למה קשה לכבד גדולים שאינם בשיטתנו? והאם אפשר לפתור את זה?

[כאחד העם]

וזה כאין וכאפס לעומת מה שאמר בדרשה בצעירותו על הגר"מ שטרנבוך

אגב יש הקלטה נוספת שאומר כן [את הכינוי שיש בהקלטה שהוא צעיר] על הר' שטרנבוך גם בזיקנותו [ע"ז נאמר גם כי יזקין לא יסור ממנה]

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אגב יש הקלטה נוספת שאומר כן [את הכינוי שיש בהקלטה שהוא צעיר] על הר' שטרנבוך גם בזיקנותו [ע"ז נאמר גם כי יזקין לא יסור ממנה]

על המחלוקת עם הגר"מ שטרנבוך, יפה השתיקה (ועי' קובץ תשובות ח"ג סי' כ"ט), אבל זה ממש לא דוגמא לענין יחס הגרע"י לחכמים שחלק עליהם, וד"ב

 

[משיב כהלכה]

"מחלוקת"...

 

[כאחד העם]

"מחלוקת"...

????
נמק, פרט, הסבר, באר.

 

[חבר]

מרגשי הנפש העדינה להבחין בדברים אשר חרגו מגבולם הנצרך להעמדת הלכה על תילה, והנה כאשר חרגו הרי זה בכלל אורייתא הוא קא מרתחא ליה וכבר נהגו ליתן מודעה לביטול לשונות חריפים שנשתרבבו ואין טעם להתפעל כאשר אנו פוגשים בלשונות סוערים.
והנה על פי רוב תורה ועמלה יתנו ישרות ותבונה בנפשו של אדם מה לקרב ומה לרחק אך אין זה מובטח ופעמים שידווה הלב בראותו מופלג שידבר בחוסר תבונה, ובכל זאת לא נסור מציווי הנדרש באת.

 

[משיב כהלכה]

????
נמק, פרט, הסבר, באר.

כאן לא עסקינן במחלוקת, אלא בהתבטאות של הגר"ע כלפי הגר"מ, כאשר הגר"מ מצידו הזכירו בכבוד גדול: "הנה לפני כמה חדשים פורסם מהגאון רבי עובדיה יוסף, מחבר ספר "יביע אומר", בקונטרס מיוחד ובעיתונים וכן בספרו... ובמחילת כבודו, מטיל בכך מום בקדשים על רובא דרובא של בית ישראל".

ובאשר לזה, אכן

יפה השתיקה

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

כאן לא עסקינן במחלוקת, אלא בהתבטאות של הגר"ע כלפי הגר"מ, כאשר הגר"מ מצידו הזכירו בכבוד גדול: "הנה לפני כמה חדשים פורסם מהגאון רבי עובדיה יוסף, מחבר ספר "יביע אומר", בקונטרס מיוחד ובעיתונים וכן בספרו... ובמחילת כבודו, מטיל בכך מום בקדשים על רובא דרובא של בית ישראל".

ובאשר לזה, אכן

הרבה דברים קרו ממתי שהגר"מ כתב לשון זה עד שהגר"ע אמר מה שאמר, ואני שמח לראות שהדברים נשתכחו מהעולם

 

[ואני תפילתי]

כפי שאמרו כאן שהציבור הספרדי הפשוט מכבד כל גדול באשר הוא. הבעיה הזאת שהזוכרה כאן מצויה [בציבור הספרדי] בעיקר באלו שהם ת"ח שלמדו ושנו. והיסוד והשורש של תופעה זו נמצא במאמרם של חז"ל "כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו". ולכן בודאי דוקא הת"ח צריכים לחשוש שלא להיכשל בזה ולהתחזק בעניין זה מאד.

 

[אמת וצדק]

כמה נחמד שיש "אנשים נאמנים" שאפשר לתלות בהם כל דבר שלא מתאים לך...

רק שכחת שבדרשתו דיבר על זה במפורש, ואף הזכיר מה שכתב בספרו (שבוודאי יצא מתחת ידו):

"זה לא תלמיד חכם אומר דברים כאלה, זה בושה וחרפה לומר דברים כאלה, דברים תמוהים מאד. כבר כתבתי בספרי נגד זה".

וזה כאין וכאפס לעומת מה שאמר בדרשה בצעירותו על הגר"מ שטרנבוך ומה שכתב על הגר"א טופיק ביביע אומר.

טוב. אז 'נזרום' איתך. זה לא פחות מנורא ואיום.

 

[משיב כהלכה]

הרבה דברים קרו ממתי שהגר"מ כתב לשון זה עד שהגר"ע אמר מה שאמר, ואני שמח לראות שהדברים נשתכחו מהעולם

ספר לנו מזכרונותיך.

 

[אשיר לכבודו]

דוקא שאני רואה שרוצים לזלזל במישהוא על זה שהוא אומר דברים שלא כהמקובל
אני מנסה למצוא את האמת שמאחורי הדברים שלו!

 

[כהנא דמסייע]

כמה נחמד שיש "אנשים נאמנים" שאפשר לתלות בהם כל דבר שלא מתאים לך...

רק שכחת שבדרשתו דיבר על זה במפורש, ואף הזכיר מה שכתב בספרו (שבוודאי יצא מתחת ידו):

"זה לא תלמיד חכם אומר דברים כאלה, זה בושה וחרפה לומר דברים כאלה, דברים תמוהים מאד. כבר כתבתי בספרי נגד זה".

וזה כאין וכאפס לעומת מה שאמר בדרשה בצעירותו על הגר"מ שטרנבוך ומה שכתב על הגר"א טופיק ביביע אומר.

ימחלו לי בהקדמות לספריו הוא כותב שאם יצא לפעמים מחוץ לשורה ופגע באיזה ת''ח, אורייתא קמרתחא ליה בההיא שעתא. ומגלה דעת שדבריו בטלים ומבוטלים. אז למה לעשות מזה תורה?
ובפרט שהיו אלו אולי עשרה התבטאויות פחות או יותר כל ימי חייו שיצאו לאור עולם...
ולהפוך זאת לדרך זה לא הדרך

 

[משיב כהלכה]

כשיש לך חמץ מול העיניים, אתה מבטל אותו או מבער אותו?

 

[אבן ירושלמית]

זה נסיון ככל הנסיונות.

והוא בא מהמון גאווה עצמית. תמיד קשה יותר לקבל את האחר.

האדמו"ר מטשורטקוב זצ"ל אמר על דברי הרמב"ם הידועים "כשם שאין פרצופיהם שווים כך דעותיהם". הוא אמר, שהפרצוף שלו שונה זה לא מרגיז אותך. ולמה שהדעה שלו שונה זה כן מרגיז?

 

[דברי מלך]

בלת"ק

זה לא כ"כ קשה, אלא שיש אנשים מסויימים שקשה להם לכבד רבנים מסויימים ודו"ק.

 

[מתוק מדבש]

לדוגמא, לאחרונה ראיתי בדין קטן שהגדיל בימי הספירה (חזו"ע יו"ט עמ' רכ"ג) שכתב על ידידו הגרב"צ אבא שאול:
"ואין זה אמת, שאין זה הביאור של תמימות, ולא זו הדרך ולא זו העיר לפרש פירוש לא נכון כדי לחלוק על הפוסקים הנ"ל ולעשות מעשה להכנס לספק ברכה לבטלה"

וכבר נתברר באשכולות סמוכים שכל גדולי הדור כמו הרב בן ציון בפרט זה. ואין אחד שחושש לדברי מרן הגרע"י.
וכוווולם כולל ההר צבי, הגרי"ש הגרש"ז וכו כו' פוסקי כמוהו.
ושגם החידוש של הרב בן ציון כתוב בגדולי האחרונים השו"מ האתוון דאו' ועוד.

 

[מים מתוקים]

זה לא כ"כ קשה, אלא שיש אנשים מסויימים שקשה להם לכבד רבנים מסויימים ודו"ק

????
חושב שזה להתכחש לכוחות שלנו ולמציאות החיים, וגובל בחוסר כנות.
איני יודע מי רבך המרכזי, אני חושב שאם יציגו לך את המנהיגים והמשפיעים של הקבוצה האחרת שכנגדך יוקשה לך לתת להם את הכבוד האמיתי הראוי להם.

 

[אבן ירושלמית]

כי אדם נמשך גם בד"כ אחר בני מדינתו.

 

[מים מתוקים]

רבים מבני התורה בערב הזה נסערים, התרגלנו שכל דבר צריך להבין, אני מאוד מבויש וכאוב על הנזק שמחרחרי ריב יצרו על החילול השם הנורא על מחלוקת וכעס וריב בין גדולים...
אבל צריך להחדיר לעצמנו שלא כל דבר צריך להבין ודוקא בשעה הזאת המאתגרת שיש כ"כ הרבה טריגרים לדבר להביע דעה על הצד שכנגד לתקוף לזלזל תעצרו תרוויחו עולמות ואתם תזכו לברכות וישועות שאתם נזקקים "כל רגע ורגע שאדם חוסם פיו ולשונו (ומקלדתו...) זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך וברייה יכולים לשער" החפץ חיים בשם חז"ל בכלל א' סעיף ז'
זה הזמן לומר בצורה הכי פשוטה גם אם אנו פגועים בגלל פגיעה כזאת או אחרת ברבותינו בגלל שאמרו עליהם/בגלל מה שהם חווים... זה לא עסק שלנו, אין לנו הבנה והשגה בזה כלל ומי שכואב לו למה הכביסה המלוכלכת והמטונפת הזאת יוצאת רק אצלינו?! זה פשוט כי ה' מאתגר אותנו ומעמיד אותנו בניסיון, מי ישתוק ולא ידבר ולא יטנף, כי הוא רוצה להשפיע עלינו אינסוף טובות וברכות, הלוואי ונזכה.

 

[במערבא אמרי]

רבים מבני התורה בערב הזה נסערים, התרגלנו שכל דבר צריך להבין, אני מאוד מבויש וכאוב על הנזק שמחרחרי ריב יצרו על החילול השם הנורא על מחלוקת וכעס וריב בין גדולים...

באמת לאחר סערת רגשות גדולה.
אבל אולי אפשר לצטט כאן משהו שאולי ירגיע במעט...
מסופר שר' אהרן קוטלר אמר פעם על א' מהגדולים ההונגרים את הביטוי 'עם הארץ', וכששמע את זה הרה"ק מסאטמאר זצוק"ל הקפיד ע"ז מאוד היאך אומרים על הת"ח ההוא את הביטוי 'עם הארץ'.
נכנס אליו א' ממקורביו, ואמר לו תנוח דעתך, אצל ר' אהרן 'עם הארץ' זה כמו שהרבי אומר על מישהו 'אפיקורס', ונחה דעת של הדברי יואל.
ללמדך שכל ביטוי צריך לבדוק מאין יצא, ובאיזה הקשר נאמר.

 

[אלישמע]

א"א לברוח מזה שכשתלמיד חכם גדול בישראל מסגנון שונה פוסק או מביע דעה/השקפה שלא נשמעת לנו... הרצון לבוז, לזלזל, ולבטל הוא כה חזק שצריך לכבוש את היצר בכל הכוח כדי לא לזלזל ולהקטין את אותו גדול בישראל...
ושאלתי את עצמי לא פעם מה הסיבה והשורש של ההתמודדות הלא פשוטה הזאת, של הניסיון המאוד קשה הזה, לנו בני התורה שמשתדלים להקפיד על קלה כבחמורה, על קיום הלכות, והוראות הבורא ואני מדבר על אלו שבדר"כ מצליחים לשמור את לשונם...

...

אשמח לתגובות......

לא עברתי על כל האשכול, אוסיף ג' נקודות (חלקן אולי נכתבו, וחלקן אולי על ידך).
א. יש פעמים שהקנאות לאמת והסלידה מכל סטייה, גורמים לריחוק בין הדעות.
ב. יש פעמים שפסקיו של חכם מסויים יש בהם משום קריאת תיגר על חכמים אחרים ומנהגיהם, וזה הגורם. (כמובן שכל אחד יגיד "השני התחיל").
ג. מה שכתב האר"י שלפעמים שני חכמים יונקים מאותו שורש בעולם העליון, ובכך כל אחד מגיש שהשני עושק אותו ויונק משלו, ונעשים ע"י כך שונאים זל"ז שנאה גמורה. - אבל לעת"ל הם מבינים שלא עשקו איש את רעהו, ושהם מאותו שורש ונעשים אוהבים זל"ז. (ואולי אפשר שהה"נ בתלמידים).

נ.ב. ביקורת עניינית אינה בכלל שנאה/זלזול !

 

[אבני הכותל]

באמת לאחר סערת רגשות גדולה.
אבל אולי אפשר לצטט כאן משהו שאולי ירגיע במעט...

ניחומים של הבל ניחמתנו.

 

[מים מתוקים]

לרבים כואב שגדול בישראל פלוני מתבטא בצורה חריפה כנגד גדול אחר בשיעורו, וגדול אחר בישראל לצד תלמידיו מזלזל קשות וכדו' ואנחנו נבהלים מזה וכואב לנו, ויוצר רצון אצלנו להתקיף ולזלזל במי שפגע ברבותינו
מצאתי מציאה מדהימה בחפץ חיים בבאר מים חיים בהלכות לשון הרע כלל ח' כ"ג שמסבירה את זה "ומה שנמצא לפעמים בדברי הגאונים בדורות שלפנינו שאחד מקנטר לחבירו היינו רק בויכוחים שהיה ביניהם בדברי תורה וכוונתם לשם שמים לפי שראו שהדבר אינו מוסכם להלכה וכדי שלא יסמכו העולם על זה ויצא מכשול מזה ע"כ כתבו מה שכתבו".

 

[משיב כהלכה]

אי אפשר לנצל את דברי הח"ח כדי לבזות את גדולי ישראל מידי שבת בשבתו, וכן בספרים הנדפסים, ולפעמים גם עלילות דברים, וכל זה בטענה "שלא יסמכו העולם על זה".

גם מה שמצאנו ביטויים קשים מזה לזה אצל גדולי עולם, זה היה חד פעמי, ביטאו את דעתם בנדון ותו לא מידי. אבל לחזור על זה שוב ושוב בספרים, ושוב ושוב ביטויים קשים, וכל מוצ"ש, אין לזה שום קשר להנ"ל.

קל וחומר כשתלמידיו של אותו רב נזעקים על כל פגיעה קלה בכבודו, ואז פתאום לא שייכים כל ההיתרים הללו.

 

[החושב]

הנושא, נושא חשוב מאין כמוהו - בעיקר במסגרת הזו שהתלמידי חכמים המופלגים הרכונים עלי קסת ונייר תוצרת תשפ"ו - קרי מחשב ומקלדת - לעיתים ברתחא דאוריתא (ולעיתים שאינה דאוריתא...) הרסן נשמט תחתינו ואנו שועטים במקלדת באף וחימה להשיב מלחמה השערה.
אני מאוד התחברתי לדברי הרב יוצר הדיון הנכבד - כן - לעיתים אנו חוששים על דרכינו ומהותנו כעובדי ה' ועל הדרך בה חונכנו - ולכך תוקפים את המחנה האחר בכדי לייסד את הערכים שלנו על מקומם הנכון, תוך הרגעה זמנית של המצפון שאנו אכן על הכביש הנכון.
יחד עם זאת יש כאן עוד נקודה לע"ד הדלה אציע אותה בפני הקהל הרחב.
אהרון ברק מי שהיה נשיא בית המשפט העליון קבע את המונח המשפטי שעליו רוכבים כל אלילי הבג"ץ לדורותיהם אחריו - 'הכל שפיט' - יש לבג"ץ זכות לדון בכל נושא שהוא ולהכריע ואפילו נגד דעת הרוב במידה ואינו אינטלגנטי לרוחב דעתם הידועה ומפורסמת בשער בת רבים.
אני לא מסכים איתו בשום צורה - אבל אם תשאלו אותי? (רק אם אתם רוצים... כן?!?) הוא מבטא בזה את צורת החשיבה של רבים מאיתנו - נניח ואנחנו יושבים על הקפה של הבוקר והראש כולל עדין לא הגיע - נו... קורה - הכלל, בין בחישת הקפה וכרסום הבורקס לעילוי נשמת 'מסעודה סעידה בת לטיפה ג'קלין...' עולה נידון בין האברכים מה כדאי להשקיע באופק הקרוב: האם לרכוש קרקעות בפרדס חנה כרכור או שזה עוד עוקץ סדרתי וכדאי להמר יותר על קרן כספית - כעת אני מזמין את כלל החברים היקרים לנסות לדמיין את הדיון הזה בעיני רוחם - אני חושב שברוב כלל הדיונים שאנחנו פוגשים תמיד נראה שני צדדים מובהקים בעד או נגד לחיוב או לשלילה - כשהשפה תמיד תהיה מהאחד לרעהו וחוזר חלילה 'מה פתאום' 'מאיפה נחתת' 'תגיד אתה רציני' וכן על זה הדרך... זאת חרף העובדה שאם נשמע את הצד השני נוכל לקרב את הדעות זו אל זו פלאים - מכל מקום אנו מבוצרים בדעתנו...
מה לעשות?! כולנו קרובים אל עצמינו ונראה לנו שדעתנו בכל נושא היא הנכונה ואין בלתה, זו מציאות של חיים. את זה אני לא בא לשנות - בשביל זה נועד סדר מוסר לעקור ולשרש את מידת הגאווה המחלחלת בינות כולנו מי במעט ומי בהרבה...
לעומת זאת - כשאנו דנים באמצע סדר א' בביאור דעת בעל המאור במחלוקתו עם הרמב"ן - ברוב מוחץ של המציאות לא תמצא מישהו משגר לחלל הכולל - 'מה הוא מדבר הרמב"ן' נכון?! רגע... בתחילת סדר א' שכשחברך לספסל השמיע דעה מנוגדת זעקת חי וקיים ואילו כעת אתה - הגם שאינן מבין ואתה משוכנע שזה אחרת בסוגיא - אתה מדבר הרבה פחות אימפולסיבי?!?
נכון שזו לא שאלה? - כי מה אתה משווה את החבר שלי בכולל (ובמיוחד ההוא...) לבין רבינו הרמב"ן?!? אתה לא מבין את הפערים!!!??!!!
- זו הנקודה -
אנחנו בסך הכל לא תופסים את הפער העצום ומרחק שנות האור שיש ביננו לבין גדולי ישראל שליט"א! משם הכל מתחיל.
אם נשכיל להבין שכל אדם גדול בתורה שישב והגה רבות בשנים בתורה - הוא - רחוק ממני וממך וממנו/כולנו - מרחק אדיר! אנחנו כבר נדבר אחרת.
בפורום מצומצם שנכחתי בו אחד הנוכחים התבטא על אחד מגדולי ישראל בצורה שאינה מכבדת כלל ועיקר, כל הנוכחים היסו את דבריו, והגדיל אחד מהם שזעק מנהמת לב 'חצוף מחוצף שכמוך' - כיצאנו אמרתי לו שאני לא חושב שהוא חצוף... ולפני שהוא בלע אותי חיים הוספתי ואמרתי הוא לא חצוף הוא פשוט טיפש - למה טיפש? - כי אם אני אכנס לבורסא בתל אביב ואתחיל להגיד דעות לכל המשקיעים שם אני אראה מגוחך חסר תקנה... להגיד דעות על גדולי ישראל שליט"א ולהביה"ח זצוק"ל זו לא חוצפה זו טפשות.
אדייק יותר מלבד החצפה שיש בזה מונח כאן גם טפשות - כי אחרי מאה ועשרים בעלמא דקשוט הוא לא יקבל פטור של ושטה הפטור מן המצוות - אלא ישלם טבין ותקלין על החוצפה האיומה שבדבריו.
שבוע טוב - איגטע וואך - לנוהגים...​

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

גם מה שמצאנו ביטויים קשים מזה לזה אצל גדולי עולם, זה היה חד פעמי, ביטאו את דעתם בנדון ותו לא מידי. אבל לחזור על זה שוב ושוב בספרים, ושוב ושוב ביטויים קשים, וכל מוצ"ש, אין לזה שום קשר להנ"ל.

וכי הראב"ד כתב נגד הרמב"ם והבעה"מ רק פעם א'? וכי הגיעב"ץ דיבר נגד הכנסת יחזקאל רק פעם א'?

 

[מים מתוקים]

אי אפשר לנצל את דברי הח"ח כדי לבזות את גדולי ישראל מידי שבת בשבתו, וכן בספרים הנדפסים, ולפעמים גם עלילות דברים, וכל זה בטענה "שלא יסמכו העולם על זה".

גם מה שמצאנו ביטויים קשים מזה לזה אצל גדולי עולם, זה היה חד פעמי, ביטאו את דעתם בנדון ותו לא מידי. אבל לחזור על זה שוב ושוב בספרים, ושוב ושוב ביטויים קשים, וכל מוצ"ש, אין לזה שום קשר להנ"ל.

אתה חושב שזה לא מקור, אוקיי.
תן לי מקום ומקור בתורה שאם בעינינו הדלות והקטנות נניח ומצאנו חיסרון כלשהו בגדול בישראל שמוסכם על כולם ש60 שנה מתמיד ועמל בצורה חזקה בתורה הק' שמותר להתקיף אותו קשות, לזלזל בו, להקטין בגלל החיסרון הזה, מה"ת לעשות כן????????? תביא רב אחד שיתיר לעשות כן
(לדעתי החיסרון שמצאת זה לפי ערכים שלך, כי לפי התורה צורה כזאת מותרת כמבואר בח"ח...)

קל וחומר כשתלמידיו של אותו רב נזעקים על כל פגיעה קלה בכבודו, ואז פתאום לא שייכים כל ההיתרים הללו.

לא אכפ"ל מתלמידיו, אלא מהאמת מה התורה מורה לנו כה"ג.

 

[אלישמע]

לא אכפ"ל מתלמידיו, אלא מהאמת מה התורה מורה לנו כה"ג.

למחות בו ודאי מותר וצריך,
אולי לא צריך לדבר לא יפה, אבל ודאי לדבר בנחרצות.
איני רואה שום מניעה מכך.
וכשיש לו טעות בהלכה, איני רואה שום מניעה ושום סיבה שלא לומר זאת ברבים, ומי שיש לו תשובה, שיבוא ויגיד.
תקן אותי אם אני טועה.

 

[מים מתוקים]

למחות בו ודאי מותר וצריך,
אולי לא צריך לדבר לא יפה, אבל ודאי לדבר בנחרצות.
איני רואה שום מניעה מכך.

אנחנו מדברים על גדול בישראל שרק היקף תורתו מדבר בעד עצמו, ורבים בציבור הספרדי רואים בו רבם המובהק-גדול הדור, והגם שיש לא מעט מגדול"י האחרים שחולקים עליו בהשקפתו ובפסיקותיו, אף אחד לא מזלזל בגדלותו
ולכן הביטוי "למחות בו" "בנחרצות" כאילו מדובר בעבריין שחוטא אינו במקומו ונכנס תחת הקטגוריא של זלזול בת"ח וממש לא בכבוד ת"ח ותורתו, ולא באחד שעמל וחזר על ההלכה עשרות אם לא מאות פעמים ויודע מה מותר להגיד ומה לא, וכנ"ל כלפי כל גדול"י האחרים שמדברים בנחרצות ואלי בבוטות כנגד אחרים שכוונתם לכוון את תלמידיהם בדרך הנכונה ולא חלילה לזלזל ולהקטין את הגדול עצמו..

וכשיש לו טעות בהלכה, איני רואה שום מניעה ושום סיבה שלא לומר זאת ברבים, ומי שיש לו תשובה, שיבוא ויגיד.

חד משמעית כמובא ב'רוח חיים' להגר"ח וולאזין במסכת אבות פ"א מ"ד "אסור לו לתלמיד לקבל דברי רבו כשיש לו קושיות עליהם ולפעמים יהיה האמת עם התלמיד".

 

[אלישמע]

אנחנו מדברים על גדול בישראל שרק היקף תורתו מדבר בעד עצמו, ורבים בציבור הספרדי רואים בו רבם המובהק-גדול הדור, והגם שיש לא מעט מגדול"י האחרים שחולקים עליו בהשקפתו ובפסיקותיו, אף אחד לא מזלזל בגדלותו
ולכן הביטוי "למחות בו" "בנחרצות" כאילו מדובר בעבריין שחוטא אינו במקומו ונכנס תחת הקטגוריא של זלזול בת"ח וממש לא בכבוד ת"ח ותורתו, ולא באחד שעמל וחזר על ההלכה עשרות אם לא מאות פעמים ויודע מה מותר להגיד ומה לא, וכנ"ל כלפי כל גדול"י האחרים שמדברים בנחרצות ואלי בבוטות כנגד אחרים שכוונתם לכוון את תלמידיהם בדרך הנכונה ולא חלילה לזלזל ולהקטין את הגדול עצמו..

אז אולי אנחנו לא מדברים באותו אחד.
אבל לא כל מי שחיבר ספרים ומוסר שיעורים עונה להגדרות שכתבת.

חד משמעית כמובא ב'רוח חיים' להגר"ח וולאזין במסכת אבות פ"א מ"ד "אסור לו לתלמיד לקבל דברי רבו כשיש לו קושיות עליהם ולפעמים יהיה האמת עם התלמיד".