בבא קמא "כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו" על מי החובה לשלם?

[שכל הנעלם]

בב"ק דף ט' ע"ב הברייתא כתבה - כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו, כיצד? שור ובור שמסרן (בעה"ב) לחש"ו והזיקו - חייב לשלם מה שאין כן באש, עכ"ל הברייתא,
מסקנת הגמ' - לר"ל הברייתא מדברת בשור קשור, (התוס' מדגיש - קשור כראוי) ובור מכוסה, וחייב, ולר"י הברייתא מדברת על שור מותר, ובור מגולה, וחייב,

ונראה לאמר שר"ל מדבר על החרש עצמו ור"י מדבר על בעה"ב, כי לר"ל הברייתא מדברת על שור שקשור כראוי, - בעה"ב עשה כל שביכולתו כדי לשמור על השור בזמן שהוא אצל החרש, ומכיוון שכך אם בכל זאת השור ברח זה כבר אחריותו של החרש, ולכן לפיו ה"חייב" של הברייתא מדבר על החרש,
ולר"י שהעמיד את הברייתא בשור מותר, לא שמור, ולכן כל האחריות לנזקים על בעה"ב, ולכן ה"חייב" של הברייתא מדבר על בעה"ב,

 

[בית יוסף להבה]

בב"ק דף ט' ע"ב הברייתא כתבה - כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו, כיצד? שור ובור שמסרן (בעה"ב) לחש"ו והזיקו - חייב לשלם מה שאין כן באש, עכ"ל הברייתא,
מסקנת הגמ' - לר"ל הברייתא מדברת בשור קשור, (התוס' מדגיש - קשור כראוי) ובור מכוסה, וחייב, ולר"י הברייתא מדברת על שור מותר, ובור מגולה, וחייב,

ונראה לאמר שר"ל מדבר על החרש עצמו ור"י מדבר על בעה"ב, כי לר"ל הברייתא מדברת על שור שקשור כראוי, - בעה"ב עשה כל שביכולתו כדי לשמור על השור בזמן שהוא אצל החרש, ומכיוון שכך אם בכל זאת השור ברח זה כבר אחריותו של החרש, ולכן לפיו ה"חייב" של הברייתא מדבר על החרש,
ולר"י שהעמיד את הברייתא בשור מותר, לא שמור, ולכן כל האחריות לנזקים על בעה"ב, ולכן ה"חייב" של הברייתא מדבר על בעה"ב,

בדיבור הבא, כתבו התוספות דדרכו לנתוקי על ידי החרש, ונמצא שבעל הבית לא שמר כראוי גם לריש לקיש.

 

[במערבא אמרי]

ה"חייב" של הברייתא מדבר על החרש,

איך שייך לחייב אותו?

 

[נוריאל עזרא]

איך שייך לחייב אותו?

אם כי ה"ה @בית יוסף להבה כבר דחה הדברים כראוי ורציתי לכתוב כן והקדימני.
על כל פנים לפלפולא אכתוב ש היה אפשר לומר לחייבו ע"י אפוטרופוס הממונה עליו.

הנה הגמרא לקמן דף לט מובאת ברייתא בגמרא שור חש"ו שנגח ר' יעקב משלם.
ושואלת הגמרא ר' יעקב מאי עבידתא?
אלא אימא ר' יעקב אומר משלם. [וכן הוא בתוספתא כמדומא בשם ר' יעקב וחכמים].
ואומר רבי יוסף קארו מכאן כתבתי תשובה למתמיהין על רש"י איך כותב דברים פשוטים מצד העניין? וטעמו מפני שמצד הלשון הוא מגומגם. [כלומר שאם האמוראים יכולים להסביר הסבר פשוט (שהכוונה ר' יעקב אומר) מפני גמגום הלשון כמו כן רש"י].
בהערת אגב יש שהסבירו ששאלת בירור כזו תיתכן בבבלי אבל בירושלמי שכך דרך הלשון לדבר בקיצור לא שואלים כן.

אבל זה לשיטת הרב יוסף קארו. מיהו היעב"ץ בהגהותיו (בהשלמות שנוספו מכתב יד כמדומה בגמרא וגשל או טלמן (או שניהם) על הדף) כותב שהייתה הוא אמינה שר' יעקב שהיה גדול הדור היה ממונה כאפוטרופוס לשלם כסף על החש"ו מממונם. [אלא שכל זה כאמור הוא אמינה גם לשיטתו].

נ.ב כתבתי מהזיכרון ויתכן שלא דייקתי באיזה פרטים.

 

[שכל הנעלם]

אם כי ה"ה @בית יוסף להבה כבר דחה הדברים כראוי ורציתי לכתוב כן והקדימני.
על כל פנים לפלפולא אכתוב ש היה אפשר לומר לחייבו ע"י אפוטרופוס הממונה עליו.

הנה הגמרא לקמן דף לט מובאת ברייתא בגמרא שור חש"ו שנגח ר' יעקב משלם.
ושואלת הגמרא ר' יעקב מאי עבידתא?
אלא אימא ר' יעקב אומר משלם. [וכן הוא בתוספתא כמדומא בשם ר' יעקב וחכמים].
ואומר רבי יוסף קארו מכאן כתבתי תשובה למתמיהין על רש"י איך כותב דברים פשוטים מצד העניין? וטעמו מפני שמצד הלשון הוא מגומגם. [כלומר שאם האמוראים יכולים להסביר הסבר פשוט (שהכוונה ר' יעקב אומר) מפני גמגום הלשון כמו כן רש"י].
בהערת אגב יש שהסבירו ששאלת בירור כזו תיתכן בבבלי אבל בירושלמי שכך דרך הלשון לדבר בקיצור לא שואלים כן.

אבל זה לשיטת הרב יוסף קארו. מיהו היעב"ץ בהגהותיו (בהשלמות שנוספו מכתב יד כמדומה בגמרא וגשל או טלמן (או שניהם) על הדף) כותב שהייתה הוא אמינה שר' יעקב שהיה גדול הדור היה ממונה כאפוטרופוס לשלם כסף על החש"ו מממונם. [אלא שכל זה כאמור הוא אמינה גם לשיטתו].

נ.ב כתבתי מהזיכרון ויתכן שלא דייקתי באיזה פרטים.

פלפול מעניין, אך לפ"ז שניתן לחייב את האפוטרופוס, עיינתי כעת בביאור ראובן על הגמ' ומצאתי שכותב כך "ואע"פ שאם היה מזיק בלא חרש היה פטור שהרי שמרו כראוי, והיה אונס די לפוטרו מ"מ כשהזיק על ידי חרש חייב, דלא הוי אונס כל כך". משמע מפשט הדברים שלמה אם הזיק ע"י החרש לא הוי אונס גדול כ"כ ולכן התחייב בעה"ב, כי החרש הרי דרכיה לנתוקי, ולכן זה לא נחשב אונס זה שמסר את השור לשמירה אצל החרש, ולכן התחייב,
אבל לפי מה שכתב הרב נוריאל עזרא שניתן לחייב את החרש ע"י אפוטרופוס שעליו, וא"כ שהשמירה על השור אמורה ליפול (לכאורה, לא?) על האפוטרופוס שעליו, וא"כ מדוע זה לא נחשב שמירה טובה השמירה אצל החרש, (אצל האפוטרופוס) ולכן בעה"ב התחייב, משא"כ כשהשור הזיק לבד ללא החרש? שאז זה כן נחשב אונס, והוא פטור?

 

[נוריאל עזרא]

פלפול מעניין, אך לפ"ז שניתן לחייב את האפוטרופוס, עיינתי כעת בביאור ראובן על הגמ' ומצאתי שכותב כך "ואע"פ שאם היה מזיק בלא חרש היה פטור שהרי שמרו כראוי, והיה אונס די לפוטרו מ"מ כשהזיק על ידי חרש חייב, דלא הוי אונס כל כך". משמע מפשט הדברים שלמה אם הזיק ע"י החרש לא הוי אונס גדול כ"כ ולכן התחייב בעה"ב, כי החרש הרי דרכיה לנתוקי, ולכן זה לא נחשב אונס זה שמסר את השור לשמירה אצל החרש, ולכן התחייב,
אבל לפי מה שכתב הרב נוריאל עזרא שניתן לחייב את החרש ע"י אפוטרופוס שעליו, וא"כ שהשמירה על השור אמורה ליפול (לכאורה, לא?) על האפוטרופוס שעליו, וא"כ מדוע זה לא נחשב שמירה טובה השמירה אצל החרש, (אצל האפוטרופוס) ולכן בעה"ב התחייב, משא"כ כשהשור הזיק לבד ללא החרש? שאז זה כן נחשב אונס, והוא פטור?

רק לחדד את שאמרתי מקודם כל שכתבתי זה רק הוא אמינא שלשיטת הב"י אין כזאת הוא אמינא וליעב"ץ היא נדחית.