לקיים 'ועתה כתבו לכם' בשלימות!

[בנאות דשא]

כידוע המצווה האחרונה בתרי"ג היא שיהיה לכל יהודי ספר תורה משלו,
ידוע גם הקושי הגדול שיש בקיומה, הן מצד העלות היקרה והן מצד הקושי בהשלמת כל הפרטים לקיומה כראוי.

ישנם הרבה הסברים ויישובים מדוע אנחנו לא מקיימים את המצווה הזו בפועל, יתכן וכולם נכונים.
[רק נקודה אחת, מה שכתב הרא"ש יוצאים יד"ח בשאר ספרי קודש, דעת מרן הב"י שאין בזה פטור מכתיבת ס"ת ממש ולא לכך הייתה כוונת הרא"ש]

אבל כל בן תורה רוצה לקיים את כל מצוות ה' כראוי ובהידור,
לכן, איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק,
נביא כאן עצות, נתונים וידיעות שונות היאך אפשר לגשת אל הקודש ולזכות שביום מן הימים נחבק בין זרעותינו ספר תורה שלנו ממש, ולאחר מאה ועשרים נאמר לאבינו שבשמים ציוותה, קיימנו!

 

[במערבא אמרי]

יש בהרבה מקומות שכותבים ספר תורה בשותפות, ויש בזה הרבה דרגות איך לעשות זאת על הצד היותר טוב לצאת יד"ח כל הדעות והשיטות.
וגם ידוע שהחזו"א כתב ספר תורה בעצמו כדי לקיים את המצווה, אולם בעקבות גזירת גיוס בנות כמדומני הוא עצר באמצע ולא הספיק להשלימו.

 

[בנאות דשא]

ויש בזה הרבה דרגות איך לעשות זאת על הצד היותר טוב לצאת יד"ח כל הדעות והשיטות.

ייש"כ
אדרבה, יפרט מר את הידוע לו,
אם כי, נשמח יותר שנתמקד בשיטות המקובלות לנו במנהג והלכה, דעת מרן הבית יוסף, רבינו החיד"א ושאר מצוקי ארץ אשר מפיהם אנו חיים.

 

[אור יעקב]

אבל כל בן תורה רוצה לקיים את כל מצוות ה' כראוי ובהידור,
לכן, איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק,
נביא כאן עצות, נתונים וידיעות שונות היאך אפשר לגשת אל הקודש ולזכות שביום מן הימים נחבק בין זרעותינו ספר תורה שלנו ממש, ולאחר מאה ועשרים נאמר לאבינו שבשמים ציוותה, קיימנו!

פתרונות אפשריים.

1. המקבל מתנה מחבירו ס"ת כשר יוצר יד"ח המצוה. (שו"ת דמשק אליעזר סימן קלה - ולפי דבריו אולי יהא אפשר לתת מתנה לחבירו וכן הלאה לצאת יד"ח המצוה)

2. לכתוב ס"ת בשותפות. (תשובת מרן הגרע"י זצוק"ל - הובאה בילקו"י השכמת הבוקר עמ' תתלט)

3. להגיה ס"ת פסול ולהופכו לכשר או לכתוב אות אחרונה וכו'. (רמב"ם)

 

[בנאות דשא]

פתרונות אפשריים.

1. המקבל מתנה מחבירו ס"ת כשר יוצר יד"ח המצוה. (שו"ת דמשק אליעזר סימן קלה - ולפי דבריו אולי יהא אפשר לתת מתנה לחבירו וכן הלאה לצאת יד"ח המצוה)

2. לכתוב ס"ת בשותפות. (תשובת מרן הגרע"י זצוק"ל - הובאה בילקו"י השכמת הבוקר עמ' תתלט)

3. להגיה ס"ת פסול ולהופכו לכשר או לכתוב אות אחרונה וכו'. (רמב"ם)

1. נחלקו הפוסקים במי שהיה לו ס"ת ונאבד אם צריך לכתוב חדש, לדעת הרא"ש שהסיבת המצווה ללמוד בו, וכ"פ השלחן ערוך (סי' ער ס"ב), צריך לכתוב אחר. ועי' בפתחי תשובה (סק"ב).
2. נחלקו בזה הפוסקים, עי' פתחי תשובה (סק"א), וכמו שכתבתי, לא מן הראוי לחפש תירוצים ולצאת יד"ח, פשטות המצווה כלשון השלחן ערוך "מצוות עשה על כל איש ישראל לכתוב לו ספר תורה".
3. דווקא אם הוא ס"ת שלו, שיהיה נחשב שכתבו בעצמו לצאת בו יד"ח, שאם לקחו מוכן מהשוק לפי הרמ"א אינו יוצא ולגר"א יוצא.

 

[אור יעקב]

2. נחלקו בזה הפוסקים, עי' פתחי תשובה (סק"א), וכמו שכתבתי, לא מן הראוי לחפש תירוצים ולצאת יד"ח, פשטות המצווה כלשון השלחן ערוך "מצוות עשה על כל איש ישראל לכתוב לו ספר תורה".

אם אתה רוצה לקיים את המצוה תלמד סת"ם ותכתוב...

כל עוד לא עשית זאת לפחות תשתתף בכתיבת ס"ת.

 

[הלכה ברורה]

אני לא מונח בסוגיא זאת, אבל אני מצרף את דברי התורת הקדמונים, שטוען שאין אפשרות לקיים מצות כתיבת ס"ת בזמננו.
(יש לציין שלא עברתי על המאמר הזה עדיין, ואיני מביע דעה, אלא מראה מקום)

 

[אהבת ישראל]

כידוע למרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף יש ספר תורה בחדר לימודו

 

[יעקבי]

כידוע למרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף יש ספר תורה בחדר לימודו

יש קשר בין זה למצות כתיבת ס"ת?

 

[בנאות דשא]

אני לא מונח בסוגיא זאת, אבל אני מצרף את דברי התורת הקדמונים, שטוען שאין אפשרות לקיים מצות כתיבת ס"ת בזמננו.
(יש לציין שלא עברתי על המאמר הזה עדיין, ואיני מביע דעה, אלא מראה מקום)

עברתי על דבריו וזו טענה ישנה וידועה, ובכל זאת לא נמנעו מלקיים מצווה זו,
ובאמת זו שאלה טובה וצ"ע.


לגופו של עניין, מדוע שלא נסמוך גם לעניין מצוות כתיבת ס"ת על דעת הרמב"ם שס"ת פסול אפשר לקרוא בו, סוף סוף אפשר ללמוד בס"ת כזה כראוי. [ועוד, שלא ראינו מי מהאחרונים שדן בזה והזכיר טענה זו, אכן, לא ראינו אינה ראיה]

 

[כהנא דמסייע]

עברתי על דבריו וזו טענה ישנה וידועה, ובכל זאת לא נמנעו מלקיים מצווה זו,
ובאמת זו שאלה טובה וצ"ע.

לגבי עצם דבריו שכתב להעדיף ספרי לימוד, מס''ת במקום שיש לכה''פ. כבר קדמוהו החיי אדם, ועוד רבים דהכי נקטי דודאי דספרים עדיפי.
אולם בדברי על זה עם הגר''ד קוק טען שזה "תפילין דידיה", וזה קודם גם להחזקת תורה וכו', וראיתי לאחר מכן שכן נוקטים הפוסקים ההולכים בדרך הגר''א ומהם הגר''נ קרליץ. וד''ב.

 

[אהבת ישראל]

יש קשר בין זה למצות כתיבת ס"ת?

ברור כיון שיש מצוה לכתוב ס"ת כמבואר בש"ע יו"ד סימן ער סעי' א'

 

[יעקבי]

ברור כיון שיש מצוה לכתוב ס"ת כמבואר בש"ע יו"ד סימן ער סעי' א'

זה ספר תורה שלו?

 

[בנאות דשא]

2. לכתוב ס"ת בשותפות. (תשובת מרן הגרע"י זצוק"ל - הובאה בילקו"י השכמת הבוקר עמ' תתלט)

עיינתי שם, ואמנם כך העלה המחבר, אבל בתשובה שהובאה שם מהגרע"י לא הוזכר שמץ של הכרעה אלא רק מ"מ לדברי רבותינו ואולי היה זה דף מ"מ שכתב הרב זצ"ל לעצמו.

ואגב, הנה בשו"ת יביע אומר (ח"ח יו"ד סי' לו) האריך בעניין מה להעדיף לתרום ס"ת או ספרי קודש, והעלה שעדיף ספרי קודש. ע"ש שהאריך ביסודות מצוות כתיבת ס"ת בזמן הזה כיד ה' הטובה עליו. ומה חבל שמח"ס ילקוט יוסף כתב הלכות כתיבת ס"ת בספרו ולא ציין ולא הביא כלל את התשובה הנ"ל. וידוע הוא שדברי הגר"ע יוסף זיע"א חביבים על הרב יצחק בנו כאלף פוסקים והנה לא הביאו. אלא וודאי שלא הרב יצחק כתב את הספר הזה.

וממש לא רציתי לגלוש לעניין הזה, רק רצוני להדגיש שלע"ע לא מצאתי תשובה בעניין ס"ת בשותפות מהגרע"י זצ"ל.

ומה שהעירו

אם אתה רוצה לקיים את המצוה תלמד סת"ם ותכתוב...

כל עוד לא עשית זאת לפחות תשתתף בכתיבת ס"ת.

אכן כן,
ואם זה רצון ה' נקום ונעשה,
ואין מקום לברוח מטענות מעין אלו.

ובאמת מטרתי באשכול זה הייתה יחד עם החברים ללבן את הדרך להגיע אל היעד החשוב והאדיר שהוא כתיבת ספר תורה.
ויש עמדי כמה דברים לכתוב בנושא, ובעזרת ה' בלי נדר אכתוב כאן.

 

[אור יעקב]

עיינתי שם, ואמנם כך העלה המחבר, אבל בתשובה שהובאה שם מהגרע"י לא הוזכר שמץ של הכרעה אלא רק מ"מ לדברי רבותינו ואולי היה זה דף מ"מ שכתב הרב זצ"ל לעצמו.

וממש לא רציתי לגלוש לעניין הזה, רק רצוני להדגיש שלע"ע לא מצאתי תשובה בעניין ס"ת בשותפות מהגרע"י זצ"ל.

כעת ראיתי שתשובה זו נדפסה בשו"ת יבי"א ח"י יו"ד סימו כט.

והן אמת שלא פסק שם בסכינא חריפא, אבל ממהלך הדברים משמע שיש להם על מה לסמוך וכמש"כ במפתחות.

 

[שמעון טרבלסי]

זה ספר תורה שלו?

אז של מי?

 

[יעקבי]

אז של מי?

של בית כנסת סמוך

 

[שמעון טרבלסי]

של בית כנסת סמוך

אתה ממש כשרוני...

 

[אהבת ישראל]

כידוע למרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף יש ספר תורה בחדר לימודו

כנצפה כאן בפרוכת מעל ראשו של מרן שליט"א

 

[בנאות דשא]

הקדמה

ננסה בס"ד לסכם היאך אפשר לקיים את מצוות 'ועתה כתבו לכם' במחיר יחסית סביר במאמץ לא חריג.

כתיבת ספר תורה מורכבת משלושה חלקים עיקריים שיש לעמוד עליהם.
1. ידיעת כתיבת צורת האותיות וההלכות.
2. ההשקעה הכספית בקניית קלף (בעיקר), קולמוס ודיו, ואח"כ תיוג הגהה ותפירה.
3. הזמן הרב שמשך הכתיבה מתמשך.

בחלק הראשון נבאר מהי צורת לימוד ההלכות וידיעה מסודרת של צורת האותיות. בחלק השני נציג את המחירים של כל פרט. ובשלישי ננסה להתחקות לאחר הזמן שהמשך הכתיבה לוקח.

למותר לציין, שהדברים הם רק המלצה בלבד ואיני מתיימר לתקוע את עצמי כידען ומבין, ואדרבה, מי שיודע דבר או שרואה שהדברים אינם מדוייקים שיעיר ויאיר את עיני ועיני כולם.

בשם ה' נעשה ונצליח.

 

[אהבת ישראל]

שר התורה הגר"ח קנייבסקי מספר על עצמו שהתחיל לכתוב ס"ת כי יש מצוה לכתוב

 

[במערבא אמרי]

הקדמה

יש המשך?

 

[בנאות דשא]

יש המשך?

בלי נדר.
יש תשתית, צריך לסדר כראוי.

 

[בנאות דשא]

לפני שאתה מחליט שכן, 'אני הולך על זה', תשאל את עצמך האם אני מסוגל לכתוב או שמלאכת הכתיבה היא בכלל לא התחום שלי.

תנסה, גש לחבר סופר סת"ם ותבקש ממנו לשבת על כסא המלכות ... זכור, כל ההתחלות קשות, לא מחפשים שמיד הכל ירוץ, בהתחלה גם קו ישר נורמלי לא יוצא מהיד ... רק להרגיש, לחוש. בדרך כלל מרגישים כבר קודם אם יש סיכוי.

נקודה קטנה, אין כלל קשר בין יופי כתב היד או ידע בציור לבין הצלחה בכתיבת סת"ם, לכאן ולכאן.

ושוב, אני מדגיש, שכל הדברים הנאמרים אינם מוחלטים ואינם תחליף להתייעצות עם אדם שמכיר אותך ואתה יודע שהוא מונח ומבין.

חלק א

• ההלכות

ראשית, יש לשנן את הלכות הכתיבה כראוי, הוי אומר סי' לב וסי' לו בחלק או"ח, שלחן ערוך משנ"ב ביאור הלכה. וגם את 'משנת סופרים' (שנמצא לאחר סי' לו), הדבר נצרך גם לכותבי כתב וועליש, יש שם הרבה פרטי דין הכרחיים. ואת הפרקים העוסקים בקדושת שם ה' בספר קסת הסופר.

ישנה אפשרות ללמוד גם את ספר יריעות שלמה חלק א שמקיף את ההלכות הנצרכות, אני לא מכיר את הספר היטב, כך שאיני יכול לומר אם צריך ללמוד גם את ה'מקורות' או לא.

כך או כך, צריך לשלוט היטב ולהוציא תעודה. שימו לב, מי שיודע טוב לא יהיה לו קשה בכלל להוציאה, השאלות בסיסיות וברורות. כמובן, אפשר להיבחן באיזה מכון שרוצים רק שיהיה מוחזק לטוב.., מה שידוע לי, משמרת הסת"ם, סתאמפ' (אגב, שם המבחן בחינם לגמרי) ויד רפאל. מסתבר שיש עוד.

• צורת האותיות

ישנה את הדרך שהרבה הלכו בה, והיא פשוט לגשת לאחד מהמכונים הקיימים וללמוד שם, אני לא רוצה (ולא יודע) להמליץ על שום מכון, שלא יבואו בטענות. אבל, כל אחד יבדוק את המצב, ישאל חברים שמכיר שלמדו שם, יבקש להתרשם ויחליט לפי ראות עיניו. רק לשבר את האוזן, המחיר במכון עליה הוא 3,700 ₪ כולל שלחן סופרים וציוד, כל אחד יבדוק במכונים אחרים.

דרך נוספת שגם בה הלכו והצליחו רבים, היא לגשת לסופר שאתה מכיר, לבקש ממנו שילמד אותך, כמובן בתשלום, סכמו ביניכם כמה מפגשים לכל היותר. אפשר לבקש שיעור ניסיון. יש סופרים שעושים זאת באופן רשמי רק שאז בדרך כלל המחיר גבוה יותר.

מה שמרוויחים בדרך השנייה, שלא צריך לשלם על לימוד ההלכות, אותן תלמד עם חברותא, אולי אפילו תמצא סופר שמעוניין (וצריך...) לחדד את ההלכות, לא מדובר בסוגיות הקשות שבמקדש. ישנם ספרים רבים שעוסקים בתחום, תוכל לבחור אחד מהם לפי הסיגנון שאתה מתחבר. ועוד, שיתכן ותקלוט מהר את הכיוון ותוכל לצאת לדרך מוקדם ובחיסכון יפה.


המשך יבוא בלי נדר
אשמח לשאלות להערות מכוונות, שאדע מה לברר ולהעלות כאן בעזרת ה'.
עוד אבקש, לדעת אם יש ביקוש לדבר. תודה.

 

[במערבא אמרי]

המשך יבוא בלי נדר
אשמח לשאלות להערות מכוונות, שאדע מה לברר ולהעלות כאן בעזרת ה'.
עוד אבקש, לדעת אם יש ביקוש לדבר. תודה.

יישר כח
אני מאוד נהניתי