לקראת עונת הרישום- האם עולם הישיבות הספרדי קטן יותר?

לעניות דעתי "האווירה המוסיפה" לא שווה את הנזק ואת המחירים (הרוחניים, הנפשיים ולפעמים הפיזיים..) שקורים גם בישיבות הוותיקות בגלל הכמות, ואת זה אסור לחקות גם אם זה בוהק
לצורך העניין "יהלום לא מלוטש עדיין כ"כ" (ולכן צריך להציף טענות ענייניות) לא כדאי שייהפך ל-"פלסטיק בוהק"...
כל מקרה וכל תלמיד לגופו.
בל נשכח שרוב מנין ובנין של תלמידי החכמים המרביצים תורה כיום גדלו בישיבות המוניות כדוג' פונוביז וחברון. (גם אם המספרים לא דומים למצב היום).
ובסוף, נכון שיש רבים שלצערנו לא מצליחים, אבל הקשיים וה'מלחמות' בישיבות המוניות גורמות לרבים להתעלות יותר, וכמשל אותו אחד שניסה לעזור לאפרוח לבקוע מהביצה וכו'.
 
כל מקרה וכל תלמיד לגופו.
בל נשכח שרוב מנין ובנין של תלמידי החכמים המרביצים תורה כיום גדלו בישיבות המוניות כדוג' פונוביז וחברון. (גם אם המספרים לא דומים למצב היום).
ובסוף, נכון שיש רבים שלצערנו לא מצליחים, אבל הקשיים וה'מלחמות' בישיבות המוניות גורמות לרבים להתעלות יותר, וכמשל אותו אחד שניסה לעזור לאפרוח לבקוע מהביצה וכו'.
בחישוב הסיכוי מול הסיכון
איזה אבא יהמר על בניו?
 
בשבועות ובחודשים הקרובים תחל עונת הרישום לישיבות הגדולות וכולנו נוצף בחוברות וכתבות (ממומנות כמובן) המפרגנות לישיבות הגדולות ומתארות את ה'ביקוש חסר התקדים'.
בשנים האחרונות נהוג לכתוב בכל מקום כזה כי עולם התורה הספרדי מבחינה כמותית חוצה את ה4000 בחורים שעולים לישיבות גדולות ואף עובר את רעהו האשכנזי.
רק שבמספרים, איכשהו זה לא מסתדר.
לצורך העניין בואו נתמקד בישיבות המובילות.
ש"א בישיבת יסודות התורה ויסודות במושב מונה באיזור ה70 בחורים כל שנה, סה"כ 140 בערך. + 50 במאור התורה, 70 בדעת חיים, 80 באש התלמוד, 100 בבאר התלמוד, 90 בבית שמעיה, 150 ברכסים. הגענו בסה"כ ל650 בחורים בערך.
ש"א בישיבת פונוביז' לבד מונה 400 בחורים. חברון 280, תפרח 250 בערך, וולפסון 250. חצינו את ה1000 בחורים ועוד לא דיברנו על בית מתיתיהו, אור ישראל, תורה בתפארתה (200 בחורים). כל בר בי רב יודע שהרשימה האחרונה עוקפת את קודמתה לא רק בכמות.
אז - האם באמת הפער בין עולם התורה הספרדי לאשכנזי עדיין גדול כל כך?
האם כל הדיבורים ששומעים כל שנה על כמויות אדירות וכו' באמת עורבא פרח?
או שעולם הישיבות האשכנזי מתפשר על איכות יותר מהספרדי?
הבעיה היא שאתה לוקח רק את כל "המובילים" ושוכח שיש בעולם הספרדי כמות הרבה יותר גדולה של ישיבות מאשר בעולם האשכנזי.
ואם תיקח את כל הכמויות הקטנות מהישיבות האלה תגיע למספרים יותר גדולים מאשר הישיבות האשכנזיות.

(יש נכון לעכשיו נראה לי מעל 400 ישיבות קטנות בכל הארץ כמה נראה לך הם אשכנזיות וכמה ספרדיות???)
 
הבעיה היא שאתה לוקח רק את כל "המובילים" ושוכח שיש בעולם הספרדי כמות הרבה יותר גדולה של ישיבות מאשר בעולם האשכנזי.
ואם תיקח את כל הכמויות הקטנות מהישיבות האלה תגיע למספרים יותר גדולים מאשר הישיבות האשכנזיות.

(יש נכון לעכשיו נראה לי מעל 400 ישיבות קטנות בכל הארץ כמה נראה לך הם אשכנזיות וכמה ספרדיות???)
א. גם בעולם התורה האשכנזי כתבתי רק את המובילים ובכ"ז הגענו לפער עצום.
ב. אין באמת יותר ישיבות ספרדיות מאשר אשכנזיות. אם תעקוב אחרי הישיבות שנפתחות מידי שנה, היחס שווה פחות או יותר, ואם תעקוב אחרי אלו שנסגרות - יש יותר ספרדיות שנסגרות לצערנו. (רק בשנים האחרונות התבשרנו על סגירה של כמה מישיבות הדגל בעבר- שארית יוסף, אור ברוך, ראשית חכמה)
ג. ספרת את כל הישיבות הקטנות הספרדיות ועברת את ה400? אשמח לרשימה המלאה.
ד. גם בישיבות הקטנות, הממוצע בכמות אצל האשכנזים גבוה יותר. אצל הספרדים הממוצע הוא 20-30 במחזור, ואצל האשכנזים 60-80 בערך.
 
ב. אין באמת יותר ישיבות ספרדיות מאשר אשכנזיות. אם תעקוב אחרי הישיבות שנפתחות מידי שנה, היחס שווה פחות או יותר, ואם תעקוב אחרי אלו שנסגרות - יש יותר ספרדיות שנסגרות לצערנו. (רק בשנים האחרונות התבשרנו על סגירה של כמה מישיבות הדגל בעבר- שארית יוסף, אור ברוך, ראשית חכמה)
מהישיבות היותר קטנות שאני מכיר אני לא מכיר הרבה אשכנזיות - ויבואו המבינים בעניין ויחוו דעתם.
ג. ספרת את כל הישיבות הקטנות הספרדיות ועברת את ה400? אשמח לרשימה המלאה.
התכוונתי שהיום סה"כ יש כ400 ישיבות קטנות בכל הארץ (ב2018 היה 350) ולדעתי רובם הם ספרדיות.
 
לעניות דעתי "האווירה המוסיפה" לא שווה את הנזק ואת המחירים (הרוחניים, הנפשיים ולפעמים הפיזיים..) שקורים גם בישיבות הוותיקות בגלל הכמות, ואת זה אסור לחקות גם אם זה בוהק
לצורך העניין "יהלום לא מלוטש עדיין כ"כ" (ולכן צריך להציף טענות ענייניות) לא כדאי שייהפך ל-"פלסטיק בוהק"...
אולי דבריי לא הובנו כהלכה כי השתדלתי לחסוך בפירוט על מנת שלא להיכשל בלשון הרע ורכילות שלא לתועלת, אבל הכוונה היא שישנם דברים ששייכים לאותם טענות ענייניות, שישיבות שיוקמו על טהרת הדור החדש הן מבחינת הצוות והן מבחינת הבחורים, בהגדרה יהיו משוללות מאותן חסרונות.
לדוגמא מקום בלי לחץ חברתי חזק ללימוד ועם פיקוח קל ביותר [מה שנקרא "בלי משטר"] שיכול להתחרות מבחינת הרמה הלימודית בישיבות הטובות ביותר, כנראה אין היום.
 
התכוונתי שהיום סה"כ יש כ400 ישיבות קטנות בכל הארץ (ב2018 היה 350) ולדעתי רובם הם ספרדיות.

ואיך בישיבות הגדולות זה נעלם? , הרי אותם רוב הספרדים [לשיטתך] שסיימו י"ק ועולים כרגע לי"ג, תוך 3 עד 4 שנים היה צריך להיות הישיבות הספרדיות אלף כל אחת.
אך בפועל המציאות זה רק הפוך וכמו שציינתי כבר לעיל.
ובנתיים הישיבות הגדולות של האשכנזים הם ברף שבין 500 לאלף , פוניבז' - מעל 1000, בתפארתה- 1000 , עטרת שלמה [סורוצקין] כ 1000 , וולפסון- מעל 1000 , חברון מעל 1000 , תפרח , סלבודקא , בית מתתיהו , גרודנא [בא"י] , מאור התלמוד, אורחות תורה, כל אחת מהן כ- 500 ויש עוד מלא שלא כתבתי.

אצל הספרדים - הכי גדול שיש היא "רכסים" ואחת היא ופרסמה הכתוב , כל השאר נע בין 150 ל - 300 בקושי

כך שמה ששומעים כל פעם - שהציבור הספרדי הוא "הכי גדול" בעולם התורה לא מסתדר עם המציאות
 
ובנתיים הישיבות הגדולות של האשכנזים הם ברף שבין 500 לאלף , פוניבז' - מעל 1000, בתפארתה- 1000 , עטרת שלמה [סורוצקין] כ 1000 , וולפסון- מעל 1000 , חברון מעל 1000 , תפרח , סלבודקא , בית מתתיהו , גרודנא [בא"י] , מאור התלמוד, אורחות תורה, כל אחת מהן כ- 500 ויש עוד מלא שלא כתבתי.

אצל הספרדים - הכי גדול שיש היא "רכסים" ואחת היא ופרסמה הכתוב , כל השאר נע בין 150 ל - 300 בקושי

כך שמה ששומעים כל פעם - שהציבור הספרדי הוא "הכי גדול" בעולם התורה לא מסתדר עם המציאות
המספרים בישיבות האשכנזיות גבוהות בהרבה מהמופיע כאן
פונביז - 2000+
תפארתה כ1400
סורוצקין 1200
חברון 1500+
תפרח 900
בית מתתיהו 700
אורחות תורה 700
ויש עוד ישיבות גדולות מאד בגודלן שלא מופיעות כאן
(הישיבות הגדולות הספרדיות הן בערך כמו קפלן, שבאשכזיות היא נחשבת ישיבה ששומרת על מספר תלמידים נמוך.)
 
כך שמה ששומעים כל פעם - שהציבור הספרדי הוא "הכי גדול" בעולם התורה לא מסתדר עם המציאו
הציבור הוא יותר ולא עולם הישיבות הספרדי (כי הישבות שלנו הם נטו מהציבור שלנו משא"כ אצלם לפחות 30 אחוז הוא ספרדי וככל שתמצא כמות יותר
גדולה אצלם תבין שעשרות אחוזים הם משלנו)
 
ראשי תחתית