לחצו כאן – תרומה לשמואל

חייב כל תלמיד חכם לדון את ההלכה לפי שכלו, ואם לאו עובר על איסור דאורייתא.

אגב, יש כזה מושג של 'פתרונות בהלכה'
במקום לאכול מאכל מסויים שיש בו בעיה, אפשר לאכול משהו אחר.
כלי שנאסר, להגעיל אותו וזהו, יש דרך קלה להכשיר ..
לא נורא אם תפסיד כמה שקלים ..

[בהלכות טהרה, איני בקי, אבל זה כבר קשה מאוד, אוי לי לאסור ואוי לי להתיר]
נכון, את כל התשובות האלו אי אפשר לענות תשובות כאלו בקו הלכה, אבל אולי זה הפתרון היחיד לתת מענה מידי.
 
לא, לא, לא,
כן חייבים,
אם לא יהיו שלא יהיו, לא אנחנו ערבים לכך.
הוא יכול לסמוך רק אם הוא רואה את הפסק מול העיניים, והשאלה היא אחד על אחד מה שכתוב,
אחרת,
זה לא אותו 'פסק של גדול בישראל', זה פסק של אברך חשוב ככל שיהיה שלא מונח כעת בסוגיא (אם בכלל) !!
צריכים להיות רבנים בקוי ההלכה, כי לולי זה יהיו פי כמה וכמה איסורים ובלבולים אצל הציבור.

- ונכון צריך להקפיד על רבנים שלא "ימציאו" דברים מליבם, אלא שיהיו בטוחים ב100% במה שמורים. (אפי'' שלא נכנסו כ"כ לסוגייא, אבל שיהיו בטוחים לדוגמא שאותו פוסק שמורים לפיו אמר את אותה הלכה)

אגב, יש כזה מושג של 'פתרונות בהלכה'
במקום לאכול מאכל מסויים שיש בו בעיה, אפשר לאכול משהו אחר.
כלי שנאסר, להגעיל אותו וזהו, יש דרך קלה להכשיר ..
לא נורא אם תפסיד כמה שקלים ..
אם המורה הוראה מסופק, וודאי שאם יש לו "פתרון" עדיף טפי.

(דרך אגב קרה לי אישית כמה וכמה פעמים, שאמרו לי שהם יבדקו את הנושא ויחזרו אלי, וככה צריך להיות אצל כולם ולא סתם להוציא מהשרוול)
 
העיקרון הובן,
אין מצב בעולם שהאדם יהיה בטוח 100 אחוז אם הוא לא למד כמו שצריך
אם הוא כן בטוח, שילך לרופא.

סליחה על הניסוח, אבל מדובר פה בגופי תורה !!

[אם הוא נשאל איך מברכים על סלט ירקות, לא בהכי איירינן, [ודי (לכולם ולא רק) למבין ...]
 
העיקרון הובן,
אין מצב בעולם שהאדם יהיה בטוח 100 אחוז אם הוא לא למד כמו שצריך
אם הוא כן בטוח, שילך לרופא.

סליחה על הניסוח, אבל מדובר פה בגופי תורה !!
רק הסברתי שאם הוא מורה לפי רב מסויים לא צריך לברר את כל הסוגייא לדעת שהרב הזה "בטוח צודק".
אלא צריך "להיות בטוח" שהרב הזה הורה כך.
 
שמעתי מאיזה ת''ח שאמר שהיה בכנס דיינים ואמר לדיינים שיש לאו דאורייתא ששיך לדיינים והם לא יודעים שזה לאו דאורייתא, הם אמרו לא יכול להיות, ואז השיבם שחייבים לפסוק בעצמם ולא לסמוך על פוסקים קדומים, בלי להבין את השתלשלות הדין ממקורו, עד שיקבלוהו בשכלם. והם היו המומים, אבל הוא הראה להם המקור. שתיכף נביא.
לכאו' האיסור הוא לסמוך על א' מחבריו הדיינים
אטו מי שסומך על הוראת הש"ך שמוקשה בעיניו עובר בלאו?
 
ראשי תחתית