הרב יצחק יוסף בעצמו כותב את זה ובע"פ הוא סיפר שביקש מאביו שיכתוב שוב ואמר לו שזה כבר למעלה מכוחותיו.
נ"ב. זה מובן מאוד בכוחות הנפש מפני שתי סיבות.
א. אדם שעבד מרגיש שכר גמר ואינו יכול לחזור על זה שוב כי יש לו כמין תחושה של גמרתי והתניה שלילית.
ב. אדם לא יכול לעבוד כשיודיע שברגע אחד כל עבודתו תלך לטמיון ברגע שימצאו את הכתבים הראשונים.