ידוע שבניו של הס"ק מרן ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ זיע"א שימשו בהוראה אצל המהרש"ם ואף קיבלו ממנו סמיכה והיתר הוראה.
והנה הסדר אצל המהרש"ם היה שמי שרצה לקבל ממנו היתר הוראה, במקום הנהוג הרגיל להיבחן אצל הרב לקבל היתר הוראה היה נשאר מספר ימים אצל המהרש"ם, וכאשר הגיעו השואלים לביתו היה המהרש"ם מפנה את השאלות לאותו אברך שהגיע לקבל סמיכה ממנו בכדי לשמוע את תשובותיו ולשמוע את שיקול דעתו בנושא שהופנה אליו וכך הצליח המהרש"ם לתהות על קנקנו של האברך לראות האם אכן ראוי הוא לקבל סמיכה.
באחד הפעמים כאשר אחד מבניו של הס"ק מויז'ניץ ישב בביתו בכדי לקבל סמיכה ממנו, הגיע שאלה מעניינת על שולחנו בענין תפילין שנפלו לתוך סיר רותח של חלב, מהו דינו של החלב, האם נפסל הוא מלשתותו מחמת התפילין אשר מגיע מעור בהמה ונהפך לאיסור לבשר וחלב.
אחד מהנוכחים שישב אצל המהרש"ם השיב על אתר שלפי דעת הרבה מהפוסקים והאחרונים נפסק שעור של בהמה שכבר התייבש הלחלוחית שבו הוי כמו עץ יבש ואינו נחשב לבשר כלל, וא"כ לפי"ז דינו של החלב הוא שמותר לשתותו ללא כל חשש.
המהרש"ם ששמע את התשובה נהנה מאוד מפסק זה, אך המהרש"ם ברוב חכמתו הוסיף שהוא רוצה לחקור בשאלה זאת עוד ב' שאלות. א. האם התפילין שנפלו לחלב היו תפילין של יד או של ראש? השואל השיב למהרש"ם שהתפילין היו של יד. כל הנוכחים במקום עמדו ותמהו לפשר שאלתו ומאי נפקא מינה בין של ראש לשל יד לענין שאלה זו, ב. האם התפילין שנפלו היו תפילין כשיטת רש"י או כשיטת ר"ת? השואל השיב על כך שהם היו תפילין של ר"ת. גם בזה השאלה עמדו כולם נבוכים והתפלאו למאי נפקא מינה אם התפילין היו כשיטת רש"י או כר"ת?
לאחר שהמהרש"ם ראה את פליאתם של הנוכחים, החל להסביר להם ברוב חכמתו מה שחשב בשאלות הללו, וכך אמר לנוכחים: "הנה עליכם לדעת דבנוסף לשאלה של בשר וחלב הרי בעצם נוצר כאן שאלה ובעיה הלכתית נוספת, והוא שבתפילין הרי קורה ולפעמים נדבק עליו זיעת האדם ובמיוחד בימות הקיץ החמים, והרי ידוע שחמירא סכנתא מאיסורא, ולכן ביררתי וחקרתי האם התפילין היו של ראש שכידוע זיעת הראש לא הוי בגדר סכנה, משא"כ בתפילין של יד דזהו זיעת הגוף והוה בגדר סכנה, ולכן ביקשתי לתת את הדעת על נקודה חשובה זאת", כמו כן הוסיף להם המהרש"ם שרצה לברר אם התפילין היו של רש"י או ר"ת, כי אפילו דנאמר שהתפילין הם של יד והוי סכנה אך אם התפילין היו של ר"ת הרי סביר להניח שהלה היה יהודי 'חסיד' הנוהג לטבול במקווה לפני התפלה כדרכם של חסידים וא"כ מסתמא בטבילתו במקווה כבר הוסרה ממנו כל הזיעה שהיתה על ידו."
