למה אין ספריית מחניים על צדיקים משלנו?

[יפתח בדורו]

למה אין סיפורי צדיקים לילדים על רבותינו
רבי עזרא עטיה
רבי שלמה זעפרני (הראשון)
רבי עבדאללה סומך
רבי מכלוף אלחרר
וכו' וכו'
וכששאלתי על כך במוסדי עולם, נענה לי בזמנו (תשפ"ב) שמעתי מהרב אהרן אלימלך שחוץ מספרים גם למעשה כמעט ואין סיפורים על רבותינו...
הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה!

(וכמובן ספרי הרב אוחיון הם נפלאים אך אני פחות בענין לספר לילדי את הספר "הרב זמיר הכהן 1 הרב זמיר הכהן 2". ואכמ"ל)

 

[מרנן ורבנן]

למה אין סיפורי צדיקים לילדים על רבותינו?

ענית את התשובה בגוף השאלה, כי מישהו עדיין לא הרים את הכפפה.

אם שאלתך למה מישהו עדיין לא הרים את הכפפה, אז
א. צריך שמישהו יעלה את הרעיון (כמו שעשית פה) ושיצליח לשכנע שבאמת מדובר במוצר עם צורך וביקוש גדול
ב. שמישהו יקח את זה לתשומת ליבו וירצה להרים את העניין (ויקח את זה כפרויקט רציני ולא משהו כתחביב)
ג. שהוא ידע איך עושים דבר כזה (להתעסק עם עריכת תוכן [גם מבחינה חינוכית ורוחנית וגם מבחינה מקצועית], גרפיקה, הדפסות, הפצה, כספים)
ד. שהוא ידע מה הוא רוצה לעשות (לאיזה גילאים זה יהיה מיועד [סיפורים להורים לספר לילדים / ילדים שמתחילים לקרוא / ילדים גדולים יותר] ונפק"מ לתוכן לניסוח לעיצוב וכו, איזה סגנון הספר יהיה [כמו מחניים וכדו כל חוברת סיפור וציורים / ספר עם כמה סיפורים על רב אחד / ספר עם כמה סיפורים על כמה רבנים / קומיקס / סיפורים ארוכים / סיפורים קצרים / סיפורים לבד / סיפורים עם טויסט ומסר שיניע לאיזה מעשה טוב / וכו], איפה הוא יפיץ [מוסדות שירכשו ממנו מראש כמות גדולה על רבם / חנויות ספרים / מכירות נקודתיות בקהילות / בשיתוף עם אחד הגופים הקיימים אצלנו כיום])
ה. שיהיה לו גב כלכלי להשקעה הזו ושהוא יהיה בטוח שהוא אכן יחזיר את ההוצאה ויצא מהעסק הזה ברווחים

בגדול ברגע שיהיה מישהו שיהיה לו בזה עניין, והוא ידע שאכן יש קהל למוצר, והוא יודע להתעסק הוצאת ספרים - כל השאלות בסעיף ד' יקבלו מענה והשאלה שלך למה אין סיפורי צדיקים על רבותינו כנראה לא תהיה רלוונטית כי יהיה.

@טקסט רץ, איפה אתם בסיפור?

 

[אלישמע]

ספריית מחניים זו ספרייה בעלת אופי חסידי,
של אותות ומופתים.
אם זה מה שאתה מחפש, עדיף שלא יהיה.
ולא רק בגלל שרוב ככל האותות והמופתים לא היו ולא נבראו, אלא בגלל שהעיקר זה ללמד את האדם על גדלות המעשים והתורה, ולא על דברים ששייכים למלאכים ולדמיונות.
אך דא עקא, שלפעמים גם בסיפורים על גדלות האדם ישנם גוזמאות רבות וחבל. ובר מן דין, זה נותן את התחושה שכאילו הם היו משהו אחר, מה שאינו נכון.
ואילו את המעשים הגדולים באמת המבוססים על עמל ויגיעה ומלחמות תמידיות על הרצונות, אנשים פחות ופחות אוהבים לקרא, כי זה לא בומבסטי כל כך.
לכן איני יודע מה התועלת בספרייה כזו או אחרת, זה בסך הכל מוריד את ערך התורה והחכמה בעיני, ובעיני הקורא.
(אני יודע שהרבה לא יסיכמו איתי, אבל את דעתי כתבתי, עדיף בלי כל השטויות והגוזמאות האלו).

 

[ראש פינה]

למה אין סיפורי צדיקים לילדים על רבותינו

שמועה גונבה לאוזניי שאנו עומדים להתבשר בבשורה גדולה מאוד בקרוב!...

 

[אלישמע]

או ויי,
רק שלא יהפכו אותנו לחסידים בעלי אותות ומופתים, ומלאכי שמיא.
אנחנו אנשי שכל, אנשי עמל ויגיעה, אנשי ידיעת התורה ויראת שמים. - ובלי גוזמאות.

 

[בית יוסף להבה]

או ויי,
רק שלא יהפכו אותנו לחסידים בעלי אותות ומופתים, ומלאכי שמיא.
אנחנו אנשי שכל, אנשי עמל ויגיעה, אנשי ידיעת התורה ויראת שמים. - ובלי גוזמאות.

יש לקוות שיוציאו את הספרים בצורה שאכן מדברת אלינו, כהורים וגם כחניכים.

 

[שמעון טרבלסי]

ספריית מחניים זו ספרייה בעלת אופי חסידי,
של אותות ומופתים.
אם זה מה שאתה מחפש, עדיף שלא יהיה.
ולא רק בגלל שרוב ככל האותות והמופתים לא היו ולא נבראו, אלא בגלל שהעיקר זה ללמד את האדם על גדלות המעשים והתורה, ולא על דברים ששייכים למלאכים ולדמיונות.
אך דא עקא, שלפעמים גם בסיפורים על גדלות האדם ישנם גוזמאות רבות וחבל. ובר מן דין, זה נותן את התחושה שכאילו הם היו משהו אחר, מה שאינו נכון.
ואילו את המעשים הגדולים באמת המבוססים על עמל ויגיעה ומלחמות תמידיות על הרצונות, אנשים פחות ופחות אוהבים לקרא, כי זה לא בומבסטי כל כך.
לכן איני יודע מה התועלת בספרייה כזו או אחרת, זה בסך הכל מוריד את ערך התורה והחכמה בעיני, ובעיני הקורא.
(אני יודע שהרבה לא יסיכמו איתי, אבל את דעתי כתבתי, עדיף בלי כל השטויות והגוזמאות האלו).

אמר לי פעם יהודי, שהמסר שזכור לו בעיקר מספריית מחניים זה חשיבות הכסף!!!

 

[בית יוסף להבה]

אמר לי פעם יהודי, שהמסר שזכור לו בעיקר מספריית מחניים זה חשיבות הכסף!!!

ציניות.

 

[יפתח בדורו]

אמר לי פעם יהודי, שהמסר שזכור לו בעיקר מספריית מחניים זה חשיבות הכסף!!!

אני אישת כילד
בלי להתייחס למהימנות סיפורי חסידים,
קיבלתי הרבה אמונת חכמים ויראת שמים מספרים אלו

 

[אלישמע]

אני אישת כילד
בלי להתייחס למהימנות סיפורי חסידים,
קיבלתי הרבה אמונת חכמים ויראת שמים מספרים אלו

אני דוקא לא.
כלומר קבלתי אמונה שרב זה מי שיודע מה נעשה מעבר לים,
ושאם יש לך בעייה רק תפנה אליו, והוא יגיד לך מה שתעשה, ואחר שתפעל את הפעולה הבלתי ברורה שלו, מיד תיוושע וגם תמצא מה שנפל לך בתוך הים.
וכשגדלתי והתחלתי לחפש את הצדיקים האלו, (או את הישועות הנצרכות), פשוט התאכזבתי, ומאז התחלתי לחשוב ש...

 

[אברימי]

כלומר קבלתי אמונה שרב זה מי שיודע מה נעשה מעבר לים,

אחרי זה מתפלאים למה היום יש אנשים שהם רבנים לעצמם.
כי הם מחפשים את אותו רב שרואה מסוף העולם ועד סופו ויודע נסתרות (בקדושה וטהרה ולא בשביל כסף), ועדיין לא מצאו אותו!...

 

[עשרה זהב]

שמועה גונבה לאוזניי שאנו עומדים להתבשר בבשורה גדולה מאוד בקרוב!...

נו?

 

[מקורי]

שמועה גונבה לאוזניי שאנו עומדים להתבשר בבשורה גדולה מאוד בקרוב!...

גם לאזניי...
ומ"מ האמת שהאשכנזים היו יותר כותבים את הסיפורים.

 

[קרן שן ורגל]

מה הבשורה?

 

[חצי ספרדי]

או ויי,
רק שלא יהפכו אותנו לחסידים בעלי אותות ומופתים, ומלאכי שמיא.
אנחנו אנשי שכל, אנשי עמל ויגיעה, אנשי ידיעת התורה ויראת שמים. - ובלי גוזמאות.

בתוך עמך אתה יושב? אין מגזר שנפוצים אצלו סיפורי ניסים ומופתים כמונו...

 

[עשרה זהב]

בתוך עמך אתה יושב? אין מגזר שנפוצים אצלו סיפורי ניסים ומופתים כמונו...

נו, וזו הזדמנות להפריך את עיקר דבריך, ולהודיע, מהם הסיפורים האמיתיים עליהם גדלנו: עמל ויגיעת התורה יראת שמים ומידות טובות.

ולא רק ניסים ונפלאות.

 

[אלישמע]

בתוך עמך אתה יושב? אין מגזר שנפוצים אצלו סיפורי ניסים ומופתים כמונו...

אסביר,
החסידים יש להם מן עבודת ה' כזו לספר (ולהמציא) סיפורי צדיקים.
אצלינו זה לא היה מעולם.
הסבתות היו יודעות לספר סיפורים, אך זה לא היה חלק מבית המדרש.
ואגב; סיפורי מופתים שהתקבעו אצלינו, זה בד"כ על חכמים שהיו מקורבים לחסידים בצורה כזו או אחרת, אם זה האור החיים, ואם זה הרש"ש ועוד.
כעת לעשות סדרת סיפורי צדיקים רשמית על חכמי הספרדים, כזו שתחדור לגיל הרך כתורה מסיני, זה חורבן.
שהסבתא תספר למשפחה בליל שבת על אליהו הנביא שהיה נגלה לרב הכפר במרוקו, ושרק היא זכתה לראות את הגילוי, זה לא נורא כ"כ.

 

[עשרה זהב]

אסביר,
החסידים יש להם מן עבודת ה' כזו לספר (ולהמציא) סיפורי צדיקים.
אצלינו זה לא היה מעולם.
הסבתות היו יודעות לספר סיפורים, אך זה לא היה חלק מבית המדרש.
ואגב; סיפורי מופתים שהתקבעו אצלינו, זה בד"כ על חכמים שהיו מקורבים לחסידים בצורה כזו או אחרת, אם זה האור החיים, ואם זה הרש"ש ועוד.
כעת לעשות סדרת סיפורי צדיקים רשמית על חכמי הספרדים, כזו שתחדור לגיל הרך כתורה מסיני, זה חורבן.
שהסבתא תספר למשפחה בליל שבת על אליהו הנביא שהיה נגלה לרב הכפר במרוקו, ושרק היא זכתה לראות את הגילוי, זה לא נורא כ"כ.

עדיין, לפעמים על ידי סיפורי המופתים ניתן לספר על עצם קיומם של גדולי וחכמי הדורות, מה שאינו קורה אם לא מספרים כלל מהסיבה שכתבת...

באופן כללי, אני לא רואה חיסרון לכתוב סיפורי מופתים שנכתבו בספה"ק של רבותינו נ"ע.