למה לא אומרים הגדה בפסח גם ביום?

[סייג לחכמה שתיקה]

או רק ביום? הרי עיקר הגאולה היתה ביממא לכו"ע
(ע' ברכות ד:) וכמו שבמגילה יש אומרים שעיקר קריאתה ביום?

 

[ממדבר מתנה]

בעבור זה - בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך.

 

[סייג לחכמה שתיקה]

בעבור זה - בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך.

ומה הבעיה שיהיו מונחים גם ביום,
ואף עדיף היה מעיקרא לקבוע כן וכנ"ל.

ואף שהטעם הוא מצד לזכור את הצרה אדרבה מהגמ' הנ"ל מוכח שעיקר השבח שמוגשת הגאולה
שיכולה לבוא אחרי תפילה היא כשהיא בשלימותה
ולא כשעדיין מצה (שלחלק מהמפ' אכלו במצרים) ומרור בפה שאז לא ממלא פיו תהלות לה' מכל הלב

 

[ממדבר מתנה]

ומה הבעיה שיהיו מונחים גם ביום,

מונחים למצוותן.
וכנראה שהטעם משום שע"י כך תעשה אמירת יותר ההגדה רושם בלב הבנים, בשעה שרואים את קיום המצוות שנועדו לזכרון

 

[סייג לחכמה שתיקה]

מונחים למצוותן.

על זה שאלה מדוע המצוה מעיקרא לא גם ביום והראוי היה שתהיה שם בעיקר לכא'

 

[ממדבר מתנה]

אם כך השאלה היא גם על אכילת הפסח ושאר המצוות של ליל פסח.
ובפשטות נצוונו לעשות כמו שעשו אבותינו במצרים, אכלו הפסח והמצות בלילה בחיפזון.

 

[סייג לחכמה שתיקה]

אם כך השאלה היא גם על אכילת הפסח ושאר המצוות של ליל פסח.
ובפשטות נצוונו לעשות כמו שעשו אבותינו במצרים, אכלו הפסח והמצות בלילה בחיפזון.

לא בדיוק כי ההגדה כוללת בתוכה הלל שהוא הודאה ועיקרו ביום
ולא דומה למה שעשו בדמדומי גלות מצרים

 

[ממדבר מתנה]

לא בדיוק כי ההגדה כוללת בתוכה הלל שהוא הודאה ועיקרו ביום
ולא דומה למה שעשו בדמדומי גלות מצרים

אה"נ, אבל עיקר המצוה בהגדה היא האמירה לבנים, וזה שייך טפי בשעת קיום המצוות.

 

[סייג לחכמה שתיקה]

אה"נ, אבל עיקר המצוה בהגדה היא האמירה לבנים, וזה שייך טפי בשעת קיום המצוות.

יש סברא טובה שיהיו המצוות שייכות גם ביום. מצה ומרור לפניך.
(ואז תהיה התפעלות שתחדור לבנים).
מחמת שההודאה מתחדדת ע"י הניגודיות
ואין האור ניכר אלא מתוך החושך זוהר תזריע מז: ועוד,
ואדרבה אם כבר אז ביום הרבה
יותר שייך כל הנ"ל (כולל הכל) ביחד.

 

[אלישמע]

או רק ביום? הרי עיקר הגאולה היתה ביממא לכו"ע
(ע' ברכות ד:) וכמו שבמגילה יש אומרים שעיקר קריאתה ביום?

הגדה היא תשובה לבן על שאלתו "מה העבודה הזאת",
וזה שייך רק בלילה.