חיי שרה כיצד אברהם סמך על אליעזר, ומאידך חשד אותו?

הצטרף
4/11/25
הודעות
212
מצאנו שהיה אליעזר עבד ולכן לא האמינו אברהם, ובב"מ פו ע"ב מבואר שכאשר היה אברהם חולה אחרי המילה שלח את אליעזר לחפש אורחים ולא מצא, אמר אברהם אין נאמנות לעבד והלך לחפש בעצמו [שדריה לאליעזר למיפק לברא נפק ולא אשכח אמר לא מהימנא לך היינו דאמרי תמן לית הימנותא בעבדי].
ויותר מזה כתוב בפרקי דר’ אליעזר (פרק טז, הובא בילקוט רמז קט) שרבקה נפלה מהגמל כאשר ראתה את יצחק כי ראתה שעשיו יצא ממנו, ובאותה נפילה נשרו בתוליה ונעשית מוכת עץ, ואחר כך לא מצא לה בתולים וחשד אותה מאליעזר עד שהלכו למקום הנפילה והוכיח לא אליעזר שהיא מוכת עץ, ומסתבר שגם חשד זה נובע מהיותו עבד.
[ועיין עוד חזקוני פסוק ב].
אם כן כיצד יתכן שהוא סמך עליו ושלח אותו להביא אישה ליצחק והוא הוא יהיה זה שיבחר ? אטו אית הימנותא בעבדי ?
 
מצאנו שהיה אליעזר עבד ולכן לא האמינו אברהם, ובב"מ פו ע"ב מבואר שכאשר היה אברהם חולה אחרי המילה שלח את אליעזר לחפש אורחים ולא מצא, אמר אברהם אין נאמנות לעבד והלך לחפש בעצמו [שדריה לאליעזר למיפק לברא נפק ולא אשכח אמר לא מהימנא לך היינו דאמרי תמן לית הימנותא בעבדי].
ויותר מזה כתוב בפרקי דר’ אליעזר (פרק טז, הובא בילקוט רמז קט) שרבקה נפלה מהגמל כאשר ראתה את יצחק כי ראתה שעשיו יצא ממנו, ובאותה נפילה נשרו בתוליה ונעשית מוכת עץ, ואחר כך לא מצא לה בתולים וחשד אותה מאליעזר עד שהלכו למקום הנפילה והוכיח לא אליעזר שהיא מוכת עץ, ומסתבר שגם חשד זה נובע מהיותו עבד.
[ועיין עוד חזקוני פסוק ב].
אם כן כיצד יתכן שהוא סמך עליו ושלח אותו להביא אישה ליצחק והוא הוא יהיה זה שיבחר ? אטו אית הימנותא בעבדי ?
בפשוטו אפשר לומר שללכת למקום רחוק לא היה בכוחו ולכן נאלץ לסמוך על אליעזר ואילו למקום קרוב לחיפוש אורחין לא סמך עליו כיון שיכל לעשות בעצמו.
אבל אולי יש להוסיף בזה דידוע קושיית גאב''ד בריסק הלא היה לאברהם נבואה שרבקה היא השידוך של יצחק א''כ מדוע היה צריך לשלוח את אליעזר ונאמרו בזה הרבה תירוצים עכ''פ אפשר לומר כיון שהשליחות היתה רק לתוספת אולי לבדוק במידותיה וכיו''ב בזה יכל לסמוך על אליעזר אבל בהכנסת אוריחים שראה שאין אורחים הלך הוא בעצמו.
 
מצאנו שהיה אליעזר עבד ולכן לא האמינו אברהם, ובב"מ פו ע"ב מבואר שכאשר היה אברהם חולה אחרי המילה שלח את אליעזר לחפש אורחים ולא מצא, אמר אברהם אין נאמנות לעבד והלך לחפש בעצמו [שדריה לאליעזר למיפק לברא נפק ולא אשכח אמר לא מהימנא לך היינו דאמרי תמן לית הימנותא בעבדי].
ויותר מזה כתוב בפרקי דר’ אליעזר (פרק טז, הובא בילקוט רמז קט) שרבקה נפלה מהגמל כאשר ראתה את יצחק כי ראתה שעשיו יצא ממנו, ובאותה נפילה נשרו בתוליה ונעשית מוכת עץ, ואחר כך לא מצא לה בתולים וחשד אותה מאליעזר עד שהלכו למקום הנפילה והוכיח לא אליעזר שהיא מוכת עץ, ומסתבר שגם חשד זה נובע מהיותו עבד.
[ועיין עוד חזקוני פסוק ב].
אם כן כיצד יתכן שהוא סמך עליו ושלח אותו להביא אישה ליצחק והוא הוא יהיה זה שיבחר ? אטו אית הימנותא בעבדי ?

המעשה בפרד"א קל יותר, כיון שסוף סוף נפצעה ויצא ממנה דם ונפלו בתוליה. וגם אין אפוטרופוס על העריות.
והענין עם האורחים, אפשר שחשדו שבגלל החום לא התאמץ יותר מדאי.
משא,כ בללכת לחפש אשה לבנו, וכי מה יחשדנו, שילך ובאמצע הדרך יחזור ויאמר היא לא רצתה לבוא ?
וכי מה התועלת שתהיה לאליעזר מזה ? ועכ"פ אם היה חוזר מוקדם מדאי מהרגיל (או אפי' בזמן) ולא מביא איתו אשה, תהא הסיבה אשר תהא, מי אמר שלא היה חושדו ? - אבל בינתיים עשה מה שהוא יכול (וכמו שכתב @אד יעלה שבשל זקנותו אולי לא יכול היה ללכת בעצמו).
אבל השאלה לכשעצמה יפה מאד.
 
קושיית גאב''ד בריסק הלא היה לאברהם נבואה שרבקה היא השידוך של יצחק א''כ מדוע היה צריך לשלוח את אליעזר
א. לא הכרתי את הקושיא [יישר כוח! אגב הכוונה להגרי"ז הלוי או לרב מבריסק ?] ולא את המקור לכך שלאברהם אבינו היתה נבואה שרבקה היא השידוך של יצחק, ואם מסתמכים על דברי רש"י בסוף פרשת וירא יש לומר שנאמרה לו מי תהיה בת זוגו ושהיא נולדה אבל לא נאמר לו שהיא רבקה בת בתואל.
ב. רש"י כתב כד ח שאברהם אמר שאם לא תאבה האישה יקח מבנות ענר אשכול וממרא, ובדברי אליעזר (כד מט) שאומר להם ואם לא אגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל כתב רש"י שילך לבנות לוט או לבנות ישמעאל, [ובגור אריה על רש"י מבואר שגם זה היה אמת שכך אמר לו אברהם, וכן זכורני שראיתי בשנים עברו בט"ז על התורה], משמע שהדבר היה מסופק ולא ברור שרבקה סו"ס תהיה הזיווג.
ג. גם אי נימא שאברהם ידע שרבקה תהיה הזיווג, רק התנהג בדרך הטבע מאיזה סיבה שהיא כאילו אינו יודע, או שנאמר שהיה יודע שהיא זיווגו ועדיין בידה לסרב, וכעין "שמא יקדמנו אחר ברחמים" שיכול אדם להפסיד זיווגו, עדיין יש כאן שליחותא רבתא בדרך הטבע להמציא הזיווג אל נכון.
 
בפשוטו אפשר לומר שללכת למקום רחוק לא היה בכוחו ולכן נאלץ לסמוך על אליעזר ואילו למקום קרוב לחיפוש אורחין לא סמך עליו כיון שיכל לעשות בעצמו.
ממרא נתן לו עצה על המילה, אם לא סמך על אליעזר האם לא היה עדיף לשלוח את ממרא ? ובכלל אברהם היה מלך כמ"ש רש"י בפרשת לך לך אחרי מלחמת המלכים, נראה לענ"ד שזה קצת מחודש לומר שלא היה לו את מי לשלוח שהוא תלמידו ואיננו עבד, [אולי אפילו לוט עדיף שמסר נפשו על הכנסת אורחים]
 
משא,כ בללכת לחפש אשה לבנו, וכי מה יחשדנו, שילך ובאמצע הדרך יחזור ויאמר היא לא רצתה לבוא ?
וכי מה התועלת שתהיה לאליעזר מזה ?
אליעזר רצה את בתו ליצחק, א"כ היתה לו נגיעה, והיה יכול לומר שלא תאבה האישה ללכת עמדי, וכן שבנות ענר אשכול וממרא ג"כ לא יאבו, וא"כ אין ברירה אלא לקחת את בתו ...
 
ממרא נתן לו עצה על המילה, אם לא סמך על אליעזר האם לא היה עדיף לשלוח את ממרא ? ובכלל אברהם היה מלך כמ"ש רש"י בפרשת לך לך אחרי מלחמת המלכים, נראה לענ"ד שזה קצת מחודש לומר שלא היה לו את מי לשלוח שהוא תלמידו ואיננו עבד, [אולי אפילו לוט עדיף שמסר נפשו על הכנסת אורחים]
זה שממרא נתן לו עצה על המילה זה לא אומר שיש לו יותר יראת שמיים מאליעזר
וגם לוט שמסר נפשו על הענין -ובוודאי שאליעזר יותר צדיק ואם על אליעזר לא סמך ק''ו עליו
ופשוט שזה רק היה חשד אבל אליעזר בוודאי היה מוסר נפשו ק''ו מלוט
 
אמת שהיו יותר צדיקים.
אבל באליעזר חשד בדברים שנוגעים ליראת שמים, [בתולי רבקה, מצוות הכנסת אורחים].
אבל אני מסכים שאין כאן הכרח.
 
א. לא הכרתי את הקושיא [יישר כוח! אגב הכוונה להגרי"ז הלוי או לרב מבריסק ?] ולא את המקור לכך שלאברהם אבינו היתה נבואה שרבקה היא השידוך של יצחק, ואם מסתמכים על דברי רש"י בסוף פרשת וירא יש לומר שנאמרה לו מי תהיה בת זוגו ושהיא נולדה אבל לא נאמר לו שהיא רבקה בת בתואל.
ב. רש"י כתב כד ח שאברהם אמר שאם לא תאבה האישה יקח מבנות ענר אשכול וממרא, ובדברי אליעזר (כד מט) שאומר להם ואם לא אגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל כתב רש"י שילך לבנות לוט או לבנות ישמעאל, [ובגור אריה על רש"י מבואר שגם זה היה אמת שכך אמר לו אברהם, וכן זכורני שראיתי בשנים עברו בט"ז על התורה], משמע שהדבר היה מסופק ולא ברור שרבקה סו"ס תהיה הזיווג.
ג. גם אי נימא שאברהם ידע שרבקה תהיה הזיווג, רק התנהג בדרך הטבע מאיזה סיבה שהיא כאילו אינו יודע, או שנאמר שהיה יודע שהיא זיווגו ועדיין בידה לסרב, וכעין "שמא יקדמנו אחר ברחמים" שיכול אדם להפסיד זיווגו, עדיין יש כאן שליחותא רבתא בדרך הטבע להמציא הזיווג אל נכון.
כמדומני ששמך לא נאה לך.
א.כמדומני שהוא בחי' מרן רי''ז הלוי אגב לכולם קראו הרב מבריסק.
פשטות דברי רש''י שכן ידע.
ב.כמו שכתבת הוא התנהג בדרך הטבע ואם היא לא תסכים בוודאי שיחשוב על אפשרות שנייה.
ג.גם אם הוא צריך להתנהג בדרך הטבע עדיין אינו דומה אדם שקיבל נבואה ורק צריך להתנהג לבין אדם שלא קיבל נבואה
 
מצאנו שהיה אליעזר עבד ולכן לא האמינו אברהם, ובב"מ פו ע"ב מבואר שכאשר היה אברהם חולה אחרי המילה שלח את אליעזר לחפש אורחים ולא מצא, אמר אברהם אין נאמנות לעבד והלך לחפש בעצמו [שדריה לאליעזר למיפק לברא נפק ולא אשכח אמר לא מהימנא לך היינו דאמרי תמן לית הימנותא בעבדי].
ויותר מזה כתוב בפרקי דר’ אליעזר (פרק טז, הובא בילקוט רמז קט) שרבקה נפלה מהגמל כאשר ראתה את יצחק כי ראתה שעשיו יצא ממנו, ובאותה נפילה נשרו בתוליה ונעשית מוכת עץ, ואחר כך לא מצא לה בתולים וחשד אותה מאליעזר עד שהלכו למקום הנפילה והוכיח לא אליעזר שהיא מוכת עץ, ומסתבר שגם חשד זה נובע מהיותו עבד.
[ועיין עוד חזקוני פסוק ב].
אם כן כיצד יתכן שהוא סמך עליו ושלח אותו להביא אישה ליצחק והוא הוא יהיה זה שיבחר ? אטו אית הימנותא בעבדי ?
זה הסיבה שהוא השביע אותו שלא יקח מבנות ענר אשכול וממרא, ושילך רק לארצו ולמולדתו ויקח אשה לבנו משם.
 
זה נכון.
אבל מעיקרא ביקש מאברהם על זיווג בתו, וא"כ וודאי היה נוגע, כך נלענ"ד.

שוב, אליעזר רצה אותו.
אברהם לא חלם שזה יכול לקרות.
ומשכך, מבחינתו אין בעייה לשלוח את אליעזר, הוא לא יעבור על השליחות בלא"ה מצד האינטרס כי אין לו.
אח"כ התחדש אינטרס שלא היה קיים, אך זו כבר לא שאלה על אברהם איך מסכת עליו, הרי יהיה לו אינטרס ?
השאלה למה הוא בכלל סמך עליו אחר שלא סמך עליו באורחים. וע"ז עניתי דלא דמי.
 
דברי כת"ר ברורים.
אני רק מנסה לטעון שיש מושג של "נגיעה" שאדם מוטה אע"פ שלא יעשה כן בכוונה תחילה, [כמו שקורה בעבודת ה' שאדם לא רוצה לחטוא אבל ליצר יש תחבולות, וחלקם בנויות על תאוות או תשוקה לכבוד וקנאה וכו'] ואליעזר היתה לו נגיעה. וביותר שהיה חשוד על מעשים להדיא א"כ הנגיעה מתחזקת.
אבל את עיקר התשובה שלך אני בהחלט מקבל ייש"כ.
 
דברי כת"ר ברורים.
אני רק מנסה לטעון שיש מושג של "נגיעה" שאדם מוטה אע"פ שלא יעשה כן בכוונה תחילה, [כמו שקורה בעבודת ה' שאדם לא רוצה לחטוא אבל ליצר יש תחבולות, וחלקם בנויות על תאוות או תשוקה לכבוד וקנאה וכו'] ואליעזר היתה לו נגיעה. וביותר שהיה חשוד על מעשים להדיא א"כ הנגיעה מתחזקת.
אבל את עיקר התשובה שלך אני בהחלט מקבל ייש"כ.

ודאי שיכולה להיות לו נגיעה,
ואמנם כשחזרה מוכת עץ חשדו מיד.
אבל החשד שמא לא יעשה שליחותו נאמנה מצד שרוצה ליתן את בתו, הוא לא קיים, כי בתו ירדה מהפרק, ומה שהחדש אח"כ לא נלקח בחשבון בזמן השליחות.
 
בפשוטו אפשר לומר שללכת למקום רחוק לא היה בכוחו ולכן נאלץ לסמוך על אליעזר ואילו למקום קרוב לחיפוש אורחין לא סמך עליו כיון שיכל לעשות בעצמו.
...

...
(וכמו שכתב @אד יעלה שבשל זקנותו אולי לא יכול היה ללכת בעצמו).

לשון החזקוני: ואברהם זקן, ולא יוכל עוד לצאת ולבוא, לפיכך שלח עבדו.
 
בעיקר השאלה מדוע שלח את עבדו לא הלך בעצמו
ראיתי בספר 'מבית בריסק' שהביאו בשם הגרי"מ פינשטיין שאברהם אחז שאסור לו ללכת לבית אביו כיון שהקב"ה אמר לו 'לך לך מארצך' ובכלל הציווי היה שלא לחזור לשם.
וממילא יש ליישב כמו שכתבו לעיל שכיון שהיה מנוע מללכת בעצמו שלח את מי שהיה הכי נאמן עליו שהיה זקן ביתו
 
בעיקר השאלה מדוע שלח את עבדו לא הלך בעצמו
ראיתי בספר 'מבית בריסק' שהביאו בשם הגרי"מ פינשטיין שאברהם אחז שאסור לו ללכת לבית אביו כיון שהקב"ה אמר לו 'לך לך מארצך' ובכלל הציווי היה שלא לחזור לשם.
וממילא יש ליישב כמו שכתבו לעיל שכיון שהיה מנוע מללכת בעצמו שלח את מי שהיה הכי נאמן עליו שהיה זקן ביתו

הא לך לשון החזקוני (כד א-ב) ואברהם זקן, לא יוכל עוד לצאת ולבא לפיכך שלח עבדו. זקן ביתו, ואין לחשדו על העריות. ע"כ.
אמנם כאשר חזרה מוכת עץ, לא היתה ברירה וחשדו, אבל למפרע לא ראה טעם לחשוד בו. (ואין זה סותר ל"אין אפוטרופוס על העריות", כי הוא מלתא דעביד לאיגלויי, וגם שהיה ידוע ככשר. ולכן בשל זקנתו שלו, לא נמנע, עד שראה מעשה וחשדו).
 
אם כבר דנים כאן
אולי יבארו לי מדרשים שנראים חלוקים
מחד מבואר בכמה דוכתי צדקתו של אליעזר שנקרא ברוך וזיו אקונין שלו דומה לאברהם נקרא כאן זקן ביתו ועוד ועוד, במדרש מבואר עוד שכיון שחשדו יצחק אמר הקב"ה מה נעשה לזה שחשדוהו ושכרו היה שעלה חי לגן עדן.
מאידך ידוע במדרשים שאליעזר הוא עוג מלך הבשן, ועוג הלא ידוע שיצא להלחם עם ישראל ומשה הרגו ולכא' היה רע לישראל וצ"ב היאך מתישב במה שמבואר בכמה דוכתי צדקתו של אליעזר
בפשטות מדרשים חלוקים הם אך עדיין צ"ב דודאי רואים בפרשה שאברהם סמך על אליעזר ולא עוד שקראו ברוך וכל זה לכא' לא שייך בעוג שהיה לכא' רשע

אשמח להרחבה בענין
 
אם כבר דנים כאן
אולי יבארו לי מדרשים שנראים חלוקים
מחד מבואר בכמה דוכתי צדקתו של אליעזר שנקרא ברוך וזיו אקונין שלו דומה לאברהם נקרא כאן זקן ביתו ועוד ועוד, במדרש מבואר עוד שכיון שחשדו יצחק אמר הקב"ה מה נעשה לזה שחשדוהו ושכרו היה שעלה חי לגן עדן.
מאידך ידוע במדרשים שאליעזר הוא עוג מלך הבשן, ועוג הלא ידוע שיצא להלחם עם ישראל ומשה הרגו ולכא' היה רע לישראל וצ"ב היאך מתישב במה שמבואר בכמה דוכתי צדקתו של אליעזר
בפשטות מדרשים חלוקים הם אך עדיין צ"ב דודאי רואים בפרשה שאברהם סמך על אליעזר ולא עוד שקראו ברוך וכל זה לכא' לא שייך בעוג שהיה לכא' רשע

אשמח להרחבה בענין

אני אישית הייתי אומר כמו שאמרת "מדרשים חלוקים".
(ויש עוד כמה בעיות, שהרי גם הפליט י"א שהוא עוג, ורצה שאברהם ימות ויקח הוא את שרה, אז איך וירק אברהם את חניכיו באותה מלחמה והיינו אליעזר ?).
ולכן מדרשים חלוקים זה הפתרון הטוב ביותר.
אני יודע שמהר"ל לא אוהב זאת (לא זכור לי כרגע היכן), השאלה מה יש לו ליישב בזה.
שמא תעיין בספרו גור אריה עה"ת בפרשיות אלו ?
 
@משתדל להחכים
עתה אני נזכר, שראיתי בראשונים (כרגע לא זוכר),
ששני עוג מלך הבשן היו, אחד שנהפך לאליעזר ונהיה צדיק. ואחר שהרגו משה.
כי כל מלכי הבשן היו קוריין עוג, כמו שכל מלכי מצרים קרויין פרעה, וכל מלכי פלשתים קרויים אבימלך.
 
@משתדל להחכים
עתה אני נזכר, שראיתי בראשונים (כרגע לא זוכר),
ששני עוג מלך הבשן היו, אחד שנהפך לאליעזר ונהיה צדיק. ואחר שהרגו משה.
כי כל מלכי הבשן היו קוריין עוג, כמו שכל מלכי מצרים קרויין פרעה, וכל מלכי פלשתים קרויים אבימלך.
זה ממש מציאה גדולה אשמח למקור כתוב גם אני אנסה לחפש בעז"ה
 
@משתדל להחכים
דעת זקנים (כד לט) אלי לא תלך האשה, פירש"י ז"ל שלכך כתיב אלי חסר וא"ו למדרש שהיתה בת לאליעזר וכו'. ותימה שגם ר' שלמה פי' על קרא דונקית משבועתי זאת ותקח אשה לבני מבנות ענר אשכול וממרא וגם הם כנעניים היו. וי"ל שבו נתקיימה כבר הקללה שהרי הוא עבד אבל הם לא היו עבדים. ועוד י"ל דזילא ביה מילתא טפי למשיא לבנו בת עבדו. ועוד אמרינן בב"ר אליעזר בנו של חם היה. ובפרקי ר' אליעזר אומר אליעזר עבד אברהם הוא עוג מלך הבשן והכי איתמר התם זקן ביתו של אברהם אבינו היה אליעזר וכתב עליו עבד עולם וכשגמל חסד עם יצחק הוציאו לחירות עולם ונתן לו הקב"ה שכרו בעולם הזה והעמידו מלך והוא עוג מלך הבשן. וקשה שהרי עוג רשע היה ומשה הרגו ואליעזר היה צדיק. וגם במס' סופרים חשיב ליה מתשעה שנכנסו בגן עדן מחיים ועל דבר זה נכנס כי כשהביא רבקה ולא מצא לה יצחק בתולים כמו שאפרש בע"ה היה חושדו שבא עליה ואמר לו כן תחיה ותכנס בגן עדן כמו שאתה נקי ממנה ונתקיים לו אותה ברכה ונכנס חי בגן עדן. וצ"ל ששני עוג מלך הבשן היו אחד רשע שהרגו משה ואחד שהיה עבד ומלך וכשמלך נקרא שמו עוג כי כל מלכי הבשן נקראים עוג כמו שמצינו בכל מלכי מצרים שנקראין פרעה:
 
@משתדל להחכים
דעת זקנים (כד לט) אלי לא תלך האשה, פירש"י ז"ל שלכך כתיב אלי חסר וא"ו למדרש שהיתה בת לאליעזר וכו'. ותימה שגם ר' שלמה פי' על קרא דונקית משבועתי זאת ותקח אשה לבני מבנות ענר אשכול וממרא וגם הם כנעניים היו. וי"ל שבו נתקיימה כבר הקללה שהרי הוא עבד אבל הם לא היו עבדים. ועוד י"ל דזילא ביה מילתא טפי למשיא לבנו בת עבדו. ועוד אמרינן בב"ר אליעזר בנו של חם היה. ובפרקי ר' אליעזר אומר אליעזר עבד אברהם הוא עוג מלך הבשן והכי איתמר התם זקן ביתו של אברהם אבינו היה אליעזר וכתב עליו עבד עולם וכשגמל חסד עם יצחק הוציאו לחירות עולם ונתן לו הקב"ה שכרו בעולם הזה והעמידו מלך והוא עוג מלך הבשן. וקשה שהרי עוג רשע היה ומשה הרגו ואליעזר היה צדיק. וגם במס' סופרים חשיב ליה מתשעה שנכנסו בגן עדן מחיים ועל דבר זה נכנס כי כשהביא רבקה ולא מצא לה יצחק בתולים כמו שאפרש בע"ה היה חושדו שבא עליה ואמר לו כן תחיה ותכנס בגן עדן כמו שאתה נקי ממנה ונתקיים לו אותה ברכה ונכנס חי בגן עדן. וצ"ל ששני עוג מלך הבשן היו אחד רשע שהרגו משה ואחד שהיה עבד ומלך וכשמלך נקרא שמו עוג כי כל מלכי הבשן נקראים עוג כמו שמצינו בכל מלכי מצרים שנקראין פרעה:
הרגע מצאתי גם שם באתי להביא ציטוט
תודה רבה
 
ראשי תחתית