למה חלק מבעלי התשובה חושבים שהם מבינים טוב יותר מכולם?

[כאחד העם]

ומדבר על תחלואי הציבור החרדי (כביכול) או יתירה מזו, מוציא שם רע על הציבור החרדי, או נוקט צד הלכתי ומכפיש את הצד השני, וכו', במקום להתמקד בהחזרה בתשובה ולימוד זכות על הציבור החרדי.

לא יודע
עדיין לא הבאת לי דוגמאות - במה דברים אמורים

 

[ישראל איפרגן]

אתה מכיר רב מוכר אשכנזי שהוא גם בעל תשובה?!

ר' נועם אלון ר"י מיר ברכפלד

 

[כהנא דמסייע]

ר' נועם אלון ר"י מיר ברכפלד

מזרוחניק שנשרף בבחרותו ולמד באור ישראל, ונישא לבת רנ''צ פינקל. אינו בע''ת במובן הרגיל.
בסגנון כזה של נשרפים היה גם ר' יגאל רוזן, ור' ברוך ויסבקר. ועוד רבים.

ושוב במחילה ההשוואה הסטיגמתית בלי תפיסה עקרונית, של מי שלא קרא ולא שנה ולא שימש ובא עם סיפורים, ודרכים חדשות.

הרב נועם יצחק אלון (נולד בכ' באב תשל"ב, 31 ביולי 1972) הוא ראש ישיבת מיר מודיעין עילית.

ביוגרפיה​

נולד וגדל ברחובות, אביו, יואב אלון, בעל תואר דוקטור לפיזיקה ממכון ויצמן למדע, עבד בתעשייה הביטחונית<a href="https://www.hamichlol.org.il/הרב_נועם_אלון#cite_note-1"><span>[</span>1<span>]</span></a>, ואמו, בת שבע, פרופסור אמריטה במכון ויצמן, כלת פרס א.מ.ת.

למד בישיבת בני עקיבא נחלים, ב"ישיבת צעירים" ברחובות ובישיבת אור ישראל. נחשב לתלמידו של הרב יגאל רוזן.

נישא לגולדה בתו של הרב נתן צבי פינקל, ראש ישיבת מיר. לאחר נישואיו למד בכולל של ישיבת מיר. בקיץ ה'תש"ס (2000) הקים חותנו את ישיבת מיר ברכפלד ומינה אותו לר"מ בישיבה.

בשנת ה'תשס"ח החל לשמש כראש קיבוץ בישיבה.

בשנת ה'תשס"ט מונה לראש ישיבה ומסר את השיעור כללי הראשון, בנוסף לחותנו הרב נתן צבי פינקל והרב אריה פינקל.

לאחר פטירת הרב אריה פינקל בשנת ה'תשע"ו (2016) הפך לראש הישיבה היחיד, והוא מנהל את ענייניה הלימודיים והחינוכיים של הישיבה.

הרב אלון מוסר בישיבה שיעורים יומיים, לצד שיעורים כלליים אחת לשבועיים, שיחות, ווועדים.

 

[שאינו יודע לשאול]

לגבי בעלי תשובה, יש זווית שלא העלו כאן, והיא שהרבה פעמים הם באים ממקום שבעולם הקודם היה להם מעמד וחשיבות מכוח כל מיני דברים שנחשבים שם שפתאום הם לא נחשבים בעיני הסביבה לכלום, אני מכיר זוג שהבעל היה לוחם בסיירת צנחנים ונפצע בלבנון האישה חובשת קרבית וגם השתתפה במלחמת לבנון, שניהם בעלי תארים אקדמאיים נחשבים ובוגרי מוסדות אליטיסטיים, ופתאום כשנעשו חרדים הם הפכו לאחרונים בשרשרת המזון, והם מאוד מאוד שייכים לרעה החולה שעליה נסוב אשכול זה, ואני בהחלט מבין את המניע, צריך הרבה מאוד אומץ וענווה לקבל דרך מחרדים מלידה ולהפוך להיות תלמיד, והרבה פעמים אנחנו כחרדים לא מבינים את זה, ולכן ההצעה לקרב אותם ולהזמין אותם לשבת היא לא בהכרח העניין, אלא להבין לליבם, ולהמנע ככל האפשר מלהתנשא עליהם.
נקודה נוספת צריך לעשות הפרדה בין בוגרי החינוך הדתי לאומי שנעשו חרדים לבין בעלי תשובה אלה שני סוגים אחרים לגמרי של תופעות מבחינה סוציאלית, ויש להם אופי וסגנון אחר ונסיונות אחרים, כל מי שמכיר קצת יבין על מה מדובר, באופן כללי בוגרי החינוך הדתי לאומי שהופכים לחרדים הם מהמשובחים שבמשובחים, דוגמא אחת מני רבות שאני מכיר היטב היא הגרנ"י אלון שליט"א שהוא חרדי למופת מלבד מה שהוא ת"ח בסדר גודל נפלא ומחנך אמיץ ופקח.

 

[אד יעלה]

לגבי סוג הכובע. הוא לעולם לא יבין מה זה משנה?!

אני גם לא ''מבין''
אלא לא רוצה להיות משונה
ואצל חוזר בתשובה להיות משונה אינו חסרון
וצריך הסבר למה.

 

[דמדומי זריחה]

מצוי מאוד שבעלי תשובה בפרט בציבור הספרדי, חושבים שהם יהיו טובים יותר מכל הציבור החרדי הותיק.
ולכן הם יחנכו את בניהם לחינוך קיצוני, ויבוא הדבר לידי ביטוי גם במראה ובלבוש שלהם.
ניתן לראות בבית כנסת פתאום כמה אחים עם קרחת ופאות מוגזמות וכיפה אדירת מימד, כביכול נועד להראות צדקות ולחנכם ליראת שמיים.
ולמעשה פשוט לך שזה לא יחזיק מים, הילדים יגיעו לגיל העשרה - וככל הנראה יבעטו בכל זה, וחלקם למרבה הצער יעזבו את הדרך חלקית או לגמרי.

נשאלת השאלה,
למה בעלי תשובה מסוג זה לא שואפים להידמות לכולם, ולהיטמע בהמון.
למה הם חושבים שהם מבינים טוב יותר מכולם? ושהם יהיו צדיקים יותר מכולם?
והדבר מוכח שוב ושוב באלפי מקרים, שהם לא מצליחים כלל בחינוך, והילדים שלהם מתקלקלים.

ודבר זה מצוי בציבור הספרדי כאמור הרבה יותר מהאשכנזי.
ששם כן מוצאים בעלי תשובה, עולים חדשים וכו', שמתאמצים להשתלב כשווים בין שווים
ולעשות הכל שלא לבלוט בתוך העולם החרדי אלא להיות 'רגילים'.
ואכן הם מצליחים יותר, שילדיהם נשארים על המסלול.

מבלת"ק
בסוף הם מונעים בעיקר מאשמה ורגשות אשמה וזה מתחזק שבעתיים כשהם מגלים את השקר שהם חיו בו ואת עולם התעתועים שנמצאו בו, מה שיוצר בדר"כ פחד ענק לטעות (רגשות אשמה ופחד מטעויות תלויות זו בזו...) עוד פעם, ולחזור לחוויות הקודמות שלהם (שהם מגרות מאוד עיין ספר מתלמיד הרב ולבה בעניין "לדעת בארץ דרכך...") ולפגוש שוב את חייהם בהבל ושקר, ומאוד מורכב להם להבין שהיהדות אינה נגד טעויות, יש מקום לתיקון והאדם לא מתבטל לגמרי כי הוא חטא....

חוץ ממה ששמעתי מפי המחנך ומומחה לנוער נושר הרב דן טיומקין שהיכולת לחזור בתשובה מגיע מקיצוניות ויכולת לעשות שינוי מהפכני על דרך חיים, וממילא גם הדרישות הקיצוניות בהתאם... הבעיה שאת הטבע הזה הם מורישים לילדים שלהם שבדיוק יוצרים ההפך כשלוחצים אותם יותר מידי...

 

[ניני חדרי]

אני גם לא ''מבין''
אלא לא רוצה להיות משונה
ואצל חוזר בתשובה להיות משונה אינו חסרון
וצריך הסבר למה.

אה"נ, זה בדיוק הנושא.
בקודים החברתיים הפנים-חרדיים, לא הכל בהכרח הוא עם סברא (הרוב המוחלט - כן), אבל ישנה חשיבות רבה להליכה בתלם,
הלבוש שלך הוא מגדיר, בלי שתבין למה.
וכל חריגה מקפיצה את העין.
(מקווה שאני מובן, אין כוונתי שאסור לחשוב, להיפך. אבל התרבות היא מכלול שצריך להיוולד אליו.)

הגדיר זאת פעם החכ"ל המלומד ר' יצחק פינדרוס בהגדרה חביבה
שבה אני אישית משתמש בדיבייטים מסוג זה (עם חוזבתי"ם מלאי ביקורת).

"יש את התפיסה החרדית ההשקפתית, ויש את התרבות החרדית".

זו הגדרה יפהפיה ומזוקקת.
ההשקפה החרדית - טהורה היא, גם אם מאות רבני יוטיוב יחלקו עליה.
היא משתלשלת מאז מתן תורה, "ויפתח בדורו כשמואל בדורו", וכו'.
אבל לגבי ה'תרבות החרדית' - אהעמממ פה כמו בכל תרבות ישנם דברים הטעונים שיפור בוודאי.
רק שלאדם הבא מבחוץ, ראוי לסייג ולהסביר לו שאין לו מה להלין על ההשקפה כי אם על התרבות ואותה קשה יותר
לשנות, ובוודאי שזה לא יקרה דרכו, וזהו גם לא תפקידו.
כיוון שגם זה צריך להיעשות מתוך מסורת והבנה עמוקה בחינוך ובכיצד יוצרים שינוי וכדו'.
זה דבר המסור למחנכי הדור, ולעיתים גם לחכמי וגדולי הדור שיכריעו. מתי ואיך
(דוג' אהובה עליי זה הנושא של צ'ונט בליל שישי, נער הייתי ועודני צעיר,
וזכורני כיצד התופעה הזו התחילה ופשתה אט אט,
אנשי חינוך כבר מזמן גייסו זאת לטובתם, וכלשון הגראי"ל שטיינמן "להרבות ולעשות יותר פארביינגען לבחורים, למשוך אותם".
אבל חד משמעית שמבחינה השקפתית טהורה אליבא דדור קודם לפחות - זהו נגע רע. כל הפרעס, זה הפך ממש למצווה ואכמ"ל.
אחד המיוחדים בדבר זה הוא הגר"ח כהן ר"י 'באר התלמוד', שכבר מזמן נוהג כאדמו"ר עם 'טיש פירות', וקומזיץ אלול רשמי בחצר הישיבה, הדלקה בל"ג בעומר וכו', כאשר הראיון ל'בקהילה' אשתקד (כמדומני) הוא נימק זאת מצד הצורך הגובר לריגושיים רוחניים בדורנו).

 

[הַיַּנְשׁוּף]

נקודה יפה.
החברים פה באשכול הנוכחי היטיבו לעמוד על זה מכמה זויות,
אוסיף משלי.

יש שתי נקודות מרכזיות שהם אבות הבעיה, ואידך זיל גמור.
א. החוסר ב'שימוש', אין מסורת (בהרצאה מדן טיומקין שמעתי סיפור שממש ממחיש את זה טוב - חוזב"ת שבא אליו בלחץ נוראי על ילד שאינו מוכן לברך ברכהמ"ז (דאורייתא!) כראוי, ביישוב הדעת. "מה לא ניסיתי, במקל ובגזר. כלום, הילד לא מוכן לברך ברצינות!!!", ר' עופר גיסין ששמע מהשיחה וזיהה בחושיו המנוסים את הנפילה שאל מיד - בן כמה הילד?
והאב הכאוב ענה - 'הוא כבר מזמן בן חמש, זה לא צחוק'!!!

כשאין שימוש ומסורת, אין חושים מחודדים לזהות.
זו הסיבה שהם הקורבנות של כל מיני 'רבנים' וכו', (עונה גם על השאלה מדוע אצל האשכנזים זה לא נפוץ, כי בוודאי שתופעת החזרה בתשובה אינה נפוצה אצלם כמו אצלנו הספרדים, ב. עד שיש מי שחוזר ולא דרך ספרדים - תופעה מצויה, אני מכיר כמה אשכנזים החיים כספרדים כי הם חזרו דרכם בתשובה - הוא עושה זאת במסגרות המקנות לו כלים ש'ידע את מקומו') כתב על זה הסופר אהרון קליגר בשבוע האחרון בעיתון 'משפחה', יעוי"ש מאוד נחמד.

ב. המטען הגנטי.
כל חוזר בתשובה הוא אדם עם אומץ לא מועט שהלך נגד החברה, השכל וה'היגיון' עליו הוא גדל, ובדרך כלל גם נגד המשפחה.
הוא התרגל מזמן לעשות את מה שנכון 'בלי לראות בעין', וממילא אין לו דרך לדעת היכן עוצרים.
וכשהוא מגיע לחברה שיש בה מה לשפר לדעתו (פאות כמו של חסידים לכל ילד מגיל חלאק'ה, וקרחת כמו הדוג' דלעיל), הוא באופן זמני מתחיל אצלו כך עד שהוא יצליח 'ליישר' את כל הציבור...

התרופה לזה היא אחת - שאותם רבנים ומעוררים המעורים בהם יקפידו למסד אצלם דבר אחד ותו לא מידי - דעת תורה מגדול אמיתי, וגם שיכוונו אותם לדמויות הוד. שיציבו להם כלל, 'מי שלא למד בישיבות, ולא שימש גדולים מדור קודם, יכול להיות תלמיד חכם ואפילו גדול, אבל דעתו אינה מכרעת בסוגיות העולות לסדר היום'. להחדיר להם את זה בלי סוף. בלי סוף. רק זו הדרך.

נ.ב.
א. ישנם חוזרים בתשובה רבים מאוד שהם מתערים יפה מאוד בציבור, ולעיתים זהו ממש חידוש לשמוע שהם חוזרים בתשובה. חייבים לציין שגם כאלו יש רבים.
בדרך כלל החילוק הוא אם חזרו דרך רב שהוא אטרקציה (רבני יוטיוב, במחילה מכבודם...), לבין אם חזרו במסגרת ישיבה מסודרת, עם רב 'גדול' ומנוסה (כה"ח, שערי תשובה וחיים, חלק מבוגרי אוה"ח וכדו').
ב. סיפור אפיזודי משעשע מאחת מערי הפיריפרייה (מגורי הוריי), פגשתי יהודי ספרדי קלאסי משם, חוזר בתשובה, שחבש לראשו כובע עגול, כמו של ברסלב. שאלתי אותו - 'מה לך ולזה'... הוא השיב לי בכנות, שהכובעי קנייטש הרגילים הילדים הורסים אותם, וסוף סוף הוא מצא כובע חזק... בכנות הוא ענה את זה.
הוא אדם ירא שמים שיודע שתפילות וברכת מזון זה רק עם כובע וחליפה, לגבי סוג הכובע. הוא לעולם לא יבין מה זה משנה?!

אתה כותב יפה ידידי!

 

[משיב כהלכה]

אכן כותב ומתנסח יפה, הפתעה כפולה כשזה מגיע מניק מוזר שכזה.

 

[הרוצה בתשובה]

הרב גלזר חצי פרסי חצי מרוקאי (לא חידוש עבור מי ששומע את דרשותיו) וגם מתנהג בהתאם לאמור באשכול זה.

אביו אשכנזי ואמו מרוקאית
אשתו פרסיה
(אולי התכוונת לבן שלו?)

 

[משיב כהלכה]

אביו אשכנזי ואמו מרוקאית
אשתו פרסיה
(אולי התכוונת לבן שלו?)

אביו פרסי ואמו מרוקאית.

 

[ראש פינה]

ע''פ החלטת מערכת;
אין לדון על הרב המכונה 'הינוקא' כאן בפורום מטוב ועד רע.
כל הודעה נוספת בעניינו תימחק.

המשך דיון מהנה ומחכים.

 

[בני ברקי]

לגבי בעלי תשובה, יש זווית שלא העלו כאן, והיא שהרבה פעמים הם באים ממקום שבעולם הקודם היה להם מעמד וחשיבות מכוח כל מיני דברים שנחשבים שם שפתאום הם לא נחשבים בעיני הסביבה לכלום, אני מכיר זוג שהבעל היה לוחם בסיירת צנחנים ונפצע בלבנון האישה חובשת קרבית וגם השתתפה במלחמת לבנון, שניהם בעלי תארים אקדמאיים נחשבים ובוגרי מוסדות אליטיסטיים, ופתאום כשנעשו חרדים הם הפכו לאחרונים בשרשרת המזון, והם מאוד מאוד שייכים לרעה החולה שעליה נסוב אשכול זה, ואני בהחלט מבין את המניע, צריך הרבה מאוד אומץ וענווה לקבל דרך מחרדים מלידה ולהפוך להיות תלמיד, והרבה פעמים אנחנו כחרדים לא מבינים את זה, ולכן ההצעה לקרב אותם ולהזמין אותם לשבת היא לא בהכרח העניין, אלא להבין לליבם, ולהמנע ככל האפשר מלהתנשא עליהם.
נקודה נוספת צריך לעשות הפרדה בין בוגרי החינוך הדתי לאומי שנעשו חרדים לבין בעלי תשובה אלה שני סוגים אחרים לגמרי של תופעות מבחינה סוציאלית, ויש להם אופי וסגנון אחר ונסיונות אחרים, כל מי שמכיר קצת יבין על מה מדובר, באופן כללי בוגרי החינוך הדתי לאומי שהופכים לחרדים הם מהמשובחים שבמשובחים, דוגמא אחת מני רבות שאני מכיר היטב היא הגרנ"י אלון שליט"א שהוא חרדי למופת מלבד מה שהוא ת"ח בסדר גודל נפלא ומחנך אמיץ ופקח.

ישר כוח דברים נכונים!!