'על הניסים', מדוע?
- יוזם האשכול בנאות דשא
- תאריך התחלה
בית יוסף להבה
חבר קבוע
- הצטרף
- 20/10/25
- הודעות
- 276
בנוסח ברכת המזון כתב הר"ב בן איש חי (בן איש חי שנה ראשונה פרשת חקת סעיף טו) ויאמר "על הכל" בלא וא"ו. עד כאן לשונו.
ובעיקר השאלה, נראה שודאי הימשכות הברכה היא על ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך וכו, וכהמשך לזה על הניסים השייכים לזמן, ואחר כך ועל כולם וכו'. ואם כן סברת האומר על הניסים היא כדי לחלק את ההודאה הכללית מהפרטית, ועל כולם חוזר על הכל.
ובעיקר השאלה, נראה שודאי הימשכות הברכה היא על ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך וכו, וכהמשך לזה על הניסים השייכים לזמן, ואחר כך ועל כולם וכו'. ואם כן סברת האומר על הניסים היא כדי לחלק את ההודאה הכללית מהפרטית, ועל כולם חוזר על הכל.
לא הבנתי את השאלה.
משפט בעברית תקינה בדומה לזה הוא כזה: "אני מודה לך על האוכל, ועל השתיה, ועל המקום, על האווירה, ועל הכל אני מכיר לך טובה". או לפי הדעה השניה כזה: "אני מודה לך על האוכל, ועל השתיה, ועל המקום, ועל האווירה, ועל הכל אני מכיר לך טובה".
אם הבנתי אותך נכון,
שני האופנים נכונים הם, אפשר לומר כך ואפשר גם כך,
אלא שבכל השנה מתחילים עם הו', כלומר ועל כולם יתברך ... ואילו בחנוכה שיש תוספת לפני, פתחו בלי ו'.
הו' של "ועל כולם" הוא בעניין אחר. זה לא עוד משהו שאנחנו מודים עליו.
שני האופנים הם המח' בין הרב עובדיה לרב מאזוז.
של היעב"ץ
אם החלטנו שהסיומת המסכמת (ועל כולם) תהיה עם וי"ו, הרי שעל הנסים צריך להיות בלי וא"ו כי הוא המשך לנאמר במודים, ורק לסיומת (ועל כולם) תהיה בוא"ו.