להקדים שלום לאשה

[משיב כהלכה]

אלא שאתה דוחק את הש"ע שהוא "סיכם". זה פחות מדוחק, כתוב בפירוש הפוך, ולישנא מעליא נקטתי.

הוא כתב על הסדר את כל הפרטים המופיעים בגמ', כלשון הגמ'. "אין שואלים בשלום אשה כלל" - לשון הגמ'. אפי' ע"י בעלה - גמ'. ואידך זיל גמור.

 

[משיב כהלכה]

אלא הוסיפו תיבת "אפילו"

במקום לכתוב "אפילו", יכלו לכתוב בפשטות - בין ע"י עצמו ובין ע"י אחרים.

 

[מבקש השם]

אין שואלים בשלום אשה כלל" - לשון הגמ'. אפי' ע"י בעלה - גמ'. ואידך זיל גמור.

נשמט מציטוטך בלשון הש"ע: "אפילו ע"י שליח", וזה לא לשון הגמ', שכתבה: אפשר ע"י שליח, א"ל אין שואלין בשלום אשה כלל. וק"ל.

 

[משיב כהלכה]

זה גמ', שגם ע"י בעלה אסור, ולכן הוסיף השו"ע אפי' ע"י בעלה. וק"ל.

 

[מבקש השם]

נשמט מציטוטך בלשון הש"ע: "אפילו ע"י שליח",

זה גמ', שגם ע"י בעלה אסור, ולכן הוסיף השו"ע אפי' ע"י בעלה. וק"ל.

???

 

[משיב כהלכה]

השו"ע ציטט לשון הגמ' "אין שואלין בשלום אשה כלל", וע"ז הוסיף מסקנות הגמ' - אפי' ע"י בעלה, אפי' ע"י שליח.

 

[מבקש השם]

השו"ע ציטט לשון הגמ' "אין שואלין בשלום אשה כלל", וע"ז הוסיף מסקנות הגמ' - אפי' ע"י בעלה, אפי' ע"י שליח.

אבל הוא כתב בלשון "אפילו"! איך אפשר להכניס בלשון הזו את הפנ"י?

 

[משיב כהלכה]

"אפילו" בא לאפוקי מההו"א של הגמ' שע"י בעלה מותר.

 

[מבקש השם]

"אפילו" בא לאפוקי מההו"א של הגמ' שע"י בעלה מותר.

"אפילו ע"י שליח". אתה לא באמת לא מבין.

 

[משיב כהלכה]

כל מה שכתב השו"ע, מבואר להדיא בגמ'. "אפשר ע"י שליח! א"ל, הכי אמר שמואל: אין שואלין בשלום אשה. על ידי בעלה! אמר ליה, הכי אמר שמואל: אין שואלין בשלום אשה כלל".

זאת אומרת, "אין שואלין בשלום אשה" בא לאפוקי שליח, ו"כלל" בא לאפוקי בעלה.

כמו כן מוכיח הפנ"י מהגמ' שמתחילה כשאמר "נשדר ליה מר שלמא לילתא" התכוון לומר לה שלום בפני עצמו, ולכן ענה לו שאסור משום קול באשה ערוה, דהיינו לא מפני הרגל חיבה ביניהם אלא רק מפני שהיא עונה לו בקולה. אבל לולא זה אין שום מניעה לשאול בשלומה ואף חיובא איכא.

 

[משיב כהלכה]

אבל דקדוק אחר יש בלשון הטור והשו"ע שהוא נגד הפני יהושע - ממה שכתבו "אבל מותר לשאול לבעלה איך שלומה", ואם מותר לשאול אותה באופן אישי מה שלומה, לפלוג וליתני בדידה. וזה דקדוק נכון למעיין.

 

[מבקש השם]

כל מה שכתב השו"ע, מבואר להדיא בגמ'. "אפשר ע"י שליח! א"ל, הכי אמר שמואל: אין שואלין בשלום אשה. על ידי בעלה! אמר ליה, הכי אמר שמואל: אין שואלין בשלום אשה כלל".

זאת אומרת, "אין שואלין בשלום אשה" בא לאפוקי שליח, ו"כלל" בא לאפוקי בעלה.

אבל בלשון הגמ' לא מבואר מה חמור יותר ממה. וזה רוצה הפנ"י לחדש שע"י שליח חמור יותר מבעצמו, ולשון הש"ע אפילו ע"י שליח" מורה ההיפך - שע" שליח קל יותר.

אבל דקדוק אחר יש בלשון הטור והשו"ע שהוא נגד הפני יהושע - ממה שכתבו "אבל מותר לשאול לבעלה איך שלומה", ואם מותר לשאול אותה באופן אישי מה שלומה, לפלוג וליתני בדידה. וזה דקדוק נכון למעיין.

אי משום הא לא איריא, שמקור הש"ע בזה מדברי התוס' במקום, ודרכו להעתיק הדינים המפורשים בראשונים ולא לחדש מעצמו. אבל כן יש לדקדק "מהצורה" שמעתיק, וכשכותב בלשון "אפילו" הוא דקדוק ברור. ודי בזה.

 

[מבקש השם]

כמו כן מוכיח הפנ"י מהגמ' שמתחילה כשאמר "נשדר ליה מר שלמא לילתא" התכוון לומר לה שלום בפני עצמו, ולכן ענה לו שאסור משום קול באשה ערוה, דהיינו לא מפני הרגל חיבה ביניהם אלא רק מפני שהיא עונה לו בקולה. אבל לולא זה אין שום מניעה לשאול בשלומה ואף חיובא איכא.

לא נוגע לדיון - מה דעת השו"ע.

 

[משיב כהלכה]

אי משום הא לא איריא, שמקור הש"ע בזה מדברי התוס' במקום, ודרכו להעתיק הדינים המפורשים בראשונים ולא לחדש מעצמו.

אה"נ, הראיה היא מהראשונים, אבל היות ודיברת על השו"ע, דיברתי אף אני על השו"ע.

 

[משיב כהלכה]

אבל בלשון הגמ' לא מבואר מה חמור יותר ממה. וזה רוצה הפנ"י לחדש שע"י שליח חמור יותר מבעצמו, ולשון הש"ע אפילו ע"י שליח" מורה ההיפך - שע" שליח קל יותר.

אליבא דהפנ"י, הגמ' מדברת רק ע"י שליח או ע"י בעלה, שזה גרע מלשאול אותה ישירות מתוך נימוס.

והשו"ע העתיק לשון הגמ', והדקדוק מהמילה "אפילו" אינו מוכרח וכנ"ל.