למה קשה לכבד גדולים שאינם בשיטתנו? והאם אפשר לפתור את זה?

[כאחד העם]

וזה כאין וכאפס לעומת מה שאמר בדרשה בצעירותו על הגר"מ שטרנבוך

אגב יש הקלטה נוספת שאומר כן [את הכינוי שיש בהקלטה שהוא צעיר] על הר' שטרנבוך גם בזיקנותו [ע"ז נאמר גם כי יזקין לא יסור ממנה]

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אגב יש הקלטה נוספת שאומר כן [את הכינוי שיש בהקלטה שהוא צעיר] על הר' שטרנבוך גם בזיקנותו [ע"ז נאמר גם כי יזקין לא יסור ממנה]

על המחלוקת עם הגר"מ שטרנבוך, יפה השתיקה (ועי' קובץ תשובות ח"ג סי' כ"ט), אבל זה ממש לא דוגמא לענין יחס הגרע"י לחכמים שחלק עליהם, וד"ב

 

[משיב כהלכה]

"מחלוקת"...

 

[כאחד העם]

"מחלוקת"...

????
נמק, פרט, הסבר, באר.

 

[חבר]

מרגשי הנפש העדינה להבחין בדברים אשר חרגו מגבולם הנצרך להעמדת הלכה על תילה, והנה כאשר חרגו הרי זה בכלל אורייתא הוא קא מרתחא ליה וכבר נהגו ליתן מודעה לביטול לשונות חריפים שנשתרבבו ואין טעם להתפעל כאשר אנו פוגשים בלשונות סוערים.
והנה על פי רוב תורה ועמלה יתנו ישרות ותבונה בנפשו של אדם מה לקרב ומה לרחק אך אין זה מובטח ופעמים שידווה הלב בראותו מופלג שידבר בחוסר תבונה, ובכל זאת לא נסור מציווי הנדרש באת.

 

[משיב כהלכה]

????
נמק, פרט, הסבר, באר.

כאן לא עסקינן במחלוקת, אלא בהתבטאות של הגר"ע כלפי הגר"מ, כאשר הגר"מ מצידו הזכירו בכבוד גדול: "הנה לפני כמה חדשים פורסם מהגאון רבי עובדיה יוסף, מחבר ספר "יביע אומר", בקונטרס מיוחד ובעיתונים וכן בספרו... ובמחילת כבודו, מטיל בכך מום בקדשים על רובא דרובא של בית ישראל".

ובאשר לזה, אכן

יפה השתיקה

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

כאן לא עסקינן במחלוקת, אלא בהתבטאות של הגר"ע כלפי הגר"מ, כאשר הגר"מ מצידו הזכירו בכבוד גדול: "הנה לפני כמה חדשים פורסם מהגאון רבי עובדיה יוסף, מחבר ספר "יביע אומר", בקונטרס מיוחד ובעיתונים וכן בספרו... ובמחילת כבודו, מטיל בכך מום בקדשים על רובא דרובא של בית ישראל".

ובאשר לזה, אכן

הרבה דברים קרו ממתי שהגר"מ כתב לשון זה עד שהגר"ע אמר מה שאמר, ואני שמח לראות שהדברים נשתכחו מהעולם

 

[ואני תפילתי]

כפי שאמרו כאן שהציבור הספרדי הפשוט מכבד כל גדול באשר הוא. הבעיה הזאת שהזוכרה כאן מצויה [בציבור הספרדי] בעיקר באלו שהם ת"ח שלמדו ושנו. והיסוד והשורש של תופעה זו נמצא במאמרם של חז"ל "כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו". ולכן בודאי דוקא הת"ח צריכים לחשוש שלא להיכשל בזה ולהתחזק בעניין זה מאד.

 

[אמת וצדק]

כמה נחמד שיש "אנשים נאמנים" שאפשר לתלות בהם כל דבר שלא מתאים לך...

רק שכחת שבדרשתו דיבר על זה במפורש, ואף הזכיר מה שכתב בספרו (שבוודאי יצא מתחת ידו):

"זה לא תלמיד חכם אומר דברים כאלה, זה בושה וחרפה לומר דברים כאלה, דברים תמוהים מאד. כבר כתבתי בספרי נגד זה".

וזה כאין וכאפס לעומת מה שאמר בדרשה בצעירותו על הגר"מ שטרנבוך ומה שכתב על הגר"א טופיק ביביע אומר.

טוב. אז 'נזרום' איתך. זה לא פחות מנורא ואיום.

 

[משיב כהלכה]

הרבה דברים קרו ממתי שהגר"מ כתב לשון זה עד שהגר"ע אמר מה שאמר, ואני שמח לראות שהדברים נשתכחו מהעולם

ספר לנו מזכרונותיך.

 

[אשיר לכבודו]

דוקא שאני רואה שרוצים לזלזל במישהוא על זה שהוא אומר דברים שלא כהמקובל
אני מנסה למצוא את האמת שמאחורי הדברים שלו!

 

[כהנא דמסייע]

כמה נחמד שיש "אנשים נאמנים" שאפשר לתלות בהם כל דבר שלא מתאים לך...

רק שכחת שבדרשתו דיבר על זה במפורש, ואף הזכיר מה שכתב בספרו (שבוודאי יצא מתחת ידו):

"זה לא תלמיד חכם אומר דברים כאלה, זה בושה וחרפה לומר דברים כאלה, דברים תמוהים מאד. כבר כתבתי בספרי נגד זה".

וזה כאין וכאפס לעומת מה שאמר בדרשה בצעירותו על הגר"מ שטרנבוך ומה שכתב על הגר"א טופיק ביביע אומר.

ימחלו לי בהקדמות לספריו הוא כותב שאם יצא לפעמים מחוץ לשורה ופגע באיזה ת''ח, אורייתא קמרתחא ליה בההיא שעתא. ומגלה דעת שדבריו בטלים ומבוטלים. אז למה לעשות מזה תורה?
ובפרט שהיו אלו אולי עשרה התבטאויות פחות או יותר כל ימי חייו שיצאו לאור עולם...
ולהפוך זאת לדרך זה לא הדרך

 

[משיב כהלכה]

כשיש לך חמץ מול העיניים, אתה מבטל אותו או מבער אותו?

 

[אבן ירושלמית]

זה נסיון ככל הנסיונות.

והוא בא מהמון גאווה עצמית. תמיד קשה יותר לקבל את האחר.

האדמו"ר מטשורטקוב זצ"ל אמר על דברי הרמב"ם הידועים "כשם שאין פרצופיהם שווים כך דעותיהם". הוא אמר, שהפרצוף שלו שונה זה לא מרגיז אותך. ולמה שהדעה שלו שונה זה כן מרגיז?

 

[דברי מלך]

בלת"ק

זה לא כ"כ קשה, אלא שיש אנשים מסויימים שקשה להם לכבד רבנים מסויימים ודו"ק.

 

[מתוק מדבש]

לדוגמא, לאחרונה ראיתי בדין קטן שהגדיל בימי הספירה (חזו"ע יו"ט עמ' רכ"ג) שכתב על ידידו הגרב"צ אבא שאול:
"ואין זה אמת, שאין זה הביאור של תמימות, ולא זו הדרך ולא זו העיר לפרש פירוש לא נכון כדי לחלוק על הפוסקים הנ"ל ולעשות מעשה להכנס לספק ברכה לבטלה"

וכבר נתברר באשכולות סמוכים שכל גדולי הדור כמו הרב בן ציון בפרט זה. ואין אחד שחושש לדברי מרן הגרע"י.
וכוווולם כולל ההר צבי, הגרי"ש הגרש"ז וכו כו' פוסקי כמוהו.
ושגם החידוש של הרב בן ציון כתוב בגדולי האחרונים השו"מ האתוון דאו' ועוד.

 

[מים מתוקים]

זה לא כ"כ קשה, אלא שיש אנשים מסויימים שקשה להם לכבד רבנים מסויימים ודו"ק

????
חושב שזה להתכחש לכוחות שלנו ולמציאות החיים, וגובל בחוסר כנות.
איני יודע מי רבך המרכזי, אני חושב שאם יציגו לך את המנהיגים והמשפיעים של הקבוצה האחרת שכנגדך יוקשה לך לתת להם את הכבוד האמיתי הראוי להם.

 

[אבן ירושלמית]

כי אדם נמשך גם בד"כ אחר בני מדינתו.

 

[מים מתוקים]

רבים מבני התורה בערב הזה נסערים, התרגלנו שכל דבר צריך להבין, אני מאוד מבויש וכאוב על הנזק שמחרחרי ריב יצרו על החילול השם הנורא על מחלוקת וכעס וריב בין גדולים...
אבל צריך להחדיר לעצמנו שלא כל דבר צריך להבין ודוקא בשעה הזאת המאתגרת שיש כ"כ הרבה טריגרים לדבר להביע דעה על הצד שכנגד לתקוף לזלזל תעצרו תרוויחו עולמות ואתם תזכו לברכות וישועות שאתם נזקקים "כל רגע ורגע שאדם חוסם פיו ולשונו (ומקלדתו...) זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך וברייה יכולים לשער" החפץ חיים בשם חז"ל בכלל א' סעיף ז'
זה הזמן לומר בצורה הכי פשוטה גם אם אנו פגועים בגלל פגיעה כזאת או אחרת ברבותינו בגלל שאמרו עליהם/בגלל מה שהם חווים... זה לא עסק שלנו, אין לנו הבנה והשגה בזה כלל ומי שכואב לו למה הכביסה המלוכלכת והמטונפת הזאת יוצאת רק אצלינו?! זה פשוט כי ה' מאתגר אותנו ומעמיד אותנו בניסיון, מי ישתוק ולא ידבר ולא יטנף, כי הוא רוצה להשפיע עלינו אינסוף טובות וברכות, הלוואי ונזכה.

 

[במערבא אמרי]

רבים מבני התורה בערב הזה נסערים, התרגלנו שכל דבר צריך להבין, אני מאוד מבויש וכאוב על הנזק שמחרחרי ריב יצרו על החילול השם הנורא על מחלוקת וכעס וריב בין גדולים...

באמת לאחר סערת רגשות גדולה.
אבל אולי אפשר לצטט כאן משהו שאולי ירגיע במעט...
מסופר שר' אהרן קוטלר אמר פעם על א' מהגדולים ההונגרים את הביטוי 'עם הארץ', וכששמע את זה הרה"ק מסאטמאר זצוק"ל הקפיד ע"ז מאוד היאך אומרים על הת"ח ההוא את הביטוי 'עם הארץ'.
נכנס אליו א' ממקורביו, ואמר לו תנוח דעתך, אצל ר' אהרן 'עם הארץ' זה כמו שהרבי אומר על מישהו 'אפיקורס', ונחה דעת של הדברי יואל.
ללמדך שכל ביטוי צריך לבדוק מאין יצא, ובאיזה הקשר נאמר.

 

[אלישמע]

א"א לברוח מזה שכשתלמיד חכם גדול בישראל מסגנון שונה פוסק או מביע דעה/השקפה שלא נשמעת לנו... הרצון לבוז, לזלזל, ולבטל הוא כה חזק שצריך לכבוש את היצר בכל הכוח כדי לא לזלזל ולהקטין את אותו גדול בישראל...
ושאלתי את עצמי לא פעם מה הסיבה והשורש של ההתמודדות הלא פשוטה הזאת, של הניסיון המאוד קשה הזה, לנו בני התורה שמשתדלים להקפיד על קלה כבחמורה, על קיום הלכות, והוראות הבורא ואני מדבר על אלו שבדר"כ מצליחים לשמור את לשונם...

...

אשמח לתגובות......

לא עברתי על כל האשכול, אוסיף ג' נקודות (חלקן אולי נכתבו, וחלקן אולי על ידך).
א. יש פעמים שהקנאות לאמת והסלידה מכל סטייה, גורמים לריחוק בין הדעות.
ב. יש פעמים שפסקיו של חכם מסויים יש בהם משום קריאת תיגר על חכמים אחרים ומנהגיהם, וזה הגורם. (כמובן שכל אחד יגיד "השני התחיל").
ג. מה שכתב האר"י שלפעמים שני חכמים יונקים מאותו שורש בעולם העליון, ובכך כל אחד מגיש שהשני עושק אותו ויונק משלו, ונעשים ע"י כך שונאים זל"ז שנאה גמורה. - אבל לעת"ל הם מבינים שלא עשקו איש את רעהו, ושהם מאותו שורש ונעשים אוהבים זל"ז. (ואולי אפשר שהה"נ בתלמידים).

נ.ב. ביקורת עניינית אינה בכלל שנאה/זלזול !

 

[אבני הכותל]

באמת לאחר סערת רגשות גדולה.
אבל אולי אפשר לצטט כאן משהו שאולי ירגיע במעט...

ניחומים של הבל ניחמתנו.