חידה כיצד בהמה שחוטה חוזרת להיות אבר מן החי?

תווית מותאמת לחידות תורניות
פתרון
אני יענה את התשובה
במשנה מבואר שבן ט' חודשים לר''מ אין לו היתר של ב''פ ולרבנן יש לו היתר ועיין פירוש רש'י שם מה שפירש.
אבל ברא''ש מבואר שבאמת ר''מ ס'ל שכאשר הבן ט' חודשים נמצא בבטן של האמא הוא מותר לגמרי ולאחר מכן כשיוצא ויש לו אוירא בזה ר''מ אוסר אע''פ שבתחילה הותר
והגאון הקדוש ר' אלחנן הוציא מכאן יסוד גדול ששחיטה צריך כל רגע ורגע ועל הרגע הבאה אין היתר.
בן פקועה שיצא מאמו והיא מפרכסת,
הרי הוא שחוט וחי, (שחוט להתירו לישראל, וחי לעכו"ם לעבור עליו באבר מן החי).
אבל האוכלו לא יעבור על אמה''ח.
אני מדבר על היכ''ת שכבר הותר לאכילה וחזר ונאסר מדין אמה''ח
 
אני יענה את התשובה
במשנה מבואר שבן ט' חודשים לר''מ אין לו היתר של ב''פ ולרבנן יש לו היתר ועיין פירוש רש'י שם מה שפירש.
אבל ברא''ש מבואר שבאמת ר''מ ס'ל שכאשר הבן ט' חודשים נמצא בבטן של האמא הוא מותר לגמרי ולאחר מכן כשיוצא ויש לו אוירא בזה ר''מ אוסר אע''פ שבתחילה הותר
והגאון הקדוש ר' אלחנן הוציא מכאן יסוד גדול ששחיטה צריך כל רגע ורגע ועל הרגע הבאה אין היתר.
 
כלפי גוי לא היה שחיטה כלל כידוע.

בהמה שנשחטה כדת וכדין ומפרכסת,
לגוי אסור לאכלה מדין אבר מן החי עד שתמות ולישראל מותר כיון שנאסר ב"שאינה זבוחה" וזה שבוחה.
ולכשתמות תותר גם לגוי.
זו כוונתי.
 
בהמה שנשחטה כדת וכדין ומפרכסת,
לגוי אסור לאכלה מדין אבר מן החי עד שתמות ולישראל מותר כיון שנאסר ב"שאינה זבוחה" וזה שבוחה.
ולכשתמות תותר גם לגוי.
זו כוונתי.
אבל גם לגוי זה לא הותר ונאסר
אלא זה היה אסור עד גמר הפירכוס
ולישראל זה מותר באותה שעה
נמצא שאצל כולם לא היה היתר שנאסר
 
ראשי תחתית