אני גם לא ''מבין''
אלא לא רוצה להיות משונה
ואצל חוזר בתשובה להיות משונה אינו חסרון
וצריך הסבר למה.
אה"נ, זה בדיוק הנושא.
בקודים החברתיים הפנים-חרדיים, לא הכל בהכרח הוא עם סברא (הרוב המוחלט - כן), אבל ישנה חשיבות רבה להליכה בתלם,
הלבוש שלך הוא מגדיר, בלי שתבין למה.
וכל חריגה מקפיצה את העין.
(מקווה שאני מובן, אין כוונתי שאסור לחשוב, להיפך. אבל התרבות היא מכלול שצריך להיוולד אליו.)
הגדיר זאת פעם החכ"ל המלומד ר' יצחק פינדרוס בהגדרה חביבה
שבה אני אישית משתמש בדיבייטים מסוג זה (עם חוזבתי"ם מלאי ביקורת).
"יש את התפיסה החרדית ההשקפתית, ויש את התרבות החרדית".
זו הגדרה יפהפיה ומזוקקת.
ההשקפה החרדית - טהורה היא, גם אם מאות רבני יוטיוב יחלקו עליה.
היא משתלשלת מאז מתן תורה, "ויפתח בדורו כשמואל בדורו", וכו'.
אבל לגבי ה'תרבות החרדית' - אהעמממ פה כמו בכל תרבות ישנם דברים הטעונים שיפור בוודאי.
רק שלאדם הבא מבחוץ, ראוי לסייג ולהסביר לו שאין לו מה להלין על ההשקפה כי אם על התרבות ואותה קשה יותר
לשנות, ובוודאי שזה לא יקרה דרכו, וזהו גם לא תפקידו.
כיוון שגם זה צריך להיעשות מתוך מסורת והבנה עמוקה בחינוך ובכיצד יוצרים שינוי וכדו'.
זה דבר המסור למחנכי הדור, ולעיתים גם לחכמי וגדולי הדור שיכריעו. מתי ואיך
(דוג' אהובה עליי זה הנושא של צ'ונט בליל שישי, נער הייתי ועודני צעיר,
וזכורני כיצד התופעה הזו התחילה ופשתה אט אט,
אנשי חינוך כבר מזמן גייסו זאת לטובתם, וכלשון הגראי"ל שטיינמן "להרבות ולעשות יותר פארביינגען לבחורים, למשוך אותם".
אבל חד משמעית שמבחינה השקפתית טהורה אליבא דדור קודם לפחות - זהו נגע רע. כל הפרעס, זה הפך ממש למצווה ואכמ"ל.
אחד המיוחדים בדבר זה הוא הגר"ח כהן ר"י 'באר התלמוד', שכבר מזמן נוהג כאדמו"ר עם 'טיש פירות', וקומזיץ אלול רשמי בחצר הישיבה, הדלקה בל"ג בעומר וכו', כאשר הראיון ל'בקהילה' אשתקד (כמדומני) הוא נימק זאת מצד הצורך הגובר לריגושיים רוחניים בדורנו).