באשכולות האחרונים נכנסו אגב גררא כמה וכמה פעמים לענין "לא בשמים היא",
לא רציתי להסיט את נושא האשכול, לכך פתחתי אשכול מיוחד ובו כמה היבטים שעלו לי בסוגיא זו.
פרק א
א. אלה המצוות, אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה (תו"כ ויקרא כז לד, מגילה ב ע"ב). - משמע שאין להוסיף מצוה.
ב. שלשת אלפים הל' נשתכחו בימי אבלו של משה, אמרו לו ליהושע שאל (=ברוה"ק שיפרשם לך. רגמ"ה) א"ל לא בשמים היא וכו' (תמורה טז ע"א). - משמע שגם אין להחזיר דבר שנשכח.
ג. וגבי תנורו של עכנאי, אר"י לא בשמים היא (ב"מ נט ע"ב). - משמע שגם אין להכריע במחלוקת.
ד. וכ"ז מפורש ברמב"ם (יסוה"ת ט א-ד, ובהק' לפיה"מ).
ה. וקשה מהא דעירובין (יג ע"ב) יצתה ב"ק ואמרה הלכה כב"ה (ולענין אם ב"ש עשו כדבריהם או לא, הנה לתי' קמא, ולתי' בתרא שם ואליבא דמ"ד לא עשו, משמע דמשגיחין בב"ק. ורק לתירוצא בתרא ואליבא דמ"ד עשו משמע דאין משגיחין בבת קול). ועכ"פ לדידן דפסקינן כב"ה קשיא והא לא בשמים היא (ועיין שה"ג (ח"א מע י' אות רכד) שמה שאנו פוסקים כב"ה הוא משום ב"ק).
ו. ועיין תוס' (יבמות יד ע"א ד"ה ר' יהושע, חולין מד ע"א ד"ה ור' יהושע, פסחים קיד ע"א ד"ה דאמר, ב"מ נט ע"ב ד"ה לא בשמים, עירובין ו ע"ב ד"ה כאן, ברכות נב ע"א ד"ה ור' יהושע) שהקשו מאי שנא ב"ק דר"י ור"א מב"ק דב"ש וב"ה. ותרצו דאצל ר"א היתה לכבודו (שהרי ביקש מן השמים יוכיחו) וגם היתה נגד רבים, משא"כ ב"ק דב"ש וב"ה שהיתה כהלל שהיו רבים שאז אזלינן בתר ב"ק, ור' יהושע (אליבא דמ"ד עשו ב"ש כדבריהם) ס"ל דלעולם אין עושין כב"ק.
ז. הרי לתוס' יוצא, שכן הכריעו במח' ע"פ ב"ק (ואפי' שהיתה כרבים, מ"מ ע"ז נחלקו ב"ש אם הלכה כרוב או כמחדדי), ודלא כהרמב"ם והגמ' דלעיל? (ועיין כס"מ (יסוה"ת ט ד) שהעיר כן על הרמב"ם).
ח. ועיין מ"ש האחרונים (קלורית לעין [אלגאזי] דף ח, עץ החיים [אבולעפיא] פרשת ראה בענין נביא המדיח, דף כט טור ד, בא"ד ויראה, נימוקי שמואל [צרפתי] חלק ערוגת הבושם, מהדו' אמשטרדם תע"ח דף נב טור ד) לתרץ על קושיית הכס"מ, ומ"ש החיד"א (שה"ג ח"א מע' י אות רכד) להשיב עליהם.
לא רציתי להסיט את נושא האשכול, לכך פתחתי אשכול מיוחד ובו כמה היבטים שעלו לי בסוגיא זו.
פרק א
א. אלה המצוות, אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה (תו"כ ויקרא כז לד, מגילה ב ע"ב). - משמע שאין להוסיף מצוה.
ב. שלשת אלפים הל' נשתכחו בימי אבלו של משה, אמרו לו ליהושע שאל (=ברוה"ק שיפרשם לך. רגמ"ה) א"ל לא בשמים היא וכו' (תמורה טז ע"א). - משמע שגם אין להחזיר דבר שנשכח.
ג. וגבי תנורו של עכנאי, אר"י לא בשמים היא (ב"מ נט ע"ב). - משמע שגם אין להכריע במחלוקת.
ד. וכ"ז מפורש ברמב"ם (יסוה"ת ט א-ד, ובהק' לפיה"מ).
ה. וקשה מהא דעירובין (יג ע"ב) יצתה ב"ק ואמרה הלכה כב"ה (ולענין אם ב"ש עשו כדבריהם או לא, הנה לתי' קמא, ולתי' בתרא שם ואליבא דמ"ד לא עשו, משמע דמשגיחין בב"ק. ורק לתירוצא בתרא ואליבא דמ"ד עשו משמע דאין משגיחין בבת קול). ועכ"פ לדידן דפסקינן כב"ה קשיא והא לא בשמים היא (ועיין שה"ג (ח"א מע י' אות רכד) שמה שאנו פוסקים כב"ה הוא משום ב"ק).
ו. ועיין תוס' (יבמות יד ע"א ד"ה ר' יהושע, חולין מד ע"א ד"ה ור' יהושע, פסחים קיד ע"א ד"ה דאמר, ב"מ נט ע"ב ד"ה לא בשמים, עירובין ו ע"ב ד"ה כאן, ברכות נב ע"א ד"ה ור' יהושע) שהקשו מאי שנא ב"ק דר"י ור"א מב"ק דב"ש וב"ה. ותרצו דאצל ר"א היתה לכבודו (שהרי ביקש מן השמים יוכיחו) וגם היתה נגד רבים, משא"כ ב"ק דב"ש וב"ה שהיתה כהלל שהיו רבים שאז אזלינן בתר ב"ק, ור' יהושע (אליבא דמ"ד עשו ב"ש כדבריהם) ס"ל דלעולם אין עושין כב"ק.
ז. הרי לתוס' יוצא, שכן הכריעו במח' ע"פ ב"ק (ואפי' שהיתה כרבים, מ"מ ע"ז נחלקו ב"ש אם הלכה כרוב או כמחדדי), ודלא כהרמב"ם והגמ' דלעיל? (ועיין כס"מ (יסוה"ת ט ד) שהעיר כן על הרמב"ם).
ח. ועיין מ"ש האחרונים (קלורית לעין [אלגאזי] דף ח, עץ החיים [אבולעפיא] פרשת ראה בענין נביא המדיח, דף כט טור ד, בא"ד ויראה, נימוקי שמואל [צרפתי] חלק ערוגת הבושם, מהדו' אמשטרדם תע"ח דף נב טור ד) לתרץ על קושיית הכס"מ, ומ"ש החיד"א (שה"ג ח"א מע' י אות רכד) להשיב עליהם.
