חוק הגנת הצרכן (סעיף 17-ב) סותר את ההלכה, זהירות מגזל

[דמדומי זריחה]

החוק סעיף 17-ב: במקרה של הפרש בין המחיר על המדף למחיר בקופה, הצרכן זכאי לשלם את המחיר הנמוך מבין השניים...

ע"פ ההלכה: הקניין נעשה רק במשיכה או בכסף ולא לפני זה, ולכן מותר לבעלים לדרוש כל סכום בעבור המקח לפני המשיכה או נתינת הכסף

ולכן מוטל על יראי ה' מקיימי ההלכה לשלם את הסכום המלא שדורש בעל החנות.

 

[אלישמע]

לפי ההלכה הקנין נעשה כפי מנהג המדינה.

 

[דמדומי זריחה]

לפי ההלכה הקנין נעשה כפי מנהג המדינה.

מאיפה הבאת את זה?
מצד "דינא דמלכותא לפי רוב פוסקי זמנינו אין הדבר שייך כאן בא"י.

 

[שמעון טרבלסי]

מאיפה הבאת את זה?
מצד "דינא דמלכותא לפי רוב פוסקי זמנינו אין הדבר שייך כאן בא"י.

לא כ' מצד "דין" המדינה, אלא מצד "מנהג" המדינה.

 

[חצי ספרדי]

לפי ההלכה הקנין נעשה כפי מנהג המדינה.

מנהג המדינה מחייב משום שכל העושה ולא התנה שלא יהיה כמנהג המדינה דעתו מסתמא שיהיה כמנהג, וזה לא שייך במקרה שאסור לו על פי החוק להתנות שאין להוכיח כלום משתיקתו.

 

[פלוריש (אריאל)]

מצד "דינא דמלכותא לפי רוב פוסקי זמנינו אין הדבר שייך כאן בא"י.

לפי הרב עובדיה והרב אלישיב יש דד"ד במדינת ישראל

 

[אהבת שלום]

מאיפה הבאת את זה?
מצד "דינא דמלכותא לפי רוב פוסקי זמנינו אין הדבר שייך כאן בא"י.

זה ממש לא לפי רוב הפוסקים
תן מקורות

 

[דמדומי זריחה]

לפי הרב עובדיה והרב אלישיב יש דד"ד במדינת ישראל

כל דברי הרב עובדיה זי"ע דד"ד שקיים גם בשלטון יהודים שלא ע"פ התורה, וגם בבחירה דמוקרטית ע"י העם תקפים דוקא כשנעשה רצון העם ולא במצב כמו היום ששלטון הפקידים מחליט ותוקע מקלות בגלגלים והממשלה קרי המלך נצרך לאישור מאחרים... ,
ודעת הרב אלישיב זי"ע שבא"י אין דד"ד (ואולי ספיקא דדינא).
ולפי כו"ע כשדינא דמלכותא סותר את ההלכה הדין אינו דינא.

מנהג המדינה מחייב משום שכל העושה ולא התנה שלא יהיה כמנהג המדינה דעתו מסתמא שיהיה כמנהג, וזה לא שייך במקרה שאסור לו על פי החוק להתנות שאין להוכיח כלום משתיקתו.

ואם הוא מפחד בגלל קנסות שיכולים להשתית עליו, ולכן אינו מתנה... הרי ברור שאם היינו הולכים אחרי רצונו הוא לא היה מוכן לכך כלל והרי הלוקח ממנו ממש חמסן-לוקח ממנו כשאין לו ברירה ולכה"פ הוא איסור דרבנן.

 

[ממדבר מתנה]

בספר חשוקי חמד על מסכת קידושין (דף מב ע"ב) כתב בשם הסטייפלער שגם בלא דינא דמלכותא או מנהג המדינה, כל תקנה שהיא לטובת הציבור, שגם אילו השלטון היה ביד בי"ד היו מתקנים אותה, יש לה תוקף וחייבים לשומרה.
וכתב שם, שגם תקנה זו כלולה בהגדרה זו, כי עד לתקנה היו הרבה אונאות שהמוכרים היו רושמים מחיר אחד על המוצר ומחיר אחר בקופה ומרמים את הלקוחות, וסומכים על כך שרוב הלקוחות לא בודקים לאחר הקניה כמה המחיר הסופי ששילמו. וכן תקנה זו היא תקנה גדולה גם לטובת המוכרים, שלא יכשלו בחשש גזל. ולכן יש לתקנה זו תוקף הלכתי. וממילא המוכר מחויב לתקנה זו ומחויב למכור לפי המחיר שרשום על המוצר. עכת"ד.

 

[הולך את חכמים יחכם]

מה שונה משאר חוקים
כגון החזרת מוצר תוך 14 יום וכדו'

 

[אלישמע]

מאיפה הבאת את זה?
מצד "דינא דמלכותא לפי רוב פוסקי זמנינו אין הדבר שייך כאן בא"י.

סיטומתא. (מנהג עוקר הלכה).

 

[אלישמע]

מנהג המדינה מחייב משום שכל העושה ולא התנה שלא יהיה כמנהג המדינה דעתו מסתמא שיהיה כמנהג, וזה לא שייך במקרה שאסור לו על פי החוק להתנות שאין להוכיח כלום משתיקתו.

ממילא זה המנהג.