היחס הנכון למציאות המסובכת עמה אנו מתמודדים

בודאי שזה משנה,
רק כשאני רואה כיום את המצב, אני מבין שזה לפעמים חולשה, ולכן אם אני אתייחס לזה כאל תכונה ואומר "אני כזה", אז אני עלול להפסיד.
ולכן, כשאני יודע אם בחיי היומיום זה לטובתי או לרעתי (קרי: תכונה או חולשה), נקל לי יותר לעבוד עם זה.
זה הכל.
אבל בפשטות זה תכונות. אין ספק.
זה נכון, באיך שאתה מדבר לעצמך עם עצמך.
אבל כשאתה מדבר לאחרים, צריך לדבר בצורה שתתן להם תחושה של יכולת וכח.
ולכן צריך להתייחס לזה בדיבור כתכונה.
 
אני ספקטי בהנחה הזו. בעיקר כשמדברים על השפעה אמיתית, קרי: על השפעה ארוכת טווח ומעצבת.
ובעיקר, כי רוב השכבה העליונה העממית, כלומר השכבה העליונה שהציבור נמצא במגע ישיר איתה, מתייחס אליו בצורה שקולה וראויה.

תראה רק בפורום (וכמדומה לי גם אתה בהודעותיך),
מכנה את הראשי ישיבות בלשון גנאי "משוכנז".
זה כבר השתרש. זה נהפך לשנאה וריחוק, עד שיש כאלו שלא מסוגלים לשמוע מישהו שמדבר בהיגוי...
ולא כי הם ספרדים, אלא כי טפטפו להם את זה למוח.
ואני מבטיח לך, שברגע שהוא יטפטף אחרת (או פשוט יפסיק לטפטף בכלל).
תראה איך שפתאום הרבה דברים יפסיקו להפריע.
 
זה נכון, באיך שאתה מדבר לעצמך עם עצמך.
אבל כשאתה מדבר לאחרים, צריך לדבר בצורה שתתן להם תחושה של יכולת וכח.
ולכן צריך להתייחס לזה בדיבור כתכונה.

אבל כאן אנחנו מסבירים אחד לשני,
לכן אני נוקט בלשון שממנו יובן למה אני בוחר במשהו או מסתייג ממנו.
חשבתי שזה די מובן.
 
לענ"ד שורש הבעיה היא שהציבור הספרדי הוא כמו שמיכה קצרה שמתכסים בה שני אנשים, זה מושך לכאן וזה מושך לכאן ונמצאו שניהם בלתי מכוסים.

חצי ספרדי מציץ מצד אחד וחצי אשכנזי מהצד השני, ראש וזנב שפן וארנב...​

 
תראה רק בפורום (וכמדומה לי גם אתה בהודעותיך),
מכנה את הראשי ישיבות בלשון גנאי "משוכנז".
זה כבר השתרש. זה נהפך לשנאה וריחוק, עד שיש כאלו שלא מסוגלים לשמוע מישהו שמדבר בהיגוי...
ולא כי הם ספרדים, אלא כי טפטפו להם את זה למוח.
ואני מבטיח לך, שברגע שהוא יטפטף אחרת (או פשוט יפסיק לטפטף בכלל).
תראה איך שפתאום הרבה דברים יפסיקו להפריע.
הוא לא הראשון ולא האחרון שדיבר\מדבר\ידבר על זה, והוא לא המציא ולא הגה בכלל את הרעיונות הללו, והם דוברו ונידונו ונטחנו הדק היטב כבר עשרות שנים.
אמנם זה נכון, שבדורנו הוא מציף את הדברים, אבל בעיני זה לא נותן שום השפעה מהותית.

וכשאני כותב (ייתכן שכתבתי ואיני זוכר) את הביטוי 'משוכנז', אני מתכוין לתאר מצב [כלומר מושפעים ברמה זו או אחרת מהאשכנזים] ולנתח אותו, ולא מתכוין לגנות.
אלה ששונאים את זה (את השכנוז המדובר), לפי תפיסתם, הסיבה שבגללה אותם אנשים מדברים בהברה אשכנזית, היא מחמת שהם מתביישים במוצאם, וזה מעמיד אותם עצמם במצב מביך, כי אם אח שלי או אבא שלי מתבייש בי, זה אומר שבאמת אני גרוע.
אז במגמה של הבנה הדדית, צריך להבין שאפילו אם הוא טועה במלא מאת האחוזים, התחושה שלו היא מוצדקת, כי הוא לא יושב לאדם השני בתוך השכל שלו כדי לדעת מה הוא חושב, ואם הדברים מתפרשים כך בעיני הרבה אנשים (ואפילו אם נאמר שיש מישהו אחראי לזה, אבל כפי שכתבת לעיל, לא כל מה שאנחנו רוצים הוא בר שינוי), צריך לבא לקראת.
ואוסיף סיפור, שהרב הלברשטאם ע"ה, לא היה שייך לזרם הירושלמי, אבל כשהוא הלך להיות מו"ץ שם, אמר לו רבו הרב ווזנר ע"ה, שעליו להתלבש כמותם בכתונת פסים, על מנת שהציבור יחוש מחובר אליו.
כמדומני, שזו חכמת חיים די פשוטה. ומה שלא מיישמים אותה אצלנו היא מרצון להיבדל מהשכבה הבסיסית של הציבור. אז זה די מתבקש שהם יכעסו, הם ובניהם, הלוא כן?!
 
אבל כאן אנחנו מסבירים אחד לשני,
לכן אני נוקט בלשון שממנו יובן למה אני בוחר במשהו או מסתייג ממנו.
חשבתי שזה די מובן.
אם אתה היית היחיד שמשתמש במינוחים הללו, אז זה באמת היה ראוי להתפרש כך, אבל כיון שהמציאות שרוב הדיבורים בסגנון הזה הם לא מהמקום שבו אתה משתמש בו, אז דבריך מתפרשים לפי מערכת המינוחים המקובלת.
 
הוא לא הראשון ולא האחרון שדיבר\מדבר\ידבר על זה, והוא לא המציא ולא הגה בכלל את הרעיונות הללו, והם דוברו ונידונו ונטחנו הדק היטב כבר עשרות שנים.
אמנם זה נכון, שבדורנו הוא מציף את הדברים, אבל בעיני זה לא נותן שום השפעה מהותית.

א' הוא משמר מצב. אז למה ?
ב' הוא היה פעיל גם אז.
אני מדבר על לפני 28 שנים שהיו לראשי ישיבות התכתשויות איתו בגלל סגנון שיעוריו ההלכתיים שהיה מוסר לבני ישיבות.


וכשאני כותב (ייתכן שכתבתי ואיני זוכר) את הביטוי 'משוכנז', אני מתכוין לתאר מצב [כלומר מושפעים ברמה זו או אחרת מהאשכנזים] ולנתח אותו, ולא מתכוין לגנות.

אבל אתה משתמש במטבע לשון שנוצר לשם גינוי, זה נותן את התחשוה שאתה בא לגנות.
ובאמת זה לא מתאר שום מצב, כי זה לא שיכנוז. (לשון נקיה, לבוש מכובד, לימוד עיוני, להחמיר בהלכה, זה שיכנוז ?).


אלה ששונאים את זה, לפי תפיסתם, הסיבה שבגללה אותם אנשים מדברים בהברה אשכנזית, היא מחמת שהם מתביישים במוצאם, וזה מעמיד אותם עצמם במצב מביך, כי אם אח שלי או אבא שלי מתבייש בי, זה אומר שבאמת אני גרוע.

וזו פרשנות שגוייה,
כי הרי מרוקאי כבד כמו משפ' טולידאנו, וח' וע' כמו כמה ומה ראשי ישיבו אחרים,
מסגירים בדיוק מאין באת ולאן אתה שייך.
(ואני לא מדבר על שם המשפחה, טולדאנו, אמסלם, פנחסי, עדס).
ואני לא מדבר על זה שכל נמילה שנייה שלהם זה אנחנו הספרדים...
זה פשוט קריאת המצב בפוקוס מסויים עם תובנה בצידה (+ הרגל מימי הבחרות), תרצה תקבל לא תרצה אל תקבל. - אבל הם לא הכריחו את אף לדבר כך.
ואני בא על עצם הפרשנות הזו, מי טבע אותה בעולם ? מבטן מי היא יצאה ? - וכי לא מהסטיגמה שהדביקו להם ?


אז במגמה של הבנה הדדית, צריך להבין שאפילו אם הוא טועה במלא מאת האחוזים, התחושה שלו היא מוצדקת, כי הוא לא יושב לאדם השני בתוך השכל שלו כדי לדעת מה הוא חושב, ואם הדברים מתפרשים כך בעיני הרבה אנשים (ואפילו אם נאמר שיש מישהו אחראי לזה, אבל כפי שכתבת לעיל, לא כל מה שאנחנו רוצים הוא בר שינוי), צריך לבא לקראת.

אז אולי יבואו הם לקראת,
ןאפי' אם ההוא טועה במאת האחוזים, סוף סוף כך הוא הורגל,
תנו לו לדבר, תעזבו אותו בשקט.
למה לשנוא אותו על זה ? וכי הוא מכריח מישהו ?
אלא מה, זה מה שאמרתי רוצים לשנות אותו. לא להגיע איתו להבנות.
הוא לא רוצה להשתנות, ובפרט שזה לא רק בזה. הרי שזה יגמר יעברו לנושא הבא (ולא חסר).
אז בינינו, הם לא מנסים להבין, הם מנסים לשנות. והם חושבים שהשנאה או הרגשת הפגיעה זה מה שישנה אותם. אבל הם טועים...


ואוסיף סיפור, שהרב הלברשטאם ע"ה, לא היה שייך לזרם הירושלמי, אבל כשהוא הלך להיות מו"ץ שם, אמר לו רבו הרב ווזנר ע"ה, שעליו להתלבש כמותם בכתונת פסים, על מנת שהציבור יחוש מחובר אליו.
כמדומני, שזו חכמת חיים די פשוטה. ומה שלא מיישמים אותה אצלנו היא מרצון להיבדל מהשכבה הבסיסית של הציבור. אז זה די מתבקש שהם יכעסו, הם ובניהם, הלוא כן?!

נו, אז למה כ"כ נדחפים לשם ?
מה יש להם לחפש שם למען ה' ?
הרי אין להם לא תורה, ולא יראה, ולא מסורה, ולא חכמה, - אז למה רצים לשם ?
אלא מה, יודעים את האמת. ששם ההצלחה, ורק מחפשים מתוך שנאה וקנאה להשמיץ, ותולים את זה כאילו בדיבור השונה כביכול.
נו נו, זו לא האמת. לא זה מה שישנה אותם (בינינו אם הם היו מדברים בהברה ספרדית, היו מקבלים מהם ? - קדחת).
 
לענ"ד שורש הבעיה היא שהציבור הספרדי הוא כמו שמיכה קצרה שמתכסים בה שני אנשים, זה מושך לכאן וזה מושך לכאן ונמצאו שניהם בלתי מכוסים.

הציבור מכיל מצד אחד את אלו המעוניינים להתקרב לליטאיות ולהשתלב בה, ומצד שני את אלו הנאבקים לשמר את מה שלדעתם היא הספרדיות האותנטית. כמעט כל אחד יכול להעיד על עצמו שהוא נפגש בדילמה הזו - לגבי עצמו - לא פעם בחייו. מה שיוצא זה שלציבור אין גוון אחיד, לא אשכנזי ולא ספרדי, ואף לכל יחיד בפני עצמו אין גוון אחיד, פעמים שזה גובר ופעמים שזה גובר, ונמצאנו קרחים מכאן ומכאן.

כתבתי בעבר, שזו בדיוק הסיבה שההנהגה הליטאית בימי קום המדינה עבדה קשה כדי ליצור הפרדה בין המגזר החרדי למגזר הדת"לי. אין שתי צורות חיים יכולות לדור בכפיפה בציבור אחד.

האם יש לכך פתרון? איני חושב.

מה שברור הוא, שההתקרבנות והחיים בתודעה של 'מפלים אותי, אכלו לי, שתו לי' - הם דברים הרסניים המונעים מהאדם להתפתח, גם אם העובדות נכונות מצד עצמם.
המשל מהפילוג שהיה בין הציבור החרדי לדתל"י, אינו דומה לנמשל.
שם שני הצדדים רצו ללכת בדרכים אחרות, ושני הצדדים רצו את ההתחלקות. לעומת אצלינו, כאן הצדדים, כפי שהעדת על עצמך ומסתברא נמי דאיכא טובא דכוותך, אינם מעוניינים בקרע.
יותר נכון להגדיר את המצב כסיבוך פנים ציבורי, שלא מחליטים איפה להיות ולאיפה להשתייך.
 
המשל מהפילוג שהיה בין הציבור החרדי לדתל"י, אינו דומה לנמשל.
שם שני הצדדים רצו ללכת בדרכים אחרות, ושני הצדדים רצו את ההתחלקות. לעומת אצלינו, כאן הצדדים, כפי שהעדת על עצמך ומסתברא נמי דאיכא טובא דכוותך, אינם מעוניינים בקרע.
יותר נכון להגדיר את המצב כסיבוך פנים ציבורי, שלא מחליטים איפה להיות ולאיפה להשתייך.

נו, אז בואו נסגור את הנושא.
יש את הספרדים השורשיים, שיש להם מפלגה, ועיתון, והכשר, ובתי דין ובתי הוראה, ורבני ערים ושכונות, וציבור של מאות אלפי איש, ויש להם את מרן, ואת כללי הפסיקה הנכונים שנמסרו בסיני.

ויש את הנחיתים המשוכנזים, שמתביישים בזה שהם ספרדים ויש להם רק ישיבות וישיבות וישיבות ופלפולים ובלבולים.

כל אחד יודע לאן הוא שייך. - מה שייכות פה להתבלבל ?
אלא מה, חסר מוסדות לציבור ? שש"ס תקים!!!.
אם יש בלבול, אז סימן שרואים את סימני ההצלחה שבכל צד, והרגש מול האמת משחקים משחק אכזרי.
אבל צריך לדעת שזה רגש, וזו אמת ! והאמת מנצחת. אף אחד לא יוותר על האמת, בשביל אלו שלא מוכנים להודות שהרגש הוא זה שמוביל אותם.
נכון ?
 
א' הוא משמר מצב. אז למה ?
ב' הוא היה פעיל גם אז.
אני מדבר על לפני 28 שנים שהיו לראשי ישיבות התכתשויות איתו בגלל סגנון שיעוריו ההלכתיים שהיה מוסר לבני ישיבות.
אני לא רואה שטענותיך הללו סותרות את מה שכבר כתבתי לעיל. הוא משמר מצב, ולדעתי השפעתו מינורית, כי הרבה חושבים כמוהו בלאו הכי, וגם אילו תשעים אחוז מהציבור יהיו חכמים ונבונים, תמיד יהיו חמש אחוז טפשים שיעוררו סכסוכים ומחלוקות.
הוא היה פעיל, אבל תנסה להכנס לליבו ולהבין אותו, מה שהוא עבר. ובלי לחוות דעה, לא נראה לי שהצד השני כל כך נקי.
אבל אתה משתמש במטבע לשון שנוצר לשם גינוי, זה נותן את התחשוה שאתה בא לגנות.
מטבע הלשון הוא גם כן תיאור מצב. כשם שלא תאמר שמתגייר הוא גנאי, זה תיאור המציאות.
ובכל אופן, אשמח לשנות את מטבע הלשון, הצע לי לשון אחרת.
לשון נקיה, לבוש מכובד, לימוד עיוני, להחמיר בהלכה,
אני לא חושב שכל זה שייך לאשכנזים. בדור שלנו שלא ראו את תפארתם של הדורות הקודמים, ורק זכו לראות את ההשפלה הגסה שההורים שלהם עברו, אז זה מצטייר כך.
 
זו פרשנות שגוייה,
כי הרי מרוקאי כבד כמו משפ' טולידאנו, וח' וע' כמו כמה ומה ראשי ישיבו אחרים,
מסגירים בדיוק מאין באת ולאן אתה שייך.
(ואני לא מדבר על שם המשפחה, טולדאנו, אמסלם, פנחסי, עדס).
ואני לא מדבר על זה שכל נמילה שנייה שלהם זה אנחנו הספרדים...
זה פשוט קריאת המצב בפוקוס מסויים עם תובנה בצידה (+ הרגל מימי הבחרות), תרצה תקבל לא תרצה אל תקבל. - אבל הם לא הכריחו את אף לדבר כך.
ואני בא על עצם הפרשנות הזו, מי טבע אותה בעולם ? מבטן מי היא יצאה ? - וכי לא מהסטיגמה שהדביקו להם ?
לא. ואני עצמי משוכנע, שאם הם היו יכולים בהצנע למחוק את שאריות הזהות שלהם ייתכן שהם היו עושים את זה, ולפחות שואלים את עצמם אם לעשות את זה, ואפילו אם הם לא היו עושים את זה, אז צאצאיהם היו עושים את זה, ביודעם ובמכירם קאמינא.
והדיונים הללו התחילו כבר בעיתונות הספרדית החילונית לפני שמונים שנה, וזה לא התחיל אצלם בכלל.
 
אני לא רואה שטענותיך הללו סותרות את מה שכבר כתבתי לעיל. הוא משמר מצב, ולדעתי השפעתו מינורית, כי הרבה חושבים כמוהו בלאו הכי, וגם אילו תשעים אחוז מהציבור יהיו חכמים ונבונים, תמיד יהיו חמש אחוז טפשים שיעוררו סכסוכים ומחלוקות.
הוא היה פעיל, אבל תנסה להכנס לליבו ולהבין אותו, מה שהוא עבר. ובלי לחוות דעה, לא נראה לי שהצד השני כל כך נקי.

אני לא נכנס כרגע מי אשם,
אני מדבר על מה קורה כרגע.
כרגע הוא לא מינורי, יש לו כח דיבור וכח טלוויזיוני אדיר, וכח שכנוע חזק מאד, ומאות ואלפי מאזינים אוהדים ומעריצים.
בידו לתקן או לקלקל.
כל עוד שהוא ממשיך בשימור המצב הקיים, גם אם אנמר שלא באשמתו, הוא בוחר להנציח את המריבה.
אז מה אתה מצפה, שהראשי ישיבות יתחילו לזוז לפי החליל של כל אידיוט שיגיד להם שהוא לא מוכן לקבל מהם עד ש...
ישנו את סגנון הדיבור,
ויתחילו להזכיר יותר שמות של ספרדים בשיעורים,
ויפסיקו לצטט את מרנן ורבנן האשכנזים,
ויתחילו לשיר גם שירים ספרדים בישיבה,
וגם יכניסו שיעורי הלכה למעוניינים,
וגם וגם וגם חרבונה ?
מה זה ? - מי שרוצה בא, מי שלא רוצה שיקום וילך!
אפשר להאזין שנה שנתים שלוש, ולהבין מה עומד מאחורי ההתעקשות הזו, אבל אי אפשר לשנות אותה, אחרת נחזור להיות ישיבת חזון עובדיה, ורק זה חסר לנו.
וחות מזה מאיפה החוצפה הזו, שתלמידים מכתיבים לרבנים שלהם מה לומר ואיך לחנך ?
 
לא. ואני עצמי משוכנע, שאם הם היו יכולים בהצנע למחוק את שאריות הזהות שלהם ייתכן שהם היו עושים את זה, ולפחות שואלים את עצמם אם לעשות את זה, ואפילו אם הם לא היו עושים את זה, אז צאצאיהם היו עושים את זה, ביודעם ובמכירם קאמינא.
והדיונים הללו התחילו כבר בעיתונות הספרדית החילונית לפני שמונים שנה, וזה לא התחיל אצלם בכלל.

בסדר אז אם אתה יודע שיש כאלו (כמה הם כבר ?) לא אתווכח איתך.
אני עכ"פ לא אכנס לישיבה שבה הרב עובדיה יהיה מ"ד, ולא אשלח את בני לשם.
ואם יש כמה אלפים טובים שחושבים אחרת ממני, אז נא הקימו לכם כבר את הישיבה הזו, כי ראשי הישיבות לא ישתנו, נקודה.
 
נו, אז בואו נסגור את הנושא.
יש את הספרדים השורשיים, שיש להם מפלגה, ועיתון, והכשר, ובתי דין ובתי הוראה, ורבני ערים ושכונות, וציבור של מאות אלפי איש, ויש להם את מרן, ואת כללי הפסיקה הנכונים שנמסרו בסיני.

ויש את הנחיתים המשוכנזים, שמתביישים בזה שהם ספרדים ויש להם רק ישיבות וישיבות וישיבות ופלפולים ובלבולים.

כל אחד יודע לאן הוא שייך. - מה שייכות פה להתבלבל ?
אלא מה, חסר מוסדות לציבור ? שש"ס תקים!!!.
אם יש בלבול, אז סימן שרואים את סימני ההצלחה שבכל צד, והרגש מול האמת משחקים משחק אכזרי.
אבל צריך לדעת שזה רגש, וזו אמת ! והאמת מנצחת. אף אחד לא יוותר על האמת, בשביל אלו שלא מוכנים להודות שהרגש הוא זה שמוביל אותם.
נכון ?
לא נכון. כולם צריכים את כולם, ואף אחד לא רוצה קרע.
ויש כאן שני חלקים של גוף אחד, שיש ביניהם ויכוחים.
 
לא נכון. כולם צריכים את כולם, ואף אחד לא רוצה קרע.
ויש כאן שני חלקים של גוף אחד, שיש ביניהם ויכוחים.

בבקשה, כשכולם צריכים את כולם, אז מי נדחה מפני מי ?
העגלה הריקה או המלאה ?
(מי מלא ומי ריק בהקשר הזה ? - אני חושב שדי ברור, תראה מי התלמיד ומי הרב. - ואותי לימדו שהרוצה את הרב יבוא אליו, ולא יביא אותו אליו).
 
בבקשה, כשכולם צריכים את כולם, אז מי נדחה מפני מי ?
העגלה הריקה או המלאה ?
(מי מלא ומי ריק בהקשר הזה ? - אני חושב שדי ברור, תראה מי התלמיד ומי הרב. - ואותי לימדו שהרוצה את הרב יבוא אליו, ולא יביא אותו אליו).
כולם הולכים יחד, ורבים [אחד עם השני] יחד.
 
מוגזם לתלות את כל הנושא רק בגלל הרב יצחק יוסף.

קודם כל לא מוגזם,
וגם אם כן, אז הוא רק הדוגמא.
כל מי שהולך בדרך הזו של לשנות את ראשי הישיבות, שידע שזה לא הולך להצליח כרגע.
ויותר קל לפתוח ישיבה אחרת. ודי.
 
קודם כל לא מוגזם,
וגם אם כן, אז הוא רק הדוגמא.
כל מי שהולך בדרך הזו של לשנות את ראשי הישיבות, שידע שזה לא הולך להצליח כרגע.
ויותר קל לפתוח ישיבה אחרת. ודי.
למצוא את קו האמצע המבוקש.
 
למצוא את קו האמצע המבוקש.

מצאתי!
הזקנים ימשיכו להגיד אביי ורובא, והצעירים יגידו אביי ורבא.
הקו הישיבתי ימשיך להיות הקו ההלכתי הספרדי הישן,
הקו החינוכי והלימודי יהיו בסגנון האשכנזי.
ודור הבא כשהצעירים יקימו ישיבות, אם הם יראו לנכון להכניס שינויים או שידרוגים הרשות בידם.
אבל זה רק בתנאי שהם ילכו בדרך המותווית להם עד אז בלי לעשות בעיות.
אחרת...
 
מצאתי!
הזקנים ימשיכו להגיד אביי ורובא, והצעירים יגידו אביי ורבא.
הקו הישיבתי ימשיך להיות הקו ההלכתי הספרדי הישן,
הקו החינוכי והלימודי יהיו בסגנון האשכנזי.
ודור הבא כשהצעירים יקימו ישיבות, אם הם יראו לנכון להכניס שינויים או שידרוגים הרשות בידם.
אבל זה רק בתנאי שהם ילכו בדרך המותווית להם עד אז בלי לעשות בעיות.
אחרת...
כל העניין הוא יחד בלי תנאים...
אחרת...
 
ראשי תחתית