הוא לא הראשון ולא האחרון שדיבר\מדבר\ידבר על זה, והוא לא המציא ולא הגה בכלל את הרעיונות הללו, והם דוברו ונידונו ונטחנו הדק היטב כבר עשרות שנים.
אמנם זה נכון, שבדורנו הוא מציף את הדברים, אבל בעיני זה לא נותן שום השפעה מהותית.
א' הוא משמר מצב. אז למה ?
ב' הוא היה פעיל גם אז.
אני מדבר על לפני 28 שנים שהיו לראשי ישיבות התכתשויות איתו בגלל סגנון שיעוריו ההלכתיים שהיה מוסר לבני ישיבות.
וכשאני כותב (ייתכן שכתבתי ואיני זוכר) את הביטוי 'משוכנז', אני מתכוין לתאר מצב [כלומר מושפעים ברמה זו או אחרת מהאשכנזים] ולנתח אותו, ולא מתכוין לגנות.
אבל אתה משתמש במטבע לשון שנוצר לשם גינוי, זה נותן את התחשוה שאתה בא לגנות.
ובאמת זה לא מתאר שום מצב, כי זה לא שיכנוז. (לשון נקיה, לבוש מכובד, לימוד עיוני, להחמיר בהלכה, זה שיכנוז ?).
אלה ששונאים את זה, לפי תפיסתם, הסיבה שבגללה אותם אנשים מדברים בהברה אשכנזית, היא מחמת שהם מתביישים במוצאם, וזה מעמיד אותם עצמם במצב מביך, כי אם אח שלי או אבא שלי מתבייש בי, זה אומר שבאמת אני גרוע.
וזו פרשנות שגוייה,
כי הרי מרוקאי כבד כמו משפ' טולידאנו, וח' וע' כמו כמה ומה ראשי ישיבו אחרים,
מסגירים בדיוק מאין באת ולאן אתה שייך.
(ואני לא מדבר על שם המשפחה, טולדאנו, אמסלם, פנחסי, עדס).
ואני לא מדבר על זה שכל נמילה שנייה שלהם זה אנחנו הספרדים...
זה פשוט קריאת המצב בפוקוס מסויים עם תובנה בצידה (+ הרגל מימי הבחרות), תרצה תקבל לא תרצה אל תקבל. - אבל הם לא הכריחו את אף לדבר כך.
ואני בא על עצם הפרשנות הזו, מי טבע אותה בעולם ? מבטן מי היא יצאה ? - וכי לא מהסטיגמה שהדביקו להם ?
אז במגמה של הבנה הדדית, צריך להבין שאפילו אם הוא טועה במלא מאת האחוזים, התחושה שלו היא מוצדקת, כי הוא לא יושב לאדם השני בתוך השכל שלו כדי לדעת מה הוא חושב, ואם הדברים מתפרשים כך בעיני הרבה אנשים (ואפילו אם נאמר שיש מישהו אחראי לזה, אבל כפי שכתבת לעיל, לא כל מה שאנחנו רוצים הוא בר שינוי), צריך לבא לקראת.
אז אולי יבואו הם לקראת,
ןאפי' אם ההוא טועה במאת האחוזים, סוף סוף כך הוא הורגל,
תנו לו לדבר, תעזבו אותו בשקט.
למה לשנוא אותו על זה ? וכי הוא מכריח מישהו ?
אלא מה, זה מה שאמרתי רוצים לשנות אותו. לא להגיע איתו להבנות.
הוא לא רוצה להשתנות, ובפרט שזה לא רק בזה. הרי שזה יגמר יעברו לנושא הבא (ולא חסר).
אז בינינו, הם לא מנסים להבין, הם מנסים לשנות. והם חושבים שהשנאה או הרגשת הפגיעה זה מה שישנה אותם. אבל הם טועים...
ואוסיף סיפור, שהרב הלברשטאם ע"ה, לא היה שייך לזרם הירושלמי, אבל כשהוא הלך להיות מו"ץ שם, אמר לו רבו הרב ווזנר ע"ה, שעליו להתלבש כמותם בכתונת פסים, על מנת שהציבור יחוש מחובר אליו.
כמדומני, שזו חכמת חיים די פשוטה. ומה שלא מיישמים אותה אצלנו היא מרצון להיבדל מהשכבה הבסיסית של הציבור. אז זה די מתבקש שהם יכעסו, הם ובניהם, הלוא כן?!
נו, אז למה כ"כ נדחפים לשם ?
מה יש להם לחפש שם למען ה' ?
הרי אין להם לא תורה, ולא יראה, ולא מסורה, ולא חכמה, - אז למה רצים לשם ?
אלא מה, יודעים את האמת. ששם ההצלחה, ורק מחפשים מתוך שנאה וקנאה להשמיץ, ותולים את זה כאילו בדיבור השונה כביכול.
נו נו, זו לא האמת. לא זה מה שישנה אותם (בינינו אם הם היו מדברים בהברה ספרדית, היו מקבלים מהם ? - קדחת).