למה בנוסח הביטול מזכיר מה שביער, הרי אם זה מבוער, למה צריך לבטל?

[סייג לחכמה שתיקה]

וק' להגיד שהכוונה על מה שלא נשרף כדבעי
שהרי זה בכלל לא ביערתי?

 

[אחיעזר]

אולי הכוונה לחמץ שנפלה עליו מפולת, אבל לשון דביערתיה, לא משמע כן.
אבל יותר נראה למה שכתבת ודביערתיה הכוונה שחיזרתי אחריו לבערו.
אבל הקושיא חזקה יותר.

 

[רק תורה]

אולי הכוונה לחמץ שנפלה עליו מפולת, אבל לשון דביערתיה, לא משמע כן.
אבל יותר נראה למה שכתבת ודביערתיה הכוונה שחיזרתי אחריו לבערו.
אבל הקושיא חזקה יותר.

לכאורה הכוונה שביערו ולא נפסל מאכילת הכלב (כמו שרואים שנשאר חמץ לפעמים כשהמדורות כבות)

 

[סייג לחכמה שתיקה]

לכאורה הכוונה שביערו ולא נפסל מאכילת הכלב (כמו שרואים שנשאר חמץ לפעמים כשהמדורות כבות)

יש חשש שמישהו יאכל זאת?
(גם כלב לא,
אכן מסתמא של פעם
כן היה אוכל וצריך לדון אם אכילת כלב זה סימן או סיבה
ונפק"מ לכלבים מפונקים של היום).

וחוץ מזה אם כהנ"ל - אז לא נקרא בעירתיה אלא לא ביערתיה כי זה התבער בסוף