להזהיר גדולים על הקטנים בעניין השיר חייב איניש לבסומי

[מסתופף בחצרות]

מצוי שמזמרים את השיר הנ"ל ובמילים "עד דלא ידע" לא נותנים רווח בין הדבקים, ובפרט שכופלים ומשלשים בטעות זו, ועל כך באנו לעורר שיש לזמר "עד ד עד ד לא ידע", ולא "עדעד לא ידע". ולשומעים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב.

 

[ממדבר מתנה]

וכן יש להעיר במה שמצוי שבפיוט שושנת יעקב יש שטועים וקוראים "תשועתם היתה לנצח".
והוא טעות מפורסם, וצריך לומר "תשועתם היית לנצח". והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כמי נהר.

 

[עשרה זהב]

מצוי שמזמרים את השיר הנ"ל ובמילים "עד דלא ידע" לא נותנים רווח בין הדבקים, ובפרט שכופלים ומשלשים בטעות זו, ועל כך באנו לעורר שיש לזמר "עד ד עד ד לא ידע", ולא "עדעד לא ידע". ולשומעים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב.

אמנם הארת פורים החלה,

אך מה יעשו הירושלמים שרוח הפורים עדיין לא נחה עליהם ועל זרעם?!

לקח לי זמן להבין...

(או תימא דעדיין לא הבינותי...)

 

[מסתופף בחצרות]

הבנת נכון, זה מכח הארת הפורים. ואמנם שח לי ידיד ששמע אחד מן המדקדקים שגם בעניין זה הקפיד.

 

[הולך בתמים]

עוד ראיתי להעיר עיני טועים, דהמקיש ברגלו בזמן אמירת ארור המן יעשה זאת ברגל ימין דווקא, כדמצינו בדבר מצוה שיש לקיימו בימין.

 

[גינת חמד]

יר"ש יקפיד מאוד לומר 'ארורה - זרש', ויתן הפסקה בין ארורה לזרש.
דאל"כ נשמע 'ארור הזרש' ובפרט בלשון בני אשכנז.
וכן יאמרה בניחותה ולא בה' דגושה, שלא יישמע דקאי על הארור של זרש.

 

[איש ההשקפה]

עוד ראיתי להעיר עיני טועים, דהמקיש ברגלו בזמן אמירת ארור המן יעשה זאת ברגל ימין דווקא, כדמצינו בדבר מצוה שיש לקיימו בימין.

בן איש חי שנה ראשונה פרשת תצוה - הלכות פורים סעיף י
ואני רגיל להכות ברגלים בשם המן הראשון הכתוב בפסוק אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי, וגם עוד שם המן האחרון בפסוק כי המן בן המדתא האגגי צורר כל היהודים חשב וכו.
וש"מ דהבא"ח מדמי לה לארבע' המינים דיש לאחזם בשני הידים, ודלא כמ"ש הרב @הולך בתחבולות לדמותם לנ"ח ולשופר.
ואולי סובר המשיג דד' הבא"ח נאמרו רק בהעי' בגדאד, משא"כ בא"י, ועדיין צ"ע.

 

[ממדבר מתנה]

בן איש חי שנה ראשונה פרשת תצוה - הלכות פורים סעיף י
ואני רגיל להכות ברגלים בשם המן הראשון הכתוב בפסוק אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי, וגם עוד שם המן האחרון בפסוק כי המן בן המדתא האגגי צורר כל היהודים חשב וכו.
וש"מ דהבא"ח מדמי לה לארבע' המינים דיש לאחזם בשני הידים, ודלא כמ"ש הרב @הולך בתחבולות לדמותם לנ"ח ולשופר.
ואולי סובר המשיג דד' הבא"ח נאמרו רק בהעי' בגדאד, משא"כ בא"י, ועדיין צ"ע.

יש לדחות דכוונתו לרגל ימין בדוקא, ורגלים דעלמא קאמר (ועיין קידושין נא ע"ב. ודו"ק)

 

[איש ההשקפה]

יש לדחות דכוונתו לרגל ימין בדוקא, ורגלים דעלמא קאמר (ועיין קידושין נא ע"ב. ודו"ק)

סמי חדא מקמי תרתי ותלת, דהא חזינן שכ' דבריו פעמיי' ושלוש באותו הלשון
בן איש חי שנה ראשונה פרשת תצוה - הלכות פורים סעיף ח
ויש נוהגים להכות בידם על הקרקע, ואין זה מנהג יפה אלא ראוי להכות בסנדלים שברגליהם:
באופן שזה דוחק לומר דתרתי ותלת קאמר שלא בדקדוק
מה גם שהי' תנא דווקנא', וע"כ כמ"ש בס"ד.

 

[בנאות דשא]

יש לדחות דכוונתו לרגל ימין בדוקא, ורגלים דעלמא קאמר (ועיין קידושין נא ע"ב. ודו"ק)

סמי חדא מקמי תרתי ותלת, דהא חזינן שכ' דבריו פעמיי' ושלוש באותו הלשון
בן איש חי שנה ראשונה פרשת תצוה - הלכות פורים סעיף ח
ויש נוהגים להכות בידם על הקרקע, ואין זה מנהג יפה אלא ראוי להכות בסנדלים שברגליהם:
באופן שזה דוחק לומר דתרתי ותלת קאמר שלא בדקדוק
מה גם שהי' תנא דווקנא', וע"כ כמ"ש בס"ד.

ולי הקט' נראה שוודאי כדאמר הרב @ממדבר מתנה , שהרי אינו יכול להכות בו זמנית בב' רגליו שאינו יכול להשאר באוויר אם עומד הוא (כדקי"ל מגילה נקראת עומד וכו') שאם ירים רגליו יחד בו זמנית יפול כידוע. ולכן צריך לשים אל ליבו עכ"פ להתחיל ברגל ימין (כדאמרי אינשי..).

ועוד, שהנה רבינו הרי"ח הטוב דקדק לשונו ואמר 'נוהגים' בלשון רבים, ע"כ שכוונתו שהרבים יכו ברגליהם, ויתכן בהחלט שכל אחד ואחד יכה ברגלו האחת ותהיה הימין. אלא שק"ק שקשה לדקדק שלא לעבור לרגלו השנייה ברוב ההתלהבות בקיום המצווה. לכן יקפיד להתחיל ברגל ימין כדאמרן.

מסקנה: יתחיל ברגל ימין ובחיוך :)

 

[ידידיה]

סמי חדא מקמי תרתי ותלת, דהא חזינן שכ' דבריו פעמיי' ושלוש באותו הלשון
בן איש חי שנה ראשונה פרשת תצוה - הלכות פורים סעיף ח
ויש נוהגים להכות בידם על הקרקע, ואין זה מנהג יפה אלא ראוי להכות בסנדלים שברגליהם:
באופן שזה דוחק לומר דתרתי ותלת קאמר שלא בדקדוק
מה גם שהי' תנא דווקנא', וע"כ כמ"ש בס"ד.

חיסדאין מיליה...

 

[איש ההשקפה]

ויש נוהגים להכות בידם על הקרקע, ואין זה מנהג יפה אלא ראוי להכות בסנדלים שברגליהם:

זו בגלל השפעת החכם האשכנזי מבגדד שהבאח לא ידע לחכם זה וששינה את המנהגים.

לא יתכן.
דהא הבא"ח מעיד שהי' זה בסנדלים, וכידו' דבארצות אשכנז לא היו סנדלים, ואכמ"ל בפרט כואב ומכאיב זה, וע"כ כמש"כ בס"ד.

 

[איש ההשקפה]

חיסדאין מיליה...

למה להזדרז להשיג?
לד' הרה"כ עליון למעלה זה לא חסידות, זה הפך ההלכ' של בימין תחילה.

 

[ממדבר מתנה]

ולי הקט' נראה שוודאי כדאמר הרב @ממדבר מתנה , שהרי אינו יכול להכות בו זמנית בב' רגליו שאינו יכול להשאר באוויר אם עומד הוא (כדקי"ל מגילה נקראת עומד וכו') שאם ירים רגליו יחד בו זמנית יפול כידוע. ולכן צריך לשים אל ליבו עכ"פ להתחיל ברגל ימין (כדאמרי אינשי..).

ועוד, שהנה רבינו הרי"ח הטוב דקדק לשונו ואמר 'נוהגים' בלשון רבים, ע"כ שכוונתו שהרבים יכו ברגליהם, ויתכן בהחלט שכל אחד ואחד יכה ברגלו האחת ותהיה הימין. אלא שק"ק שקשה לדקדק שלא לעבור לרגלו השנייה ברוב ההתלהבות בקיום המצווה. לכן יקפיד להתחיל ברגל ימין כדאמרן.

מסקנה: יתחיל ברגל ימין ובחיוך :)

ש"י מש"נ ודפפ"ח.
ועוד נראה, שאם יתחיל להכות ברגל שמאל, לא יועיל מה שיכה פעם נוספת בימין.
כידוע בשם מרן הגר"ח דלא שייך הידור במצוה אלא היכא שעדיין לא יצא ידי חובתו.

 

[איש ההשקפה]

ש"י מש"נ ודפפ"ח.
ועוד נראה, שאם יתחיל להכות ברגל שמאל, לא יועיל מה שיכה פעם נוספת בימין.
כידוע בשם מרן הגר"ח דלא שייך הידור במצוה אלא היכאשעדיין לא יצא ידי חובתו.

ליתא, דהתם שאני לפי שבלולב אמרינן מדאגבי' נפק בי', והשאר זה רק הידור בעלמא,
משא"כ בנ"ד דבכל הכאה והכאה אית ביה קיום דין דמחיית עמלק, באופן דהוי מצוה שלימה וגמורה, דלית ביה שיעור כלל,
והיא מצוה נוספת ומושלמת, ובכה"ג לא אמר מרנא הגר"ח את חידושו.
וע"כ כמש"נת בס"ד.

 

[ידידיה]

לא יתכן.
דהא הבא"ח מעיד שהי' זה בסנדלים, וכידו' דבארצות אשכנז לא היו סנדלים, ואכמ"ל בפרט כואב ומכאיב זה, וע"כ כמש"כ בס"ד.

אי משום הא לא אירייא. דהא למייסד יסוד זה שזו השפעה אשכנזית... בארצות אשכנז גם לא היו גאונים...
ושמא י"ל דאותו גאון אשכנזי מבגדד צריך לומר שרק כשהגיע לבגדד הפך לגאון... וכפי שמצינו בתקופת הגאונים שהיו גאונים בבבל.

 

[איש ההשקפה]

בארצות אשכנז גם לא היו גאונים...

שארי לי' מארי'
מי הוא זה ואיז' הוא שאמר כדברים הנוראים הללו????

 

[ממדבר מתנה]

ליתא, דהתם שאני לפי שבלולב אמרינן מדאגבי' נפק בי', והשאר זה רק הידור בעלמא,
משא"כ בנ"ד דבכל הכאה והכאה אית ביה קיום דין דמחיית עמלק, באופן דהוי מצוה שלימה וגמורה, דלית ביה שיעור כלל,
והיא מצוה נוספת ומושלמת, ובכה"ג לא אמר מרנא הגר"ח את חידושו.
וע"כ כמש"נת בס"ד.

א"כ ילך ויכה כל היום כולו, דאל"כ נתת דבריך לשיעורין. ובע"כ דבהכאה ראשונה יוצא י"ח, והשאר להידור בעלמא.

 

[איש ההשקפה]

א"כ נתת דבריך לשיעורין, ובע"כ דבהכאה ראשונה יוצא י"ח, והשאר להידור בעלמא.

ליתא,
דהא בליל הסדר אמרינן דבכל כזית אית בי' קיום דין נוסף ד"בערב תאכלו מצות"
ולא חיישינן למימר כמש"כ מעלת' דנתת דבריך לשיעורין, וע"כ כמשנ"ת בס"ד.

 

[ממדבר מתנה]

ליתא,
דהא בליל הסדר אמרינן דבכל כזית אית בי' קיום דין נוסף ד"בערב תאכלו מצות"
ולא חיישינן למימר כמש"כ מעלת' דנתת דבריך לשיעורין, וע"כ כמשנ"ת בס"ד.

שאני התם דאיכא מצוה דאוריתא. משא"כ הכא דאינו אלא לזכר בעלמא י"ל דלא אטריחוהו רבנן, ולא תקנו אלא הכאה אחת מן הדין ותו לא.

 

[איש ההשקפה]

שאני התם דאיכא מצוה דאוריתא. משא"כ הכא דאינו אלא לזכר בעלמא י"ל דלא אטריחוהו רבנן, ולא תקנו אלא הכאה אחת מן הדין ותו לא.

נעלם מעיניך דדברי קבלה כד"ת ולרוה"פ מגילה גם של לילה מד"ק???
אתמהה.

 

[ממדבר מתנה]

נעלם מעיניך דדברי קבלה כד"ת ולרוה"פ מגילה גם של לילה מד"ק???
אתמהה.

אחר המחילה מכת"ר זה אינו. דדברי קבלה נא' רק על המצוות שנכתבו במגילה, אך הכאה זו אינה אלא מנהג בעלמא.
וכן כתב בשבלי הלקט "דאינה חובה אלא מנהג טוב".

 

[איש ההשקפה]

אחר המחילה מכת"ר זה אינו. דדברי קבלה נא' רק על המצוות שנכתבו במגילה, אך הכאה זו אינה אלא מנהג בעלמא.
וכן כתב בשבלי הלקט "דאינה חובה אלא מנהג טוב".

אכן בזה צדקו ד' הדר"ג,
מיהו עדיין יש להתעקש ולהעמיד דברינו, דהא איכא למימר שפיר דענין ההכאה ברגלים ובסנדלים הוא מדין מחיית עמלק, דהוא מיישך שייך בכל השנה כולה כנודע, והוא דאוריי',
רק בזה הלילה יש קיום דין מיוחד ומסוים דמחיית עמלק, ואינו מ"דיני המגילה", אלא מהדין הכללי דכל השנה כולה, וא"ש בס"ד.

 

[עשרה זהב]

שארי לי' מארי'
מי הוא זה ואיז' הוא שאמר כדברים הנוראים הללו????

היו גאונים באשכנז, רק כולם עברו לבגדד!

 

[איש ההשקפה]

היו, רק כולם עברו לבגדד!

ספרדים שהשתכנזו שמענו,
אשכנזים שהסתפרדו לא שמענו בלתי היום.
אחר המחילה.

 

[עשרה זהב]

שו"ב,

כט"ס,

רבותיי,

ראיתי רבים נכשלים בכל האמור לעיל,

ואני שואל את עצמי,

איך,

איך נציל את הדור במצב שכזה?!

וההי"ב,

וציי"מ,

וימ"ן

אכי"ר.

 

[איש ההשקפה]

שו"ב,

כט"ס,

רבותיי,

ראיתי רבים נכשלים בכל האמור לעיל,

ואני שואל את עצמי,

איך,

איך נציל את הדור במצב שכזה?!

וההי"ב,

וציי"מ,

וימ"ן

אכי"ר.

לא לדאוג
כבר פשט המנהג להקל קודם קבלת הוראות מרן, וא"ש וק"ל.

 

[עשרה זהב]

ספרדים שהשתכנזו שמענו,
אשכנזים שהסתפרדו לא שמענו בלתי היום.
אחר המחילה.

על "חכם אשכנזי" - לא שמעת?!

אחר המחילה כמובן,

 

[איש ההשקפה]

על "חכם אשכנזי" - לא שמעת?!

אחר המחילה כמובן,

היו כמה,
אבל זה רק כינוי שדבק בהם מחכמים ספרדי'
וק"ל

 

[מחשבות טובות]

אמנם הארת פורים החלה,

אך מה יעשו הירושלמים שרוח הפורים עדיין לא נחה עליהם ועל זרעם?!

לקח לי זמן להבין...

(או תימא דעדיין לא הבינותי...)

אם תרצה נידון ברצינות, ראה כאן (דקדוקים בקריאת המגילה) בענין שומר אנשים (כמובן שאפשר ואפשר להגיע ממנו לצחות וליצנות בכמה דרכים ואכמ"ל).