לבקר את חבירו בחריפות כשחולק בהלכה

בלי שימוש ת״ח אמתי וודאי שקשה להגיע לעיון אמתי.
ועיין בעלי שור (שימוש ת״ח) שאפי׳ אם יגיע לעיון וידיעה בידיעת עצמו בכל אופן להיות בר סמכא בתורה הוא לא יהיה!

זה ברור שללא רב מכוון (בדרך כלל בשנות הנערות) שידריך כיצד צריך לעיין, לא יעזור לימוד שערי יושר או קצות.

סיפר לי ידיד שלמד בישיבת אור ברוך: הוא היה אצל הרבה ר"מים בישיבה קטנה וישיבה גדולה, אבל אף אחד מהם לא לימד אותו "איך ללמוד" כמו שלימד אותו הגאון ר' יואל טולדנו, כיום ראש ישיבת ברית יעקב, שאז היה ר"מ שיעור ג' בישיבה הקטנה של אור ברוך (הגר"י טולדנו משתייך לבית בריסק).

הגר"י פתח את השיעור הראשון ואמר לתלמידים שהבן שלו הקטן יודע להכין דף גמרא בעשר דקות. ואם כן, בשביל מה להשקיע כל יום כמה שעות בלימוד פחות מדף גמרא? לא חבל על הזמן?

אבל זהו לא באמת לימוד. אני אלמד אתכם איך לומדים, אמר ופתח בתחילת בבא בתרא. "השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר, בונין את הכותל באמצע". ואז התחיל להמטיר שאלות על התלמידים ההמומים, כשהוא מכניס את כל מהלך הגמ' והראשונים בתוך דברי המשנה (אני כותב מהזכרון, ממה שסופר לי, ואקווה שהעקרון יובן).

על איזה חצר מדובר, חצר משותפת?
אז למה 'לעשות מחיצה', למה לא כתוב 'לחצות'?
מה זאת אומרת 'רצו', צריך דוקא ששניהם ירצו? ואם רק אחד מהם רוצה?
"רצו" הכוונה שהסכימו לחלק את החצר ביניהם, או שהסכימו לבנות כותל?
אם רצו לעשות מחיצה, אז למה כותל דוקא?
מה זאת אומרת 'באמצע', וכי לא הייתי יודע לבד שהמחיצה היא באמצע?

וכך המשיך עד סוף המשנה עם קושיות רבות על כל מילה ומילה. המחשה זו הועילה לאותו אחד יותר מכל השיעורים ששמע בימי חייו, עם קושיות ותירוצי האחרונים על הסוגיה (כולל שערי יושר וקצות, כמובן).

יש כאלה המדברים על עיון ולימוד בספרי קצות ושערי יושר אבל בפסקיהם תמצא שטחיות מבהילה והעתק הדבק מכל פרסום שהם מוצאים, אפילו פשקוויל בעלמא, תוך טעויות מביכות ממש. אם יהיה לי פנאי, אוכיח זאת בהמשך ואכתוב ברחל בתך הקטנה.
 
כשלומדים בית יוסף פותחים את הכול. הוא מביא סוגיה פותחים אותה עם הראשונים הבסיסיים רא״ש רי״ף ורמב״ם. הוא מביא או״ז פותחים, רי״ו פותחים אותו, כנ״ל שאר ראשונים, זה פשוט, והוא אומר את זה. יש היום גישה בכוללים שצריך ללמוד קודם את כל הסוגיה ואז לפתוח בית יוסף ויש גישה לפתוח את הסוגיה דרך הבית יוסף והוא נראה לי מתכוון לגישה השנייה.

אל תשקרו את עצמכם,

אתה מכיר כולל שפותח את כל הראשונים שהובאו בבית יוסף???

רוב הכוללים כיום לא פותחים ראשונים. והלוואי והיו פותחים את כל הגמרות ("רק אם צריך" - כמו שאמר לי ראש כולל חשוב ומפורסם מאוד!)
 
אינני יודע היכן מצאתם בדבריי שהתכוונתי לכ״ר, התכוונתי למחברים צעירים שלא שימשו כל צרכם

אי משום הא,

עדיף היה להעלים את שמם, ולא להאדירם בפירסום בריש גלי.

[אני מכיר אחד שכתב איזה קונטרס שבו חלק על מרן זיע"א, לענ"ד לא ברמה גבוהה מדאי, וסיפר לי שהלך לרב יצחק במיוחד להביא לו את הקונטרס "כדי שאולי זה יגרום לו לתקוף אותו בשיעור"... וד"ל].
 
הרב עובדיה היה מעודד מאד ללמוד הספרים הנ״ל, ושמעתי ממרן הראש״ל שליט״א איך היה שואל את אביו שאלות בשערי יושר והיה עונה לו [לפעמים היה חולק וכו׳], ללמדך שגם מרן הגר״ע היה אוחז מזה.
ובכל אופן בלי שימוש ת״ח אמתי וודאי שקשה להגיע לעיון אמתי.
ועיין בעלי שור (שימוש ת״ח) שאפי׳ אם יגיע לעיון וידיעה בידיעת עצמו בכל אופן להיות בר סמכא בתורה הוא לא יהיה!
אני מניח שהתכוונת בבדיחותא בעלמא.
כל מי שמכיר את מרן הגרע"י יודע כמה לא אחז משיטת הלימוד הרווחת בין היכלי הישיבות כיום (זו שבנו הי"ו כל היום מטיף לה), וגם אם הביא בספריו כמה ציטוטים מגדולי עולם שלמדו ולימדו בה - לא מוכיח שאחז מהשיטה אלא מגדלותם ותו לא. בעז"ה כשיהיה לי יותר פנאי אשתדל להעלות לכאן כמה וכמה מקורות וקישורים לכך.
 
אבל מאידך, אני לא רוצה להיכנס לאמוציות שאתה מדבר עליהם, כי ברור מאוד למי כוונתו.
ועל כך יש להשיב בפשטות: וכי בפורת יוסף, ערש לימודו של אביו מרן זיע"א, למדו שערי יושר או ר' חיים?
זה כמו לשאול קודם ר' חיים מה עשו...
התשובה היא שלמדו משנה למלך ומחנה אפרים [ומסתמא גם מעט קצוה"ח ונתיה"מ]

[בלי קשר לשום דבר: שמעתי שהגרא"ד וכטפוגל שליט"א אמר שמי שלומד גיטין בלי הכתב סופר, לא נחשב שלמד. א' התלמידים שאלו אותו, וכי רעק"א לא למד גיטין? השיב לו על אתר, תעיין בחידושיו בדף כו"כ שמביא "ונכדי נ"י אמר לי", הרי שהוא כן למד עם הכתב סופר...]
 
זה כמו לשאול קודם ר' חיים מה עשו...
התשובה היא שלמדו משנה למלך ומחנה אפרים [ומסתמא גם מעט קצוה"ח ונתיה"מ]

[בלי קשר לשום דבר: שמעתי שהגרא"ד וכטפוגל שליט"א אמר שמי שלומד גיטין בלי הכתב סופר, לא נחשב שלמד. א' התלמידים שאלו אותו, וכי רעק"א לא למד גיטין? השיב לו על אתר, תעיין בחידושיו בדף כו"כ שמביא "ונכדי נ"י אמר לי", הרי שהוא כן למד עם הכתב סופר...]
לא חושב שהוא מדבר מבחינת סדר הדורות, הוא מדבר מבחינת שיטות הלימוד.
בפורת יוסף ובעולם התורה הספרדי הקדום (וגם מרן הגרע"י זצ"ל בדרכם) למדו בשיטה אחרת לחלוטין. יש מצב שגם למדו את ספרי קצות החושן וכו - אבל זו לא הייתה שיטתם בלימוד.
 
לא חושב שהוא מדבר מבחינת סדר הדורות, הוא מדבר מבחינת שיטות הלימוד.
בפורת יוסף ובעולם התורה הספרדי הקדום (וגם מרן הגרע"י זצ"ל בדרכם) למדו בשיטה אחרת לחלוטין. יש מצב שגם למדו את ספרי קצות החושן וכו - אבל זו לא הייתה שיטתם בלימוד.
זה נכון ולא נכון
עכ"פ ההודעה שלי נכתבה קודם שראיתי את זה -
נא להיצמד לנושא האשכול ולדון רק לגופו של ענין.
ולכן כאן עמד קנה במקומו
 
אני רוצה לחזור לראשית הדיון ברשות הרבנים שליט"א
יש שאלה כללית אם אפשר להשתמש בלשון חריפה שחלוקים על חכם אחר ובזה מצינו הנהגות שונות בין כל חכמי הדורות ברא' ובאחר', אך יש ענין נוסף שצורם לרבים כשהמיקוד כל הזמן לתקוף וכל שיעור ממוקד ברב אחר שלא יודע ללימוד [לטענת התוקף ...] זה כבר דבר שלא נשמע כמוהו ולא דרך חכמי ישראל מעולם. [אפשר לטעון שזה הנהגה מחודשת וזכותו של ת"ח לקבוע שהיא נכונה - אולי, אבל זה לא שייך לדיון הכללי]
 
אבל בפסקיהם תמצא שטחיות מבהילה והעתק הדבק מכל פרסום שהם מוצאים, אפילו פשקוויל בעלמא
די לקשקוש של ה'פזלון' שחוזר ע"ע כל פעם.
האם למישהו הו"א שהמחבר עצמו העתיק את זה לספרו, כמו עיוור?
ברור לכל אחד שמדובר כאן בהטרלה בלבד, אם כי הטרלה מטורפת שאין לה אח ורע בתולדות הספרות [בהתחשב במעמדו של המחבר].
 
די לקשקוש של ה'פזלון' שחוזר ע"ע כל פעם.
האם למישהו הו"א שהמחבר עצמו העתיק את זה לספרו, כמו עיוור?
ברור לכל אחד שמדובר כאן בהטרלה בלבד, אם כי הטרלה מטורפת שאין לה אח ורע בתולדות הספרות [בהתחשב במעמדו של המחבר].

בהנהלה ביקשו שלא לדון בעניין ולכן לא אענה לך. רק בגלל זה. אחרת הייתי כותב בדיוק את מה שראוי.
 
אני לא עיוור לביקורת של הרב @משיב כהלכה, ככל והיא באופן כללי. אני חלק מהביקורת.
הנושא של הפזלון הוא קשקוש מוחלט, וגיוס [תוך ניצול ציני] של הטרלה שעבר ת"ח נכבד, הטרלה באופן מבעית - לאותה ביקורת עניינית.
הביקורת נכונה מצד עצמה. היא לא קשורה לפזלון, והיא גם מציגה את נשוא הביקורת כאידיוט. מה שהוא בטוח לא.
 
די לקשקוש של ה'פזלון' שחוזר ע"ע כל פעם.
האם למישהו הו"א שהמחבר עצמו העתיק את זה לספרו, כמו עיוור?
ברור לכל אחד שמדובר כאן בהטרלה בלבד, אם כי הטרלה מטורפת שאין לה אח ורע בתולדות הספרות [בהתחשב במעמדו של המחבר].

משעשע לראות שהחלטת על דעת עצמך שמדובר ב"תכלא דפזלון", כאשר לא התכוונתי לזה כלל. לא מדובר על העתקה מפשקוויל (תכלא דפזלון אינו פשקוויל אלא קונטרס היתולי) וגם הענין הזה לא קשור לשטחיות.

מאידך גיסא גם התירוץ שלך עדיף לו שלא נכתב משנכתב, מי הטריל ואיך הטריל? יפה השתיקה וד"ל.
 
מה שיותר חשוב מהסגנון זה גם לא לשנות את הדעה של היריבים ההלכתיים ראיתי פה באשכול תמיהות על הילקוי עשרות! דוגמאותשל שינויים בדברי המחברים
למשל עם השוקולד של הרב מלכא ומעשה בי''ד ועוד כמה דוגמאות במנו''א
לענ''ד אין שום בעיה לחלוק אפשר גם בחריפות אבל לא צריך לעשות דמוניזציה הלכתית לחולקים
 
ראשי תחתית