לספרדים אין לומר ביו"ט שחל בשבת או"א רצה נא במנוחתנו!

  • יוזם הנושא יוזם הנושא כהן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

כהן

חבר מוביל
הצטרף
21/12/24
הודעות
615
עיין במאמר המצורף באורך.
תורף המאמר, שב'כל' הסידורים הקדומים, גם של ספרד וגם של שאר העדות, וכן בראשונים, לא כתוב להוסיף בשבת ויו"ט 'או"א רצה נא במנוחתנו', ואין זה השמטה בעלמא, דלא יתכן 'שכולם' ישמיטו רק את ההוספה הזו בעוד שאת כל ההוספות האחרות של שבת מזכירים.
הלבוש כתב להוסיף, וכך התפשט אט אט באשכנז. אולם בספרד שמרו על המסורת הקדומה, וכפי שהעידו והזהירו המשפטי עוזיאל והנתיבי עם שאין לשנות מהמסורת.
בסידור חוקת עולם היה הראשון ששינה אצל הספרדים, וכן הכה"ח העתיק בשתיקה את הלבוש, וכן הוא בסידורי הבבלים האחרונים, ובאופן מפתיע כן פסק בשו"ת יבי"א ח"א סי' ל"ח.
אולם הדברים תמוהים לעזוב את כל הראשונים ומנהג ספרד ולעשות כדעת הלבוש והבבלים האחרונים.

הטעם שאין להוסיף משפט זה, משום שמוסיפים רק דברים שהם משותפים לשבת ויו"ט, כמו את יום השבת ויום חג המצות וכו', באהבה וברצון בשמחה ובששון וכו'. אולם להזכיר הזכרה רק של שבת כמו רצה נא במנוחתנו ללא סמיכות של יו"ט - אין להזכיר [זוהי סברא שכתב מחבר המאמר. גם מי שלא מוצא חן בעיניו הסבר זה - אין סיבה לשנות ממנהג כל ישראל, אלא יחפש הסבר אחר].

אמנם אין אלו דברים שהעולם עומד עליהם, ומי שאמר משפט זה לא עשה איסור. אבל יש להעמיד את המנהגים הקדומים על עמדם וקיומם, ולכן יש להודיע בשער בת רבים את הדין הנ"ל.
 

קבצים מצורפים

ובאופן מפתיע כן פסק בשו"ת יבי"א ח"א סי' ל"ח.
למה כ"כ מפתיע?
הרי יש לנו אחרונים מפורשים שאמרו להגיד, ויש איזה דיוק מהשמטת הראשונים, אז מה עדיף?
בנוסף רואים שהמנהג בעולם של רבים ושלמים וכן במחזורים כן לומר, אז למה לשנות? (אמנם מי שנוהג אחרת ימשיך במנהגו).
וגם שנוקט דעה אמצעית. י"א להגיד תמיד, וי"א לא להגיד בכלל, אז הדעה האמצעית זה לחלק בין חול לשבת.
גם אם יש מקום לומר אחרת (וביבי"א הביא את הדעה האחרת של משפטי עוזיאל ונתיבי עם וכו'), זה לא כ"כ "מפתיע" למה לפסוק כך [וגם לא בסכינא חריפא, אלא ש"יש מקום לנהגו כך"].
[נ.ב. ראיתי שביבי"א מביא דצ"ל דס"ל שהראשונים דיברו ביו"ט שחל בחול, אבל אם לפי דבריך הם מזכירים את שאר ההזכרות של שבת, איך אפש"ל כן?]
 
למה כ"כ מפתיע?
הרי יש לנו אחרונים מפורשים שאמרו להגיד, ויש איזה דיוק מהשמטת הראשונים, אז מה עדיף?
ידועה אמרת של הבית מאיר שהביא אותה הרב עובדיה פעמים רבות: טובה סתימתן של ראשונים מפירושן של אחרונים.
להעדיף את פירוש האחרונים זה בעצם לומר ש'כל' הראשונים במקרה שכחו דוקא את האזכרה הזו משום מה. אלו לא דברים הגיוניים, ואין מצוה לעקם את השכל בשביל ליישב פסק של רב, גדול ככל שיהיה.
וגם שנוקט דעה אמצעית. י"א להגיד תמיד, וי"א לא להגיד בכלל, אז הדעה האמצעית זה לחלק בין חול לשבת.
דעה אמצעית זה כשיש דעה כזו. כשבראשונים מפורש לא כך - אין דעה אמצעית.
 
ידועה אמרת של הבית מאיר שהביא אותה הרב עובדיה פעמים רבות: טובה סתימתן של ראשונים מפירושן של אחרונים.
להעדיף את פירוש האחרונים זה בעצם לומר ש'כל' הראשונים במקרה שכחו דוקא את האזכרה הזו משום מה. אלו לא דברים הגיוניים
יש אחרונים שכתבו כך במפורש? (חוץ מהגר"א)
לפי איך שזה נראה האחרונים כתבו מפורש אחרת, ולא נ"ל שכל האחרונים חלקו על כל הראשונים.
חוץ מזה, שהוא תולה שהם פשוט כתבו את הנוסח של יו"ט שחל בחול.
אין מצוה לעקם את השכל בשביל ליישב פסק של רב, גדול ככל שיהיה.
שים לב, שלא באתי לומר שהרב עובדיה צודק בפסק, אלא שזה לא "אופן מפתיע". (והדגשתי שזו כוונתי).
דעה אמצעית זה כשיש דעה כזו. כשבראשונים מפורש לא כך - אין דעה אמצעית.
צ"ל "סתום לא כך".
 
נערך לאחרונה:
לא יתכן 'שכולם' ישמיטו רק את ההוספה הזו בעוד שאת כל ההוספות האחרות של שבת מזכירים.
שו"ר שאינו כן, אלא באמת אפש"ל כמו שכתב ביבי"א והוא מסתבר, שכן אם לא כתבו "מקדש השבת וישראל והזמנים" וכד' ברור שלא יכתבו גם "או"א".
ופשוט א"כ שכתבו בפשטות את הנוסח של יו"ט שחל בחול, ואיני מבין מהיכן למדים שהשמיטו משהו.
כן כתב בסידור רב עמרם:
1744966118437.png
וכן בר"ה:
1744966250287.png
וגם בספר המנהיג כתב רק:
1744966443134.png
וכן בחיבור התשובה למאירי:
1744966590057.png
וכן באבודרהם:
1744966680047.png
ואיך נלמד מכאן שדיבר במקרה שחל יו"ט בשבת, כאילו "השמיטו" דבר זה.
אם היו כותבים את הדינים והנוסח כשחל יו"ט בשבת ומשמיטים רק משפט זה - ניחא, אבל כשכלל לא דיברו על יו"ט שחל בשבת, אתה מבין שלא "סתמו" וסוברים שאין שינוי בין יו"ט בחול ליו"ט בשבת, אלא פשוט לא פירטו הנוסח כשחל בשבת.
 
שוב עברתי על המאמר הנ"ל וראיתי שציטט מסידור רש"י ורבינו חננאל ועוד שדיברו על תפילת יו"ט שחל בשבת, ולא הזכירו הוספה זו.
וא"כ באמת אפשר שאין עניין לאומרו (ויל"ע דעדיין נראה שאינו מוכרח, ואולי איני יודע ללמוד ראשונים), ועדיין כפי שטענתי, לענ"ד זה לא "אופן מפתיע" על היבי"א.
(ואגב, בגלל סתימות הראשונים כתב שמי שנוהג כך יכול להישאר במנהגו, רק שסו"ס האחרונים כתבו במפורש להגיד, ואין ראשונים שכתבו במפורש שלא להגיד, אז מובן מדוע כתב לכתחילה לנהוג כפי שכתב).
 
שוב עברתי על המאמר הנ"ל וראיתי שציטט מסידור רש"י ורבינו חננאל ועוד שדיברו על תפילת יו"ט שחל בשבת, ולא הזכירו הוספה זו.
לא רק הם אלא עוד ראשונים, וגם כל הסידורים הקדומים שכתבו את כל ההוספות חוץ מזה. אין לך דבר מפורש יותר מזה.
 
הטעם שאין להוסיף משפט זה, משום שמוסיפים רק דברים שהם משותפים לשבת ויו"ט, כמו את יום השבת ויום חג המצות וכו', באהבה וברצון בשמחה ובששון וכו'. אולם להזכיר הזכרה רק של שבת כמו רצה נא במנוחתנו ללא סמיכות של יו"ט - אין להזכיר [זוהי סברא שכתב מחבר המאמר. גם מי שלא מוצא חן בעיניו הסבר זה - אין סיבה לשנות ממנהג כל ישראל, אלא יחפש הסבר אחר].
1744968324656.png
אמנם:
1744968472716.png
 
מסברא נראה דאין מקום להוסיף כן בתפילת יום טוב
וכן נהגתי מסברא דידי כבר 30 שנה, עוד לפני שקראתי את המאמרים הנ''ל
 
מסברא נראה דאין מקום להוסיף כן בתפילת יום טוב
וכן נהגתי מסברא דידי כבר 30 שנה, עוד לפני שקראתי את המאמרים הנ''ל
חבל מאוד שאתה נוהג מסברא דידך מבלי לבדוק בספרים.
(גם אם כאן קלעת, במקומות אחרים אתה יכול להגיע לטעויות של ממש! לא פוסקים הלכה מסברות!!!)
 
חבל מאוד שאתה נוהג מסברא דידך מבלי לבדוק בספרים.
(גם אם כאן קלעת, במקומות אחרים אתה יכול להגיע לטעויות של ממש! לא פוסקים הלכה מסברות!!!)
לא מסברא גרידא
ברמב''ם ובמחזורים ישנים זה לא מופיע ,די לי בסברתי להכריע בין המחזורים והסידורים ובפרט שיש סיעתא מהרמב''ם
 
עיין במאמר המצורף באורך.
תורף המאמר, שב'כל' הסידורים הקדומים, גם של ספרד וגם של שאר העדות, וכן בראשונים, לא כתוב להוסיף בשבת ויו"ט 'או"א רצה נא במנוחתנו', ואין זה השמטה בעלמא, דלא יתכן 'שכולם' ישמיטו רק את ההוספה הזו בעוד שאת כל ההוספות האחרות של שבת מזכירים.
הלבוש כתב להוסיף, וכך התפשט אט אט באשכנז. אולם בספרד שמרו על המסורת הקדומה, וכפי שהעידו והזהירו המשפטי עוזיאל והנתיבי עם שאין לשנות מהמסורת.
בסידור חוקת עולם היה הראשון ששינה אצל הספרדים, וכן הכה"ח העתיק בשתיקה את הלבוש, וכן הוא בסידורי הבבלים האחרונים, ובאופן מפתיע כן פסק בשו"ת יבי"א ח"א סי' ל"ח.
אולם הדברים תמוהים לעזוב את כל הראשונים ומנהג ספרד ולעשות כדעת הלבוש והבבלים האחרונים.

הטעם שאין להוסיף משפט זה, משום שמוסיפים רק דברים שהם משותפים לשבת ויו"ט, כמו את יום השבת ויום חג המצות וכו', באהבה וברצון בשמחה ובששון וכו'. אולם להזכיר הזכרה רק של שבת כמו רצה נא במנוחתנו ללא סמיכות של יו"ט - אין להזכיר [זוהי סברא שכתב מחבר המאמר. גם מי שלא מוצא חן בעיניו הסבר זה - אין סיבה לשנות ממנהג כל ישראל, אלא יחפש הסבר אחר].

אמנם אין אלו דברים שהעולם עומד עליהם, ומי שאמר משפט זה לא עשה איסור. אבל יש להעמיד את המנהגים הקדומים על עמדם וקיומם, ולכן יש להודיע בשער בת רבים את הדין הנ"ל.
אציין שבני עדות צפ"א נוהגים כן עד היום.
 
בסידור חוקת עולם היה הראשון ששינה אצל הספרדים, וכן הכה"ח העתיק בשתיקה את הלבוש, וכן הוא בסידורי הבבלים האחרונים, ובאופן מפתיע כן פסק בשו"ת יבי"א ח"א סי' ל"ח.
אולם הדברים תמוהים לעזוב את כל הראשונים ומנהג ספרד ולעשות כדעת הלבוש והבבלים האחרונים.
הרב @כהן, בע"ה אעיין במאמרך אך חזקה על ת"ח שמוציא מת"י דברים נאים ומתקונים. רק אעיר שלהבנתי הדלה ההערה צריכה להיות הרבה יותר כוללת, כי החוקת עולם שינה הרבה דברים שנוהגים היום בכל סידורי ע"מ, על ידי חכם מקובל מישיבת בית אל, מה"ר ניסים עיני, ועל הרוב אינם בסידורי ספרד הישנים. נדמה לי שאם נעזוב את כל חידושיו והגהותיו, נצטרך לשכתב את כל סידורי ומחזורי ע"מ, או לחילופין לעבור לתפילת החודש... לא כן?
 
נערך לאחרונה:
בסידור חוקת עולם היה הראשון ששינה אצל הספרדים, וכן הכה"ח העתיק בשתיקה את הלבוש, וכן הוא בסידורי הבבלים האחרונים, ובאופן מפתיע כן פסק בשו"ת יבי"א ח"א סי' ל"ח.
אולם הדברים תמוהים לעזוב את כל הראשונים ומנהג ספרד ולעשות כדעת הלבוש והבבלים האחרונים.
ע"פ הרשום בזכרוני לא החוקת עולם שינה אלא הבן איש חי, ונדפס בספר המכונה מקבציאל.
והטעם ע"פ הקבלה.
 
עיין במאמר המצורף באורך.
תורף המאמר, שב'כל' הסידורים הקדומים, גם של ספרד וגם של שאר העדות, וכן בראשונים, לא כתוב להוסיף בשבת ויו"ט 'או"א רצה נא במנוחתנו', ואין זה השמטה בעלמא, דלא יתכן 'שכולם' ישמיטו רק את ההוספה הזו בעוד שאת כל ההוספות האחרות של שבת מזכירים.
הלבוש כתב להוסיף, וכך התפשט אט אט באשכנז. אולם בספרד שמרו על המסורת הקדומה, וכפי שהעידו והזהירו המשפטי עוזיאל והנתיבי עם שאין לשנות מהמסורת.
בסידור חוקת עולם היה הראשון ששינה אצל הספרדים, וכן הכה"ח העתיק בשתיקה את הלבוש, וכן הוא בסידורי הבבלים האחרונים, ובאופן מפתיע כן פסק בשו"ת יבי"א ח"א סי' ל"ח.
אולם הדברים תמוהים לעזוב את כל הראשונים ומנהג ספרד ולעשות כדעת הלבוש והבבלים האחרונים.

הטעם שאין להוסיף משפט זה, משום שמוסיפים רק דברים שהם משותפים לשבת ויו"ט, כמו את יום השבת ויום חג המצות וכו', באהבה וברצון בשמחה ובששון וכו'. אולם להזכיר הזכרה רק של שבת כמו רצה נא במנוחתנו ללא סמיכות של יו"ט - אין להזכיר [זוהי סברא שכתב מחבר המאמר. גם מי שלא מוצא חן בעיניו הסבר זה - אין סיבה לשנות ממנהג כל ישראל, אלא יחפש הסבר אחר].

אמנם אין אלו דברים שהעולם עומד עליהם, ומי שאמר משפט זה לא עשה איסור. אבל יש להעמיד את המנהגים הקדומים על עמדם וקיומם, ולכן יש להודיע בשער בת רבים את הדין הנ"ל.
ישר כח על הדברים.
בזכות זה שעוררת את העניין, כאשר החזן בשחרית אמר "או"א וכו'" לא תיקנתי אותו, אבל כאשר החזן במוסף לא אמר זאת (ע"פ הסידור המרוקאי שלפניו) וכל הקהל צעקו לו לומר והתעקשו שוב ושוב, אני אמרתי לו (ואח"כ גם להם), שזה בסדר שלא אמר וכו'.
 
ראשי תחתית