לראות ולהתענג: הקבלת פני רבו בפלפולא דאורייתא הגאון ר' דב לנדו

אין ספק שמעמד כזה מעורר קנאה ותסכול פנימי של רבים מאיתנו על עצמינו כמה גדולי תורתינו מתעסקים בדבר האמיתי, ואיפה אנחנו עומדים...

אבל צריך לדעת ולזכור שהדבר המרכזי שמוטל עלינו זה לדעת בדיוק מה הקב"ה דורש ומצפה מכל אחד איתנו כפי הכוחות והיכולת שיש לנו...

כי בסוף כ"א הוא ניצב כאן בעולם הזה ויש כאלה שנולדו עם יותר יכולות וכוחות, ויש כאלו שקיבלו פחות כלים (כמו להשוות מהירות בין נהג במכונית מירוץ למכונית רגילה...), זה דבר גדול לקבל את המקום שבו אנו נמצאים-מידת ענווה.

דרך אגב הגר"א או' ש-"איזהו עשיר השמח בחלקו" נאמר גם על רוחניות.
 
במחילה מכבוד הרבנים החשובים חוקרי ליבות וכליות שוקלי רבנים בפלס @אנו עמלים @אליהו @מים מתוקים
אני לא בא להשוות בין גאוני הליטאים והחסידים לבין גאוני עדות המזרח, אבל באמת אתם חושבים שאם נכנס את רבותינו לא נוכל ליצור מעמד שכזה? האם רבותינו לא יודעים ללמוד ולהתפלפל האחד עם השני? האם רבותינו לדעתכם נכנסים מחר לכיתה א' ללמוד אותיות?
זה באמת מעניין מהיכן הנחיתות הזו בא. ושוב, מבלי להפחית כהוא זה מגאונותם וקדושתם של גאוני הליטאים והחסידים שליט"א.
 
במחילה מכבוד הרבנים החשובים חוקרי ליבות וכליות שוקלי רבנים בפלס @אנו עמלים @אליהו @מים מתוקים
אני לא בא להשוות בין גאוני הליטאים והחסידים לבין גאוני עדות המזרח, אבל באמת אתם חושבים שאם נכנס את רבותינו לא נוכל ליצור מעמד שכזה? האם רבותינו לא יודעים ללמוד ולהתפלפל האחד עם השני? האם רבותינו לדעתכם נכנסים מחר לכיתה א' ללמוד אותיות?
זה באמת מעניין מהיכן הנחיתות הזו בא. ושוב, מבלי להפחית כהוא זה מגאונותם וקדושתם של גאוני הליטאים והחסידים שליט"א.
השאלה אם כינוס כזה יכול לקרות בפורום רחב, ואם תלמידיהם (שחלקם חברים בפורום זה) מסוגלים לתת יד למהלך כזה
 
אין ספק שמעמד כזה מעורר קנאה ותסכול פנימי של רבים מאיתנו על עצמינו כמה גדולי תורתינו מתעסקים בדבר האמיתי, ואיפה אנחנו עומדים...

אבל צריך לדעת ולזכור שהדבר המרכזי שמוטל עלינו זה לדעת בדיוק מה הקב"ה דורש ומצפה מכל אחד איתנו כפי הכוחות והיכולת שיש לנו...

כי בסוף כ"א הוא ניצב כאן בעולם הזה ויש כאלה שנולדו עם יותר יכולות וכוחות, ויש כאלו שקיבלו פחות כלים (כמו להשוות מהירות בין נהג במכונית מירוץ למכונית רגילה...), זה דבר גדול לקבל את המקום שבו אנו נמצאים-מידת ענווה.

דרך אגב הגר"א או' ש-"איזהו עשיר השמח בחלקו" נאמר גם על רוחניות.
אני באמת לא חושב שלציבור שלנו (והכוונה לרבנים שבתוכנו) אין את הכלים והיכולת כמו שכבודו כותב כאן,
ולדעתי הסיפור אחר לגמרי, הבעיה שלנו ורק שלנו ושל עסקנינו שאותנו מעניין דברים אחרים,
אותנו יותר מעניין תארים ומלבושים למניהם, ואין כאן המקום להאריך.
ואם באמת היינו מחפשים ונותנים להם את הדגש בדיוק כמו שהם עושים,
את הת"ח האמיתים באמת גדולי ראשי הישיבות והרמי"ם היינו נראים אחרת לגמרי
אני אישית מכיר כמה ת"ח ממש שיכולים לשבת שם ולישא וליתן לא פחות מהמראה שראינו.
 
זה באמת מעניין מהיכן הנחיתות הזו בא. ושוב, מבלי להפחית כהוא זה מגאונותם וקדושתם של גאוני הליטאים והחסידים שליט"א.
אני יגיד לך משהו אמיתי - עצם זה שהמחשבה הזאת לעשות משהו כזה אצל רבנים ספרדים כי גם אנחנו יכולים וכו' עדיף שלא יהיה אני מתפלל שזה יגיע לבד ולא 'משנאת' הליטאים. וכל זה הוא סעיף מהטעות הגדולה והמאוד מיותרת של אותם שנלחמים ליצור הנהגה לספרדים בלבד.
 
אבל באמת אתם חושבים שאם נכנס את רבותינו לא נוכל ליצור מעמד שכזה? האם רבותינו לא יודעים ללמוד ולהתפלפל האחד עם השני? האם רבותינו לדעתכם נכנסים מחר לכיתה א' ללמוד אותיות?
הנושאים יהיו אחרים. מה דעת מרן בחוזר ונעור? האם סתם ויש צריך לחוש ליש וכדומה.
זה לא 'עצם התורה'.
 
אני באמת לא חושב שלציבור שלנו (והכוונה לרבנים שבתוכנו) אין את הכלים והיכולת כמו שכבודו כותב כאן,
ולדעתי הסיפור אחר לגמרי, הבעיה שלנו ורק שלנו ושל עסקנינו שאותנו מעניין דברים אחרים,
אותנו יותר מעניין תארים ומלבושים למניהם, ואין כאן המקום להאריך.
ואם באמת היינו מחפשים ונותנים להם את הדגש בדיוק כמו שהם עושים,
את הת"ח האמיתים באמת גדולי ראשי הישיבות והרמי"ם היינו נראים אחרת לגמרי
אני אישית מכיר כמה ת"ח ממש שיכולים לשבת שם ולישא וליתן לא פחות מהמראה שראינו.
אני חושב שאין הבדל בין מחשבה על גלימה ותארים למחשבה על זה שאנחנו ספרדים וצריך שיהיה גם לנו או גם לנו יש את היכולת וכו' - הם פשוט מחשובות רדודות.
 
הנושאים יהיו אחרים. מה דעת מרן בחוזר ונעור? האם סתם ויש צריך לחוש ליש וכדומה.
זה לא 'עצם התורה'.
למרות שאני לא מסכים בכללי עם הצורך בכל זה אבל לא יצויר וזה היה קורה אני חושב שיש מספיק תלמיי חכמים ספרדים שיתעסקו בעצם התורה
 
אני חושב שאין הבדל בין מחשבה על גלימה ותארים למחשבה על זה שאנחנו ספרדים וצריך שיהיה גם לנו או גם לנו יש את היכולת וכו' - הם פשוט מחשובות רדודות.
בכל דבר בסוף יש מציאות שמפגרת אחרי האשכנזים
בכל נאום של הקמת מוסד וכדו'
המסרים בסוף יהיו "גם אנחנו יכולים לא פחות מהם"
אבל כל עוד שזה הדרך הנכונה וזה מה שיעזור לרומם את ציבור האברכים הספרדי העצום שהתפתח בשנים האחרונות
זה הדרך היחידה להגיע למטרה
ומי יודע אולי כשכולם באמת יפנימו את המציאות המשתנה
ולא ימצאו איזה נכד בודד מתוך עשרות נכדים של כל רה"י שלומד במוסד ספרדי אלא זה יהיה שינוי אמיתי
נגיע למצב שכביכול נהפך אנחנו למיינסטרים האמיתי (לא זו השאיפה, אבל זו בהחלט אמת מידה)
בינתיים ברור שאנחנו בדרך הנכונה
 
אני חושב שאין הבדל בין מחשבה על גלימה ותארים למחשבה על זה שאנחנו ספרדים וצריך שיהיה גם לנו או גם לנו יש את היכולת וכו' - הם פשוט מחשובות רדודות.
זה קשור זה בזה, כי אם אנחנו מתלהבים מגלימה וכדומה אז השיח שלנו כמו שכתב הרב הכהן הוא על מה דעת מרן לגבי חוזר ונעור וכדומה.
 
בכל דבר בסוף יש מציאות שמפגרת אחרי האשכנזים
בכל נאום של הקמת מוסד וכדו'
המסרים בסוף יהיו "גם אנחנו יכולים לא פחות מהם"
אבל כל עוד שזה הדרך הנכונה וזה מה שיעזור לרומם את ציבור האברכים הספרדי העצום שהתפתח בשנים האחרונות
זה הדרך היחידה להגיע למטרה
ומי יודע אולי כשכולם באמת יפנימו את המציאות המשתנה
ולא ימצאו איזה נכד בודד מתוך עשרות נכדים של כל רה"י שלומד במוסד ספרדי אלא זה יהיה שינוי אמיתי
נגיע למצב שכביכול נהפך אנחנו למיינסטרים האמיתי (לא זו השאיפה, אבל זו בהחלט אמת מידה)
בינתיים ברור שאנחנו בדרך הנכונה
מה זה קשור להנהגה ולכנס פלפולי דאורייתא לפתוח מוסד ספרדי או בית כנסת ספרדי או ישיבה ספרדית זה לא קשור להנהגה ואת המסתעפים ממנה
 
מה זה קשור להנהגה ולכנס פלפולי דאורייתא לפתוח מוסד ספרדי או בית כנסת ספרדי או ישיבה ספרדית זה לא קשור להנהגה ואת המסתעפים ממנה
כל ההתפלמסות סביב "גם אנחנו יכולים"
אבל אתה צודק הסתעפתי מזה לנושא כללי
 
במחילה מכבוד הרבנים החשובים חוקרי ליבות וכליות שוקלי רבנים בפלס @אנו עמלים @אליהו @מים מתוקים
אני לא בא להשוות בין גאוני הליטאים והחסידים לבין גאוני עדות המזרח, אבל באמת אתם חושבים שאם נכנס את רבותינו לא נוכל ליצור מעמד שכזה? האם רבותינו לא יודעים ללמוד ולהתפלפל האחד עם השני? האם רבותינו לדעתכם נכנסים מחר לכיתה א' ללמוד אותיות?
זה באמת מעניין מהיכן הנחיתות הזו בא. ושוב, מבלי להפחית כהוא זה מגאונותם וקדושתם של גאוני הליטאים והחסידים שליט"א.
לא הבנת את הודעתי (לכה"פ), לא התכוונתי כלל לזה שזה שייך "אצלם" או "אצלינו", אני לא בוחן רבנים לפי צבע עורם. סך הכל התכוונתי במבט של צעיר ביחס למשהו שהוא שואף.

נ.ב. אולי עצם זה שהבנת אותי אתה -או אחרים- אחרת מעלה שאלות ונידונים של נחיתות... אבל לא על זה התכנסנו כאן.
 
רבותינו הספרדים תהיו רגועים הכל בסדר כל אחד ילך עם רבו יש לנו הנהגה יש לנו מועצת יש גם את ההנהגה הליטאית בשיתוף הרב סאלים והרב זעפראני בעולם הישיבות כך שאתם יכולים להיות רגועים ובמיוחד בחוק הגיוס שרבותינו היו הראשונים שאמרו שלא להתייצב וכעת עומדים כחומה בצורה ושומרים על עולם הישיבות כולו.
 
אני לא בא להשוות בין גאוני הליטאים והחסידים לבין גאוני עדות המזרח, אבל באמת אתם חושבים שאם נכנס את רבותינו לא נוכל ליצור מעמד שכזה? האם רבותינו לא יודעים ללמוד ולהתפלפל האחד עם השני? האם רבותינו לדעתכם נכנסים מחר לכיתה א' ללמוד אותיות?
זה באמת מעניין מהיכן הנחיתות הזו בא. ושוב, מבלי להפחית כהוא זה מגאונותם וקדושתם של גאוני הליטאים והחסידים שליט"א.
אני באמת לא חושב שלציבור שלנו (והכוונה לרבנים שבתוכנו) אין את הכלים והיכולת כמו שכבודו כותב כאן,
ולדעתי הסיפור אחר לגמרי, הבעיה שלנו ורק שלנו ושל עסקנינו שאותנו מעניין דברים אחרים,
אותנו יותר מעניין תארים ומלבושים למניהם, ואין כאן המקום להאריך.
ואם באמת היינו מחפשים ונותנים להם את הדגש בדיוק כמו שהם עושים,
את הת"ח האמיתים באמת גדולי ראשי הישיבות והרמי"ם היינו נראים אחרת לגמרי
אני אישית מכיר כמה ת"ח ממש שיכולים לשבת שם ולישא וליתן לא פחות מהמראה שראינו.
מי דיבר על רבותינו שליט"א גאוני וחכמי הדור, דיברתי עלינו אברכים ובחורים צעירים שרואים גדולי ישראל ולא משנה לי מה מוצאם שכל עניינם ועסקם זאת תורת אמת, מדהים.
 
אפשר לפתח כאן דיון תורני בהלכות הפסח
הבה נעלה לדיון את הנדון הראשון,
הנדון היה לגבי מצות חדש בחוץ לארץ, האם לאפות את המצות חדש מערב פסח, וזה יהיה ראוי בחוה''מ והבית הלוי לא הסכים כי נוהגים לאפות מצה קודם הפסח והטעם שאם יהיה חימוץ יהיה ביטול ברוב קודם הפסח, אבל אם זה יהיה איסור חדש אין איסורין מבטלין זה את זה, וכל זמן שיש איסור חדש האיסור חמץ לא מתבטל, מכיון שיש עליו שם איסור חדש, וכשפוקע איסור חדש כבר הגיע חג הפסח שבו האיסור אפילו באלף לא בטל. ומכיון שכך לא הסכים הבית הלוי שיאפו בחדש, דאז יש חשש של חמץ במשהו.
שהגאון ר' חיים מבריסק לא הסכים לזה.
ומדוע ר' חיים לא הסכים?
הגר''ד לנדו העלה סברא שלמרות שהאיסור אכילה לא התבטל, האיסור הנאה כן התבטל,
דהיינו שכל מה שאין איסורים מבטלין זה את זה זה רק שני איסורים השוין בדינם אכילה מול אכילה, או הנאה מול הנאה, לאו מול לאו, אבל כרת דאיסור הנאה מול איסור חדש, אינו באותו גדר של איסור, ולכן האיסור כרת וההנאה כן בטל בערב פסח, למרות שיש איסור אכילה דאיסור חדש, אבל כאן כרת דאיסור הנאה שהוא הגורם לומר הדין דאפילו באלף לא בטל.
וציור יותר מצוי לויכוח הזה במצה טבל, חלה, לפני פסח היה טבל, לפי הבית הלוי זה לא התבטל, ולפי ר' חיים דכיון שהאיסור כרת התבטל, אז ממילא לא מצאנו את החומר חמץ באיסור אכילה לבד.

כדי להבין את הנדון צריך קודם כל ללמוד הסוגיא בזבחים עח. - עט: והמסקנא דכשם שאין מצוות מבטלות זא''ז כך אין איסורין מבטלין זא''ז. מביא רק המסקנא שם.

1744923771373.png


ואנא מכל האמוציונלים, שמעלים את השד העדתי בכל מקום. יאלה די תתבגרו בכל התורה אנו לומדים רמב''ם ותוספות, רעק''א ומחנה אפרים. מספיק עם הדברים ההזויים שעולים כאן. תכבדו את עצמכם כספרדים
 
אם יורשה לי להביא דברי הבית הלוי בתשובה הדן בנדון זה, ולעניות דעתי ממש קשורים לנדון זה
ספר בית הלוי ח"ב - סימן לד
[ה] עוד יש לומר דגם ר"ת והעומדים בשיטתו מצי ס"ל דקודם שחיטה גם בקרבנות שייך ביטול ומ"מ הוכיחו שפיר. דהנה במס' פסחים (דף מ"ח.) איתא ממאתים ממותר שתי מאות שנשתיירו בבור, מכאן לערלה שבטלה במאתים, ממשקה ישראל מן המותר לישראל, הרי דאם נתערב ערלה בפחות ממאתים אסור להדיוט ,וממילא פסול לנסכים דכל זמן שיש על התערובת איסורא להדיוט ואין בההיתר שיעור כדי לבטל האיסור שיהי' שרי באכילה להדיוט ממילא אסור להקריב לגבוה דלא מקרי ממשקה ישראל. וא"כ הרי בזבחים (דף ע"ח.) קאמר ר"ל הפיגול והנותר והטמא שבללן זה בזה ואכלן פטור אי אפשר שלא ירבה מין על חבירו ויבטלנו ש"מ תלת כו' וש"מ איסורין מבטלין זה את זה, ומסיק שם (בדף ע"ט.) ופליגא דר' אלעזר דא"ר אלעזר כשם שמצות אינן מבטלין זה את זה כך איסורין אין מבטלין זה את זה. וא"כ לר"א דאיסורין אין מבטלין זה את זה, הרי אם נתערב שור הנסקל או חטאת המתות בהרבה קרבנות כשרים הרי לגבי אכילת הדיוט לא נתבטל מן התערובת גם הך איסורא דשור הנסקל כיון דלאכילה להדיוט כל הבהמות אסורים לאוכלן כעת כשהם חיים כל זמן שלא נשחטו ולא נזרק דמם על המזבח ואם הדיוט יאכלם לכולם הא יתחייב מלקות גם משום לאו דשור הנסקל אליבא דר' אלעזר. וס"ל לר"ת והעומדים בשיטתו דשוב ממילא אינם ראוים להקרבה דהרי הוא כערלה שנתערב בפחות ממאתים דכל זמן שלא נתבטל מן התערובת איסורא דשור הנסקל ומלבד איסורא דהקדש יש עליה עוד איסור אחר לא מקרי ממשקה ישראל וא"כ לר"א לא קשה כלל קושי' הגמרא דפריך וליבטיל ברובא לעניין להכשירם להקרבה. וצריך לומר דקושי' הגמרא הוא רק לר"ל דס"ל איסורין מבטלין זה את זה".​

כשמעיינים בחלק המודגש האחרון רואים שבאמת הבין הבית הלוי בפשטות שמכיון שיש איסור על ההדיוט לאכול גם קרבנות כשרים, קרבנות כשרים, וקבנות פסולים חד דינא הוא לגביו, שסוף סוף בפועל שניהם בגדר איסור כלפיו. וזה כשיטתו לגבי חדש וחמץ!
אולם כל המעיין יראה דזהו חידוש של הבית הלוי, שלא כפי פשטות הגמרא שם. וכפי שמציין בעצמו שזהו חידוש.

והבית הלוי ממשיך "ובזה היה מקום לישב דעת הטור ושו"ע ביו"ד סימן צ"ח (סעי' ט') שפסקו דאיסורין מבטלין זה את זה, וכבר חתרו המחברים ליתן טעם לדבריהם דלמה הכריעו להקל בזה דהרי הוא פלוגת' דר"ל ור"א וגם הרמב"ם פסק בפרק י"ח מהלכות פסולי המוקדשין (ה"כ) דאין מבטלין, ועיין בכו"פ בסימן צ"ח בסופו (ס"ק י"ח ד"ה איברא) מה שכתב בשם שו"ת שער אפרים (סי' נ"ג) בזה יע"ש. ולפי זה הא ניחא שפיר דהך סוגי' דסתמא דגמרא דפריך ולבטיל ברובא ומשני ר"פ דתנא דליטרא קציעות הוא ורב אשי משני דבע"ח חשיבי ולא בטלי ולפי מה שכתבנו לא אזלי כל הך סוגי' רק אליבא דר"ל ומש"ה פסקו כוותי' דר"ל". עכת''ד.
וראה בהמשך דברי הבית הלוי שם שכתב "ועוד יותר קשה, דהרי הרמב"ם פסק בפרק י"ח מהלכות פסולי המוקדשים הלכה כ' דאיסורין אין מבטלין זא"ז וכתב הכסף משנה טעם לדברי' משום דבירושלמי במסכת חלה (פ"א ה"א) פליגי בזה ר' יוחנן ור"ל ופסק כר' יוחנן הרי דס"ל לר"י להדיא דאיסורין אין מבטלין זה את זה, ומאי פריך הגמרא אלא לר' יוחנן מאי איכא למימר נימא דר' יוחנן אזיל בזה לשיטתו ולדידיה אין כאן קושי' כלל"

ולפי דבריו כאן מצאנו עוד טעם מרווח למה לא חשש הגר''ח, דהבית הלוי חשש לשיטת הרמב''ם נגד הטור והש''ע כיון דפשטות הש''ס כהרמב''ם, וייתכן דהגר''ח נקט לעיקר ההלכה כדעת הטור ושו''ע ולא חשש לזה, ובפרט לפי דברי הגר''ד דזה תרתי חידושים, דגם לדעת הרמב''ם עצמו לא ברור למיחש בהא דתרי גווני איסורין נינהו.
ועדיין יש להתבונן.
 
ומדוע ר' חיים לא הסכים?
הגר''ד לנדו העלה סברא שלמרות שהאיסור אכילה לא התבטל, האיסור הנאה כן התבטל,
דהיינו שכל מה שאין איסורים מבטלין זה את זה זה רק שני איסורים השוין בדינם אכילה מול אכילה, או הנאה מול הנאה, לאו מול לאו, אבל כרת דאיסור הנאה מול איסור חדש, אינו באותו גדר של איסור, ולכן האיסור כרת וההנאה כן בטל בערב פסח, למרות שיש איסור אכילה דאיסור חדש, אבל כאן כרת דאיסור הנאה שהוא הגורם לומר הדין דאפילו באלף לא בטל.
לכאורה יש להקשות על סברא זו ממקור הדין.
תלמוד בבלי מסכת זבחים דף עט,א "ופליגא דרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר, כשם שאין מצות מבטלות זו את זו, כך אין איסורין מבטלין זו את זו, מאן שמעת ליה דאמר אין מצות מבטלות זו את זו? הלל היא, דתניא אמרו עליו על הלל הזקן שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן משום שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו".
ובפשטות מדובר כאן על פסח, מצה, ומרור, והרי בביטול פסח, יש כרת, ואילו בביטול מרור, או מצה רק ביטול עשה. והרי הגמרא משוה בין הדברים.
 
שוב ראיתי דכל הביטול המחייב כרת הוא רק אם לא הקריב, אבל חסרון אכילה אינו אלא ביטול עשה.
כמבואר ברמב"ם (הלכות קרבן פסח פרק ח, א) "אכילת בשר הפסח בליל חמשה עשר מצות עשה שנאמר ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו".
ובפרק א ה''ב כתב "מצות עשה לשחוט את הפסח בארבעה עשר לחדש ניסן אחר חצות, ואין שוחטין אלא מן הכבשים או מן העזים בלבד זכר בן שנה ואחד האיש ואחד האשה חייבין במצוה זו. (ב) ומי שביטל מצוה זו בזדון ועבר יום ארבעה עשר ולא הקריב והוא לא טמא ולא בדרך רחוקה הרי זה חייב כרת ואם ביטלה בשגגה פטור".
 
[ומענין לענין (כלשון קידושין ו. וע"ע תוס' מו"ק ח סע"א על גררא לגררא) ומצא מין את מינו, והמחובר לטהור - טהור (ע' קמא צב:) צריך לארגן כזה כנס עם (כגון) הרב המופלג ר' דב הכהן קוק שליט"א דשמא קגרים ברכות ז: יומא לח: פג: וע' תוס' ב"ב קמג: ובכתובות בריש שני דייני גזירות קד סע"ב וע"ע תוס' מגילה י:) להיותו שוחה בים התלמוד ובכל שאלה כמעט (כי אין השלימות וכו') יודע לעיין ולהשיב ולדבר בלימוד ובלומד'ס אמיתי עם ראיות וכו'. ואכן גם מוערך ע"י הגרד"ל טובא כידוע ליודעין...] חבל שנזכרים כשהחכמים מגיעים לגיל מאוחר ולא מנצלים כשכוחם במתניהם ויותר פנויים לשמוע לענות ולהתנייד יחסית לשנים מאוחרות יותר... (ואם כי אחד המרבה ואחד הממעיט עדיין מי שהיה רגיל ללמוד דף ילמד וכו' והפוך בה עוד ועוד ואז תמצא דכולא בה...)
 
נערך לאחרונה:
[ומענין לענין (כלשון קידושין ו. וע"ע תוס' מו"ק ח סע"א על גררא לגררא) ומצא מין את מינו, והמחובר לטהור - טהור (ע' קמא צב:) צריך לארגן כזה כנס עם (כגון) הרב המופלג ר' דב הכהן קוק שליט"א דשמא קגרים ברכות ז: יומא לח: פג: וע' תוס' ב"ב קמג: ובכתובות בריש שני דייני גזירות קד סע"ב וע"ע תוס' מגילה י:) להיותו שוחה בים התלמוד ובכל שאלה כמעט (כי אין השלימות וכו') יודע לעיין ולהשיב ולדבר בלימוד ובלומד'ס אמיתי עם ראיות וכו'. ואכן גם מוערך ע"י הגרד"ל טובא כידוע ליודעין...] חבל שנזכרים כשהחכמים מגיעים לגיל מאוחר ולא מנצלים כשכוחם במתניהם ויותר פנויים לשמוע לענות ולהתנייד יחסית לשנים מאוחרות יותר... (ואם כי אחד המרבה ואחד הממעיט עדיין מי שהיה רגיל ללמוד דף ילמד וכו' והפוך בה עוד ועוד ואז תמצא דכולא בה...)
כמה רבנים ספרדים אתה מכיר שיוכלו להבין אותו:cry:
 
מוכרים - לפחות מניין (ומאי נפק"מ מהיכא אתו? אטו דמא דידהו סומק טפי והיום כבר אין הגדרות מהותיות כי יש ספרדים עם אשכנזיות מרובה, ויש להיפך והעיקר הוא האדם ולא המקום - תלמוד ערוך - כידוע). ומבין ריסי עיני כת"ר (שלדוגמא ספרי הגרע"י שגורים על לשונו - לטיבותא) גם כבודו מתווסף. ובפרט אם יהיה בצורה מסודרת, ויוסרט, ועם שאלות יפות (מדין זה אלי ואנוהו שבשבת קלג: ועוד) מוכנות מראש, הנוגעות בשרשי הסוגיות יוכלו להבין ולקבל הרבה מסגנון מיוחד מתוק ועשיר. ו"מבקשיה" (שבלשון פ"ז דרוצח ה"א) שום חומת יריחו, לא תמנע בעדם מלהשכיל. ויתקיים בו 'הגם ספרדי במבינים' כי בדרך וכו' מוליכין. ודרך הוא בהולך ללמוד תוס' כתובות (סג.). וממ"נ, בכל רב הדין הכי, שרק אחרי ארבעים שנה, עומד על דעתו (ע"ז ה.). וע' תוס' סוטה כב: שזה מיום עומדו על דעתו, ולא מעת ששתה מטרנה בביברון... ואם יהיה מתועד ומוסרט (בשביל והיו עיניך וע' הוריות יב. ובמאירי שם) הרי שיוכלו הארבעים להתקצר לארבע שעות (לדוגמא) וע"ד קמא (קיז.).
 
אגב אותם אלו שלא יבינוהו על פי רוב גם לא יתעניינו בר' דוב לנדא כי לא התרגלו להשתעשע בכגון דא ומי שבלישנא בתרא חזק הרי שסמוך ונראה יחפוץ לינוק מר' דוב קוק
 
ראשי תחתית