לבישת טלית ותפילין בברית

אפשר היה בר"ח ולא לובשים תפילין אחרי מוסף? כמדומה שראיתי את זה כתוב איפה שהוא.
זה לא היה בראש חודש.

ולפי העולה למעלה: חוץ ממרן החיד"א שהעיד שכן מנהג ותיקין על פי הסוד כנראה.
המנהג היום הוא לא כך בבירור.
אצל האשכנזים לובשים טלית ותו לא.
 
המנהג היום הוא לא כך בבירור.
יש לציין שרה"י ביושבו כסנדק היה עם טו"ת כמנהג הספרדים האמיתי
המנהג ודאי היה כך
וכמו שכל אחד ינסה לראות מה סבו או אב סבו היה עושה
מעניין אם יש תיעודים של בריתות מלפני 80 שנה
 
מרן הגאון הגדול רבי אליהו טופיק שליט"א ראש ישיבות 'באר יהודה' משמש כסנדק כשהוא מעוטר בטלית ותפילין
1764100477115.png
 
אגב - ברבנים הנוהגים שלא להניח תפילין בסנדקאות, חלקם מתעטפים בטלית וחלקם לא, וחלקם פעמים כך ופעמים כך.
מעניין במה זה תלוי.
זה גוף השאלה.
וזכה הרב סאלים שהסוגיה הזו מתלבנת על ידו.

ואולי יש פה מתלמידיו שיענו לנו מאיפה מקור מנהגו בקודש.
 
ואולי יש פה מתלמידיו שיענו לנו מאיפה מקור מנהגו בקודש.
כבר ענו
פסקי תשובות אורח חיים סימן כה
כט. תפילין בעת ברית מילה
מ"ב סקנ"ה: וביום שיש בו מילה ראוי שלא לחלוץ עד אחר המילה, כי מילה הוא אות ותפילין הם אות. ועל 221 פי שניים עדים יקום דבר, בימות החול - אות מילה ואות תפילין, ובשבתות וימים טובים - אות מילה ואות שבת. ובראש חודש - נכון לחשוש לדיעות המקובלים223 הסוברים שממוסף ואילך יש בו הארת יום טוב ואין להניח שוב תפילין גם לא לצורך ברית מילה.
ומצינו דיעה בין המקובלים שגם בעת ברית מילה יש התגלות הארת הכתר כעין מוספין דמועדים ור"ח ואין להיות אז בתפילין, ויש שנהגו שאם חלצו התפילין לא הניחו שוב קודם הברית (לחשוש לסברא זו), אמנם המנהג הפשוט על פי המקובלים והפוסקים226 שאבי הבן לבוש בתפילין בעת מילת בנו, וגם הסנדק227 והמוהל וכן שאר הציבור ראוי שלא יחלצו התפילין כשהברית סמוך התפילה.

הערות סימן כה הערה 221
221. לבוש סי' כ"ט, פמ"ג מ"ז סי' ל"א סק"ב, וכ"ה בפסקי תרוה"ד סי' ק"ה בשם הסמ"ג ובמהרש"א (ברכות י"ד. ד"ה כל הקורא), ובזה סרה תמיהת כמה ספרים דבלבישת תפילין בברי"מ פוגע כביכול באות הברית, דאינו, דבעינן ב' אותות, החיד"א בס' מראית עין ליקוטים בסוה"ס סי' מ', וע"ע שו"ת אג"מ ח"ד סי' ק"א.

הערות סימן כה הערה 223
223. דלעיל הערה 211, ובקונטרס עטרת משה (להגר"י הלל) שיש נוהגים להניח תפילין אם הברי"מ לאחר שהגיע עת מנחה גם בר"ח, וכדיעות הסוברים שכבר עת תפילין אז (וכדלעיל הערה 211).

הערות סימן כה הערה 226
226. וכדאיתא במג"א ומשנ"ב ושאר אחרונים הכא, ובש"ך יו"ד סי' רס"ה סקכ"ד ובקיצוש"ע סי' י' סעי' י"ט וכה"ח סקצ"ב ובשם עוד הרבה אחרונים, ובאות חיים ושלום (סקי"ח) שכן נהג על פי קבלת אבותיו ובעל בני יששכר ובעל דברי חיים מצאנז זי"ע (אלא שמסיים דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד), ובס' עוד יוסף חי חיי שרה אות א' שיש סוד נסגב בזה, אלא שנחלקו המנהגים האם נכון יותר בתפילין דרש"י או בתפילין דר"ת - עיין ס' כורת הברית סי' רס"ה.

הערות סימן כה הערה 227
227. כסתימת לשון הפוסקים הנ"ל שכל הציבור לבוש בתפילין, ובמראית עין להחיד"א (שם) "מנהג ותיקין נאה למול ולהיות סנדק בתפילין", ובשו"ת באר משה ח"ח סי' נ"ה שכן היו נוהגים בקדמת דנא בכל קהילות הקודש שהיו מביאים התינוק למול מיד בגמר תפילת הציבור עוד קודם 'עלינו לשבח' וכל הקהל והמוהל והסנדק בתפילין, אלא לענין המוהל כתב באות חיים ושלום (שם) שהוא נוהג לחלוץ התפילין מפני אומנות המילה שלא תהיה היד קשורה ברצועות ויוכל למול ולפרוע כהוגן וכן נהג אביו זצ"ל, אמנם הד"ח מצאנז היה לבוש תפילין גם כשהיה מוהל (אוצר החיים אות צ"ב).

החיד"א במראית העין (ליקוטים ב'):
חזה הייתי בספר יד נאמן אשר מילא ידו והרעיש הרעשה גדולה שאבי הבן המל מילת בנו מזלזל במילה אם יש לו תפילין, והביא ראיה מדין דאסור בשבת ויו"ט ללבוש תפילין, והביא ד' הלבוש שהאריך בטעם הדבר.
ותמהני עליו דמה דמות יערוך, דשבת ותפילין שניהם באדם עצמו, שהוא עצמו שומר שבת לטובה אות, ומה לו עוד לאות תפילין. אבל הכא הוא לבוש תפילין, ולבנו עושה אות מילה, ואין הנידון דומה.
וכבר הוא נתקשה דבכל יום אות מילה ותתפילין אצלנו, ותי' דאות מילה מוצנעת וכו' עיי"ש.
ותימה, דנעלם ממנו ד' הסמג נאה דורש שבכל יום יש לנו ב' עדי אות ברית ואות תפילין, ובשבת אות שבת ואות ברית, ובזה נסתרו דבריו.
ועוד דאין להוציא דין מכח טעמים ודרשות וכמ"ש הרב תרומת הדשן סי קח.
באופן דמנהג ותיקין נאה ויאה למול ולהיות סנדק בתפילין, ואין להאריך בדברים פשוטים.
 
לא בהכרח.
כי גם אם הרב טופיק נוהג כך.
אף אחד לא נוהג כך האידנא.
בברית שמיד אחרי שחרית?
בכל הפוסקים שהובאו לעיל זה כתוב, וכמו שכתבת בעצמך:
לסיכום: אם הברית מתקיימת אחרי התפילה יש מנהג וגם עניין על פי הסוד שלא לחלוץ התפילין.
ולא רק הסנדק והמוהל אלא כל המתפללים.
אבל אם זה לא אחרי התפילה ממש אין צורך להישאר עם טו"ת.
 
ודלא כהמצאת הרב אבן ירושלמית
לא המצאתי שום דבר אלא פתחתי אשכול שלם כדי להתלמד בניגוד אליך שמנגח כבר על ההודעה הראשונה. ההי"ב.

וזה הספר היחיד חוץ מהחיד"א שהביא המנהג הזה בלי הקשר לתפילת שחרית.
 
לסיכום: אם הברית מתקיימת אחרי התפילה יש מנהג וגם עניין על פי הסוד שלא לחלוץ התפילין.
ולא רק הסנדק והמוהל אלא כל המתפללים.
אבל אם זה לא אחרי התפילה ממש אין צורך להישאר עם טו"ת.
והיום אף אחד לא נוהג כך.
לא ספרדים ולא אשכנזים.
היכן הרצון להתלמד?
 
החיד"א במראית העין (ליקוטים ב'):
חזה הייתי בספר יד נאמן אשר מילא ידו והרעיש הרעשה גדולה שאבי הבן המל מילת בנו מזלזל במילה אם יש לו תפילין, והביא ראיה מדין דאסור בשבת ויו"ט ללבוש תפילין, והביא ד' הלבוש שהאריך בטעם הדבר.
ותמהני עליו דמה דמות יערוך, דשבת ותפילין שניהם באדם עצמו, שהוא עצמו שומר שבת לטובה אות, ומה לו עוד לאות תפילין. אבל הכא הוא לבוש תפילין, ולבנו עושה אות מילה, ואין הנידון דומה.
וכבר הוא נתקשה דבכל יום אות מילה ותתפילין אצלנו, ותי' דאות מילה מוצנעת וכו' עיי"ש.
ותימה, דנעלם ממנו ד' הסמג נאה דורש שבכל יום יש לנו ב' עדי אות ברית ואות תפילין, ובשבת אות שבת ואות ברית, ובזה נסתרו דבריו.
ועוד דאין להוציא דין מכח טעמים ודרשות וכמ"ש הרב תרומת הדשן סי קח.
באופן דמנהג ותיקין נאה ויאה למול ולהיות סנדק בתפילין, ואין להאריך בדברים פשוטים.
כל דברי מרן החיד"א נראים רק שמתפלל שם כדבריו במחזיק ברכה.

1764168886839.png
 
כל דברי מרן החיד"א נראים רק שמתפלל שם כדבריו במחזיק ברכה.

הצג קובץ מצורף 13490
בברכי יוסף נראה שהוא מדבר על כל הציבור,
אבל הסנדק משמע מדבריו במראית העין שבכל מקרה יניח -
החיד"א במראית העין (ליקוטים ב'):
באופן דמנהג ותיקין נאה ויאה למול ולהיות סנדק בתפילין, ואין להאריך בדברים פשוטים.
 
עכשיו נתקלתי באשכול זה לראשונה, ונזכרתי במה שראיתי באיזה ספר שנמצא בביתי, ונקרא שו"ת אור יצחק, לחכם זקן אחד בשם רבי יצחק עבאדי מליקווד מוותיקי תלמידיו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרן קוטלר זצוק"ל,

ושם (בח"ב יו"ד סי' מב) הביא לדברי החיד"א במראית העין הנ"ל, ושוב הביא לדבריו במחזיק ברכה הנ"ל, וכתב בזה"ל, ומפורש בדבריו שאין המנהג אלא בזמן שהיה עליו התפילין, שאין חולצים אותו, אבל להניח תפילין לכתחילה לפני המילה, זו לא שמענו. ואף שאין בזה איסור, אבל הפטור מדבר ועושהו אין בזה מעלה, ורק מראה על חוסר ידיעה של הרבנים והמניחים, ודי בזו ההערה.

ואח"כ הביא לדברי האגרות משה (או"ח ח"ד סימן ק"א אות ד) שכתב ליתן טעם למנהג, וז"ל, נראה פשוט דהא עשיית מצות המילה אינו האות, אלא מה שהאדם הוא נימול הוא האות, דכן מסתבר וגם מפורש בקרא, ונמצא שעשיית מצות המילה הוא עשיית האות שיהיה בגוף הנימול, שלכן מן הראוי שלא לחלוץ התפילין להראות שצריכין לאות שלכן יש צורך לעשות אות קבוע, והוו בזה שמלובשין בתפילין כנותנים טעם על עשיית מצות המילה. עכ"ל.

וכתב עליו האור יצחק, וז"ל, אבל אינו מובן, וכן מה צורך להודיע ולמי הם מודיעין. והקטן אינו מבין והגדול יודע מכבר, ולמי הם מודיעין. ואם יש בזה איזה ענין, למה עשו כן רק בזמן שלא חלצו התפילין, וכמו שדקדקנו למעלה. ע"כ.

עוד כתב האור יצחק בזה"ל, והנה לאחר קצת עיון נראה לי טעם פשוט, דהנה בכף החיים (סי' כה אות פח) כתב וז"ל, כתב בשער הכוונות סוף דרוש ה' מתפילין שצריך להתפלל כל התפילה אחר שהניח תפילין ואין לחלצו כי אם אחר על כן נקוה לך וכו'. ע"כ. וע"ש ברשימת כל הספרים שהביא. ועיין במהרי"ל הל' מילה דף תעט וז"ל ביום המילה אל יאמרו עלינו עד אחר המילה שמסיים המוהל הברכה עכ"ל. וא"כ לפי ספר הכוונות שאין חולצים עד לאחר עלינו וביום המילה מלין לפני עלינו הרי הדבר פשוט שלא חלצו עד לאחר המילה ולאו דוקא המוהל ואבי הבן והסנדק אלא כל מי שנשאר בבית הכנסת למילה ואזיל בתר ספר הכוונות לא חלץ תפילין עד לאחר המילה ועלינו. עכ"ל האור יצחק.

ויש לי להשיב על חלק מדבריו, ועוד חזון למועד.
 
לא אוהב להתייחס להשמצות.

אבל לגבי מה שיצא לנו מהדיון שיש שני אחרונים חשובים שהעידו על המנהג הזה מרן החיד"א ולב חיים אלפייה.
כל השאר כתבו על ברית אחר תפילת שחרית, והמנהג כיום לא כמותם.
 
ובודאי שיש עוד ורבים וטובים שנהגו ונוהגים כך
מאוד מעניין לראות תמונות של הגרב"צ אבא שאול למשל וכיוצ"ב היאך נהגו
וכי אפשר להביא ראיה ממנהג בעלי בתים??
זה ודאי לא מנהג בעלי בתים, רבים מגדולי ישראל כך נהגו ונוהגים
השאלה האם זה היה המנהג המקורי או שהשתנה בעקבות דברי הגרע"י שנזכרו לעיל
 
אבל לגבי מה שיצא לנו מהדיון שיש שני אחרונים חשובים שהעידו על המנהג הזה מרן החיד"א
ממרן החיד"א זה לא כ"כ פשוט.
שוב ושוב
מנין לך בצורה כ"כ ברורה והחלטית
הראו לך את הרב סאלים והרב טופיק ובודאי שיש עוד ורבים וטובים שנהגו ונוהגים כך
וכי אפשר להביא ראיה ממנהג בעלי בתים??
רוב גדולי ישראל שראיתי לא נוהגים כך.
ופשוט לכל בר דעת.
או שהשתנה בעקבות דברי הגרע"י שנזכרו לעיל
אפי' תלמידיו בקושי מכירים את דבריו שם.
כך שזה לא קשור לדבריו.
 
ראשי תחתית