לקיים 'ועתה כתבו לכם' בשלימות!

[בנאות דשא]

כידוע המצווה האחרונה בתרי"ג היא שיהיה לכל יהודי ספר תורה משלו,
ידוע גם הקושי הגדול שיש בקיומה, הן מצד העלות היקרה והן מצד הקושי בהשלמת כל הפרטים לקיומה כראוי.

ישנם הרבה הסברים ויישובים מדוע אנחנו לא מקיימים את המצווה הזו בפועל, יתכן וכולם נכונים.
[רק נקודה אחת, מה שכתב הרא"ש יוצאים יד"ח בשאר ספרי קודש, דעת מרן הב"י שאין בזה פטור מכתיבת ס"ת ממש ולא לכך הייתה כוונת הרא"ש]

אבל כל בן תורה רוצה לקיים את כל מצוות ה' כראוי ובהידור,
לכן, איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק,
נביא כאן עצות, נתונים וידיעות שונות היאך אפשר לגשת אל הקודש ולזכות שביום מן הימים נחבק בין זרעותינו ספר תורה שלנו ממש, ולאחר מאה ועשרים נאמר לאבינו שבשמים ציוותה, קיימנו!

 

[במערבא אמרי]

יש בהרבה מקומות שכותבים ספר תורה בשותפות, ויש בזה הרבה דרגות איך לעשות זאת על הצד היותר טוב לצאת יד"ח כל הדעות והשיטות.
וגם ידוע שהחזו"א כתב ספר תורה בעצמו כדי לקיים את המצווה, אולם בעקבות גזירת גיוס בנות כמדומני הוא עצר באמצע ולא הספיק להשלימו.

 

[בנאות דשא]

ויש בזה הרבה דרגות איך לעשות זאת על הצד היותר טוב לצאת יד"ח כל הדעות והשיטות.

ייש"כ
אדרבה, יפרט מר את הידוע לו,
אם כי, נשמח יותר שנתמקד בשיטות המקובלות לנו במנהג והלכה, דעת מרן הבית יוסף, רבינו החיד"א ושאר מצוקי ארץ אשר מפיהם אנו חיים.

 

[אור יעקב]

אבל כל בן תורה רוצה לקיים את כל מצוות ה' כראוי ובהידור,
לכן, איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק,
נביא כאן עצות, נתונים וידיעות שונות היאך אפשר לגשת אל הקודש ולזכות שביום מן הימים נחבק בין זרעותינו ספר תורה שלנו ממש, ולאחר מאה ועשרים נאמר לאבינו שבשמים ציוותה, קיימנו!

פתרונות אפשריים.

1. המקבל מתנה מחבירו ס"ת כשר יוצר יד"ח המצוה. (שו"ת דמשק אליעזר סימן קלה - ולפי דבריו אולי יהא אפשר לתת מתנה לחבירו וכן הלאה לצאת יד"ח המצוה)

2. לכתוב ס"ת בשותפות. (תשובת מרן הגרע"י זצוק"ל - הובאה בילקו"י השכמת הבוקר עמ' תתלט)

3. להגיה ס"ת פסול ולהופכו לכשר או לכתוב אות אחרונה וכו'. (רמב"ם)

 

[בנאות דשא]

פתרונות אפשריים.

1. המקבל מתנה מחבירו ס"ת כשר יוצר יד"ח המצוה. (שו"ת דמשק אליעזר סימן קלה - ולפי דבריו אולי יהא אפשר לתת מתנה לחבירו וכן הלאה לצאת יד"ח המצוה)

2. לכתוב ס"ת בשותפות. (תשובת מרן הגרע"י זצוק"ל - הובאה בילקו"י השכמת הבוקר עמ' תתלט)

3. להגיה ס"ת פסול ולהופכו לכשר או לכתוב אות אחרונה וכו'. (רמב"ם)

1. נחלקו הפוסקים במי שהיה לו ס"ת ונאבד אם צריך לכתוב חדש, לדעת הרא"ש שהסיבת המצווה ללמוד בו, וכ"פ השלחן ערוך (סי' ער ס"ב), צריך לכתוב אחר. ועי' בפתחי תשובה (סק"ב).
2. נחלקו בזה הפוסקים, עי' פתחי תשובה (סק"א), וכמו שכתבתי, לא מן הראוי לחפש תירוצים ולצאת יד"ח, פשטות המצווה כלשון השלחן ערוך "מצוות עשה על כל איש ישראל לכתוב לו ספר תורה".
3. דווקא אם הוא ס"ת שלו, שיהיה נחשב שכתבו בעצמו לצאת בו יד"ח, שאם לקחו מוכן מהשוק לפי הרמ"א אינו יוצא ולגר"א יוצא.

 

[אור יעקב]

2. נחלקו בזה הפוסקים, עי' פתחי תשובה (סק"א), וכמו שכתבתי, לא מן הראוי לחפש תירוצים ולצאת יד"ח, פשטות המצווה כלשון השלחן ערוך "מצוות עשה על כל איש ישראל לכתוב לו ספר תורה".

אם אתה רוצה לקיים את המצוה תלמד סת"ם ותכתוב...

כל עוד לא עשית זאת לפחות תשתתף בכתיבת ס"ת.

 

[הלכה ברורה]

אני לא מונח בסוגיא זאת, אבל אני מצרף את דברי התורת הקדמונים, שטוען שאין אפשרות לקיים מצות כתיבת ס"ת בזמננו.
(יש לציין שלא עברתי על המאמר הזה עדיין, ואיני מביע דעה, אלא מראה מקום)

 

[אהבת ישראל]

כידוע למרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף יש ספר תורה בחדר לימודו

 

[יעקבי]

כידוע למרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף יש ספר תורה בחדר לימודו

יש קשר בין זה למצות כתיבת ס"ת?

 

[בנאות דשא]

אני לא מונח בסוגיא זאת, אבל אני מצרף את דברי התורת הקדמונים, שטוען שאין אפשרות לקיים מצות כתיבת ס"ת בזמננו.
(יש לציין שלא עברתי על המאמר הזה עדיין, ואיני מביע דעה, אלא מראה מקום)

עברתי על דבריו וזו טענה ישנה וידועה, ובכל זאת לא נמנעו מלקיים מצווה זו,
ובאמת זו שאלה טובה וצ"ע.


לגופו של עניין, מדוע שלא נסמוך גם לעניין מצוות כתיבת ס"ת על דעת הרמב"ם שס"ת פסול אפשר לקרוא בו, סוף סוף אפשר ללמוד בס"ת כזה כראוי. [ועוד, שלא ראינו מי מהאחרונים שדן בזה והזכיר טענה זו, אכן, לא ראינו אינה ראיה]

 

[כהנא דמסייע]

עברתי על דבריו וזו טענה ישנה וידועה, ובכל זאת לא נמנעו מלקיים מצווה זו,
ובאמת זו שאלה טובה וצ"ע.

לגבי עצם דבריו שכתב להעדיף ספרי לימוד, מס''ת במקום שיש לכה''פ. כבר קדמוהו החיי אדם, ועוד רבים דהכי נקטי דודאי דספרים עדיפי.
אולם בדברי על זה עם הגר''ד קוק טען שזה "תפילין דידיה", וזה קודם גם להחזקת תורה וכו', וראיתי לאחר מכן שכן נוקטים הפוסקים ההולכים בדרך הגר''א ומהם הגר''נ קרליץ. וד''ב.

 

[אהבת ישראל]

יש קשר בין זה למצות כתיבת ס"ת?

ברור כיון שיש מצוה לכתוב ס"ת כמבואר בש"ע יו"ד סימן ער סעי' א'

 

[יעקבי]

ברור כיון שיש מצוה לכתוב ס"ת כמבואר בש"ע יו"ד סימן ער סעי' א'

זה ספר תורה שלו?

 

[בנאות דשא]

2. לכתוב ס"ת בשותפות. (תשובת מרן הגרע"י זצוק"ל - הובאה בילקו"י השכמת הבוקר עמ' תתלט)

עיינתי שם, ואמנם כך העלה המחבר, אבל בתשובה שהובאה שם מהגרע"י לא הוזכר שמץ של הכרעה אלא רק מ"מ לדברי רבותינו ואולי היה זה דף מ"מ שכתב הרב זצ"ל לעצמו.

ואגב, הנה בשו"ת יביע אומר (ח"ח יו"ד סי' לו) האריך בעניין מה להעדיף לתרום ס"ת או ספרי קודש, והעלה שעדיף ספרי קודש. ע"ש שהאריך ביסודות מצוות כתיבת ס"ת בזמן הזה כיד ה' הטובה עליו. ומה חבל שמח"ס ילקוט יוסף כתב הלכות כתיבת ס"ת בספרו ולא ציין ולא הביא כלל את התשובה הנ"ל. וידוע הוא שדברי הגר"ע יוסף זיע"א חביבים על הרב יצחק בנו כאלף פוסקים והנה לא הביאו. אלא וודאי שלא הרב יצחק כתב את הספר הזה.

וממש לא רציתי לגלוש לעניין הזה, רק רצוני להדגיש שלע"ע לא מצאתי תשובה בעניין ס"ת בשותפות מהגרע"י זצ"ל.

ומה שהעירו

אם אתה רוצה לקיים את המצוה תלמד סת"ם ותכתוב...

כל עוד לא עשית זאת לפחות תשתתף בכתיבת ס"ת.

אכן כן,
ואם זה רצון ה' נקום ונעשה,
ואין מקום לברוח מטענות מעין אלו.

ובאמת מטרתי באשכול זה הייתה יחד עם החברים ללבן את הדרך להגיע אל היעד החשוב והאדיר שהוא כתיבת ספר תורה.
ויש עמדי כמה דברים לכתוב בנושא, ובעזרת ה' בלי נדר אכתוב כאן.

 

[אור יעקב]

עיינתי שם, ואמנם כך העלה המחבר, אבל בתשובה שהובאה שם מהגרע"י לא הוזכר שמץ של הכרעה אלא רק מ"מ לדברי רבותינו ואולי היה זה דף מ"מ שכתב הרב זצ"ל לעצמו.

וממש לא רציתי לגלוש לעניין הזה, רק רצוני להדגיש שלע"ע לא מצאתי תשובה בעניין ס"ת בשותפות מהגרע"י זצ"ל.

כעת ראיתי שתשובה זו נדפסה בשו"ת יבי"א ח"י יו"ד סימו כט.

והן אמת שלא פסק שם בסכינא חריפא, אבל ממהלך הדברים משמע שיש להם על מה לסמוך וכמש"כ במפתחות.

 

[שמעון טרבלסי]

זה ספר תורה שלו?

אז של מי?

 

[יעקבי]

אז של מי?

של בית כנסת סמוך