לעניין אורז וקטניות כתב בכף החיים תנג ס"ק י
וכ״כ הגאון חיד״א בס׳ טוב עין סי׳ ט׳ או׳ ו׳ דאנחנו בני ספרד אין נוהגין במניעת הקטניות
אמנם באורז נהגו בעיה״ק ירושת״ו מרבית הת״ח ויראי ה׳ שלא לאוכלו בפסח שהעידו דהוה עובדא שביררו האורז כמה פעמים ושוב אחר שבישליהו נמצאת חטה ולכן נמנעו מלאוכלי אבל אין מוחין ביד האוכלים ובפרט כי בעיה״ק הוא מזון העניים והתנוקות יעו״ש.
ועיין בספר פקודת אלעזר לעיל סי׳ נ״א דף ס״ד ע״ד שכתב דעכשיו נוהגין גם הספרדים בירושת״ו לאסור הקטניות בפסח יעי״ש (אמר המעתיק "רק תורה" - וכ"כ בארץ חיים סימן תנג). אמנם עתה בזה״ז נתרבו האכלוסים יותר ויותר ממה שהיו מקדם קהלות מרובות וכל אחד ואחד מחזיק במנהגי יש אוכלין קטניות בפסח ויש שאין אוכלין ואין בזה משום לא תתגודדו כיון דכל אחד קהלה בפ״ע וכמ״ש לקמן בסי׳ תס״ח בס״ד
כלומר ההיתר לספרדים ובני ע"מ לנהוג בירושלים היתר בקטניות ואורז הוא רק משום שנתרבו האוכלוסין וכל קהילה נוהגת את מנהגיה. ובאמת
בשער המפקד (מנהגי ירושלים) מאריך רבי רפאל אהרן בן שמעון לבאר שרבו הת"ח מדמשק ואר"ץ רבה שרוב מאכלם על האורז וגם בפסח לא בדילי מיניה (ולעניין מנהג חלב ראיתי בדרך אר"ץ שכתב שהמנהג הישן לאסור כל הקטניות והביא מקור מא' מבני משפחת חמוי, ותמה מדוע עתה נוהגים היתר).