורך סודרא אומר עוטר ישראל בתפארה, יש בגמרא לא כורך סודרא, כורך ? מה זה כורך סודרא, צריכים ללכת לתימן, יודעים מה זה כורך סודרא, יודעים מה זה כורך סודרא, לובשים את הכיפה ועל זה עושים את הכורך סודרא.

פשוט אני ראיתי בספר אבן ספיר, הוא כותב היהודים חוזרים מבית הכנסת בסוכות והאשה יוצאת לקראתם, לוקחת מהם את הלולבים ואת האתרוגים, ושמה את זה במים, ואז הוא נזכר אבל זה משנה, לוקחת אשה את הלולב מיד בעלה ומחזירתו למים, משנה, משנה כמאמרה, זה לשמור את התורה כמאמרה.

יש לנו הזכות להכיר את הרב שאלתיאל, כמה פעמים, איזה תלמיד חכם, איזה גאון הוא, מבריק, הוא בא לשיעורים הוא מבריק עם רעיונות עם סברות חזקות, כשאני הייתי ילד היינו הולכים עם אבא לקנות אתרוגים בכפרים, לא כמו שהיום יש פרדסים, היינו הולכים בכפרים, המורי היה שואל אותי, מה מצאת בסירכה, ראיתי משהו באתרוג, מצאת סירכה, זה לא מפולש, אני אראה לך בהלכה, והם מתחילים להגיד הלכות סוכה על הרמב"ם בע"פ, הלכה אחרי הלכה אומרים, אני זוכר ראיתי הרבה יהודים, רמב"ם בע"פ, שולחן ערוך בע"פ, סימנים שלמים, בשקט בשלוה, בנחת ברוגע, כך בניגון, כך הייתי פעם בבית הכנסת בעמידה, הביאו שם שיעור היה רמב"ם ונציה, אתם יודעים מה זה רמב"ם ונציה, לפני 500 שנה, כל כרך כזה עולה עשרת אלפים שקל, או אני לא יודע כמה, כרוך עם קלף ועטוף עם בד והמורי אומר אם ? בית הבחירה, פרק הלכה, ואז כולם מתחילים ביחד להגיד בקול רם את ההלכה, ואח"כ הוא חוזר על זה ומסביר, ראיתי מה זה לגרס איניש והדר מיסבר, ? בית הכנסת שם למדו גמרא גיטין כל הציבור קרא, אמר להם את הדף, כל הציבור קרא עד נקודתיים, קראו בקול ולפי מנגינה, אני ראיתי שהם מבינים את הגמרא לפי המנגינה, אחד שינה את המנגינה עשו לו, הא, הא, מה אתה עושה אתה שיניתי פה את המנגינה, לא טוב, אח"כ המורי חזר ושאלו אותו קושיות התערבו, אה, מי יתננו, מי יתננו, ישראל קדושים צריך לדעת את מקור מחצבתם, לדעת לשמור את המסורת הזאת.

אנחנו יודעים שעברו הרבה תהפוכות כל היהדות, נוע תנוד הארץ כשיכור, בכל העולם גם אשכנזים גם ספרדים גם תימנים כולם היה ניסיון קשה בשנים האלה של ההשכלה ובלבלו את המח להרבה יהודים, והרבה יהודים היה צריך, ב"ה עכשיו דור רביעי ישובו הנה, חוזרים למקורות, זה דור של תשובה, המאה הזאת שלנו זה מפרשת ניצבים שחוזרים בתשובה ורואים ? ת"ח גדולי תורה, מחזקים את המסורת, יותר ויותר, מחזקים את ההלכה, צריך לדעת שכל אברך ביהדות תימן יש לו חובה גדולה, ללמוד הלכה להיות מורה הוראה בישראל שידע לפסוק לפי השת"ז לפי הרמב"ם, צריך את זה, זה פיקוח נפש.

לשמור חזק על המסורת, לשמור על ההלכה, לך תשאל יהודי אשכנזי מה זה פריסה על שמע, לך לבית כנסת תימני תראה מה זה פריסה על שמע, איך זה קדושה, אני זוכר היה אסיפה של לב לאחים, היה ר' יעקב אידלשטיין, אז הוא אמר הגיעו כמה בחורים מראש העין, לפני שישים שנה, שבעים שנה בפונוביז, כמה בחורים הגיעו, תפילת מנחה, קדוש, קדוש, כל הישיבה הסתכלו עליהם, אני אמרתי לעצמי, אוה, הם ישר צנחו פה מהגמרא, הם הגיעו פה ישר במנהרת הזמן, מהגמרא, בטח ככה אמרו בזמן הגמרא, זה לא מישהו המציא, זה מדרשים, זה הכל מדרשים, צריכים להתחזק ככה ביראת שמים, והבדילנו מן התועים,

 

[כהנא דמסייע]

אנחנו לא נוהגים כמו המ"ב וכה"ח, אבל וודאי שזה לא נקרא "בדיעבד"...

הצג קובץ מצורף 5382

כשמתחילים מהסוגיא ומפעילים שיקול דעת
א. מדינא דגמרא המברך קורא. וכמו אצל התימנים
ב. רבים אינם בקיאים והנהיגו שיש ש''ץ שמכין.
ג. מי שלא יודע לקרוא עלול להתבייש ולכן הש''ץ קורא בסתמא.

האם במקרה שלך יהיה בושה לשאר העולים? או שזה לא שייך?

 

[משיב כהלכה]

- ומה יעשה הקורא בתורה? יגיד לו אני לא מסכים לך לקרוא!? הקורא בתורה מוריד את הראש ומצטער על ההכנה שלו שהלכה לריק... (כמובן ששכרו מכופל פי כמה וכמה אבל זה לא העניין)
- ואני כותב זאת אחרי שזה קרה לי כמה וכמה פעמים בשבתות (ועשרות פעמים בשני וחמישי, למרות ששם זה פחות מצער) ובפרט השבת שקמתי במיוחד מוקדם בבוקר לסיים להכין את עליית "שביעי" ופתאום לפני הקריאה מישהו מודיע לי שהוא הכין ורוצה לקרוא את העלייה...

תשאל כל קורא בתורה שאפי' עליה אחת אתה מצטער מכך שמישהו קורא אחרי שהכנת אותה. (ואולי בשני וחמישי שזה ממש קצר זה לא מצער)

לא זכיתי כלל להבין מה אתה רוצה, נושא כאוב? מצטער?

במקום שתשמח על כך שאינך צריך להוציא את הגרון, ואתה מקבל כסף ללא עבודה, אתה עוד מצטער? כי הציבור לא זוכה לשמוע את קולך?

ומה עם אותו אחד שקרא, הוא לא הכין את הקריאה ולא עמל עליה? זה התגלה לו משמים? ההבדל היחיד ביניכם הוא שאתה מקבל שכר על כך, והוא קורא בחינם!

כדאי שתפנים שאתה קורא בתורה רק כי העולה אינו יודע לקרוא. ומשכך, כאשר העולה יודע לקרוא או שאתה מבין שאולי הוא יודע לקרוא, אתה בעצמך צריך לכבד אותו ולהציע לו!

מי ש"מצטער" זה רק מחמת קטנות מוחו ותו לא. אם היה מדובר בילד בן 13 שהיה כותב את הפוסט הזה, הייתי מבין.

 

[אור יעקב]

ב. רבים אינם בקיאים והנהיגו שיש ש''ץ שמכין.

וישנם אחרונים שכתבו שאפי' שבקיא הש"ץ קורא.

האם במקרה שלך יהיה בושה לשאר העולים? או שזה לא שייך?

אבל אתה צריך להבין שגם בזמן הגמ' לא היה מושג שש"ץ מכין וכל אחד כמעט היה יודע לקרוא.
ורק בדורות האחרונים תקנו שיהיה ש"ץ מחמת הנ"ל.
- לא מצינו לספרדים או לאשכנזים שמי שיודע ולא קורא זה לא "לכתחילה" (כיון שנתפשט המנהג שהש"ץ קורא)
וא"כ כיון שגם מי שעולה והש"ץ קורא וודאי שזה "לכתחילה" ולא רוב ככל העולים לתורה הם "דיעבד",
לכן למה "להדר" לקרוא בעצמו ולגרום צער לש"ץ??

 

[אור יעקב]

לא זכיתי כלל להבין מה אתה רוצה, נושא כאוב? מצטער?

במקום שתשמח על כך שאינך צריך להוציא את הגרון, ואתה מקבל כסף ללא עבודה, אתה עוד מצטער? כי הציבור לא זוכה לשמוע את קולך?

ומה עם אותו אחד שקרא, הוא לא הכין את הקריאה ולא עמל עליה? זה התגלה לו משמים? ההבדל היחיד ביניכם הוא שאתה מקבל שכר על כך, והוא קורא בחינם!

כדאי שתפנים שאתה קורא בתורה רק כי העולה אינו יודע לקרוא. ומשכך, כאשר העולה יודע לקרוא או שאתה מבין שאולי הוא יודע לקרוא, אתה בעצמך צריך לכבד אותו ולהציע לו!

מי ש"מצטער" זה רק מחמת קטנות מוחו ותו לא. אם היה מדובר בילד בן 13 שהיה כותב את הפוסט הזה, הייתי מבין.

יותר נעים לדבר עם הרב @כהנא דמסייע שמדבר בכבוד מאשר "זלזולים" כאלה. (ונראה מהלשון שלך שכנראה אתה לא קורא בתורה ולא מבין את העניין)

 

[משיב כהלכה]

ואם אני קורא בתורה שנים רבות לפני שנולדת, זה ישנה את התמונה?

מה הפוסט הבא שלך, רצית לעלות חזן והכנת מנגינות לקדיש ובדיוק כיבדו מישהו אחר ששלף מנגינה מהשרוול?

 

[אור יעקב]

לא זכיתי כלל להבין מה אתה רוצה, נושא כאוב? מצטער?

במקום שתשמח על כך שאינך צריך להוציא את הגרון, ואתה מקבל כסף ללא עבודה, אתה עוד מצטער? כי הציבור לא זוכה לשמוע את קולך?

אולי אני ימשיל לך את זה לרב שהכין שיעור (אפי' של 10 דקות) ומגיע לבית הכנסת ופתאום אומרים לו שהביאו רב אחר, אבל אל תדאג נשלם לך... (אני הייתי זורק להם את הכסף בפנים והולך...)

ומה עם אותו אחד שקרא, הוא לא הכין את הקריאה ולא עמל עליה? זה התגלה לו משמים? ההבדל היחיד ביניכם הוא שאתה מקבל שכר על כך, והוא קורא בחינם!

אז תודיע!
יום- יומיים לפני תברר מי הולך לקרוא בתורה ותגיד לו שאתה רוצה לקרוא עליה מסויימת. (כמו שכמה אמרו לי - יאמר לזכותם)

מי ש"מצטער" זה רק מחמת קטנות מוחו ותו לא. אם היה מדובר בילד בן 13 שהיה כותב את הפוסט הזה, הייתי מבין.

ואם אני קורא בתורה שנים רבות לפני שנולדת, זה ישנה את התמונה?

דיברתי עם מעל חמישה קוראים וכולם התבטאו בצורה דומה. כנראה שאתה יודע את כל התורה בע"פ וזה לא "מצער אותך"...
ובין אם אתה קורא ובין אם לא זה לא משנה את התמונה.

 

[אור יעקב]

מה הפוסט הבא שלך, רצית לעלות חזן והכנת מנגינות לקדיש ובדיוק כיבדו מישהו אחר ששלף מנגינה מהשרוול?

אולי אני ימשיל לך את זה לרב שהכין שיעור (אפי' של 10 דקות) ומגיע לבית הכנסת ופתאום אומרים לו שהביאו רב אחר, אבל אל תדאג נשלם לך... (אני הייתי זורק להם את הכסף בפנים והולך...)

 

[משיב כהלכה]

אינו דומה כלל.

ואם אתה כבעל קורא או חזן לא מוכן נפשית לעובדה שיתכן שיעלו מישהו אחר חזן במקומך, או מישהו אחר שיקרא במקומך, אז דרושה כאן עבודת המידות.

 

[משיב כהלכה]

ואולי תלמד קצת מגדולי ישראל:

הגר"י צדקה זצ"ל היה מוהל, ושבת אחת הלך ברגל כברת דרך ארוכה כדי לערוך ברית מילה, ואבי הבן אמר לו שיש שם מוהל אחר, וברצונו שהוא יערוך את המילה....

שזה ביזיון שאין כדוגמתו, וגם חוצפה רבתי, ועוד כלפי אחד מגדולי הדור ולא סתם מוהל.

הגר"י צדקה הסכים בחפץ לב, אבל אז התברר שהמוהל לא הביא כלים... ושוב ביקש אבי הבן מהגר"י צדקה את הכלים, והסכים בשמחה!!

אחר כך אמר הגר"י צדקה לבנו שהוא שמח שמחה גדולה שזכה לקיים מצוה לשם שמים, שהרי כל הנאנס וכו' נחשב לו כאילו עשאה, ואין "לשם שמים" גדול מזה (כתבתי מהזיכרון).

 

[אור יעקב]

אינו דומה כלל.

למה??

ואם אתה כבעל קורא או חזן לא מוכן נפשית לעובדה שיתכן שיעלו מישהו אחר חזן במקומך, או מישהו אחר שיקרא במקומך, אז דרושה כאן עבודת המידות.

חזן זה נושא בהרבה יותר פחות קשור.
אבל אם כבר אפשר באמת לדמות לחזן של יוהכ"פ או ר"ה שאמרו לו שרוצים שיהיה חזן, ובסוף (אחרי שהכין הכל) אומרים לו שיש חזן אחר שרוצים לכבד. (אבל בכל מקרה נשלם לך...)
- מה הקשר "עבודת המידות"??
תגיד לי את האמת הכנת פעם פרשה לקריאה בתורה?